פעם הכל נראה פשוט יותר: 5 מפגשים אנליטיים שבועיים, בשעות קבועות, תוך הקפדה של המטפל על עקרונות האנונימיות, הניטרליות וההינזרות. אלא שתפיסה זו של הסטינג הטיפולי וגבולותיו אותגרה, הוגמשה והיוותה בסיס למשחק (ויניקוט) ופרשנות רבים ומגוונים. בגיליון זה נביא מעט מהעושר התיאורטי העוסק במשמעויות הקליניות של הסטינג, בפרספקטיבות שונות להבנת מהות הסטינג ובשימוש בסטינג להעשרת המפגש הטיפולי.

Steiner מציג במאמר אנאקטמנט פרשני והסטינג הטיפולי תפיסה לפיה הסטינג הוא שמאפשר את העבודה הטיפולית, אך בו זמנית מהווה מצע לאנאקטמנט המפר את הסטינג הטיפולי ובכך מקדם את התהליך הטיפולי. Bernstein מתאר ומדגים במאמר פחד המטפל מאקטינג אאוט כיצד שמירת יתר על הסטינג הנובעת מפחד מאקטינג אאוט ואנאקטמנט מגבילה את התהליך הטיפולי.

תפיסה שונה מעט מוצגת במאמרו של Quinodoz הסטינג האנליטי כבסיס לפונקציית ההכלה  הדן בסטינג כאמצעי המקנה לנו את האפשרות למלא את פונקציית המיכל עבור מטופלינו.

Joseph מציגה במאמר מחשבות על חדר המשחקים פרספקטיבה קלייניאנית להבנת הסטינג בטיפול בילדים. תפיסה המאתגרת את חשיבות הגבולות בסטינג הטיפולי מוצגת במאמרה של Bellinson אתה לא עושה את זה- או שכן? פרספקטיבות היסטוריות וקליניות לסטינג בטיפול בילדים.

סוגיות והתלבטויות הנוגעות למשמעות הסטינג מלוות אותנו כמעט בכל בחירה טיפולית שאנו עושים, וכותבים שונים דנו בהיבטים שונים של הסטינג. Erle דן בנושא הסטינג של התשלום בפסיכותרפיה, Maroda‏ מציעה דיון מפרספקטיבה פסיכודינמית במאמר שיקולים אתיים לבחירה בקליניקה ביתית ואילו Knox עוסקת בנושא המורכב של מתנות בפסיכותרפיה.

שני נושאים אשר נחשבו ל"טאבו" בתפיסת הסטינג הקלאסית הם ההימנעות ממגע גופני בין המטפל למטופל, והקפדתו של המטפל על אנונימיות וניטרליות. תפיסות אלו אותגרו וזכו לחשיבה מחודשת כפי שמודגם במאמרה של Hetherington‏ שימוש ושימוש לרעה במגע בטיפול ובמקבץ המאמרים העוסק בנושא של חשיפה עצמית של המטפל.

לסיום, אנו מביאים את מאמרם של Gabbard & Peltz‏ לדבר את הבלתי מדובר: תגובות מוסדיות להפרת גבולות של מטפלים אשר דן במקום בו דווקא המטפל, ולא המטופל, הוא שמפר את גבולות הסטינג הבסיסיים.

מעוניינים לפרסם מאמר או מאמר תגובה? פנו ל- contact@betipulnet.co.il