ויסות חושי, אוטיזם ומה שביניהם
חידושים לגבי ויסות חושי, והקשר להפרעות קשב, למידה ותקשורת
כנס שנערך בבית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ביום א' 28-12-2014, ו' בטבת התשע"ה

חוברת תקצירים

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום, ולאפשר חשפיה ונגישות אל ההיבטים השונים שלה. 

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש של הילד וליווי הורים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לחצו כאן:

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, פרי פיתוח של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, באמצעות כנסים, סדנאות וספרות מקצועית.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

ויסות חושי, אוטיזם (ASD), ומה שביניהם
חידושים לגבי ויסות חושי, והקשר להפרעות קשב, למידה ותקשורת

בעוד רובנו נתקלים בקשיים נקודתיים בויסות המידע החושי ביום-יום, בשביל ילדים ומבוגרים עם SPD הקשיים האלה הם כרוניים, ומפריעים לתפקוד בכל רגע ורגע.

מחקרים אחרונים בארצות הברית קובעים שלאחד מתוך כל 20 אנשים יש SPD בדרגת חומרה כלשהי.

החל מגירוד על העור מתפר של בגד, ועד למגע אנושי פשוט, דרך הבזקים של אור, רעש וגירויים אחרים שאנחנו בקושי מודעים לקיומם - כל אלה הם בלתי נסבלים עבורם.

ההשלכות הן רבות מכדי לפרטן כאן: ויסות רגשי, הפרעות קשב, הפרעות התנהגות, הפרעות תקשורת, לקות חברתית, קשיי השתלבות במסגרות וכן הלאה.

מחקרים אחרונים מראים כי הקשר בין ויסות חושי ואוטיזם (ASD) חזק מכפי ששערנו. הקשר בין ויסות חושי וכאב מקבל אף הוא ביטוי דרמטי במחקרים ובגישות טיפוליות מתקדמות. גם קשרים אלו יידונו בהרחבה בכנס.

כמטפלים, אנו מחפשים כל העת דרכים נוספות ומתקדמות לעזור לאנשי ה-SPD, ובפרט לילדים, להתמודד בהצלחה כל יום מחדש.

בכנס כינסנו יחדיו אנשי מקצוע מהמובילים בתחום זה בארץ, כדי שיספקו לנו נקודות אור ומידע על גישות חדשניות ומבוססות הוכחות, בטיפול, באימון ובליווי אנשים בכל הגילים, שה-SPD מלווה אותם לכל מקום.

בנוסף, בנינו עבורכם מרכז סנוזלן לגרייה וויסות חושי, משולב עם מערכת Virtual Reality של רצפת משחק אינטראקטיבית, כדי שתוכלו להתנסות, לראות, ללמוד ולחוות בעצמכם.

   אנחנו מבקשים להודות למנחה ולמרצים:
   רמי כץ, גילה רבינוביץ, ד"ר תמי בר-שליטא, ד"ר יורם בונה, מאור ביטון בארי,
  ותודה מיוחדת גם לגילי כץ נווה,
   על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע שלכם. היה לנו לעונג!

   נתראה בכנס הבא!

 הליקוי בוויסות החושי - כמנגנון משנה התפתחות

 כיצד משפיע ליקוי בויסות החושי על התפתחות אוטיזם (ASD), הפרעות קשב (ADHD), ליקויי למידה, קשיים חברתיים ורגשיים ובעיות התנהגות

 חשיבותה של הבנה זו לאבחון ולטיפול מוצלחים

 רמי כץ, פסיכולוג התפתחותי בכיר
מפתח הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA)
מנהל כישורי למידה – המרכז לקידום תפקודים

ההיכרות עם נושא הויסות החושי החלה להתרחב בשנים האחרונות, אך נראה כי מושם דגש על סימפטומים "כאן ועכשיו" של הויסות החושי. בדיון נציג את הויסות החושי כתפקוד שמעצב את ההתפתחות, ומשפיע בעוצמה על התהוות הסימפטומים שעל- פיהם מוגדרים אנשים כאוטיסטים, לקויי קשב וריכוז (ADHD), לקויי למידה, סובלים מבעיות חברתיות ועוד.

הבנת האופן שבו ויסות חושי לקוי גורם להופעת הבעיות השונות פותח פתח לאבחון יעיל יותר, ובמיוחד לטיפול יעיל יותר בכל תחומי הלקות שהוזכרו ובאחרים.

הנושאים שנידונו בהרצאה:

דיברנו בקצרה על השמות (הכותרות הממיינות) של הליקויים התפקודיים שמעסיקים את כולנו, כגון: אוטיזם (ASD), הפרעות קשב (ADHD), ליקויי למידה (SLD - Specific Learning Disorder), קשיים חברתיים ורגשיים ובעיות התנהגות.

הבהרנו מדוע הכותרות הממיינות, כמו אלה של ה-DSM, אינן יעילות, ואף עלולות להפריע להבנה, לאבחון ולטיפול.

המלצנו להתייחס למנגנון ההתפתחותי, המביא לארגון של תפקוד, או לליקוי בארגונו – כבסיס להבנה, אבחון וטיפול – במקום להתייחס למיון של ליקויים על-פי כותרות.

הצגנו בקצרה את הגישההנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA) – המתייחסת להתהוות תחומי ליקוי תפקודי, על בסיס שתי תובנות חשובות:

א.     התובנה ההתפתחותית  
ב.     התובנה של המוח הפלסטי

מתוך הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA), נציג את הליקוי בויסות החושי – לא כעוד כותרת ממיינת (SPD) – אלא כליקוי תפקודי התפתחותי, המשפיע בעוצמה על דרך התפתחותם של תפקודים חשובים רבים.

הצגנו כיצד הליקוי בויסות החושי עלול להביא להתפתחות קבוצות הסימפטומים, שלהן ניתנות הכותרות הממיינות.

ראינו איך הבנת השפעתו של הליקוי בויסות החושי על ההתפתחות – עשויה לפתוח פתח לטיפולים יעילים ברבים מתחומי התפקוד הלקויים.

טל' רב-קווי – 09-8995406,   www.kishurei-lemida.com

מהרחם אל הפגייה
השפעת הסביבה החושית

גילה רבינוביץ, מרפאה בעיסוק, החוג לריפוי בעיסוק
ביה"ס למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
מרכזת תחום פדיאטריה, השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

בהרצאה זו סקרנו את ההבדלים המשמעותיים החושיים בין סביבת הרחם, שבה העובר נמצא, לעומת הסביבה של הפגייה, ובמיוחד האינקובטור בה שוכב הפג.

הסקירה כללה בקצרה את ההבדלים במערכות החושים השונות:

מה שומע, רואה או חש – העובר, לעומת הפג?
באיזה מנח הוא נמצא, ועוד.

ניסינו להבין כיצד מעצבים הבדלים אלו את החוויות החושיות של הפג, וגורמים לעיתים לשינויים בויסות החושי התקין.

gilarabi@post.tau.ac.il

ויסות חושי לאורך החיים והקשר לכאב
ד"רתמי בר-שליטא, מרפאה בעיסוק, חוקרת ומרצה
החוג לריפוי בעיסוק, ביה"ס למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת ויסות חושי (Sensory Modulation Disorder – SMD) מדווחים על קושי בתפקודים שונים בחיי היום יום.

הפרעה זו מגדירה כי אופן תגובת האדם לגרייה חושית מפריע לביצוע יומיומי של פעילויות נדרשות או רצויות. הפרעה זו מאובחנת ב 5-16% מאוכלוסיית הילדים ללא הפרעות אחרות, וממשיכה לבגרות.

נמצא כי למבוגרים עם הפרעת ויסות חושי איכות חיים נמוכה יותר, וילדים עם אותה הפרעה משתתפים פחות בפעילויות יומיומיות. יתרה מכך, נמצא שהפרעת ויסות חושי מהווה גורם סיכון למצוקה פסיכולוגית.

מחקרים מעבדתיים הוכיחו שילדים ומבוגרים עם הפרעת ויסות חושי מדווחים על עוצמת כאב גבוהה יותר, ותחושת כאב הנמשכת לאחר תום הגירוי, בהשוואה לאחרים ללא האבחנה.

הכאב עשוי לתרום להסבר התמונה ההתנהגותית של ילדים ומבוגרים עם הפרעת ויסות חושי.

tbshalita@post.tau.ac.il

אוטיזם כבעיית ויסות
עדויות פיזיולוגיות מחקר המוח
דר' יורם בונה, חוקר מוח ומרצה בכיר
המחלקה לביולוגיה של האדם
אוניברסיטת חיפה

למרות שמקובל לחשוב שהמרכיב המרכזי בתסמונת הקשת האוטיסטית הינו הלקות בתקשורת החברתית, קיימות עדויות מצטברות לכך שקיימת לקות בסיסית יותר שקשורה לוויסות העצבּי, ולאיזון בין תגובות מעוררות ומעכבות במוח.

בהרצאה זו סקרתי עדויות אלה, בכללן השכיחות הרבה של פעילות אפילפטית באוטיזם, שקשורה למצבי עירור לא מווסת, ומחקרים בבעלי-חיים, המראים תופעות "אוטיסטיות" בזמן שיבוש מלאכותי של הוויסות העצבּי.

בהמשך קישרתי את השערת הלקות בוויסות העיצבי לתסמינים התנהגותיים שונים השכיחים באוטיזם, בעיקר במקרים הקשים.

תסמינים אלה כוללים:

1. בעיה בויסות חושי ותפיסתי, שגוררת הצפה חושית וחוסר יציבות תפיסתי, שבעטיו דברים נשמעים, נראים ומורגשים באופן שונה וחריג בזמנים שונים, ומתפתחים מנגנוני פיצוי ע"י הימנעות, כגון הימנעות מקשר-עין;
   
   
2. בעיה בויסות, עוררות ורגש, שבעטיה מתקיימת תנודתיות גדולה בין היפר-עוררות למצבי תת-עוררות, ורגשות מוקצנים;
3. בעיית ויסות במערכת המוטורת, שגוררת תנועות חזרתיות לא רצוניות (סטראוטיפיות);
4. בעיה בויסות הקשב, שבעטיה נצפית שכיחות גבוהה של "היתקעות" ארוכה מהרגיל במוקד קשב אחד;
5. בעיה בויסות קוגניטיבי של מידע, שבעטיה ייצוגים "חזקים" משתלטים על התגובה, תוך דיכוי והתעלמות מנתונים רלוונטיים יותר בהתאם להקשר.

כל התסמינים הנ"ל יכולים לנבוע באופן עקרוני מויסות עיצבי לקוי, ואינם קשורים ללקות בתקשורת חברתית, למרות שהם תורמים לה בעקיפין.

בהרצאה הוצגו ונותחו התסמינים הנ"ל מזוית המבט של חקר המוח.

yoram.bonneh@gmail.com

ילד רגיש בעולם רועש
אקוסטיקה והשפעותיה

מאור ביטון בארי
מטפל ומאבחן נוירו-התפתחותי-תפקודי (NDFA), טכנאי סאונד ומוסיקאי
אימון נוירו-התפתחותי-תפקודי לילדים ונוער בשילוב מוסיקה וקצב

נתחיל בהדגמה. להדגמה לחצו כאן

העולם המודרני מציע שפע טכנולוגיות וגירויים. המוח האנושי נדרש בכל רגע נתון להתמודד, במשימה לא פשוטה, עם אין-ספור גירויים.

לסביבה האקוסטית בה אנו נמצאים יש השפעה רבה על יכולתו של המוח להתמודד עם מסיחים שונים, ועל מידת הצלחתו לשמר ריכוז לאורך זמן.

הסביבה האקוסטית קובעת במידה רבה כיצד נשמע צליל, ואיך נגיב אליו. האם נרגיש בנוח וננהל שיחה בנעימים? או שמא נהיה לחוצים, עצבניים, ונרים קולנו מבלי לשים לב לכך? ואיך כל זה משפיע על כולנו - בבית, במשרד או בכיתת הלימוד.

כיצד משפיעה האקוסטיקה על תפקודי למידה?

נסו לדמיין עצמכם יושבים בשיעור ומאזינים למרצה, אך השיעור אינו מתקיים בכיתת לימוד רגילה אלא בחדר מדרגות או אולם ספורט גדול. ההדהוד המתמשך שנוצר בחלל גדול הוא בלתי נסבל, כאשר אנו נדרשים להאזנה מתמשכת. באותה מידה נסו לדמיין עצמכם לומדים שיעור היסטוריה כאשר כיתת הלימוד נמצאת בלב עיר סואנת שרעש מכוניות מכה מכל עבר!

הסביבה האקוסטית תקבע האם נצליח ללמוד או שמא נחוש סטרס ועייפות כבדה.

סיטואציות אלו אמנם נשמעות קיצוניות, אך לילד הרגיש שמיעתית, הסביבה האקוסטית היא שתקבע האם יצליח לעבור את היום בשלום. עבור אותו ילד, כיתת לימוד שבה האקוסטיקה לא טובה, אף אם נסבלת לאחרים – עבורו היא זהה ללמידה באולם ספורט או בכביש סואן.

כיתה ללא בידוד אקוסטי תהיה רועשת ולא נעימה, כל רחש מזדמן נשמע חזק וברור.

כדי להגיע לריכוז אנו נדרשים לסנן רעשים וגירויים רבים, אך למוח יש מגבלות, וכשאין ביכולתו להתמודד עם עומס רב מדי, תתקיים סגירת קשב, הימנעות, בריחה וכו'...

אך בכדי לטפל בבעיות אקוסטיות, ראשית עלינו להבין – מהי אקוסטיקה?

האקוסטיקה היא המדע העוסק בחקירת גלי הקול. האקוסטיקאי עוקב אחרי התהליכים הפיסיקליים שגורמים לתחושת הקול. ישנם גורמים רבים המשפיעים על תנועתם של הגלי קול במרחב וצלילים בעלי תדירויות שונות מתנהגים אחרת בסביבה שונה.

כאשר גלי קול פוגעים במכשול הם יכולים, להיספג (Absorbtion), להתפזר (Diffusion), לחזור (Reflection), או לעקוף Diffraction)) את המכשול - כל זאת בהתאם לסוג החומר בו הם פוגעים.

גלי קול שונים מגיבים אחרת כאשר הם פוגעים בחומרים שונים. ככל שהחומר קשה וצפוף יותר גלי הקול נספגים פחות ושומרים על עוצמתם. גלי הקול מושפעים גם מגודלם וצורתם של החפצים בסביבה כמו לדוגמא כיסא או שולחן.

צורת החדר משפיעה גם היא על תנועת גלי הקול. צורתו ההנדסית של המבנה, גובה התקרה, מבנה הקירות וכו' כל המשתנים הללו למעשה קובעים את הסביבה האקוסטית ומשפיעים על כיצד יישמע גל הקול בחדר.

כדי לפתור בעיות אקוסטיות עלינו לזהות ולהבדיל בין בעיות אקוסטיות שונות.
מרבית הבעיות האקוסטיות קשורות בבידוד.

ככל שהקיר עבה יותר והחומר ממנו הוא עשוי צפוף יותר (כמו בטון או יציקות מלט) גלי הקול יתקשו יותר לחדור ולעקוף את הקיר. תופעה זו תגרום להדהוד מתמשך והחזרים רבים בחלל החדר. במקומות שהבניה בהם אינה צפופה, כמו משרד או כיתת לימוד המופרדת במחיצות גבס דקות, צלילים שונים יעקפו את הקיר בקלות, ורעשים יזלגו מתוך החדר החוצה ומבחוץ פנימה.

העיקרון המנחה בטיפול האקוסטי הוא להגיע לאיזון, חדר ש"סופג" יותר מדי גלי קול יגרום למצב שאין מספיק החזרים וייאמץ את המאזין בכדי לשמוע. האזנה ממושכת בחדר כזה עלולה להיות מעייפת מאוד ולא נעימה. ובחדר ללא ספיגה בכלל הבנוי מחומרים דחוסים, הסביבה מלאה בהחזרים והאזנה בו תהיה בלתי נסבלת. כדאי לבדוק - האם שינוי מיקום הרהיטים בחדר עוזר?ייתכן כי שינוי מיקום הספה או ארון הבגדים יכול לשנות ולשפר את האקוסטיקה בחדר. חלונות זכוכית הם החומר הרפלקטיבי ביותר בחדר, לכן שימוש בוילונות בד עבים יכולים להקל ולשפר את האקוסטיקה בחדר.

מאור בארי – מטפל נוירו-התפתחותי תפקודי (NDFA), מוסיקאי וטכנאי קול.

מומחה באימון ילדים ובני נוער עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, באמצעות שילוב תרגולים תחושתיים ובשילוב מוסיקה וקצב, יוצר אימון טיפולי בהתאמה צרכיו של הילד.

מנחה קבוצות וסדנאות בנושאי כישורים ולקויות למידה, במכללות ובתי ספר ברחבי הארץ.
מטפל בכפר סבא, בקלינקה פרטית ובבית-ספר "גוונים" לחינוך מיוחד ללקויות למידה והפרעות התנהגות.

 ליצירת קשר:

 054-5-706778

 Maor.berry@gmail.com

למידע אודות חדרי סנוזלן לחצו על התמונה

התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם