לכבוד ,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדים עם הפרעות קשב
שהשתתפת בו ב - 13 בינואר, 2015, כב' בטבת, התשע"ה

שמחנו לארח אתכם בכנס, ומקווים לראותכם גם בכנסים הבאים
את המצגות* מהכנס אפשר למצוא בקישור הזה:

לחצו כאן למצגות* מהכנס:
היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדי ADHD

*המצגות הן לשימושכם האישי בלבד
  ולא לצרכי הוראה או הכשרה

לתקצירים מכנסים קודמים לחצו כאן

לסקירה של הכנס באתר "הורים ברשת" לחצו כאן



 לשרותכם,
צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדים עם הפרעות קשב
מודל הוראה מתקנת הורית ברוח "פסיכולוגיית העצמי"
כנס שנערך במשכן למוסיקה ואמנויות (רח' הפלמ"ח 2 א') רעננה
ביום ג' 13-1-2015, כב' בטבת התשע"ה

חוברת תקצירים

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום, ולאפשר חשפיה ונגישות אל ההיבטים השונים שלה. 

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש של הילד וליווי הורים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לחצו כאן:

כן, אשמח לקבל מכם דיוור על כנסים, סדנאות, ספרות מקצועית ופעילויות נוספות

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, פרי פיתוח של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, באמצעות כנסים, סדנאות וספרות מקצועית.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדים עם הפרעות קשב
מודל הוראה מתקנת הורית ברוח "פסיכולוגית העצמי"

 הורות לילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב כרוכה לעיתים בהתמודדות עם פער גדול שנפער בין הפנטזיה, החלום ההורי, לבין המציאות שבה קשייו של הילד ביומיום צובעים את היחסים בין ההורה לילדו.

 הורות כזו מחייבת תמיכה, ולמידה של דרכי התמודדות מותאמים להורה ולילדו. כאן אנו המטפלים נכנסים לתמונה.

 כנס זה נולד כדי לספק לנו, המטפלים, כלים מתקדמים, תובנות וידע מהעת האחרונה, שיאפשרו לנו ללוות את ההורים ולתמוך בהם בצורה המיטבית והיעילה ביותר, בדרך לתהליך הורות מצמיח ואופטימי.

 הכנס התמקד בהקניית דפוסי הורות מותאמת, במודל של "הוראה מתקנת הורית". המודל מבוסס על הבנת המניעים, הפעולות והרגשות של הילד ושל ההורה, ונועד להעמקת הידע וההבנה של תהליכי ההורות לילדים עם ADHD.

 "פסיכולוגיית העצמי" מתאימה במיוחד לעבודה עם הורים ועם ילדים עם לקות למידה קשב וריכוז, בגלל הפגיעה שסופג הערך העצמי שלהם במערכות החינוך ובהתנסויות חברתיות ומשפחתיות.

 בכנס עסקנו בתפקידו של ההורה והמורה ברוח "פסיכולוגיית העצמי" של קוהוט, שזיהה את הצורך הנפשי העמוק של הילד במבוגר משמעותי בתפקיד של "זולת –עצמי". בנוסף, נדון בהזדמנויות של ההורה לצמיחה בתוך מערכת היחסים הורה-ילד. בחלק מההרצאות שולבו סרטוני הדרכת הורים של מרכז הורות בקשב- מרכז להדרכת הורים ואנשי מקצוע בתחום הפרעות קשב.

 

   אנחנו מבקשים להודות למנחה ולמרצים:
   אסנת דרי, ד"ר חגית טולדנו אלחדיף, ד"ר רונית פלוטניק, טלי הוכשטטר ונופר ישי קארין
   על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע שלכם. היה לנו לעונג!

   נתראה בכנס הבא!

היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדים עם הפרעות קשב
דברי הקדמה

אסנת דרי, מנחת הכנס
מדריכת הורים פרטנית וקבוצתית להורים לילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב, ב"מרכז הורות בקשב". יוזמת ומפתחת
הסרט "המנוע הפנימי", והתכנית "לגעת מבעד לשריון", של משרד החינוך ועמותת ביחד, מדריכת צוותים חינוכיים
בבתי הספר.


הורות, עבור כולנו, היא משימת חיים משמעותית ומאתגרת. כשמדובר בהורות לילדים בעלי הפרעת קשב האתגר כרוך בהתמודדות מורכבת וטעונה בתחום הרגשי, החברתי והלימודי ברמה היומיומית.

הורות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב היא הורות ייחודית המתנהלת במאמץ רב תחת עומס של משימות ודאגה רבה לשלומו ולעתידו של הילד. לקשיים הרבים שחווים ילדים אלו בתחום הרגשי, החברתי והלימודי יש השפעה רבה על היחסים בין ההורה לילדו.

מהצד האחד של מערכת היחסים נמצאים ההורים המלווים בחשש ובדריכות רבה את ילדם, רגישים לכל ביטויי התסכול, הפגיעות והקשיים שחווה ילדם בסיטואציות שונות במסגרת המשפחתית הגרעינית והמורחבת, במסגרת בית הספר וגם בסביבה החברתית של הילד. הנזיפות, הכישלונות והאכזבות הרבות והתכופות שסופג הילד במסגרות אילו, מחלחלות להוריו וגורמות להם צער, כאב ודאגה רבה.

בנוסף, נדרשים ההורים להיות מעורבים לאורך כל היום בתפקוד השוטף של הילד, החל מביצוע משימות יומיומיות פשוטות כמו קימה, רחצה והכנת שיעורי הבית, ועד למצבים מורכבים וטעונים שמחייבים את ההורה להתמודד עם קשת רחבה של קשיים שנובעים מהמקור הנוירולוגי של הלקות. מדובר בקשיים כגון קשיי התארגנות, סף תסכול נמוך, אימפולסיביות, אי שקט מוטורי, צרכים מוגברים בויסות והרגעה המחייבים סיוע ותיווך במסגרות חברתיות, סיוע בלמידה, והכי חשוב - שיקום ובניית הערך העצמי של הילד, על רקע הכישלונות המצטברים שהוא חווה במסגרת המשפחתית, החברתית והלימודית.

ההורים נשחקים תחת העומס והמאמץ הפיזי והנפשי המוטל על כתפיהם, ללא ידע מספק על הלקות. בהעדר תמיכה והכוונה הם חשים פעמים רבות שהם אינם מצליחים לסייע לילדם ולפעמים אף מגיבים בכעס רב או בויתור אשר בעקבותיו הם מפתחים רגשות אשמה, בושה וייאוש על כך שאין הם מצליחים להיות הורים כפי שחלמו להיות, וכל זאת למרות מאמץ מתמיד לסייע לילדם.

מהצד השני של מערכת היחסים נמצא הילד עם הפרעת הקשב, ילד שחווה כישלונות רבים בסביבה המשפחתית, החברתית והלימודית. ילד אשר כישלונותיו הרבים גורמים לפגיעה בערך העצמי שלו, שכן הוא מרגיש שהוא שוב ושוב מאכזב את הוריו ואת מוריו, ולא מצליח לעמוד בציפיותיהם ממנו, ובציפיות שלו מעצמו.

בנוסף, הוא חווה תלות בהוריו בכל הקשור להתארגנות ולביצוע משימות פשוטות ומורכבות. הוא בעיקר זקוק להם להיות עבורו "זולת עצמי" - דמות יציבה, הנענית לצרכיו המוגברים; נוכחות אמפתית ,מתפעלת מהצלחותיו, שומרת, מווסתת, מרגיעה, המאמינה בו וביכולותיו, ומסייעת לו, על אף הקשיים, לחוות הצלחות לשיקום הערך העצמי שלו.

העומס הרגשי הרב הטמון בתוך מערכת היחסים בין ההורה לילדו, לצד קיומה של סביבה שלא מבינה את הקשיים של ההורה והילד, ולעיתים אף שופטת את ההורים ואת הילד, מוסיף עוד נדבכים שגורמים להורים לחוש לעיתים רבות שחיקה וחוסר אונים.

מעגל היחסים המכאיב הזה, שבו נתונים הורים וילדים רבים, ניתן לשינוי על ידי תמיכה, ייעוץ והדרכה במסגרות של הדרכות הורים קבוצתיות או פרטניות המבוססות על העקרונות הבאים:

  1. הקניית ידע אודות הבסיס הנוירולוגי של הפרעת הקשב
    העמקת ההבנה שהלקות היא מולדת ובעלת השלכות על התפקוד היומיומי של הילדים בתחומים רבים; ההפנמה שהם לא "עצלנים ", "רעים" או "לא מחונכים" אלא ילדים שלקות נוירולוגית משפיעה על התנהלותם בתחומים שונים.

  2. ההורה כ"זולת עצמי"
    הרחבת היכולת ההורית לאמפתיה, זיהוי והיענות לצרכים הרגשיים של הילד בנוכחות הורית שומרת, מתפעלת, אמפתית, מרגיעה ומווסתת המכוונת אותו להצלחות על פי כישוריו וכוחותיו.

  3. "ארגז כלים" מותאם
    עבור הורים המתמודדים עם עומס רגשי רב, הכלים האינטואיטיביים שמסייעים להם להיות הורים טובים דיים לילדים ללא הלקות אינם "עובדים" עם ילדם עם הפרעת קשב. האינטנסיביות והמאמץ מפגישים אותם עם תסכולים ותחושות קשות של חוסר אונים. תמיכה ולגיטימציה לרגשות המורכבים שעולים במצבים שונים והקניית מיומנויות הוריות מותאמות מסייעים להורים להיחלץ ממעגל ההאשמה וחוסר האונים ולחוות חוויות של הצלחה בקשר עם ילדם בעל הלקות.

  4. הקניית רוטינות
    בניית הרגלים ושיגרה בפעילויות היומיומיות עבור הילדים הזקוקים לסביבה עקבית, קבועה ורצופה.

  5. הגישה הרב-מערכתית
    לכל ילד יש פרופיל קשיים משלו. לפי הגישה הרב-מערכתית יש לבנות תכנית מותאמת הכוללת רכיבים נוספים על פי הצורך: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, טיפול תרופתי, ועוד.

הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב, מקנה להורים תמיכה ואוזן קשבת, קבלה והשלמה עם נוכחות הלקות בחיי ילדם, תוך הבניית דפוסי הורות מותאמים לפרופיל הלקות הספציפי של ילדם, כישוריו, כוחותיו, ערכי המשפחה ומקורות התמיכה שלה.

משתתפים יקרים, אני מודה לכם על שהגעתם לכנס, ומאחלת לכם קריאה נעימה בחוברת התקצירים.

שלכם,

אסנת דרי.

טלפון: 054-4213232, דוא"ל osnat.dery@gmail.com

בקרו באתר הורות בקשב - לחצו על הבאנר

הטיפול הרפואי בילדים עם הפרעת קשב
תקשורת ואמון בין הורים לילדים עם הפרעות קשב ובין הרופא המטפל

ד"ר חגית טולדנו אלחדיף,
נוירולוגית ילדים, מומחית להתפתחות הילד, בית החולים "דנה-דואק" לילדים


למצגת מהכנס לחצו כאן

למצגת מהכנס לחצו כאן
 

"הקול ההורי" של הורים לילדים עם הפרעות קשב
מהתנפצות הפנטזיה להורות מתמודדת במודל "הוראה מתקנת הורית"

ד"ר רונית פלוטניק,
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה, מדריכה, מחברת הספר לגדול אחרת, מרצה בכירה בסממינר הקיבוצים, מנחה קורסים להורים לילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב, ומנחה השתלמויות לאנשי מקצוע במרכז הורות בקשב


 1. מבוא

ילד עם הפרעת קשב וריכוז מביא עימו לעולם כבר ביום היוולדו (ועוד לפני כן בעוברות) מאפיינים שונים של הפרעת הקשב. מאפיינים אלה עוד הרבה לפני שהילד יאובחן פורמאלית, מופיעים כסוגי התנהגויות קשות, לא מובנות להורים, אך משפיעות מאד עליהם. עיקר ההשפעה הוא בניסיון ההורי האינטואיטיבי להתמודד עם המאפיינים של הפרעת הקשב , ללא ידיעה ברורה על קיומה.

ילדים עם הפרעת קשב נוטים להיות ילדי קצה מבחינת הטמפרמנט שלהם – סוערים מאד (טמפרמנט קשה) או איטיים וחולמניים (טמפרמנט מתחמם לאט) . אלה וגם אלה ישפיעו על האופן שבו ההורה יפעל ויגיב כלפי ילדו. לרב בשל חוסר ידיעה בדרכים מחמירות קושי במקום ממתנות.

כאשר הילד סוער או חולמני ההורה בונה מולו גבולות אחרים מהנדרש לפי גילו ומבנה המשפחה. גבולות לא מותאמים אלה יחזקו יחסים לא מתאימים והבעיה תחמיר.

כיון שהפרעת הקשב הינה מבנית-נוירולוגית, השפעתה קימת בכל תחומי החיים והיחסים: כיצד הילד ישיג יחסי התקשרות בטוחה, כיצד יצא לעצמאות, כיצד יסתגל לחיי חברה עם בני גילו, כיצד יסתגל למערכת החינוך.

בנוסף מראים ילדים אלה למן ראשית החיים קשיי ויסות וארגון המקשים עליהם לפתח יחסי אובייקט תקינים.

מנגד נמצאים הורים מבולבלים בניסיון לפענח:"מה מספר להם תינוקם" ומדוע כה קשה הטיפול בו.

2. הפגיעה בפונקציות הניהוליות – כגורם מרכזי בקשיי התפקוד, הסתגלות והתפתחות נפשית/חברתית ייחודית

ברקלי ובעקבותיו בראון מהווים חוקרים חלוצים בהבנת ההשפעה והקשר בין הפגיעה בפונקציות הניהוליות לקשיי התפקוד וההסתגלות של תלמידים בעלי לקויות למידה, קשב וריכוז.

עיון מעמיק במודל הפונקציות הניהוליות מצביע על מרכזיותן והשפעתן על יכולת הילד להבשיל ולרכוש התפתחות באינטראקציה טובה עם הסביבה המשפחתית והחינוכית.

ילדים בעלי לקויות, על אף שנראים תקינים חיצונית, נושאים בתוכם לקות בלתי נראית זו הגורמת להם לקושי מתמשך בכל התפקודים היום יומיים. העדר הבנה כי מקור הקושי לקותי גורם תמידית למתן פרשנות "חינוכית" או "רגשית". וכתוצאה לעיוות בהנבת הקושי וטיפול לא נאות בצרכיהם. ובכך בנוסף לקיומה של הלקות נגרם להם עוול ופגיעה גם בהיבטים של הדימוי העצמי, הערך העצמי ויכולת התקדמות כפי הפוטנציאל.

3. "הקול ההורי"- ההורות כתהליך התפתחותי-נפשי

הורות כהתרחשות אנושית רבת שנים, הינה תעלומה רבת פנים. מורכבותה אינה מודעת לרוב לעוסקים בה (ההורים עצמם) או למלווים אותם (אנשי בריאות נפש, חינוך ועוד).

הורות הינה התרחשות גלויה וקונקרטית (טפלנית-מעשית) ונפשית-פסיכולוגית (סמויה)בו זמנית. בעלת מאפיינים התפתחותיים דינאמיים. המפגש הקבוע בין הגלוי לסמוי, בין המעשה ההורי להתרחשות הנפשית, הוא הוא – הקול ההורי, בו עוסק מאמר זה.

הבנתו של הקול ההורי מצריכה מכל השותפים פיתוח "אוזן מוסיקלית" וטרמינולוגיה משותפת, המאפשרת אבחנה בין הגלוי לסמוי, בין המניע למעשה בפועל..

כאשר ממיינים את כלל המקורות המעורבים בבניית החוויה ההורית, ניתן לקבצם לארבעה מוקדי השפעה, ברצף בין שני צירים (אנכי ורוחבי) , המשפיעים זה על זה באינטראקציות מגוונות:

                                               1.  היבטים התפתחותיים בהורות:
                              מהפנטזיה אל הילד הקונקרטי – מסע בשניים:הורה וילד

     2. העברה בין דורית:                                                  3. הבטים מערכתיים ואקולוגיים:
         מה לימדוני הורי-מה אוריש לילדי                                 "של מי היא הילד" – חלוקת התפקידים בין
                                                                                         ההורה למערכות החברתיות והחינוכיות

                                              4. ההורה כפרט:
                                                  מאבק כוחות ויחסים בין 3 מבני ה- self:
                                                  ה - self הפרטי
                                                  ה - self המקצועי
                                                  ה - self ההורי

 4. הורות בתנאים של לקות

להיות הורה זוהי משימת חיים ארוכה ומורכבת לכל מי שבחר בכך. להיות הורה לילד לקותי היא משימה שמשולבים בה כאב, ובעיקר תהליך של עבודת אבל, בושה, מאמץ מתמשך ושחיקה נפשית. המפגש בין גורמי חינוך וטיפול להורי הלמידים בעלי הלקויות כמעט תמיד טעון, ומלווה ב"מחול החרבות".

הבנת ההורות הייחודית הזו, הכרות עם תהליכים אשר עוברים ההורים מרגע קבלת הידיעה על לקויות ילדם, הדרך הארוכה לקבלתה והתארגנות הורית מותאמת, יכולה לשפר ולסייע הן בקשר עם ההורים והן ביצירת שיתופי פעולה טיפוליים.

5. " הוראה מתקנת תפקודית" – כלי להתערבות חינוכי, טיפולי ומשפחתי

הבנת הקשר בין המקורות הנוירולוגיים של הלקות, הפגיעות בפונקציות הניהוליות, והיבטי הלקות בתפקוד הגלוי, מחייבים פיתוח גישה וארגז כלים ייחודי ומותאם לילדים אלה.

הורות בתנאים של הוראה מתקנת תפקודית הינה תוכנית התערבות המבוססת על הבנת השפה "הלקותית", ויישומה כתוכנית בת חמשה שלבים. הרעיון המרכזי בשפה זו הוא היכולת להעניק לילד ולהורה המעורב הבנה משותפת של מקורות הקושי, ומתן עזרה עקבית, בזמן אמיתי לגבי חלק ניכר מן הבעיות.

ניתן ליישם שפה וכלי זה בכל הטריטוריות בהן שוהים ילדים (בית, בית ספר, חוג, טיפול) ועל ידי כך ליצור האחדה של גורמי הטיפול, והעצמה של יכולת השינוי.

הורים כסוכנים משמעותיים ומרכזיים בחיי ילדיהם, יכולים לרכוש שפה זו ולעבוד עימה בחיי המשפחה על מנת לקדם את ילדם ואת האקלים המשפחתי גם יחד.

למצגת מהכנס לחצו כאן

הורות לילדים עם הפרעת קשב
הזדמנויות לצמיחה משותפת ביחסי הורה ילד, מנקודת המבט של
פסיכולוגיית ה"עצמי"

טלי הוכשטטר,
פסיכולוגית קלינית בכירה, מטפלת ומדריכה, חברה ומורה באיגוד לפסיכולוגיית העצמי


הורות מפעילה ומפגישה הורים עם חלקים בעצמם שבדרך כלל הם לא היו איתם במגע קודם להורות. ההורות,  ובמיוחד הורות לילדים מאתגרים כמו ילדי ADHD, מקשה לפעמים לפעול מתוך עמדה אמפאתית לילד הקשובה לצרכיו, וקל לגלוש לאזורים של פגיעות ורגישות של ההורה. ההורה כמו הילד, זקוק לאישור על הורותו, וכשהילד לא מאפשר לו להרגיש הורה מצליח הוא עשוי להיות פחות מגיב לילד על פי צורכי הילד. 

הילד זקוק להורה כדי להתפתח ובמיוחד הוא זקוק לפונקציות של זולתעצמי שיענה לצרכי העצמי שלו. הכוונה היא לנוכחות שמאפשרת לילד להתפתח באמצעות היות ההורה למראה רואה עבורו המאשרת ומחזקת את קיומו, יחד עם נוכחות אידאלית שמשרה בו ביטחון ורגיעה. 

אנו רוצים לבחון מה מאפשר לזה להתקיים במיטבו, מהי נוכחות הורית טובה ומה דרוש לה כדי שתהייה כזו. עם ילדי ADHD דרושה נוכחות מארגנת מווסתת ועיקבית המאפשרת לילד להנות מחוויית הרצף של קיומו הקטוע. נאבחן את המודל הטיפולי שמציע כיצד לאבחן את הצומת הספציפית שבה מה שקורה בין ההורה לילדו יוצר מעגלי התנהגות שליליים ואיך עבודה טיפולית עם ההורה יכולה להסיר את המכשולים האלה ולהחזיר את הילד להתפתחותו התקינה.

המושגים שאשתמש בהם הם- עצמי, זולתעצמי, אמפאתיה, נוכחות של מראה רואה, נוכחות מואדרת, הפנמה ממירה, תסכול אופטימאלי.

זולתעצמי-
נוכחות המקדימה את העצמי ומכוננת אותו כשהיא מתכווננת אליו באופן אמפאתי, מזהה את צרכיו שמופנים אליה ונענית אליהם. העצמי חווה את הזולתעצמי כחלק ממנו, והוא עצמו משוקע בעצמי אך נבדל ממנו.

העצמי-
הוא מרכז ההתקיימות הפסיכולוגית. זהו מיבנה הנפש אשר במהותו הוא מרכז חווה. מצד אחד הוא נמצא בהשתנות מתמדת ומצד שני העצמי קיים כמיבנה לכיד במרחב ויציב לאורך זמן. העצמי מארגן את החוויה מעבד ומווסת אותה.

הזולתעצמי מכונן את העצמי ומקיים אותו באמצעות מתן נוכחויותיו:

  • נוכחות רואה מתפעלת -המספקת חוויות של התקיימות מיוחדות וגדלות
  • נוכחות מתמזגת- מספקת חוויות של שייכות ותאומות
  • נוכחות מואדרת -המספקת חוויות של הרגעה וביטחון
  • נוכחות מארגנת ומפרשת- המספקת חוויות של ארגון וויסות ומשמעות

המודל הטיפולי המבוסס על גישה זו מאתר דרך היכרות עם הילד ועם ההורה, את המקום במפגש שלהם שבו לא מתאפשר להורה לתת לילד את הנוכחות הדרושה לו, בגלל שצורכי ההורה לחוות את עצמו כהורה טוב לא מתאפשרים.  העבר של ההורה עצמו, הרגישויות שלו, המבנה המשפחתי שהוא חי בו, הקשר שלו עם הסביבה החינוכית, כל אלה נבחנים בטיפול כדי לשחרר את ההורה לחזור ולהיות אפקטיבי.

הבעיה היא שכאשר ההורה מרגיש תסכול רב מדי בהורות שלו הוא עצמו מגיב באופן שפחות מותאם לסיטואציה ויותר מתוך שבריו שלו.  כשהוא מרגיש נכשל העצמי שלו נחלש וסף התסכול שלו יורד.  הוא עלול להיות קצר רוח, רגזן, מתנתק, מאשים, הגנתי, כועס ונלחם נגד הסביבה של הילד, ועוד תגובות שפותחות מעגל שלילי.

הילד מצדו מרגיש שלא רואים אותו נכון וההורה מפסיק לשמש עבורו בסיס של אמון וביטחון.  הוא מגיב בהיותו כועס, מרדן, מתרחק, רגיש, פגיע ועוד.  עלולים להיווצר סימפטומים נוספים שונים שבאמצעותם הילד מגן על עצמו או מנסה לשמר בכל מחיר בדרך פאתולוגית את הקשר שלו עם ההורה.

דרך איתור נקודות החולשה הללו המטרה היא להחזיר את החיבור הזורם של אמון בין ההורה לילד.  בתוך מעגל קשר שבו בבסיס יש חיבור זורם אפשר להכיל גם קשיים רבים הנובעים מהליקוי של הפרעת הקשב והריכוז.

אחריות ההורה כלפי ילדו נותנת לו מוטיבציה לפגוש בתוך עצמו את המקומות הכאובים הדורשים התפתחות נוספת והרחבה כדי שיוכל לפגוש טוב יותר את עצמו וכתוצאה מכך גם את ילדו.

Talilahoch@gmail.com

הקשר בין הורים לילדים עם הפרעת קשב לבין הצוות החינוכי
בבית הספר
האם אפשר אחרת?  נקודת המבט של פסיכולוגיית העצמי

נופר ישי קרין
פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית בתחום לקויות למידה והפרעות קשב


את המאמר המלא תוכלו למצוא באתר "הורות בקשב", או לחצו כאן

 כאשר הורים מגלים שלילדם יש הפרעת קשב, הם עוברים טלטלה רגשית, שמובילה לעומס רגשי, הכולל דכדוך, כעס, האשמות, תחושות אשם, ומנגנוני הגנה שהם הדחקה והכחשה של חומרת המצב. כעס שמכוון כלפי חוץ מוביל להאשמה של הילד, המורה, בית-הספר, או בן הזוג. כעס שמכוון פנימה מוביל לתחושות אשם. גם למערכת החינוך יש עומס רגשי משלה, הכולל אף הוא כעס, חרדה, האשמות והכחשות. הכעס נובע כתגובה לתוקפנות של הילד וההורים וכתוצאה מתסכול מול אוזלת היד של ההורים, שלא עוזרים לילד. ההאשמות של בית-הספר מופנות כלפי ההורים והילד. ההכחשות של מערכת החינוך הן של אוזלת היד של המערכת ומידת הנזק הרגשי שנגרם לילדים בבית-הספר. כשאדם נתון בעומס רגשי קשה לו להפעיל שיקול דעת וקשה לו לערוך שיחות ענייניות לגבי המצב. שני הצדדים, מערכת החינוך וההורים, נמצאים במצב של עומס רגשי, שבו כעס, חרדות, האשמות, תחושות אשם והכחשה, וכך הם נפגשים, מתוך עומס רגשי, שבו קשה לקיים דיאלוג.

המצב הוא לא שוויוני וההורים נמצאים בעמדה פגיעה יותר מזו של בית-הספר. ההורים מושמים במצב של חשיפה אישית ורגשית ושל נזקקות ותלות במערכת החינוכית בעל כורחם, ובשל כך הם פגיעים יותר: ההורים צריכים לחשוף את עצמם רגשית, ולחשוף את חיי המשפחה ופרטים אישיים שונים, כדי לקבל יעוץ מקצועי ועזרה עבור ילדיהם. החשיפה נעשית למשל בשיחות עם היועצת או עם המחנכת, בועדת שילוב, או באבחון דידקטי, פסיכולוגי ונוירולוגי. בנוסף, ההורים תלויים בהיענות של מערכת החינוך לצרכים הרגשיים והלימודיים של הדבר היקר להם מכל, ואילו מצב מערכות החינוך כיום אינו מזהיר, עם כיתות גדולות ורועשות, חוסר עזרה לילדים מתקשים שצריכים עזרה במהלך השיעור ומפריעים כי הם מתוסכלים ועוד. המורים, כמו כולנו, אינם מושלמים והתוצאה היא אכזבה ידועה מראש. כשאדם מושם במצב שבו הוא נזקק ותלוי באחרים הוא פגיע יותר, וכך במצב של נזקקות יחד עם חשיפה, ההורים מוצאים את עצמם במצב בו הם פגיעים רגשית. ההורים אינם מודעים כמובן לסיבות לכך שהם פגיעים, שהן כאמור לעיל, עומס רגשי, חשיפה אישית ומצב של נזקקות. הדיווח שלהם הוא על הפגיעה עצמה: ההורים מדווחים על כך שהם נפגעים כאשר בקשותיהם לגבי צרכים מהותיים של ילדם אינן נענות, והם נפגעים מאמירות לא רגישות מספיק של הצוות החינוכי. הפגיעה נובעת כאמור מהעומס הרגשי, וממצב של פגיעות רגשית אליו הם מוכנסים כתוצאה מחשיפה רגשית והשמה במצב של נזקקות בעל כורחם, וגם כתוצאה מבעיות ארגוניות כמו למשל חוסר זמן של פסיכולוג בית-הספר: תהליכים פסיכולוגיים זקוקים לזמן ואילו לפסיכולוג בית-הספר יש חלון של שעה.

מנגנון הגנה של אדם בריא נפשית עוזר לו להדחיק ולהתעלם מהמציאות, אבל עד שאדם לא מכיר במציאות הוא לא באמת יכול לטפל בה. מה עושים כדי שהמורה יכיר במציאות? מה עושים כדי שההורים יכירו במציאות? מה גורם להורה להקשיב?

רוב ההרצאה תעסוק בפתרונות אמיתיים, רגשיים ומעשיים, עבור דיאלוג מוצלח יותר בין ההורים ובית-הספר:

מצב של עומס רגשי לא מאפשר קשב הדדי וחוסם דיאלוג. למשל, חרדה, שהיא מרכיב בעומס רגשי, מובילה להתעקשות על פתרון מסוים אחד וחוסר קשב לאפשרויות שונות שהצד השני מציע. הפחתה של החרדה מובילה לקשב רב יותר ולגמישות מחשבתית רבה יותר לגבי פתרונות אפשריים. גם כעס, האשמות והכחשות חוסמים דיאלוג והקשבה.

בהתאם לכך, הרגעה של העומס והלחץ מובילה להקשבה ולדיאלוג טוב יותר. כדי לעשות זאת המסר של הצוות החינוכי צריך לעסוק בחיזוק האמון של ההורה בעצמו, חיזוק האופטימיות שלו, דגש על החוזק של הילד ושדר של התמודדות של המורה. הרגעת חששות של ההורה מובילה להנמכה ברמת ההכחשות שלו ולהגברת היכולת שלו להקשיב גם למסרים קשים.

כאשר ההורה מכחיש את חומרת הבעיה, הנטייה של הצוות החינוכי היא לנפץ את האופטימיות שלו, כדי שיכיר במציאות, אבל ניפוץ האופטימיות רק מגביר את החרדה ולכן מגביר את ההכחשות ואת ההתעקשות של ההורה. הכרה בבעיה מגיעה דווקא מתוך אופטימיות ומתוך תחושת חוזק. בנייה של אופטימיות ושל אמון בכוחות היא זו שתעזור לקבל את המציאות הקשה ולא להיפך.

העבודה הרגשית של ההורים היא פנימית. הנחמה היא לא שינוי של המציאות אלא שינוי של התפיסה שלנו את המציאות. הפחתה של עומס רגשי שמגיעה בעקבות עיבוד רגשי מאפשרת להורים יכולת תקשורת טובה יותר מול בית-הספר ובעקבות כך היענות גוברת מצד בית-הספר. עיבוד רגשי ניתן לעשות באמצעות טיפול רגשי, הדרכת הורים, סדנאות הורים ובשיטות שונות כמו שיטת ימימה. כל אדם והדרך המתאימה לו.

גם המורים נמצאים במצב של עומס רגשי. גם אצלם הפחתה בעומס הרגשי מאפשרת הקשבה אמיתית ודיאלוג טוב יותר. כאשר המורים פנויים רגשית הם יכולים לקבל את הדרך הייחודית של ההורה, לראות אותו מבעד לכעס או לעומס הרגשי שלו, להקשיב לו באמת, פחות להכחיש את אוזלת היד של בית-הספר, יותר להכיר בטעויות, ולהתבטא באופן רגיש יותר. כל זה מאפשר להם להעביר מסרים לא פשוטים להורים באופן שההורים יוכלו להפנים אותם. ככל שהרגישות של המורים לכאב של ההורים גבוהה יותר כך הם יכולים להעביר מסרים קשים יותר לעיכול.

ההורים כאמור במצב פגיע, וכשלא מגלים כלפיהם רגישות הם נפגעים, כועסים, חרדים ונסערים רגשית, בעקבות הדיאלוג עם בית-הספר, ומכאן גם התפקוד ההורי שלהם נפגע. אם ההורה נפגע בשיחה בבית-הספר הרי שנגרם נזק לתפקוד ההורי שלו וכך גם נזק לילד, והמערכת לא רק שלא הועילה, אלא הזיקה לילד. המבחן הוא מבחן התוצאה, אם ההורה נפגע הרי שהשיחה לא היתה מותאמת אליו. יחד עם זאת, אם נעשתה שגיאה אפשר לתקן. כתוצאה מהתיקון הקשר מתהדק והתוצאות בסוף טובות יותר. תיקון השגיאה יכול להתאפשר רק אם מודים בה. אנחנו מודים בשגיאה של עצמנו כאשר אנחנו מודעים למה שטוב אצלנו ומתוך כך מצליחים לקבל את חוסר המושלמות שלנו ובכלל זה גם את השגיאות שלנו. היעד הוא לכן לראות את מה שטוב בנו וכך לקבל את חוסר המושלמות שלנו. רק מתוך קבלת חוסר המושלמות שלנו אנחנו יכולים לקבל את חוסר המושלמות של הזולת, ולא להתנגד לכך, ורק מתוך ראייה של הטוב שבנו והטוב שבזולת, יכול להתקיים דיאלוג אמיתי.

ראיית הטוב שבנו מאפשרת לנו לראות את הטוב שבזולת ואז הוא יכול לראות את הטוב שבו, וכך הוא יכול לקבל את האפשרות שטעה, ורק אז הוא באמת מקשיב לנו. כלומר, ההתחלה היא בראיית הטוב שבנו, והשלב השני הוא בראיית הטוב שבזולת. רק אם אנחנו רואים את הטוב שבנו אנחנו יכולים לראות את הטוב שבזולת, וכך לחזק אותו, באופן שיאפשר קבלה של הקשיים. רק אם אנחנו רואים את הטוב שבנו אנחנו יכולים להודות בטעות שלנו וכך לא לפגוע בזולת.

עומס רגשי הוא כאמור מצב של כעס, חרדה, האשמה, תחושות אשם והכחשה. מומלץ לצמצם מגעים תחת עומס רגשי ולא להשליך את העומס הרגשי זה בזה. לחכות עד שנרגעים ולא לקיים שיחות כשנסערים. נדבר על קשב אמיתי לצד השני. להסביר במילים את הפגיעות והקושי. לא להיכנס למצבים שברור מראש שהם בעייתיים. לא להיות צודק, להיות חכם. לבקש ולא לדרוש. לשמור על כבוד הדדי. להקשיב ולא להשמיע. לקבל באהבה את המציאות שבה אין מושלמות: אין אנשים מושלמים, אין דרכי פתרון מושלמות, אין ילדים מושלמים, אין מורים מושלמים, אין הורים מושלמים. אנחנו לא מושלמים וגם לא הזולת. יש בנו הרבה טוב ויכולת וגם בזולת. רק מתוך ההכרה בטוב אפשר להקשיב באמת ואפשר לעורר את הקשב של הצד השני. הקשב של הצד השני הוא לא מובן מאליו ועלינו האחריות לעורר אותו.

לשני הצדדים כדאי לנסות לראות את הכאב של הזולת מבעד לכעס שלו. כאשר יש כעס יש תמיד כאב מאחוריו והכעס מסתיר אותו. הדיאלוג נוצר מתוך נגיעה בנפש הכואבת שמסתתרת מאחורי הכעס.

בית-הספר צריך לאפשר את הזמן שההורים זקוקים לו להפנמת המצב ולדיאלוג. ישנם הורים שזקוקים לזמן רב יותר כדי לעכל את המציאות הלא פשוטה מבחינתם. ממש כפי שלא נכעס על ילד בכיתה א' שרוכש את הקריאה באיטיות כך לא נכעס על הורה שמתקשה יותר מהורים אחרים להכיר במציאות כואבת, הוא פשוט זקוק ליותר זמן וסבלנות. חוסר סבלנות של המערכת כלפיו גורם לו לעומס רגשי, וכך כל התהליך אורך יותר זמן.

בית-הספר צריך לקבל את הייחודיות של ההורה כאדם. כל הורה הוא אדם ייחודי עם פתרונות משלו. יש לכבד את הפתרונות האישיים של כל אחד, גם אם הם יצירתיים ושונים, משום שזו הדרך הייחודית של האדם, והוא לא יכול לחיות ולהתנהג כמו שמקובל, אלא על פי האישיות שלו ועל-פי דרכו המיוחדת בחיים. אם ננסה לכפות על אנשים התנהגות שהיא זרה להם ולא קשורה לאישיות שלהם, לא נגיע לתוצאות.

כאשר הורה מתקשה להתארגן כדי לעזור לילד הוא זקוק לעזרה, כבוד וסבלנות ולא לביקורת. הורים רבים לילדים עם הפרעת קשב סובלים אף הם מהפרעת קשב ולכן מתקשים להתארגן: מתקשים לארגן תיק, לזכור מבחנים, לשלוח את הילד בזמן לישון וכו'. מומלץ לנסות לעזור להם ולא לגלות כלפיהם קוצר רוח וביקורת. ביקורת, קוצר רוח, חוסר קבלה וחוסר עזרה המתאימה לאדם עצמו, היא מזיקה להורה עם הפרעת קשב בדיוק כפי שהיא מזיקה לילד עם הפרעת קשב. כאשר ההורה נפגע רגשית, העומס הרגשי שלו גדל ואז היכולת שלו לעזור לילד לא רק שלא משתפרת אלא היא אף ניזוקה.

בית-הספר עושה לעיתים טעויות שפוגעות בהורים. האתגר הגדול של ההורים הוא לסלוח על עוול אמיתי שנעשה, בחיים בכלל ומול בית-הספר. האתגר של בית-הספר הוא להכיר בכאב שחווים ההורים והילדים. כדי לעשות זאת, כל צד צריך לראות את מה שטוב בו, ואז לקבל את חוסר המושלמות שבו, וכתוצאה מכך לקבל גם את חוסר המושלמות של האחר. רק כך אפשר לסלוח על טעויות של הזולת ורק כך אפשר להודות בטעות שלנו, ובאופן זה לנהל דיאלוג ברמות עמוקות ומשמעותיות.

כל אדם יכול לשפר רק את עצמו: בית-הספר יכול לשפר את דרכי ההתמודדות שלו עצמו וההורה יכול לשפר את עצמו. אין לנו את היכולת לקבוע לצד השני מה לעשות ולכן עדיף שנימנע מלנסות לעשות זאת.

לסיכום, לכל אדם דרכו הייחודית בעולם, על היכולות המיוחדות שלו ועל הקשיים שלו. למרות ההשתדלות שלנו לעולם נהיה מוגבלים ולא מושלמים ועלינו לאהוב ולקבל את עצמנו ואת הזולת כפי שאנחנו, מבלי לצפות למציאות מושלמת שלעולם לא תגיע. פגיעה בעצמי של האדם מובילה לעומס רגשי והתדרדרות בתפקוד. לכן אחת השאיפות היא להיות רגישים לכאב של האדם שמולנו ולנסות שלא לפגוע. הרגישות לכאב של הזולת היא גם אם כלפי חוץ הוא מפגין כעס. לעומת זאת, חיזוק הביטחון העצמי והערך העצמי של ההורים והמורים מוביל לדיאלוג טוב יותר בין השניים. כאשר העצמי מחוזק היכולת לראות את המציאות הכואבת ולקבל את השגיאות שעשינו היא גבוהה יותר. לכן, כאשר העצמי מחוזק הדיאלוג עמוק יותר, משמעותי יותר, בכנות, באומץ ובראיה מפוקחת של המציאות.

למצגת מהכנס לחצו כאן

 

 

 

 

הורים ברשת, מזמינים אתכם להצטרף למדריך המומחים ואנשי המקצוע החדש, למצטרפים הנחה של 10% למשך שלושה חודשים הראשונים. היכנסו לקישור כדי לקבל את ההנחה. 

קצת על הורים ברשת - מיזם קהילתי ומקצועי המעניק להורים מידע חיוני ומהימן בנושאים מגוונים הקשורים לגידול ילדים, החל מהפרעות קשב וריכוז, חיזוק הדימוי העצמי, טיפול רגשי ועוד. 

לשאלות אנו מזמינים אותכם לפנות אלינו: info@horimnet.co.il 

הצטרפו אלינו בפייסבוק. 

 

סיקרנו את הכנס! לקריאת המאמר לחצו כאן

התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם