האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 59 - 12.2.2015   
 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות
ופירוקים

חברי המערכת:

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

אוהל הדוד-פרנק: הקונגרס האמריקאי הוא מחוקק ערכי, ותסלחו לי - אפילו סנטימנטלי. אני בעד, אל תבינו לא נכון. לצד חקיקה פיסקלית גברית ממוקדת מטרה כשל אצן מרתון מיוזע ומאומץ גבות, משלב המחוקק האמריקאי פילוסופיה יוגיסטית גמישה, רחבת ראייה וממוקדת נשימות. יש לכך סיבה טובה ולוגיקה נכונה. העובדות יכולות להשתנות ממשבר למשבר, אך התשובה והפתרון לא. מאחורי חקיקה כלכלית מורכבת, נמצא ערכים חברתיים המתורגמים לאחריות כבדה, אשר מוטלת הן על מי שהכוח בידיו והן על מי שאינו בעמדת כוח, אך מצופה ממנו כי לא יסתובב סומא למתרחש. דרך אחת להבטיח אחריות היא לתמרץ. וכסף עושה את העבודה לא רע. במסגרת חקיקת רפורמת דוד-פרנק שנכנסה לתוקף ביולי 2010, הטילה ממשלת ארצות-הברית חובת גילוי מוגברת וכללי משטר חברות רחבי היקף על תאגידים ציבוריים. בכלל זה,עוגנה חובת קיום הצבעה של בעלי מניות במסגרת האסיפה הכללית השנתית, ביחס לחבילות השכר של מנהלי החברה, כהבעת דעה בלבד ולא כאישור ("Say on Pay"). אך שימו לב. מן הצד השני של הספקטרום, עוגנה דוקטרינת התועלת התאגידית,המבוססת על הרצון להגביר את הפיקוח מצידם של משקיעים פרטיים על קיום חובותיהם של חברי ההנהלה כבעלי חובות אמונים. על פי דוקטרינה זו,יתוגמלובעלי מניות תובעים שנקטו פעולות אשר הניבו תועלת כלכלית לכלל בעלי המניות.יד סוטרת יד, אם תרצו. 

במאי 2011, קיימה חברת אסטוריה את אסיפתה הכללית הראשונה מאז כניסתן לתוקף של הוראות רפורמת דוד-פרנק. בכתב ההצבעה ששלחה החברה לבעלי מניותיה, המליץ הדירקטוריון לקיים הצבעתSay on Pay מידי שנה, על מנת שיוכללשקול את תוצאות ההצבעה בבואו להחליט על תגמול ההנהלה בעתיד.באסיפה, תמכו רוב בעלי המניות בהמלצות אלו. משהתקרב מועד האסיפה הכללית השנתית לשנת 2012, שוב נשלח כתב הצבעה לתמיכה בחבילות המענקים להנהלת החברה לשנת 2012. אלא שלפני כינוס האסיפה, שלח התובע לחברה דרישה טרם נקיטת הליכים, בטענה להפרת חובותיהם של הדירקטורים כאמונאים, עקב הפרתן הלכאורית של כמה מהוראות רפורמת דוד-פרנק, בקשר להצבעה של בעלי המניות ביחס לשכר ההנהלה. לטענת התובע, דירקטוריון החברה הסתיר מידע מהותי מבעלי מניותיה, וכתב ההצבעה שנשלח כלל פרטים מטעים. כתגובה, הזדרז הדירקטוריון לפרסם דוח משלים בקשר להליך ההצבעה, ובעלי המניות "ניצלו" מהצבעה בלתי מושכלת. כעת, רובין הוד מבקש לקבל תשלום גמול והוצאות שכר טרחה עבור התועלת הלכאורית שצמחה לכלל בעלי המניות בשל התרעתו. 

שאלה משפטית מתגלגלת לפתחו של בית המשפט הצ'נסרי - אימתיתובע זכאי לגמול עבור תועלת שהניב לחברה,במסגרת דוקטרינת התועלת התאגידית? בית המשפט משיב:ראשית, תחולתה של דוקטרינת התועלת התאגידית תלויה בהצגת הפרה לכאורית של מנהלי החברה את חובות האמונים שלהם.גמול זה לא ישולם לבעל המניות בגין רווחים שהשיג לחברהאו הפסדים שמנע ממנה, אם הללו אינם קשורים לפעולות שהן בגדר הפרת חובות האמונים של הדירקטוריון וההנהלה, שכן במקרה זה, בעל המניות יהיה זכאי לתשלום גמול והוצאות על ידי כלל בעלי המניות; שנית, נושאי משרה חבים בחובת גילוי מלא של מידע מהותי כלפי בעלי המניות, כל עת שמתבקש מבעלי המניות לאשר או לבצע פעולה. הדיניםהקובעים חובת גילוי על בעלי כוח בגדרן של חובות האמונים, נוקטיםבמבחן המהותיות שהוא מבחן-על להיקף המידע הטעון גילוי. במקרה דנן, התיקון שדרש בעל המניות לא היה מהותי, והדוח המשלים של הדירקטוריון, לא עלה אף הוא כדי מידע מהותי, ועל כן אף לא הניב כל תועלת לבעלי המניות. יפה! ובמשפט אחד - בעוד שפיקוח מטעם המשקיעים הוא מבורך וערכי, עשיית צדק איננה בגדר הכנסה בפני עצמה. אחריותו של המשקיע, כוללת גם פיקוח שלא תמיד יסתכם בתמורה כספית. ונזכיר לכם, כקונטרה, כי משקיע שמתעלם מדגלים אדומים, לא יהיה זכאי למלוא הפיצוי המגיע, בקרות אירוע בר חבות.

 

קריאה נעימה.

ורד שיידמן, עורכת ראשית

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן, במסגרת תביעה להערכת שווי חברה, בשימוש של "כינוס נתונים חצי-שנתי" (mid-year convention) לחישוב השווי הנוכחי של תאגיד, בהתבסס על תזרים מזומנים חזוי (DCF); נפסק, כי כינוס נתונים חצי-שנתי הוא ישים כאשר יש די ראיות התומכות בהנחה סבירה לפיה ההכנסה קבועה במהלך השנה או סביר הוא, כי תתרחש באופן רנדומאלי במהלך השנה;

עוד בפסק הדין: טבעה האקראי של מכירת מוצרי Hesco, בהתבסס על התרחשותם של אסונות או אובדן, מובילה להנחה סבירה לפי ההכנסה תתפרס על פני השנה כולה; הערכת שווי חברה לפי עקרון כינוס הנתונים החצי-שנתי (mid-year convention);

קרא עוד

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דוחה תביעה שהוגשה על רקע התקשרותה של שותפות El Paso בעיסקה שלשותף הכללי היה עניין אישי בה, ודוחה את הטענה, כי דילול אחזקות בעלי היחידות הרגילות בשותפות, נעשה תוך הפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, משחובות האמונים בהסכם השותפות לא חייבו את הדירקטוריון להשיא רווחים אך ורק לטובת מחזיקי היחידות מכוח אחזקתם הקניינית בהן, אלא איפשרולדירקטוריון להשיא רווחים לטובת גורמים נוספים אחרים בשותפות

עוד בפסק הדין: עסקאות מיזוג פנימיות באשכול של חברות ושותפויות; התקשרות שותפות בעיסקה שלשותף הכללי עניין אישי בה; אישורים מיוחדים של ועדת ניגוד עניינים; כיבוד תנאי הסכם שותפות אשר אינם מאמצים את הסדרי חובות האמונים הרגילים של דיני החברות בדלוור

קרא עוד

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דוחה תביעה שהגיש בעל מניות מיעוט בחברת Ramtron International Corporation, כנגד עסקת מיזוג שבה התקשרה החברה, ואשר בעקבותיה השתנה מבנה האחזקות בחברה; בית המשפט צולל לטענותRevlon ולהגדרתחובות האמונים של דירקטורים בחברה, לרבות בשאלת מידת חובות הגילוי של מסמכי חברה המוטלות על דירקטוריון בעת שהוא בא בבקשה לאסיפת בעלי המניות, כי תאשר את עסקת מיזוג;

עוד בפסק הדין: הפרת חובות האמונים של הדירקטורים וטענות Revlon; גבולותיהן של חובות הדירקטוריון לשאת ולתת לצורך מקסום רווחי עסקת המיזוג לטובתם של בעלי מניות החברה; מסמכי חברה וחובות הגילוי של הדירקטוריון במסגרת עמידתו בחובות האמונים

קרא עוד

 

פסק דין מעניין במיוחד, מגיע ממדרשו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור,אשר דן בשאלת דוקטרינת "התועלת התאגידית", והאינטרס אשר הוכר ברפורמת Dodd-Frank, לתגמל את מי שמונע ממשל תאגידי לקוי, ובפרט, אי גילוי נאות כלפי המשקיעים; בתוך כך, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לשאלה המשפטית – אימתי תובע זכאי לגמול עבור תועלת שהניב לחברה במסגרת דוקטרינת התועלת התאגידית, והאם במקרה דנן, יש לפסוק גמול והוצאות שכר טרחה לטובת בעל המניות בחברה, אשר מנע אי-גילוי מצד הדירקטוריון?

עוד בפסק הדין: דוקטרינת "התועלת התאגידית" והקשרה לדוקטרינת Say on Pay; רפורמת Dodd-Frank; אחריות אורגנים הנובעת מקיומם של "דגלים אדומים";

קרא עוד

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור שואל האם בהעדיפו עסקת מיזוג אחת על פני אחרת, רשאי דירקטוריון החברה המתמזגת לשקול, בין היתר, גם את העובדה כי עסקה אחת מבטיחה את כיסאותיהם של הדירקטורים המכהנים, בעוד שעסקה אחרת אינה מעניקה הבטחה שכזו? עד כמה רצון הדירקטורים להישאר בתפקידם לאחר המיזוג, עשוי להביאם להימצא בניגוד עניינים בעת אישורה של עסקת מיזוג שהינה לטובת החברה?

עוד בפסק הדין: חובות האמונים של דירקטורים אשר שוקלים מספר הצעות וחלופות למיזוג; סטנדרט בחינה של עסקת מיזוג בבית המשפט על פי סטנדרט הבחינה המדוקדקת (enhanced scrutiny);

קרא עוד

 

 

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות