אשכולי קדם - בחזרה למקורות העבריים

משנכנס אדרוּ מרבים בדישה

ניוזלטר מס' 6, פברואר 2015

* בתחתית המייל הודעה על אירועים מעניינים * 

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היו שרים במסדרונות בית הספר שלי, ברעש וריקודים ונסיון לעשות שמח. אבל הרבה פעמים משנכנס אדר דווקא מתחשק לנו, לפעמים, לבכות. נדמה שלא מעט אנשים חווים את הימים האלו ככה, כאילו נכנסנו בשער בלתי נראה של תקופה כבדה יותר, ויש דכדוך שמגיע לפעמים ללא סיבה מוצדקת וברורה.

זה קצת מפתיע, כי עברנו את הקור ו"דכאון החורף", ומה פתאום מגיעה עצבות?

לא פעם חשבתי, כי כל הקריאה הזו להרבות בשמחה באדר, באה כדי לחפות על מלנכוליה וכי במהותו, אולי חודש אדר איננו חודש כל כך קל ופורימי. אולי בעצם, מתחת לכל מעטפת החג השמח, מסתתרים להם ימים כבדים למדי, ומה היה קורה בם אילולי היינו כל כך מתאמצים לשמוח.

השאלה, אבל, היא למה בכלל יש קושי.

לי נראה, שזה מחול הפרידה של הימים הקצרים, של החושך. כמו שלהבת נר שלפני סיום מתגברת, כך כאשר משהו נגמר, לפעמים ברגע האחרון הוא דווקא מחזק אחיזה.

אנחנו הולכים בימים אלו ומתקרבים ליום השוויון: שעות האור מתארכות במהירות, ובעוד שבועות ספורים יגיעו ימים בהם כבר האור מרובה על החושך.

יכול להיות שזו הסיבה: כבר יש באוויר את התחושה של טרום-אביב, החושך תכף מפנה את מקומו לחצי השנה המוארת, ואז בימים אחרונים לפני שינוי מתגברת לרגע אחיזתו של הקור, ומכבידה יותר מהאפקט האמיתי שלה.

כאילו שיש משהו שכבר רוצה לפרוץ, רוצה להבשיל, רוצה לרוץ החוצה – אבל זה עוד לא הזמן. והפער בין האור שרוצה בר לבקוע לבין המציאות שעדיין לא הגיעה לשם הוא שיוצר תסכול.

השם של חודש אדר, או "אדרוּ" במקורו הבבלי, מבטא יפה את הרעיון: "אדרוּ", אומרת ד"ר תמר עילם גינדין, מגיע מהמילה האכדית iddaru, שמשמעותה גורן. כלומר, החודש קרוי על שם המקום בו דשים את התבואה שנקצרה, כנראה משום שבתקופה זו היו יוצאים להכין את הגרנות.

אבל רגע. מי שגר במרחב הים תיכוני מכיר את סדר העונות: חיטה קוצרים בחג שבועות, ועד שמייבשים ומביאים לגורן זה כבר אמצע הקיץ. שעורה באמת קוצרים קודם, מייד אחרי פסח, אבל גם פסח עדיין רחוק. אז מה פתאום "חודש הגורן" עכשיו דווקא? עכשיו כשהחיטה עוד ירוקה ואפילו הגרעינים עוד לא גדלו, קצת מוקדם בשביל לדבר על דַיִש, לא?

אלא שמי שנתן לאדרוּ את שמו, ראה כנראה את מה שמעבר לחיטה. הנפש, אמרנו, כבר רואה את האור שבקצה מנהרת השנה וממש כאילו "רצה" לקראתו. ההבשלה עוד לא שם, אבל היא תגיע מיד. כך גם החיטה: כשיורדים בעונה הזאת לשדות, השיבולים עדיין ירוקות והקציר רחוק – אבל אפשר כבר להרגיש שהוא סוף סוף יבוא.

בעצם, אפשר לומר שיש תהליך ארוך, תחילתו בלב החורף, המשכו בפסח ובעומר, וסופו באור הגדול של שבועות.

אדר, אם כך, הוא כמו גרעין הכנה לחצי המואר של השנה, וברובד הפיזי – הוא החודש בו מכינים את הגרנות. למרות שבפועל אין אפילו גרגיר תבואה אחד שכבר הבשיל, התרבות שלנו מבקשת מאתנו שנרים את המבט ונצפה למרחוק.

*

אירועים קרובים:

מגילת אסתר - מאחורי הפרגוד

הסיפור האמיתי מאחורי המלכה, המלך, ושר הצבא

לפעמים שוכחים, שמרדכי התחיל כנער בודד, ניצול החורבן הגדול, שביקש להתחיל בפרס חיים חדשים בארץ אחרת. הוא מצליח להגיע כמעט עד כס השלטון, אך שם נבלם על ידי אלו שהביס בדרכו למעלה.

לא זוכרים גם שאסתר, נערה תמימה מבית טוב, לא נשארה שקטה וצייתנית לאורך זמן...

מהי "בירה", מיהם "רואי פני המלך" ומתי נלחמו מרדכי והמן במצרים? האם יתכן כי אחשוורוש, המלך החזק בעולם, לא ידע מה מתרחש בחצרו?

כתבי פרס וסופרי יוון חושפים בפנינו "השלמות" לסיפור מגילת אסתר.
לאור מדרשים עתיקים ותגליות חדשות נספר מחדש את סיפור מגילת אסתר ונגלה את האמת מאחורי דמויות שחשבנו כי אנו מכירים.

לדף האירוע בפייסבוק
ההרצאה תתקיים ביום רביעיי, 25.2, בשעה 20:30 בקריית אונו סמוך לאונ' בר אילן, כתובת מדויקת תמסר בהרשמה.

עלות: 60 ₪ למשתתף.

לפרטים מלאים והרשמה: shelly@eshkoli.com 

*

הצד הנשי של ירושלים

סדרת סיורים אל הנשים שמאחורי הקלעים 

מתחילים 11.3

כל כך הרבה נכתב ונאמר על העיר היפה בתבל, וכל כך מעט על נשותיה.

בסדרת סיורים זו, נלך בעקבותיהן של נשים מכל התקופות, שהן שהפכו את ירולשים למה שהיא: מרים הרי, הסופרת העברית הראשונה, יליזבטה הנסיכה האהובה, מלכת שבא וחוכמתה, ועוד רבות.

ניפגש אחת לשבוע בימי רביעי בבוקר, בין השעות 10:00 עד 13:00. בכל מפגש נכיר שכונה אחרת דרך עיניהן ומילותיהן של הנשים שנשמו אותה

הסיורים מועברים בשיתוף עם "האוניברסיטה העממית" של עיריית ירושלים, ההרשמה לקורס נערכת דרכם.

ליצירת קשר: 02-5456867, 02-5456851

או דרך האתר: amamit.jerusalem.muni.il

לסיורי עומק איכותיים בירושלים וסביבתה.

סיורים לקבוצות, משפחות, ואורחים מחו"ל