האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 60 - 19.2.2015   
 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות
ופירוקים

חברי המערכת:

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

עבודה אמריקאיתבהווייתו, המשפט האמריקאי הוא דיני אזרחות מתקדמת. אני יודעת, זו הפעם השנייה ברציפות שעיניי נוצצות מהדרך כמו גם מהתכלית. אבל חייבים להודות, בארצות-הברית, סליחה, באמריקה, נותנים לאזרח הפשוט (המשקיע הסביר) כלים דמוקרטיים נפלאים ואומרים לו Sir, לך על זה! אל תחכה ואל תסמוך. מצויין. ומכאן, הדברים רק הולכים ומשתפרים. כי מי שבאמת רוצה לממש his god given right, להביא את מפרי החוק לדין - חייב לעבוד. עבודה אמריקאית. לשחרר את העניבה, להוריד חפתים, להפשיל שרוולים ולהיות רציני. למן ההתחלה. או לפחות לשכור את שירותיו של עורך דין חרוץ שיעשה זאת עבורו. אני מגיעה לפואנטה בעוד שלוש, שתיים, אחת: דוגמה מצויינת לכל האמור לעיל היא חוק האכיפה הפרטית בניירות ערך משנת 1995, אשר ידוע בעיקר בשם PSLRA (ראשי תיבות), ועל פיו מי שמבקש לתבוע בתביעה ייצוגית את החברה ואת הדירקטורים שלה בגין תרמית בניירות ערך (לדוגמה, מסירת פרט כוזב מהותי או הסתרת פרט מהותי) - יכול לעשות כן. אבל יש תנאים, ואינני מתייחסת לששת מרכיבי העבירה שהוכחתם היא תנאי להצלחת התביעה. אני מתכוונת דווקא לתנאים המוקדמים והראשוניים המוטלים על התובע באכיפה פרטית, כמו למשל, העמידה בסטנדרט של טיעון ופירוט גבוהים ומוגברים. 

בניוזלטר זה, שתיים מתוך שלוש פסיקות נפלאות של ערכאת הערעור התשיעית, עוסקות במרכיבי עבירת התרמית בניירות ערך. כל אחת מהן מתמקדת במרכיב אחר מתוך השישה: האחת עוסקת במרכיב היסוד הנפשי (scienter) של המפר, שעל פניו, מהווה את אחת הדרישות המורכבות ביותר, המבטיחה לערער דווקא את יסודותיו הנפשיים של התובע; השנייה עוסקת במרכיב הקשר הסיבתי (loss causation), ועל פיה התובע נדרש להוכיח את הקשר שבין הפעולה האסורה של הנתבע לנזק שנגרם לתובע. ערכאות הערעור הפדרליות עקביות בדרישה, כי סטנדרט הטיעון של התובע, בפרט בהקשר של היסוד הנפשי, יהיה סטנדרט טיעון גבוה. ובתרגום חופשי: אין מקום לטענות סתמיות, לניחושים מושכלים, למסקנות מופרכות, למשאלות של הלב ובמיוחד - לייחוס מצב נפשי זדוני הנעדר בסיס עובדתי מוצק, כיוון שאלה אינם מגבשים תביעה ייצוגית לגיטימית לפי חוק PSLRA. אלה אולי עשויים לגבש את ה-next Great American Novel. התובע הייצוגי נדרש לפירוט עובדתי אשר "מוליד מסקנה איתנה", כי לנתבע היה את היסוד הנפשי הנדרש לעבירה. בהקשר של מרכיב הקשר הסיבתי, אגלה לכם כבר עתה, כי ממש בסוף שנת 2014, ערכאת הערעור השנייה נתנה פסק דין חדשני ומצויין, שבו לאחר סקירת סטנדרט הטיעון הנדרש מתובע ביחס ליסוד הקשר הסיבתי, כפי שנקבע אצל אחיותיה - הערכאה התשיעית, החמישית והרביעית (משפט משווה, נו) - היא מאמצת את הגישה של ערכאת הערעור הרביעית, לפיה גם מרכיב הקשר הסיבתי כפוף לסטנדרט הטיעון הגבוה או המוגבר של התובע, ובכך מושגת אחידות של סטנדרט הטיעון לגבי כלל מרכיבי העבירה. פסק הדין עתיד לעלות לאתר בימים הקרובים. 

נחזור לחוק האכיפה הפרטית של דיני ניירות הערך האמריקאים: ראשית, ההתייחסות אל החוק היא כאל רפורמה. החוק נחקק בתקופת הממשל של קלינטון (ביל או הילארי - תבחרו אתם, ונחקק דווקא בניגוד לעמדת שלטון זה), וכמעט באופן מפתיע, נחקק מתוך מטרה לדכא תופעה בלתי רצויה של ריבוי תביעות סרק שהוגשו בעילות של עבירות על ניירות ערך, אשר התישו אפילו את המערכת הפדרלית. לפיכך, החוק קובע סטנדרטים פרוצדורליים מחמירים, הן כלפי האופן שיש להגיש תביעה ייצוגית כזו והן ביחס לדמותו של התובע הייצוגי (ישנה דרישה להצהרה של התובע, כי הוא לא רכש את המניה ב"המלצת" עורך דינו), מתוך רצון למנוע מ"תובעים מקצועיים" (עורכי דין יזמים) נגישות קלה מידי לבתי המשפט; שנית, הוגברו הדרישות המקדמיות לפירוט המסכת העובדתית, על מנת למנוע את הגשתן של תביעות בלתי מבוססות, המסתמכות על מסע דיג מאוחר יותר בשלב הליכי גילוי מקדמיים; שלישית, עיגון "נמלי מבטחים", העיקרי - כי תחזית אופטימית עתידית של חברה אינה בגדר תרמית בניירות ערך, כשהמטרה הינה לאפשר לחברות ליתן תחזיות ורדרדות בתום לב, מבלי לחשוש מעודף יצירתיות של יועציהם המשפטיים של התובעים; רביעית, קביעה של אחריות פרופורציונלית על ידי ביטול אחריות משותפת (ביחד ולחוד) של הנתבעים. על פי הרפורמה, תם עידן בחירתו של "כיס עמוק" אחד, ואין להיטפל ל-UBS, Citigroup, JP Morgan (אוקיי, התמונה ברורה) בכפוף לחריגים. הרפורמה נושאת סעיפים רבים. זהו טיפול יפיפה בתופעות על-טבעיות של מעצמה משפטית דמוקרטית לתפארת. החוק המלא באתר לנוחותכם.

 

קריאה נעימה.

ורד שיידמן, עורכת ראשית

 

ערכאת הערעורים התשיעית (Ninth Circuit) פוסקת, כי עצם פתיחתה של חקירה פנימית על ידי החברה בגין חשד לאי-סדרים, וקיומו של חשד להתקיימותה של תרמית בספרי החברה, אין בהם די כדי לבסס את קיומו של קשר סיבתי (loss causation) בין הנזק שנגרם למשקיעים ובין התרמית שבוצעה;

עוד בפסק הדין: יסודותיה של עבירת התרמית בניירות ערך; האם פתיחת חקירה פנימית של החברה לאחר צניחת שערי מניות, די בה כדי לבסס קשר סיבתי בין התרמית בניירות ערך ובין צניחת שערי המניות?

קרא עוד

 

בעקבות פעילות אסורה של החברה, דנהערכאת הערעור התשיעית (Ninth Circuit) בצורה ממוקדת בשאלה אימתי בעל מניות יהיה פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון, עובר להגשת תובענה נגזרת בשם החברה?; באופן ספציפי יותר, נשאלת השאלה מה הקשר בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, ובין הפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי סעיף 23.1?

עוד בפסק הדין: התכלית של התנאי המוקדם כלפי התובע הנגזר לפנות לדירקטוריון בדרישה להגיש תביעה, עובר להגשת תביעתו הנגזרת; הפטור מפנייה עקרה לדירקטוריון לפני הגשת תובענה נגזרת, לפי סעיף 23.1 לסדרי הדין; מבחן Aronson והשאלה – אימתי יראו בפעילות הדירקטוריון פעילות אסורה, המהווה הפרה בוטה של חובות האמונים והמזכה בפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשת תובענה ייצוגית?; הקשר בין כלל שיקול הדעת העסקי ובין הפטור הקבוע בסעיף 23.1

קרא עוד

 

פסק דין חשוב, אשר דן לעומק בשאלת היסוד הנפשי (Scienter) של עבירת התרמית בניירות ערך: בתביעה שעילתה תרמית בניירות ערך (מצג שווא ואי-גילוי נאות), אשר מוגשת במסגרת חוק האכיפה הפרטית של ניירות ערך (PSLRA), מה נדרש התובע להראות, על מנת להוכיח כי התקיים היסוד הנפשי (Scienter) של העבירה?ערכאת הערעור התשיעיתעושה סדר ובוחנת את ההיסטוריה החקיקתית של חוק האכיפה הפרטית בניירות ערך, כמו גם את מידת הפירוט העובדתי, על מנת לגבש את שני יסודות העבירה; נפסק, כי חובת הגילוי הנאות אינה קובעת, אימתי קמה חובת גילוי פוזיטיבית על חברה ציבורית, אלא נפסק בפרשת Basic, כי מרגע שהחברה החליטה לגלות מידע למשקיעים, עליה לעשות כן בשקיפות ובאופן מלא; חובות הגילוי הנאות והאיסור על הטעיה ועל מצגים כוזבים, אינם טומנים בחובם את החובה לגלות מלכתחילה

עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(b) וכלל 10b-5 מכוחו; היסוד הנפשי (Scienter) בביצוע מצג שווא ואי-גילוי נאות, ובמה מועילות דוקטרינת "היסוד הנפשי של התאגיד" ודוקטרינת "פעולות היסוד" להוכחתו?; אחריותו של בעל שליטה בתרמית בניירות ערך, לפי סעיף 20(a) לחוק המסחר בניירות ערך; כלל 303 לכללי הרשות לניירות ערך מקים חובה על חברה, לגלות אירועים עתידיים אשר עשויים להשפיע על הכנסות התאגיד – האם אי-גילוי פרט עתידי כזה אוטומטית מהווה עבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך?

קרא עוד

 

 

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות