האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 67 - 16.4.2015   
 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות
ופירוקים
איגוח
מתווכים פיננסיים

חברי המערכת:

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

 

שווי הוגן ושווייה של הגינות: בגין ערכים חברתיים קל לקבוע הגנות על פי דין, ולכמת את הפגיעה בהם לכדי פיצוי. העולם העסקי פרדוקסלי בהרבה. נניח  לדוגמה את השאלה הבאה: האם יש לנו כחברה, אינטרס חברתי ועסקי להעניק הגנה למי שנפגע מהפרת חובות האמונים כלפיו? התשובה על פי דין היא חיובית! כשיש חובות אמונים, ויש הפרה, ויש נזק - יש לפצות. אבל האם תשובה זו עתידה להשתנות אם נניח, כי התקיימה הפרה של חובות האמונים, אך נזקי הנפגע נאמדים בשווי אפס? בישראל, אולי ניתן לבנות בסיס משפטי לפיצוי מכוח דחייתה של תורת ההפרה היעילה (פרשת אדרס) ודיני עשיית עושר ולא במשפט. ובדלוור? כאשר מובאת עסקת מיזוג לבית המשפט בדלוור שהוצאה אל הפועל באחד או יותר מהאמצעים הבלתי כשרים החביבים עלינו: חבירה של הדירקטוריון ובעל השליטה בעסקה הנוטפת ניגוד עניינים; הענקת יתרון ברור ובולט לבעל השליטה על פני בעלי המניות האחרים; ביצוע פעולה מבלי להטריח את האורגנים הרלוונטיים החייבים באישורה, או; סתם רמיסה אקטיביסטית וחצופה של זכויות בעלי מניות המיעוט - באותו הרגע, בית המשפט בדלוור מוותר מיד על סטנדרט בחינת פעולת החברה לפי כלל שיקול הדעת העסקי, וחוצה בנמרצות, ובחריקת שיניים, את הספקטרום לעברו השני על מנת לבחון את העסקה לפי כלל ההגינות המלאה. סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה יחייבוֹ לבחון שניים: את הגינות המחיר ואת הגינות ההליך. אך מה הדין אם יימצא, כי פעולת הדירקטוריון עומדת רק במבחן אחד?

כזו הייתה הדילמה בפרשה שלפנינו: בתחילת 2002, חברת סטארט-אפ חמודה ביצעה שינוי במבנה הון מניותיה. שינוי זה איפשר לחלק מסויים מבין בעלי המניות שחברו יחדיו, ואשר לימים אף הוכר כקבוצת שליטה, להגדיל את שיעור החזקותיו, תוך דילולהחזקותיהם של בעלי המניות האחרים בחברה. השלכות שינוי מבנה זה נשמרו בסוד ממניעים פשוטים של חמדנות, ורק בחלוף ארבע שנים, עת נמכרה החברה בעסקת מיזוג לצד ג' במחיר של 175 מיליון דולר (13 דולר למניה), נודע לתובעים לראשונה דבר תוצאות השינוי המבני על קניינם. העלבון והזעם הובילו להגשת התביעה, בה טענו בעלי מניות המיעוט, כי שינוי במבנה הון המניות היה בבחינת עסקה בניגוד עניינים שלא הייתה הוגנת, ובוצעה תוך הפרת חובות האמונים של הדירקטוריון (על עצם אישור השינוי המבני ועל עצם הסתרת השלכותיו), ועל כן תבעו מהנתבעים פיצויים בסך של 130 מיליון דולר. הנתבעים התגוננו בטענה, כי בין אם בדילול מלא, חלקי או אינצידנטלי, ממילא שווי החזקות התובעים במועד השינוי המבני היה אפס, ולפיכך אין לזכותם בפיצוי.

בית המשפט הצ'נסרי של דלוור הכביר בשאלות מטאפיזיות כדלקמן: בגין עסקה המתקבלת בניגוד עניינים, ואשר נבחנת בבית המשפט על פי סטנדרט הבחינה של כלל ההגינות המלאה, למה זכאים בעלי המניות מלבד בחינתה של הוגנות המחיר? תשובתו לכך הייתה, כי סטנדרט הבדיקה של בית המשפט לפי כלל ההגינות המלאה, כולל בחינה כפולה של "התנהלות הוגנת ומחיר הוגן", וכי יש לשקול יחדיו שני פרמטרים אלה על מנת לקבוע, האם העסקה שהתקבלה הייתה הוגנת, אם לאו.בית המשפט היה בעמדה, כי לפחות ברמת הדוקטרינה, בעלי מניות זכאים ליותר מאשר למחיר הוגן, אך קיים קושי בכימות הערך והשווי של הזכות להליך הוגן. מכאן למעשה, התעוררה השאלה המאתגרת הנוספת - אלו סוג נזקים בעלי מניות בחברה זכאים לקבל, כאשר העסקה נשוא הנזק אושרה ויושמה במחיר הוגן? נפסק, כי במקרה דנן, הגינות העסקה נפגעה עד ליסוד, לנוכח הפרת חובות האמונים והנאמנות מצד הדירקטוריון ומצד קבוצת השליטה. כמו כן, נפסק, כי בחינתה של ההגינות המלאה היא בחינה כפולה ומחייבת את השפעתם של שני המרכיבים, ולא ניתן להכיר בעסקה הוגנת במלואה בהתחשב אך ורק בהגינות המחיר.לפיכך, חייבת להיות לבית המשפט האפשרות התיאורטית לפסוק, כי במקרה שההליך היה בלתי הוגן, העסקה כולה הינה בלתי הוגנת, ויש בכך כדי להצמיח לתובעים סעד ראוי. יפה מאוד! שינוי דרמטי מפסק הדין Trados, שם פסק השופט לאסטר, כי מרגע שהמחיר הינו הוגן, אין מקום לפיצוי בגין חוסר הגינותו של ההליך. אבל את הצעד הנוסף בית המשפט לא ידע לעשות עד הסוף, ולכן פסק, כי התובעים זכאים לכך שהוצאות המשפט שלהם ושכ"ט עורכי הדין ייפרעו על ידי הנתבעים. נגלה לכם שני דברים חשובים: ראשית, החלטה זו משקפת מגמה חדשה שקיבלה חיזוקים בהמשך; שנית, שכר הטרחה והוצאות המשפט שהושתו על הנתבעים היו גבוהים ומשמעותיים. זה אולי לא דרמטי כמו פסיקת פיצויים של ממש, אבל יש לזה שיניים!

 

קריאה נעימה,

ורד שיידמן, עורכת ראשית

 

פסק דין חשוב לאחר פרשת MFW: בית המשפט הצ'נסרי קובע, כי עליו לבחון עסקת מיזוג של חברה עם בעל השליטה בה, אשר רכש את יתרת מניותיה מבעלי מניות המיעוט (הציבור) לפי כלל ההגינות המלאה; בתוך כך, בית המשפט מונה, אלו אמצעים נדרש לנקוט בעל שליטה העומד משני צידי המתרס של עסקת מיזוג, על מנת להראות שהעסקה "הוגנת במלואה" והינה לטובת בעלי מניות המיעוט; בית המשפט אף בוחן, באלו נסיבות מיוחדות יינתנו הקלות ראייתיות לטובת בעל השליטה, לצורך הפחתת סטנדרט הבחינה של בית המשפט מהבחינה הנוקשה של כלל ההגינות המלאה לסטנדרט לפי כלל שיקול הדעת העסקי (הלכת MFW); ולבסוף – שאלה חדשה לגמרי – מהי דרגת הטיעון  הנדרשת (להבדיל מסטנדרט הבדיקה של בית המשפט) כנגד הדירקטור העצמאי שכיהן בוועדה המיוחדת, אשר נטען לגביו כי הפר את חובות האמונים שלו, במסגרת עסקה בין חברה ובין בעל השליטה בה, כאשר לגבי העסקה אין חולק, כי היא תיבחן על פי סטנדרט הבחינה של כלל ההגינות המלאה?

עוד בפסק הדין: טענות בדבר סיוע של החברה לדירקטורים שבה ,להפר את חובות האמונים שלהם; כלל שיקול הדעת העסקי וכלל ההגינות; באלו תנאים ניתן להפחית מכלל ההגינות המלאה, בעסקת חברה עם בעל שליטה שיש לו בה עניין אישי?; האם ניתן לדחות על הסף את התביעה כנגד הדירקטורים, אשר על פניו הינם בלתי-תלויים ועצמאיים ואינם קשורים לבעלת השליטה, או שמא מרגע שנקבע כי העסקה כפופה לסטנדרט בחינה לפי כלל ההגינות המלאה, גם תפקודם של דירקטורים אלה נתון לבחינה הדקדקנית לגופה של תובענה, על פי כלל ההגינות המלאה?; ההיסטוריה המשפטית של סטנדרט כלל ההגינות המלאה; הנסיבות המקימות חובות אמונים של בעל השליטה בחברה

קרא עוד

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה, האם תנאי המבחן הכפול שנקבעו בהלכת MFW, על עסקת מיזוג של חברה ציבורית עם בעל שליטה, על מנת שחברה תוכל ליהנות מסטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי חלים גם כאשר חברת המטרה היא פרטית?

עוד בפסק הדין: יישום הלכת MFW על מקרה של מיזוג בחברה פרטית; התנאים לאישור עסקה של חברה עם בעל השליטה בה, אשר מזכים את החברה בסטנדרט בחינה על ידי בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי

קרא עוד

 

דומה, כי דווקא פרשת Trados, היא שעומדת לבחינה מחודשת בהלכה זו הניתנת בפרשת Nine Systems: בית המשפט הצ'נסרי, נדרש לאחת השאלות העתיקות בדיני החברות בדלוור – בגין עסקת מיזוג של חברה עם בעל השליטה בה, אשר מתקבלת בניגוד עניינים ונבחנת בבית המשפט על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (entire fairness standard of review), למה זכאים בעלי המניות מלבד בחינתה של הוגנות המחיר? מתוך שאלה זו, נגזרת גם שאלה חשובה נוספת והיא – בגין אלו נזקים בעלי מניות בחברה זכאים לקבל פיצוי, אם בכלל, כאשר העסקה נשוא הנזק אושרה ויושמה במחיר הוגן? האם ניתן לפסוק פיצוי רק משום שהעסקה התקבלה בהליך לא הוגן?

עוד בפסק הדין: מרכיביו של סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; בהינתן שסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה, הוא מבחן כפול הבוחן את הגינות ההתנהלות, כמו גם את הגינות המחיר – מה הדין כאשר נפסק, כי המחיר היה הוגן בהחלט, אולם אין ספק כי נפל פגם מהותי בהליך? האם בית המשפט יכול לפסוק פיצוי לבעלי המניות הנפגעים כתוצאה מהליך בלתי הוגן, ואם כן – כיצד יש לכמתו?; זכות התובעים להגיש תביעות ישירות אל מול זכותם להגיש תביעות נגזרות – שם הם נעדרים זכות עמידה בעקבות כלל הבעלות המתמשכת, המתירה לבעלי מניות בלבד, להגיש תובענות נגזרות; אימתי קמה עילה כפולה המאפשרת הגשת תביעה בעילות תביעה ישירות ואישיות של בעלי המניות, יחד עם הזכות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה? מיהי "קבוצת שליטה"?; מהן "חובות אמונים צולבות" של הדירקטוריון?

קרא עוד

 

פסק דין חשוב: הדגמה חשובה של יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן באריכות ברה-ארגון שביצעה חברת נדל"ן ערב משבר הסאב-פריים בארצות-הברית (אוקטובר 2008) לדרישת בעל השליטה (שהיה משקיע מוסדי), תוך פגיעה של ממש במיעוט; נפסק, כי עסקינן בעסקת חברה אשר לבעל השליטה עניין אישי בה (self interested reorganization), והדירקטוריון אשר אישר את העסקה, עשה כן תוך הימצאו בניגוד עניינים, בהעניקו זכויות יתר למשקיע ולחברה-האם, זכויות אשר לא הוענקו לבעלי מניות המיעוט; נוכח זאת, בית המשפט קובע, כי העסקה תיבחן על ידי כלל ההגינות המלאה; מנגד, והואיל וערך אחזקות בעלי מניות המיעוט עלה כתוצאה מהרה-ארגון, נפסק כי אפילו והדירקטוריון פעל בחוסר נאמנות, בדומה לפרשת Trados, לא ייפסקו לתובעים פיצויים

עוד בפסק הדין: סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי ולפי כלל ההגינות המלאה; הפרת חובות אמונים בוטה בעסקת חברה עם בעל השליטה בה, בעת שמתקיים עניין אישי של בעל השליטה; הלכת Zimmerman ואופן ניסוח מסמכי החברה המבקשת להטיל חובות שונות או מרוככות על הדירקטורים שלה; מהם הפרמטרים לבחינתה של הגינות המיזוג? כיצד נקבע שווי הוגן של עסקה? מהו הדין כאשר התנהלות הדירקטוריון הייתה בלתי הוגנת, אך השווי של העסקה נקבע כשווי הוגן? איזה פיצוי ייפסק במקרה שבו נמצא, כי העסקה בכללותה לא הייתה הוגנת, נוכח הליכים בניגוד עניינים לצד שווי הוגן דווקא של מניות?

קרא עוד

 

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן, האם יש לו סמכות לדון בתביעה שעניינה הפרת הסכם סודיות בהליך בוררות, וזאת משהליכי הבוררות טרם הסתיימו ועודם מתבררים; בתוך כך, בית המשפט סוקר את ההיסטוריה של הקמת בית המשפט הצ'נסרי, אשר תחילתה בפנייה למלך לקבלת סעד מן היושר, עת החוק היבש לא העניק סעד במקרים אלה

עוד בפסק הדין: מעמדו החוזי של הסכם סודיות; מעמדו השיפוטי של טריבונל בוררות; ההיסטוריה של הקמת בית המשפט הצ'נסרי; טיב הסעדים הניתנים בבית המשפט הצ'נסרי; דוקטרינת McWane, אשר על פיה בית המשפט יעדיף שלא להתערב, משעה שהצדדים מצויים בפני הליך בוררות בעניינם

קרא עוד

 

במסגרת בקשה שהגיש דירקטור ונושא משרה לשעבר בחברה, לשיפוי ולקבלת מקדמה על חשבון זכות השיפוי, לצורך כיסוי הוצאותיו המשפטיות, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה, האם קמה לדירקטור זכות עמידה בתביעתו זו, עת הוצאותיו אלו כבר משולמות על ידי מעסיקיו החדשים

עוד בפסק הדין: ביטוח ושיפוי נושאי משרה ודירקטורים; הזכות לקבלת מקדמה על חשבון זכות השיפוי; זכות עמידה לדרוש שיפוי ומקדמה של שיפוי, מקום שהוצאותיו המשפטיות של הדירקטור כבר ממומנות

קרא עוד

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות