שלום רב,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של הכנס:

המודל הטראנס-דיאגנוסטי בטיפול
כלים יצירתיים לעבודה על ויסות רגשי

שהשתתפת בו ב - 7 ביולי, 2015, כ' בתמוז, התשע"ה

שמחנו לארח אותך, ומקווים לראותך גם בכנסים הבאים

אנחנו מבקשים להודות למנחה, שלי זאנטקרן, ולצוות המרצים: שלי זאנטקרן, ד"ר קרן בן יצחק, ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, יששכר עשת ועירית סדן, על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע  שלכם.  היה לנו לעונג!

 

לקובצי תקצירים מכנסים קודמים - לחצו כאן

 

לכל המצגות מהכנס - לחצו כאן

 לשרותך,
צוות אמציה הוצאה לאורFamily-Care

 

*כל החומרים המופיעים בחוברת זו, התקצירים והמצגות, הם לשימושך האישי בלבד
ולא לצרכי הוראה או הכשרה

המודל הטראנס-דיאגנוסטי בטיפול
כלים יצירתיים לעבודה על ויסות רגשי

חוברת תקצירים

שלום רב,

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום זה, בארץ וגם בעולם, ולאפשר חשיפה ונגישות אל ההיבטים השונים שלה והתכנים המרתקים. הכנסים שלנו בנויים באוריינטציה מעשית, יישומית ופרקטית.

בכנסים אנו מציגים בפניכם כלים ממשיים לעבודה ולפרקטיקה, עם דגש על היצע של כלים חדשים כגון שיטות שהוכחו מחקרית, ספרים טיפוליים ו/או מקצועיים חדשים שיוצאים לאור בארץ ובעולם, סיפורי מקרים, מסקנות ותוצאות של מהלכים שקורים בשטח בזמן אמיתי, ועוד.

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה, לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש, העצמה רגשית, אימון אישי לצמיחה והצלחה, התמודדות עם הפרעות כגון הפרעת קשב וריכוז, התמודדות עם תסמונות שונות ומצבי חיים מאתגרים, הדרכה וליווי של הורים ועוד, כל זאת ברמת הפרט, המשפחה והקבוצה, בילדים, מתבגרים ומבוגרים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לחצו כאן:

כן, אשמח לקבל מכם דיוור על כנסים, סדנאות, ספרות מקצועית ופעילויות נוספות

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, פרי פיתוח של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, באמצעות כנסים, סדנאות וספרות מקצועית.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

המודל הטראנס-דיאגנוסטי בטיפול
כלים יצירתיים לעבודה על ויסות רגשי

מחקרים מראים שמעל 50% מהמתמודדים עם הפרעות נפשיות מתמודדים בו זמנית גם עם הפרעות נוספות הן ברמה הנקודתית והן ברמת החיים. נוסף על הקושי לבדל את ההפרעות ולמקמן בקטגוריה אחת מוגדרת ומסודרת, להפרעות רבות יש מכנה משותף מה שיוצר חפיפה לא יעילה בטיפולים מבוססי ראיות.

 בשנים האחרונות אנו עדים להתעניינות הרבה של אנשי מחקר ואנשי טיפול בגורמים המשותפים למרבית ההפרעות הרגשיות, גורמים המכונים על ידי אנשי מקצוע "הגורמים הטראנסדיאגנוסטיים". בארלו, בפרוטוקול הטראנסדיאגנוסטי שפותח בשנת 2008, מציע כי במקום להתמקד בתסמינים מסוימים המשתנים לכל רגש ורגש, תיעשה עבודה כללית יותר, על טווח הרגשות ועל הגורמים שיוצרים קשיים רגשיים.

בכנס זה נפרוש בפניכם את העשייה בתחום זה בארץ, וניתן לכם הצצה מרתקת לעולם הטיפול והוויסות הרגשי, על פי הגישה המאחדת.

בעזרת מרצים ומומחים מהשורה הראשונה בישראל, הצגנו בפניכם את עיקרי הגישה ותובנותיה הייחודיות, ונשים דגש על ההיבט היישומי, הפרקטי, ועל הקניית כלים לעבודה:

מדוע חשוב להרגיש?

מהו הקשר בין הרגשות, וויסות הרגשות ובין התפקוד התקין של הילד במסגרת המשפחה, החברים ומוסדות הלימוד?

כיצד ניתן לעזור להורים בדרכים חדשניות לטפח את התפקוד הרגשי של ילדיהם ולהקנות להם כישורי חיים?

על כל אלה ועוד דיברנו בכנס.  להלן תקצירי כל ההרצאות וחלק מן המצגות לשימושכם.

***כל החומרים המופיעים באתר זה הם לשימושכם האישי בלבד ולא לצורכי הוראה או הכשרה או לשימוש מסחרי כלשהו.

פעילות הרגשות במוח, מדוע חשוב להרגיש?
חשיבותו של הרגש מבחינה הישרדותית, בריאותית ונפשית, והקשר בין יכולת הכלה וביטוי רגשי לבין פעילות מוחית תקינה, בריאות פיזית ותחושת הרווחה הכללית בחיינו

מרצה – ד"ר קרן בן יצחק, מומחית במדעי המוח (Ph.D. במדעי המוח, Ms.C בפסיכולוגיה ניסויית מחקרית), מפחת כלי לאבחון פוטנציאל אובדני בקרב בני נוער, מדריכה, חונכת ומטפלת.


 

 

למצגת של ההרצאה לחצו כאן

 

מיומנויות ויסות רגשות, מודל אינטגרטיבי טראנס-דיאגנוסטי
מודל לוויסות רגשי על ידי רכישת כלים מעשיים. המודל משלב גישות שונות כגון: סכמה תרפיה, מיינדפולנס, מטה-קוגניטציה ו - CBT.

מרצה - ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי,פסיכיאטר, מנהל מרפאת היבטים ומחלקת אשפוז יום בבית החולים באר יעקב, עוסק שנים רבות ביישום, הדרכה ולמידה של CBT, ומחבר הספר: רגשות, מערכת הפעלה


 

למצגת של ההרצאה לחצו כאן

 

המודל הגמיש לעבודה עם ילדים ומתבגרים עם קושי בוויסות רגשי
גורמי המפתח לבעיות רגשיות ודרכי עבודה יצירתיות עם ילדים לפיתוח מיומנויות לפתיחות רגשית על פי המודל הגמיש (שפותח על ידי שלי זאנטקרן וד"ר יעל שרון)

מרצה – שלי זאנטקרן, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מטפלת מומחית ב - CBT, מדריכה ומנחה אנשי טיפול, מחברת ספרים ומפתחת תכניות ומשחקים. בין מוצריה: הרגש שלי ואני, ולשחק באמ"ת


למאמר לחצו כאן
למצגת של ההרצאה לחצו כאן

 

הורות בדרכי שלום, ברוח משנתו של דיוויד בארלו
קשיי התפקוד הרגשי, לא כבעיית משמעת אלא ככישורי חיים חסרים ,וכיצד להקנות כישורי חיים אלו לילדים בדרכי נועם

מרצה – יששכר עשת, פסיכולוג קליני רפואי, מדריך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול משפחתי, עוסק בטיפול מגובה מחקר רפואי המתחשב בתרבות, ערכי מוסר, דת ואמונה


מאת יששכר עשת Isas.eset@gmail.com

עקרונות בסיסיים של כל טיפול הם:

א. התייחסות לסבל על פי המטופל.
ב. מוטיבציה לתהליך הטיפולי וידיעה שיהיו נפילות כחלק מהטיפול.
ג. רק בהווה אפשר לפתור בעיות ולרכוש כישורי חיים.
ד. יוצרים תהליך של אימון לרכישת כישורי חיים לרגשות, מחשבות, התנהגות וחיזוק המערכת העצבית.

האם גם לשלב טיפול גופני באמצעות תרופות, פעילות גופנית ועוד?

הורות בדרכי שלום נולדה מארבע מקורות:

  • 1.  הגישה המאחדת של דוויד בארלו ושותפים:
כאשר התחלתי לטפל בדרך זו, הבנתי במשך הזמן שמדובר בעצם בהקניית כישורי התמודדות למטופלים הסובלים מהפרעות רגשיות. הפרעה רגשית מסבכת את האנשים כאשר התנהגותם אינה מתחשבת כלל ברגשות או כאשר ההתנהגות מונעת אך ורק מרגשות.

התנהגויות אלו מונעות מהאדם לחוות את מלוא החוויה האנושית המחוברת למציאות. לכן איננו עוסקים בללמוד שליטה ברגשות, אלא לומדים לחיות את מלוא החוויה האנושית. לומדים להכיל את הרגשות, לווסת אותם, להקשיב למה הם מזמינים אותנו לבדוק במציאות. כך אנו לומדים שרגשות הם חלק חשוב אך לא בלעדי בחוויה האנושית.

  • 2.  השימוש המופרז בגבולות ואמצעים משמעתיים:
במקביל, מתוך עבודה רבת שנים בהדרכת הורים ומחנכים, נראה שיותר ויותר במצבי משבר משתמשים בעיקר באמצעי משמעת, כלומר עונשים. אנו יודעים ממחקרים שעונשים אינם דרך לעצב הרגלי התנהגות מותאמים למציאות. במילים אחרות על המחנכים למצוא דרכים אחרות להגיב במצבי משבר עם תלמידים.

מתוך חוזר המנכ"ל הכללי של משרד החיינוך אנו לומדים על ההמלצות לאורחות חיים במוסדות החינוך בנושא אלימות (אפריל 2015). הנה מספר ציטוטים מהחוזר: "המחקרים מצביעים על שני גורמים שיאפשרו ליצור אקלים בטוח, תחושת מוגנות ואווירה לימודית תומכת למידה. א. חיזוק הקשר בין מורים ללומדים תוך היענות לצורכיהם. ב. יצירת גבולות ברורים והוגנים.

משפטי מפתח מחוזר המנכ"ל:

  • יצירת קשר בין אישי, ניהול שיח מכבד בין השותפים
  • קיום דיאלוג בין המורים לתלמידים והקשבה לצורכיהם
  • למידה רגשית, חברתית וערכית
  • יצירת מענים מותאמים ללומדים בעלי צרכים ייחודיים
  • הגברת המעורבות החברתית של הלומדים במסגרת החינוכית ובקהילה
  • להפעיל בבית הספר תכניות שנועדו לכלל התלמידים שייפתחו כישורי חיים *עידוד דיונים ערכיים וכלים חלופיים לפתרון בעיות
  • שיתוף תלמידים, הורים וגורמים בקהילה בבניית תכנית לקידום אקלים בטוח
  • 3. הדרכת הורים מרכיב מרכזי בטיפול בילדים:

מחקרים חדשים בתחום טיפול בילדים מצביעים על כך שעבודה מועילה בסיוע בקשיי ילדים היא מפגשי הדרכת הורים. במפגשים הללו מקנה המטפל להורים את דרכי הטיפול והתמודדות עם קשיי הילד. ההורים מהווים אם כן מעין קו תרפיסטים.

  • 4. Low intensity CBT:

בעולם הולכת מתפתחת מגמה שמכונה Low Intensity CBT (סיביטי בעצימות נמוכה) שיוצאת מתוך הנחה שיש לה כבר ביסוסים מחקריים. מתברר שבמצבים מסוימים, מטופלים יכולים לקבל הדרכה בסיסית של מטפל והפניה למקורות מידע, כדי לטפל בקשיים הרגשיים שלהם.

Bennett-Levy j. David Richards D. Farrand P. Et all (2010) Oxford Guide to Low Intensity CBT Interventions. Oxford University Press.

הורים מקנים כישורי חיים לילדיהם

מארבע מסלולי ידע אלו נולד הרעיון להקנות להורים כישורי חיים לילדיהם ולהקנות להורים כישורי הורות, על מנת לאפשר להם ולילדיהם להתמודד טוב יותר עם קשיים ומשברים. מהר מאד התברר שהחלפת הדרך המשמעתית בהקניית כישורי חיים ברוב המקרים פותרת בעיות רבות והיא מתנהלת ברוב המקרים בדרכי נעם ושלום.

לראות קשיים מתוך עולמו של ילדנו

על מנת שדרך זו תתאפשר, אנו ההורים מוזמנים להקשיב ולהאמין לילדינו, להזדהות איתם, לראות את הקושי שלהם מזווית הראיה שלהם, ולעודד אותם לנוכח הקשיים שהם חווים. בהמשך, בהנחיית המטפל אנו ההורים נציע לילדינו גם דרכי התמודדות למצבים השונים אמצעות כישורי החיים.

דוגמא

בישיבה רבת משתתפים מנסים להבין את הילד בן ה-7 שמבריז משעורים: מחנך יועצת, מנהל, רכזת שכבה, פסיכולוג, מדריכה ומורה לאומנות.

כל אחד מפליג באבחנות: עצלן, לא אכפת לו, יש לו קשיי קשב וריכוז, הוא זקוק לדמות אם או אב, חסר לו תשומת לב, הוא חושב רק על עצמו. מולם גם דוחות שונים של בעלי מקצוע וכמובן ההשערות שלהם.

"נראה שהוא צריך טיפול עמוק", מסכם הפסיכולוג את האבחנות.

פונה המורה לאומנות למחנכת הכיתה: "לא נעים לי, אבל הילד אמר שאת מעליבה אותו מול הכיתה."
המחנכת מסמיקה ורכזת השכבה ממהרת להצילה: "הוא כנראה ילד רגיש מדי."
"זוהי עוד הוכחה שהילד זקוק לטיפול עמוק", ממשיך הפסיכולוג...

כישורי חיים לילדינו

התייחסות בריאה לגוף. מודעות למחשבות מותאמות למציאות. יכולת לווסת רגשות. יכולת לפעול לא מתוך רגשות, אלא מתוך ניתוח המציאות הנעזר ברגשות. כישורים חברתיים. יכולת לפתור בעיות באופן מתפשר ומתחשב.

כישורי הורות

ההורים רוכשים כישורי הורות הכוללים גם את הכישורים שהם מקנים לילדיהם כדי להיות מודל הזדהות.
ההורים רוכשים כישורי הקשבה. יכולת הזדהות וראית העולם דרך עיני הילד. יכולת להפעיל סמכות מתחשבת. יכולת לארגן ולנהל את המשפחה בסגנון ניהולי מתחשב.

הורים גם לומדים את הציפיות הבסיסיות שיש לצפות מהילד בגילאים שונים, כדי לא להכשילו בציפיות לא מותאמות לגיל.

כיצד לאהוב ילדים? שאל והשיב יאנוש קורצ'אק

הילד הוא גר וזר, אינו מבין את הלשון. אינו יודע כיווני רחובות, אינו מכיר חוקים ומנהגות. לפעמים הוא רוצה בעצמו להתבונן סביבו; ואם יקשה עליו יבקש הוראה ועצה. הוא צריך מורה דרך שישיב בנימוס לשאלותיו. ניתן כבוד לאי ידיעתו.
ניתן כבוד לשעה החולפת עתה, ליום הזה, איך יוכל מחר אם לא ניתן לו היום לחיות חיי הכרה, חיי אחריות? לא לרמוס, לא לעשוק, לא להטיל לתוך עבדות המחר, לא לכבות, לא להיחפז, לא לזרז?

כבוד לכל רגע לעצמו, כי ימות ולא ישוב עוד. רגע שנרצח יבעית במפלצת זיכרונות רעים. לא נצטער על הזמן לסיפור מעשה, לתפיסת כדור, להתבוננות מדויקת בתמונה קטנה, להעתקת אות.

תהילים

מִי הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים?
אֹהֵב יָמִים. אהוב את היום.
לִרְאוֹת טוֹב. רֵאֶה את הטוב.
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע. דָבֵּר טובה.
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. דָבֵּר מתוך עובדות מציאות.
סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב. דע מה לא לעשות ומה כן לעשות.
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. חפש שלום בין אנשים ובאופן פעיל.

 

למצגת של ההרצאה לחצו כאן

 

מכשפות במרחב הפרה-דיאגנוסטי
כללי יסוד במרחב רגשי בטוח - מסיפור לתיאוריה ולחיי היומיום

מרצה – עירית סדן, פסיכולוגית קלינית וארגונית, מדריכה ומנחה קבוצות, מטפלת בגישה דינאמית וב - CBT, חברה מומחית באיט"ה, מחברת הספר מועדון המכשפות הכי טובות על תקשורת רגשית ויצירת מרחב רגשי בטוח


לכולנו יש לפעמים מחשבות "רעות" ורגשות שקשה לשתף בהם. מה עושים עם כל השדים האלה? מה מותר ומה אסור להגיד? מה מכל המחשבות והרגשות שלנו אנחנו יכולים לבטא - כמה, איפה ועם מי? במה יש לנו שליטה ובמה לא?

מחקרים מלמדים כי פחד מרגשות הוא מכשול בסיסי בדרך לרווחה נפשית. מתוך הבנה זו, הטיפול הטרנס-דיאגנוסטי Unified Protocol for Transdiagnostic Treatment of Emotional Disorders.) David Barlow, 1993) נותן מרכזיות לעולם הרגשי ורואה בהגברת הסבילות הרגשית מטרה טיפולית חשובה. במהותו, הטיפול הטרנס-דיאגנוסטי מציע פרוטוקול מבוסס מחקרית, המספק מענה רוחבי לכלל ההפרעות הרגשיות, מעבר לאבחנות ספציפיות המקובלות כיום. בדומה לגישות אחרות של טיפול ממוקד-רגש
(EFT- Emotion-Focused Therapy; Greenberg, 2011), מושם דגש על יצירת מרחב טיפולי בטוח, בו אפשר לחשוף ולהיחשף למחשבות ורגשות לא נעימים בכדי לאפשר שינוי חיובי באופן ההתמודדות איתם.

אבל מהו אותו מרחב בטוח ואיך יוצרים אותו לעצמנו ולאחרים סביבנו, עוד לפני חדר הטיפול ולפני אבחנה כזו או אחרת? בהשאלה מהשפה המקצועית אפשר לדבר על מרחב פרה-דיאגנוסטי.

ההרצאה עוסקת במרחב שכזה, עם דגש על החלק הבינאישי, ונעזרת בסיפור ילדים כדי להמשיג ולהמחיש אותו.

 

 

"בְּמוֹעֲדוֹן הַמְּכַשֵּׁפוֹת הֲכִי טוֹבוֹת מֻתָּר לַחְשֹׁב וּלְהַרְגִּישׁ הַכֹּל!"

"זֶה מוֹעֲדוֹן פְּרָטִי. מֻתָּר לְהַגִּיד בּוֹ הַכֹּל -
אֶת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת וְהָרְגָשׁוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת,
הֲכִי רָעִים וַהֲכִי טוֹבִים, הֲכִי עֲצוּבִים וַהֲכִי מַפְחִידִים.
אֲבָל יֵשׁ כַּמָּה כְּלָלִים..."

 

[ מתוך הספר: "מועדון המכשפות הכי טובות" ]

 

 

משפת הסיפור מומשגים ה"כללים" הבסיסיים להם אנו זקוקים, כדי להתמודד עם שלל הרגשות והמחשבות שאנחנו חווים בעולמנו הפנימי כבני אדם, עוד לפני היותנו מטפלים או מטופלים.

בין השאר, ישנה התייחסות להבחנה בין החופש להרגיש, לבטא ולפעול ומוגדרות איכויות של מרחב רגשי בטוח: אמפתיה והיכולת להיות; תרגום רגשי; שיקוף חיובי והתפעלות; ויסות התנהגות; איזון והימנעות מהצפה. ה"כללים" והאיכויות השונות נבחנים ומודגמים בחיי היומיום שלנו, בדוגמאות קליניות מעולם הטיפול ובמושגים ורעיונות תיאורטיים.

מעבר לסיפור ולתיאוריה, הרעיון המרכזי הוא להתבונן בחיינו אנו, כדי להפוך את עצמנו ל"מכשפים" טובים יותר, כלומר, למטפלים טובים יותר, ולא רק בקליניקה...

 

קישורים לביקורות על הספר:

אתר נוריתה – ביקורת ספרים

103

פסיכולוגים כותבים

 

פרטי התקשרות:

כתובת מייל:     iritsadan@bezeqint.net
טלפון:              054-4957555

קליניקה בהרצליה

 

למצגת של ההרצאה לחצו כאן

 

התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם