היי!

היום נדבר על משהו חשוב-חשוב-חשוב עבור כל מי שרוצה להצליח.

רק חשוב?

משהו שבלעדיו ממש בלתי אפשרי להצליח.

רק להצליח?

בלי זה אי אפשר אפילו להתחיל.

 

טוב, לעניין:

זוכרים את השאלה שהטריפה את בריטניה?

אני מצטט מהכתבה ב"ואלה":

"שאלה מתמטית במבחן שנערך השבוע לתלמידים בבריטניה משגעת את המדינה. בבחינת ה-GCSE, שהיא המקבילה הבריטית לבחינות גמר ונערכת בגיל 16, נשאלה שאלה על ילדה בשם האנה והממתקים שלה שגרמה לזעם רב בקרב התלמידים, שמיהרו להתלונן עליה בכל הרשתות החברתיות ואפילו החלו להחתים עצומה להעלאת ציון לכל מי שנבחן ונתקל בשאלת הממתקים של האנה."

אז מי זאת האנה, ואיך היא עשתה לילדים הבריטים כאלה צרות צרורות?

בבקשה, הינה השאלה:

להאנה יש N ממתקים בתיק. 6 מתוכם הם כתומים והשאר צהובים. האנה לוקחת ממתק אחד מהתיק ואוכלת אותו. ואז היא לוקחת ממתק נוסף ואוכלת אותו.

ההסתברות שהאנה תאכל שני ממתקים כתומים היא 1/3.

צריך להוכיח:

N2-N-90=0

נו, וזו באמת שאלה כל כך קשה?

בכלל לא. כל מי שלמד הסתברות ברמת 3 יח' אמור לפתור אותה בקלות. ולמעשה - בדפדוף מהיר בכל ספר מתמטיקה ברמת 2 יחידות תגלו שאלות הרבה יותר מסובכות שיכולות להטריף את הדעת הרבה יותר מאיזו ילדה ומשתי הסוכריות המסכנות שלה. 

אז מה קרה כאן? האם התלמידים בבריטניה... 

אמנם חרוצים בניסוח עצומות ובארגון מחאות, אבל עצלנים במתמטיקה, ופשוט לא למדו למבחן?

לא-לא-לא. 

יש תלמידים שיצליחו לפתור שאלות מסובכות בהסתברות, אבל יעמדו תוהים ובוהים לנוכח השאלה הזאת, ופשוט לא יֵדעו מה לעשות ואיך להתחיל.

לעומת זאת, תלמידים אחרים, שיודעים את החומר באותה מידה בדיוק, יפתרו אותה בקלות.

איך זה יכול להיות?

אז הינה הגענו לדבר החשוב שבלעדיו אי אפשר להצליח ואפילו להתחיל.

בראש ובראשונה: גישה. 

ולאחר מכן: שיטה.

העניין הוא כזה:

 התלמידים האלה ב-ח-ייים שלהם לא נתקלו בשאלה בהסתברות שבה צריך להוכיח מין N2-N-90=0 שכזה. הם בוודאי נתקלו בזה בתחומים אחרים במתמטיקה - אלגברה, סדרה חשבונית - אבל בתחום ההסתברות? גם בספרי המתמטיקה שלנו לא זכור לי שראיתי כזה דבר. 

אז גם אם הילד הבריטי האומלל, נקרא לו ג'וני, פתר עשרות אלפי תרגילים בהסתברות, זה לא יעזור לו כהוא-זה. הוא לא מבין מאיפה נחת עליו ה N2-N-90=0 הזה ומה הוא יכול לעשות אתו, איך זה בכלל יכול להיות קשור לילדות חובבות ממתקים כתומים. ואם אותו ילד ינסה לאמץ את מוחו ולחפש את הקשר, הוא ככל הנראה לא יגיע לשום מקום, עד שיתייאש לגמרי.

לעומת זאת...

ג'וני יכול מלכתחילה לגשת לשאלה בגישה שאומרת כך:

אני יודע את החומר - ואני מפעיל את הידע שלי,

ועם כל הכבוד ל- N2-N-90=0, ג'וני פשוט יתעלם מזה ויעשה מה שהוא יודע לעשות, ויפעיל את שיטת הפתירה הפשוטה לשאלות בהסתברות:

1. מתרגמים את הסיפור לתרשים פשוט.

2. בונים משוואה לפי הנתונים שבתרשים.

3. פותרים את המשוואה.

(ואם ג'וני למד היטב, הוא חייב להיות מיומן בשלושת השלבים האלה.)

ואז - מה הוא יגלה???

ג'וני יגלה שהמשוואה שהוא כתב הופכת במהלך הפתירה ל- N2-N-90=0, וזוהי למעשה ההוכחה, וזהו, יש פתרון. פשוט בתכלית הפשטות. ואפילו - ג'וני יגלה שהשאלה הזאת הרבה יותר קלה ומהירה משאלות אחרות שהוא פתר בהסתברות. שהרי בשאלות האחרות, אחרי שמגיעים לביטוי בסגנון N2-N-90=0, צריך להמשיך ולפתור עד לפתרון המוחלט. וכאן - אין צורך להמשיך. ברגע שהגעת ל- N2-N-90=0, חלס! או כמו שאומרים הבריטים: It's over and done with!

 

אז בטח עכשיו יתנערו במערכת החינוך בבריטניה, ויתחילו ללמד גישה, נכון?

אשרי המאמין, כמו שאומרים...

או שיתרחש מה שתמיד מתרחש אצלנו:

אחרי שכולם חוטפים הלם מהבגרות (זה קרה כמה פעמים בארץ: בבגרות בלשון, בבגרות בהיסטוריה ובעוד...), מיד קופצות הוצאות הספרים להכנה לבגרות ("מיקודיות" וכו'), וממלאות את ספרי הלימוד בתרגילים בסגנון השאלות שעוררו את המהומה בבגרות האחרונה. ואני לא אתפלא אם כבר השנה ספרי הלימוד בבריטניה יתמלאו בשאלות הסתברות שבהן צריך להוכיח כל מיני משוואות מסובכות. 

זה כמובן יעזור כמו כוסות רוח למת, שהרי גם במשרד החינוך לא פראיירים, וסגנונות של תרגילים אפשר להמציא בלי סוף, ואי אפשר לדעת מה הם ינחיתו על הילדים בשנה הבאה. 

אז מה עושים?

פשוט:

מלמדים גישה ושיטה. 

מלמדים היטב את הבסיס

ומעצימים את הביטחון של התלמידים,

כך שהם יוכלו להפעיל את הידע שלהם

ולהצליח בכל שאלה ובכל תרגיל,

גם בתרגילים שאף אחד לא ראה ולא חלם עליהם מעולם. 

  

מה שכתבתי יפה ומועיל בעיניכם? 

חשוב שמורים והורים נוספים ייחשפו לזה?

אז שתפו:

 שתף בפייסבוק

 תודה רבה!

 

 

להזמנת הרצאות, למידע נוסף, ובכלל

צרו אתי קשר עכשיו 

ב"השב" או דרך האתר שלי

ואשוב אליכם בהקדם ובשמחה.

 

שיהיה לנו טוב ושנעשה רק טוב,

 

ליאור

  

 המסרים הקודמים בסדרה:

 

רבדים 23: קאיטוש המכשף והאיש שלא באמת אהב מכוניות

רבדים 22: מזל שהתקלקל לי הכבל

רבדים 21: 14 כפול 27 זה 274 או 147???

רבדים 20: בטח שאת יכולה להגשים חלום! השאלה...

רבדים 19: הילד שידע את שיחת הצמחים

רבדים 18: יכולות קוגניטיביות נמוכות מאוד?

רבדים 17: כולנו רוצים לתרום לביטחון העצמי של ילדינו, אבל...

רבדים 16: אבא וילד יוצאים מהבית...

רבדים 15: והפעם קצת בידור, וסיפור, ושיטת הוראה ללקויי קריאה

רבדים 14: מינוס ומינוס זה פלוס? לא נכון!

רבדים 13: כל כך פשוט, כל כך ברור, אבל... לא נכון!

רבדים 12: איך נמנע מילד לבחור באלימות או בהצטמצמות?

רבדים 11: בניית ביטחון עצמי - מה לעשות ומה אסור לעשות

רבדים 10: בניית ביטחון עצמי

רבדים 9: "לאחרים מגיע, לי לא מגיע..." אפשר לצאת מזה!!

רבדים 8: למה התלמיד והמורה מקפצים באמצע שיעור לשון?

רבדים 7: ואולי הם פשוט... טיפשים? 

רבדים 6: "לקויי למידה, הם לא מסוגלים..." באמת??

רבדים 5: בשביל מה בכלל לומדים??? ובשביל מי?

רבדים 4: מבוסס, מדעי, שיטתי, רגיש

רבדים 3: למה אנחנו חייבים לצפות ממי שעובד עם הילד שלנו?

רבדים 2: איך זה שהילד החכם הזה מתקשה להדליק את הבוילר???

רבדים 1: בואו ננסה להיות לקויי קריאה לכמה דקות