שלום חברים - טיפ שבועי

מערכת זוגית דורשת אתגור תמידי.
לצורך כך צריכים אנו לשמור על ערנות לעניין הזוגי.
הגברת המודעות נעשית ע"י הידרשות מתמדת לזוגיות.

ניתן ליצור תרגול, להגברת המודעות
לצורך כך חשבתי לשלוח לכם טיפ שבועי.
אשמח לשמוע תגובות שלכם לעניין,
וביותר אשמח אם תתרגלו ותעלו משובים.

הטיפ השבועי – תרגיל המודעות הזוגית

בני הזוג מוזמנים לרשום כל אחד בנפרד על דף, תשובות לשאלות הבאות:

א. מה לדעתי היא הבעיה או האתגר שלנו כזוג?
ב. מה לדעתי הצד השני חושב שהיא הבעיה או האתגר שלנו כזוג?
ג. ***(למי שרוצה יותר) – מה השני חושב שאני חושב שהיא הבעיה או האתגר שלנו כזוג?

• הקדישו לכתיבה כ-10 דקות בערך. (אם צריך יותר זה בסדר)
  • לאחר מכן הראו לבן/בת הזוג את הכתוב ודברו על הכתוב.
  • לרוב תמצאו שבני הזוג אינם מודעים לצורת ההסתכלות של הצד השני.
  • כל צד ינסה להבין כמה שאפשר את דעתו של האחר – ללא שום האשמה
• עצם המודעות, שהאחר רואה את הבעיה או האתגר ממקום אחר, מפגישה את האדם עם השאלה,
• כיצד איני יודע/ת לאחר כל כך הרבה שנים את דעתו/ה של בן/ת זוגי/תי?
  • נסו להגיע לדעה משותפת על הבעיה או האתגר הזוגי.

הרב אדם סיני – יועץ זוגי ומשפחתי

למעבר לעמוד מרחבים משותפים - לחץ כאן

פרשת תולדות - הכל בזכות רבקה

בפרשת השבוע אנו רואים מספר עניניים שכולם סובבים סביב יצחק ותולדותיו. פרשת השבוע מתחילה בכך שמספרת לנו שוב שיצחק אבינו לוקח את רבקה, שהיא בחינת התורה הקדושה, לו לאישה. ממנה הוא רוצה להוליד בנים, אבל עשרים שנה הוא לא מצליח להוליד.

רק אחרי עשרים שנה, כשהוא בן 60, כשגמר את כל עבודתו (60 בגימטריה כלי), אז הוא מצליח להוליד סוף סוף. אחרי שהוא מתפלל לה' יתברך שיהיו לו פירות מהתורה הקדושה, אז הוא מוליד בנים. אבל אז הוא רואה שבבנים יש שני צדדים, יש יצר רע ויצר טוב. יש ביניהם מריבה גדולה, עד כדי שהמריבה הזו מגיעה לכך שיעקב לוקח את הבכורה לעשיו, ולוקח ממנו את הברכות.

אברהם הוליד את יצחק

בהמשך הפרשה מסופר שיצחק אבינו חופר את אותם בארות שחפר אותם אביו הקדוש. כי הרי מספרים לנו שיצחק הוא בא מאברהם, וזה כל הנס הגדול שלו, שהוא מייצג את הבריאה דקדושה. היות שהוא מייצג את הבריאה דקדושה, צריכים לספר לנו שהוא בא מצד הבורא יתברך, שמי שמייצג את תפיסת הבורא זה אברהם אבינו. כאן אנחנו למדים שהבריאה האמתית באה מצד הבורא שבאדם, שהוא נקרא מידת החסד, שהיא מידת אברהם אבינו.

לכן כל הגדולה של העולם, שהוא בחינת יצחק, שהוא בחינת הרצון לקבל, באה מהחסד, באה מאברהם. לכן, על האדם לבנות את כל הרצונות שלו על פי אברהם, על פי מידת החסד שבתוכו.

כאשר אדם יודע שזה השורש שלו, והוא רואה שהבארות סתומות, כי אותם פלישתים סתמום לאחר שאברהם נפטר, הוא בא וחופר את הבארות. הוא חופר אותם שוב, ומוצא בהם מים. לאחר שעובר על ימין; שמאל ואמצע, בבאר השלישית הוא מוצא מים, שהיא בחינת הקו האמצעי. כאשר מוצא את בחינת הקו האמצעי, בחינת מים, הוא יודע שאלה המים שצריכים להיות מי התורה.

יעקב גדול מעשיו

הוא הולך וגדל במאוד ומאוד ופרה ורבה, רק מה חסר? הוא צריך גם להוליד בנים. אחרי שהוא מוליד בנים, הוא רואה שאחד יצר טוב ואחד יצר רע. מהתורה הקדושה אפשר שייגדל עשיו, ייגדל הדבר העשוי, כל הכשרונות והחוזקות שבאדם. מאידך, אפשר גם שיוולד בחינת יעקב, שהוא איש תם יושב אוהלים, דהיינו שהוא כל כולו לה' יתברך.

כאשר יעקב קונה את הבכורה, שומעת רבקה, התורה הקדושה, ומספרת ליעקב אבינו שהוא צריך ללכת לקבל את הברכות, כי אביו רוצה לתת ברכות.

לכאורה, לא ברורה כל הנקודה הזו. מה פתאום אביו – יצחק, צד הבריאה, רוצה לתת את כל הברכות לעשיו? התשובה היא מאוד פשוטה, כי עשיו הוא צד הרצון לקבל, הוא צד היצר הרע. בלי שיהיה רצון, אי אפשר לתת ברכה. את הברכה חייב לתת על רצון. לכן, אומרת רבקה ליעקב אבינו: אתה חייב לקבל רצון חדש, אתה חייב להעלות אח"פ, דהיינו את הרצונות שלך למעלה.

אומר יעקב: אבל זה לא שייך לי, אני רק נמצא בגלגלתא ועיניים.

אומרת לו רבקה: תקח אח"פ דעליה.

אומר יעקב: אבל אח"פ דעלייה זה לא אמיתי.

אומרת לו רבקה: אתה חייב להשתמש בבחינת אח"פ דעליה. אתה חייב לקחת את הרצונות של עשיו, גם אם הם בגדים וגם אם הם לבושים, גם אם הם לא טבע אצלך – כי זה לא במקומם, גם אם זה רק תיקון הזמן ולא תיקון המקום, דהיינו שאח"פ עולים מבי"ע לאצילות. גם ככה, אתה צריך לקחת ולקבל את הברכות באופן הזה, כי חייב שהקדושה תקבל את הברכות.

יעקב לוקח את הברכות, עושה כמצוותה. אבל יודע שכעת אותן קליפות, אותן בחינות של עשיו, רוצות ללסטם אותו, רוצות לפגוע בו.

לכן מציעה לו רבקה: אתה חייב לברוח, אתה חייב לקחת אישה, אבל לא מבנות כנען. אומרת ליצחק: לא ייתכן שבני ייקח אישה מבנות כנען. אחרת, בשביל מה אני חיה? קצתי בחיי, למה לי חיים? בשביל מה באתי לעולם, אם מה שהולדתי, שאני בחינת חסד גדול, לוקח עכשיו אישה מבנות כנען, ומקלקל את כל החסד בכך?

לכן, בלית ברירה, מסכים יצחק, ומורה לו ללכת לקחת אישה ממשפחתו, משפחתה של רבקה מלבן אחיה, והוא בורח.

ברכת יצחק לעשיו – "ואת אחיך תעבוד"

אחרי שעשיו מגלה שיצחק בירך את יעקב במקומו, יצחק נותן ברכה נוספת לעשיו. הברכה הזו אומרת שיהיה לו כשרונות גדולים, אבל עם כל הכשרונות שלו; ועם כל החוזק שלו; ועם כל העוצמה שלו, לא תהיה לו ברירה, ובסוף הוא צריך להיות בבחינת ורב יעבוד צעיר.

הרצון לקבל, גם כשאנחנו מרגישים את כל גדולתו, את כל הכוח של התאווה והשתוקקות שלנו, אותה השתוקקות צריכה לעבוד את בחינת יעקב, את הנקודה הפנימית, את אהבת השם שבנו, את צד הדת שבנו. המדע צריך להיות כפוף לדת. הרצון לקבל צריך להיות כפוף לרצון להשפיע. כל העולם הזה צריך להיות כפוף לעולם הבא. כל צד הגוף צריך להיות כפוף לצד הנשמה. זה מה שאומר לו בעצם יצחק.

אנחנו צריכים ללמוד מהפרשה החשובה הזו שהתורה מדברת על האדם עצמו, והאדם הוא בחינת יצחק, זה האני שלו, והאני הזה צריך להתפתח. יצחק, אבינו הקדוש, מתפתח. כל ההתפתחות שלו נסמכת על מידת החסד, על מידת אברהם. אם כך הוא מתפתח, בסוף הוא מגיע לתוצאה שנקראת יעקב. זהו יעקב שמקבל את הברכות, וכל זה בזכות אישה צדקת, שנקראת רבקה.

לכן, יש הרבה מקום לצד האישה, לצד הרגש הטוב, לצד הרגש החיובי באדם, לצד הרצון ששואף לדברים עדינים, אמיתיים, נכונים, ולא בורח להשתוקקויות ארציות. כך האדם לא נהיה בן אדם עם הארץ, אלא נהיה בן תורה. כאשר האדם מסגל לעצמו רצונות כאלה, שהם רצונות של קדושה, אז יכול להציל גם דבר שנראה אבוד לגמרי.

לכן, כל אחד יראה בעצמו, לבנות לעצמו סביבה רצויה, שרבקה בתוכו תציל את עצמו, גם מפני עצמו.

חודש טוב ושבת שלום לכולם!