המפלצת כבר לא בארון
כלים טיפוליים להתמודדות עם חרדה וטראומה של ילדים בצל הטרור

חוברת תקצירים

נכבד/ה שלום רב,

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום זה, בארץ וגם בעולם, ולאפשר חשיפה ונגישות אל ההיבטים השונים שלה והתכנים המרתקים. הכנסים שלנו בנויים באוריינטציה מעשית, יישומית ופרקטית.

הכנסים המקצועיים שלנו מקיפים כלים ממשיים לעבודה ולפרקטיקה, עם דגש על היצע של כלים חדשים כגון שיטות שהוכחו מחקרית, ספרים טיפוליים ו/או מקצועיים חדשים שיוצאים לאור בארץ ובעולם, סיפורי מקרים, מסקנות ותוצאות של מהלכים שקורים בשטח בזמן אמיתי, ועוד.

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה, לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש, העצמה רגשית, אימון אישי לצמיחה והצלחה, התמודדות עם הפרעות כגון הפרעת קשב וריכוז, התמודדות עם תסמונות שונות ומצבי חיים מאתגרים, הדרכה וליווי של הורים ועוד, כל זאת ברמת הפרט, המשפחה והקבוצה, בילדים, מתבגרים ומבוגרים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לחצו כאן:

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, פרי פיתוח של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, באמצעות כנסים, סדנאות וספרות מקצועית.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

הקדמה

בעקבות האירועים האחרונים בארץ, והחשיפה המרובה של ילדים ומתבגרים למידע מורכב על הקונפליקט הביטחוני שבו אנו מצויים, חלה עלייה משמעות בילדים הסובלים מתסמיני הפרעת לחץ פוסט טראומטית, חרדות ופחדים שונים. תסמינים אלו לעתים באים לידי ביטוי בעת האירועים ולעתים גם צפים ועולים זמן רב אחרי שהשקט היחסי חזר.

הפרעת לחץ פוסט טראומטית היא מערכת של תסמינים אשר מתפתחים בעקבות חשיפה לגורמי לחץ באופן חריג או לאירועים מלחיצים כגון: מוות, פציעה או איום על חייו של האדם (קנדל 2015). כמו כן אירועים טראומטיים נחשבים למסלול פוטנציאלי להתפתחות של הפרעות חרדה אצל ילדים ומתבגרים הבאים לידי ביטוי בפחדים שונים: פחד לצאת מהבית, פחד להיפרד מההורים או חרדה מוכללת. כיצד מזהים אותם? כיצד מומלץ לנהוג?

ידוע רבות על החשיבות של עבודה בסמוך לאירוע כגורם מנבא להצלחת ההתמודדות עם האירוע. על כן, בעת משבר ומצוקה מהסוג הזה עלינו למצוא את האסטרטגיות הטיפוליות הנכונות ביותר שיאפשרו לילדים התמודדות רגשית אפקטיבית.

בכנס זה הציגו בפניכם מומחים מובילים בתחומם תכניות שונות לעבודה עם ילדים שחוו משבר בעקבות האירועים האחרונים. בין היתר הצגנו בפניכם מגוון רחב מאוד של כלים טיפוליים יישומיים ופרקטיים מעולמות טיפוליים שונים וביניהם: קשיבות, כלי Somatic Experience - SE וכלים גופ-נפשיים, CBT וביופידבק, כלים מילוליים – שפה טיפולית, ועוד.

הכנס מיועד לכל המומחים והמטפלים בילדים ומשפחות כולל: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות, קלינאי תקשורת, מטפלים משפחתיים, מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, רופאי ילדים, צוותים חינוכיים בבתי ספר, מנתחי התנהגות, הורים ומתעניינים.

***כל החומרים המופיעים באתר זה הם לשימושכם האישי בלבד ולא לצורכי הוראה או הכשרה או לשימוש מסחרי כלשהו.

להתיידד עם הפחד: המפלצת כבר לא בארון, היא לידינו:
ברחוב, ליד הבית, באוטובוס - מה עושים?
עבודה עם ילדים עם פחדים לנוכח הטרור, באמצעות עקרונות טיפול התנהגותיים קוגניטיביים בשילוב ביופידבק וטכניקות של קשיבות (מיינדפולנס), במטרה לעזור להם לבוא במגע עם הפחד, להתיידד עמו ולדעת לווסתו בהמשך על פי הצורך

מרצה –
שלי זאנטקרן, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מדריכה ומנחה אנשי טיפול ומטפלת מומחית ב CBT

שלי זאנטקרן מחברת ספרים ומפתחת תכניות ומשחקים. בין מוצריה: הרגש שלי ואני, לשחק באמ"ת

לאתר של שלי זאנטקרן - לחצו על התמונה

ארגז כלים אפקטיבי מעולם ה CBT להתמודדות עם חרדה
כלים מעולם הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, היכולים לעזור לילדים ולהורים לנהל את החרדה של הילדים בצורה יעילה. בין הכלים שניתנו: שימוש בהרפיה, טכניקות לשינוי מחשבות, שימוש בחשיפה ניהולה, שימור התהליך ועוד.

מרצה - איל ורשביאק MSW מטפל ומדריך CBT מומחה בטיפול בטראומה וחרדה, מטפל בילדים ומבוגרים, מדריך במסגרות טיפוליות שונות, מלמד באוניברסיטת תל-אביב, ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת בר-אילן, ובמכון פסגות. מייסד ומנהל מכון ורשביאק

 לעמוד של מכון ורשביאק בפייסבוק, לחצו על התמונה

הקסם שבפנים: EFA פרוייקט הילדים של ITI
עזרה ראשונה רגשית לילדים Emotional First Aid המציעה עקרונות וכלים חדשים לשחרור מתח ולחץ באופן עצמאי ומיידי בכל מקום ובכל זמן. המטרה - הקלה על הקשיים הגופניים, הרגשיים וההתנהגותיים בקרב ילדים החשופים למצבי מתח וחרום מתמשכים

מרצות –

ד"ר קטי לאווי, מנכלית ITI ישראל, מטפלת מוסמכת בשיטת החוויה הסומאטית, סיימה בהצטיינות את תכנית הדוקטורט ברוקחות באוניברסטית ג'נווה והקימה חברת ביומד מצליחה. בעקבות חשיפה לשיטה החליטה להקדיש את חייה לקידומה בישראל. פעילויותיה הובילו לשיתופי פעולה עם משרד הבריאות והחינוך בישראל, ולפרויקטים רבים נוספים.

איילת אדר דה פיצ'וטו, מנהלת מקצועית ב ITI ישראל, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת לטיפול בחרדה ובטראומה. מורה ומנחה של קורסים וסדנאות של עזרה ראשונה רגשית

לאתר המכון לטיפול בטראומה, לחצו על התמונה

דרכים למניעת התפתחות של הפרעה פוסט טראומטית PTSD
אצל ילדים באמצעות EMDR
הצגה של שיטת EMDR לטיפול ב PTSD התאמתה לילדים וכלים להתערבות מיידית לאחר חשיפה לטראומה במטרה למנוע התפתחות של PTSD

מרצה – תמר דגן, פסיכולוגית חינוכית בכירה ומדריכה, מטפלת בילדים ומבוגרים במצבי חרדה, לחץ, משבר וטראומה, בשילוב מגוון שיטות טיפול המערבות גוף ונפש, עובדת במסגרות: שפ"ח מודיעין, קליניקה פרטית, ומכון רולניק לפסיכותרפיה אינטגרטיבית.

ההרצאה תארה שיטת טיפול חדשה יחסית בשם EMDR שפותחה לטיפול ב PTSD

עם השנים הורחב השימוש בה לבעיות פסיכולוגיות רבות (חרדה, דכאון, התמכרויות ועוד), התפתחו התאמות מיוחדות לילדים, וכן כלים להתערבות מיידית לאחר חשיפה לטראומה, במטרה למנוע התפתחות PTSD

מהי שיטת הטיפול EMDR

בבסיס שיטת הטיפול EMDR עומד מודל עיבוד מידע אדפטיבי AIP על פיו:

• לכל אדם יש מערכת טבעית לעיבוד מידע, המאפשרת לו לעבד ולאחסן חוויות באופן אדפטיבי.
• הבסיס לכל הפתולוגיות הקליניות (למעט אלה שהבסיס להן הוא פיזי או כימי), הוא זכרונות שעובדו באופן לא אדפטיבי ואוחסנו באופן לא פונקציונלי, ברשת אסוציאטיבית מבודדת.
• עיבוד מחדש של זכרונות אלה נעשה על ידי כניסה אליהן, וגריה של מערכת העיבוד בדרך שתאפשר לרשתות זכרון אחרות, רחבות יותר ואדפטיביות יותר להיקשר למערכת הלא פונקציונלית, דבר המאפשר שינוי של הזכרון עצמו, וריפוי.

הדרך בה מציעה שיטת EMDR לגרות את מערכת העיבוד הטבעית באופן שיאפשר לרשתות רחבות יותר ואדפטיביות יותר להיקשר אל המערכת הלא פונקציונלית, היא דרך גריה בי-לטרלית כלומר גריה של שתי אונות המוח, הימנית והשמאלית לסירוגין. הגרייה הבילטרלית נעשית דרך מעקב עיניים אחר אצבע או מקלון, דרך אזניות המעבירות צליל בין אוזן ימין לשמאל לסירוגין, דרך תיפוף על שתי הברכיים לסירוגין, דרך שני רטטים המוחזקים בכפות הידיים, ועוד.

באונה הימנית מתרחשים תהליכים חושיים, יצירתיים, יצריים, רגשיים, סימולטניים. באונה השמאלית מתרחשים תהליכי חשיבה אנליטית, סדרתית, מילולית, לוגית. בתהליך עיבוד אדפטיבי של חוויות משתתפות שתי האונות. אנו מעבדים חוויות דרך החושים, הרגשות וההבנה המילולית כאחת. כך נוצרות רשתות אסוציאטיביות נרחבות, והחוויה המעובדת עוברת אל מרכז הזכרון לטווח ארוך במוח, ההיפותלמוס.

כאשר החוויה קשה מלהכיל, היא אינה עוברת עיבוד, ונשארת במצבה הגולמי, החושי, הרגשי, החוויתי, באמיגדלה.

טיפול EMDR נועד לסייע בהשלמת תהליך העיבוד של החוויה, באופן שיאפשר לה לעבור מהאמיגדלה אל ההיפותלמוס. כך יתאפשר לאדם להיזכר בחוויה, קשה ככל שתהיה, מבלי שיתעוררו מחדש חושיו ורגשותיו, כאילו החוויה קורית זה עתה. החוויה תעבור מאפיוני חוויה טראומטית לאפיוני חוויה לא נעימה: קשה, מפחידה, מצערת, ועיתים אף ילדותית גרידא.  

רוב הגישות הטיפוליות מתמקדות באחד מערוצי התקשורת: חושי, גופני, שכלי או רגשי, או מטפלות במספר ערוצים אך כל אחד מהם בנפרד, לעיתים אף בפגישות שונות, או בשניים בו זמנית. בשונה מהגישות האחרות  EMDR מפעיל את הגרייה הבילטרלית בו זמנית עם שפעול כל ארבעת ערוצי התקשורת: חושי, גופני, שכלי ורגשי.

התאמת שיטת הטיפול EMDR לילדים

EMDR מתאים לילדים כמו כפפה ליד:

• הדיבור בו מינימלי
• הוא תנועתי, משחקי וגמיש
• ילדים מחוברים באופן טבעי לרגש ולגוף
• האירוע הוא "נקי" – טרם נתקבעו סביבו תפיסות עצמי ותפיסות עולם שליליות

התאמת פרוטוקול EMDR לילדים כרוכה בגמישות ויצירתיות, בעיקר בשני ממדים:

1. גמישות בקבלת כל ארבעת הערוצים. מנסים לשאול מה חושב, מה מרגיש, איפה בגוף, אבל אם לא הולך – מוותרים. אנו עושים EMDR כל עוד יש בתהליך:

• מיקוד בגירוי
• גריה בילטרלית
• תהליך שינוי

2. גיוון יצירתי של השיטות לגריה בי-לטרית, באופנים משחקיים שונים: העברת כדור מיד ליד, הקפצתו ביד אחת וביד השניה לסירוגין, תיפוף לסירוגין על שני תופים או על שני כסילופונים, ליטוף שתי ידיו לסירוגין על ידי בובת פרווה, ועוד ועוד.

השימוש ב EMDR למניעת התפתחות PTSD וסימפטומים נוספים אצל ילדים לאחר אירוע קשה

מחקרים מראים שמה שיקבע אם אירוע יחווה כטראומטי או כחוויה לא נעימה, הוא פחות חומרת האירוע ויותר הדרך בה נתפס. בעיקר עד כמה האדם מרגיש שהתמודד או שהיה קרבן חסר אונים, אשם או תמים. לגבי ילדים, השאלה המרכזית היא, האם יש מי שיגן עלי אם יקרה לי משהו רע. נוכחות מבוגר תומך ומתווך בעת אירוע מלחיץ היא גורם קריטי במניעת התפתחות PTSD וסימפטומים נוספים.

במסגרת שיטת הטיפול EMDR פותח על יד ד"ר גארי קווין פרוטוקול בשם ERP Emergency Response Protocol

זו התערבות קצרה, מיידית, בזמן אמת, המתאימה גם למצבים של הסטריה או אבריאקציה באמצע טיפול.

הפרוטוקול כולל ארבעה אלמנטים, ואורך מספר דקות בלבד:

• קרקוע (תסתכל מסביב ותספור 5 חפצים חומים. כמה כפיות סוכר בתה?)
• תיפוף (גריה בילטרלית)
• יצירת מצב דואלי (בין אז לעכשיו, שם לכאן, סכנה ובטחון)
• משוב להצלחה (הנה אתה נרגע)

תוך כדי תיפוף על ברכי או כתפי הילד, נאמר משפטים מרגיעים כגון:

• עכשיו הכל בסדר,
• את/ה עכשיו כאן איתי
• אנחנו נמצאים במקום מוגן
• זה היה, זה נגמר
• זה היה שם, עכשיו את/ה נמצא/ת כאן, איתי, במקום בטוח
• כל הכבוד, אני רואה שהגוף שלך מתחיל להירגע, הנשימה מתחילה להסתדר,
• יופי
• את/ה כאן איתי, הכל עכשיו בסדר

עבודה עם הילדים על פי הפרוטוקול תעזור להם להפוך את תפיסת האירוע מטראומתי ללא נעים, ועל כן עולים סיכויי המניעה של התפתחות  PTSD בעקבותיו.
 
----
תמר דגן, פסיכולוגית חינוכית בכירה, עובדת עשרות שנים עם ילדים במסגרות רגילות ובמסגרות חינוך מיוחד, נכנסה לעולם הטיפול במצבי לחץ, משבר וטראומה והרחיבה את התמחותה תוך כדי עבודה בשדרות, בתקופת הקסאמים ומבצע עופרת יצוקה. משלבת מספר שיטות טיפול בעבודתה, ביניהן:גוגוף-נפש, היפנוזה, EMDR  Biofeedback  Focusing CBT ועוד.

מטבע עבודתה במערכת החינוכית, והאמונה על מניעה בשלבים מוקדמים של המצוקה, היא מרבה ליישם את הפרוטוקול להתערבות מיידית לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, כדרך למניעת התפתחות הפרעה פוסט-טראומטית.

ליצירת קשר: טל' tamar.dagan1@gmail.com, 054-4961102

לאתר של תמר דגן לחצו על הספר

אוצרות הזוג המנצח - אדון גוף וגברת מודעות:
תכנית וספר להתמודדות עם לחץ ולבניית חוסן בילדים
תכנית וספר פסיכו חינוכיים לילדים ולמבוגרים בחייהם, לבניית חוסן בעזרת השילוב בין תנועה וקשב, ובעזרת אוצרות גופנפשיים במלל, תנועה ואיור. התכנית מופעלת בארץ על ידי עמותת חיבורים וקשרים מטראומה לחוסן, ומעוגנת במחקר

מרצה-
ד"ר מירב טל מרגלית, מטפלת בתנועה ופסיכותרפיסטית, מדריכה ומרצה, ומפתחת מודל תנועה וקשב לחיים STREAM לטיפול בטראומה.
מפתחת שותפה לתכנית ומחברת בשיתוף של הספר אוצרות הזוג המנצח - אדון גוף וגברת מודעות: מדריך להתמודדות ילדים, מומחית בטיפול בטראומה ופיתוח חוסן בשיטת החוויה הסומאטית SE ומנהלת בשיתוף את עמותת חיבורים וקשרים מטראומה לחוסן, חוקרת ומציגה בארץ ובעולם.

שותפה לפיתוח התכנית וכתיבת הספר- יהודית שפנגלט MSWמטפלת משפחתית וזוגית, מדריכה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון ומטפלת במרכז חוסן שדות נגב.מנהלת בשיתוף את עמותת חיבורים וקשרים מטראומה לחוסן, מומחית בטיפול בטראומה ופיתוח חוסן בשיטת החוויה הסומאטית SE, חוקרת ומציגה בארץ ובעולם . שותפה נוספת לפיתוח התכנית- בילי קורן, MA.

בכנס הוצגה התכנית וגם הספר הפסיכו-חינוכיים לילדים וגם למבוגרים בחייהם, להתמודדות עם לחץ וטראומה אך גם לבניית החוסן בעזרת השילוב בין תנועה וקשב, ובעזרת אוצרות גופ-נפשיים במלל, תנועה ואיור. זאת, דרך גישה המשלבת תנועה וקשב (והיכרות הילדים את 'אדון גוף וגברת מודעות') מתחומי הבנות הלחץ והחוסן ממדעי המוח, כמו למשל של דן סיגל והתערבויות טיפוליות מהגישות הסומאטיות כמו שיטת החוויה הסומאטית SE, פיטר לוין וגישת פט אוגדן בשילוב הטיפול בתנועה  DMT.

הצגנו את התכנית המופעלת בארץ בבתי-ספר ובמועדוניות, במרכזי הורים-ילדים ועוד, על ידי 'עמותת חיבורים וקשרים מטראומה לחוסן', תכנית הרשומה במאגר התכניות החינוכיות, בתחום הרווחתי-רגשי והמעוגנת במחקר.

בכנס הוצגו כמה ממצאים מהמחקר, המאמתים את השימוש המשמעותי באוצרות (75%) בשעת זיהוי מצוקה, של הילדים משתתפי המחקר (מדגם של 50 ילדים מכיתות א-ג מיישובי עוטף עזה) ונתנו דוגמאות כיצד ילדים משתמשים באוצרות.

הדגמנו בכמה דוגמאות חווייתיות בהשתתפות הקהל, את התנועה והקשב הבאים לביטוי אצל 'הזוג המנצח' את הגישה המקדמת וויסות.

הצגנו את הבובות של הזוג המנצח ואביזרי תנועה ומוזיקה שהילדים נעזרים בהם כדי להעמיק את החוויה בערוציה השונים ולהמחיש את התפיסות הסימבוליות של חלק מהאוצרות באופן המותאם לילדים.                                                  

הדגמנו כמה 'שירי-תרגול' של אוצרות- מיומנויות גופ-נפשיות כמו- 'מקום בטוח', 'הנשימה שלי', 'המגע המרגיע שלי', 'האדמה שלי' ועוד- דרך איור, טקסט של השיר-תירגול והתנועה הייחודית של כל 'אוצר'.

קמנו כל המשתתפים ולמדנו את 'שפת התנועות של אוצרות הזוג המנצח'. הודגמה עוצמתו המרפאה והיוצרת אינטגרציה של רצף התנועות הריטואלי שהילדים וגם הוריהם לומדים בתכנית, על מנת להשתמש בריטואל האוצרות או בחלקו בעת מצבי לחץ יומיומיים או במצבי חירום, על מנת להפחית עוררות, לשחרר אנרגיה הישרדותית של הלחץ, להרגיע ולעטוף את עצמם כדי לחוש אסופים, להתארגן ולווסת את עצמם.

סיפרנו גם על הספר ככלי עבודה המבוסס על התכנית.

עוד על הספר תוכלו לקרוא בלחיצה על תמונתו מטה.

www.traumafree.org

www.winningcouple.com

לפרטים על הספר החדש - לחצו על תמונת הספר

התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם