האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 100 - 24.12.2015   
 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות
ופירוקים
איגוח
מתווכים פיננסיים

חברי המערכת:

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

"We the People are the rightful masters of both Congress and the Courts…"

Abraham Lincoln

 

שאיפה אמריקאית: ישנן סיבות טובות להעריך את מערכת המשפט האמריקאית. היא שאפתנית והישגית בדרכה למקסום הדמוקרטיה, ועל אף שפעמים רבות שאיפה זו מובילה למחנק בירוקרטי, אי-אפשר שלא להעריך את המאמץ האמריקאי להגיע לשם, תוך שימוש באבני יסוד בנות מאות שנים. אבן יסוד אחת כזאת, באה לידי ביטוי בצמד המילים היפיפה Due Process. הליך הוגן. והפעם, אין הכוונה לסטנדרט הבחינה של בית המשפט, הפעם הכוונה היא להגנה הקונסטיטוציונית המוענקת לפרט מפני רמיסת זכויותיו על ידי המדינה ומוסדותיה. אין אמריקאי מזה ואין דמוקרטי מזה. משום שעל אף שמקורו של המונח במגנה כרטה האנגלית -oh so many years ago - באנגליה הוא נזנח על ידי המערכת המשפטית, בעוד שבארצות-הברית הוא זוכה למקום הגבוה ביותר אליו ניתן לשאוף - סעיפים 5 ו-14 לחוקה. כל אזרח אמריקאי זכאי להליך הוגן עת הוא ניצב בפני רשות שלטונית, לרבות ובפרט בפני מערכת השיפוט בארצות-הברית. ואחד מתפקידיו המשמעותיים ביותר של בית המשפט העליון בארצות-הברית הוא לדאוג לכך, שיתר ערכאות השיפוט אינן שוכחות זאת חלילה. כי בסך הכול לְמה זקוק האדם? נכון מאוד! לקפה טוב בבוקר, למשפחה תומכת ולזכות ל-Due Process.

ניוזלטר זה הוא ניוזלטר מספר 100 של GCL, ובאופן מקרי לחלוטין, הוא גם מקבץ את פסקי הדין של בית המשפט העליון בארצות הברית לשנת 2015, בתחום דיני החברות. מרביתם עוסקים בשאלות של סמכות שיפוט, תחולת דין וזכות הערעור - נושאים שמקורם בזכות להליך הוגן. מלבד אלה, לא ניתן להתחמק מציון הפרשה המעניינת ביותר השנה, הלוא היא פרשת Omnicare, שניתנה ברבעון הראשון של 2015, והיא דנה בשאלה משפטית עיקרית אחת - מה דינה של הבעת דעה במסמכי רישום החברה למסחר? שאלה משפטית זו התעוררה בבית המשפט העליון, לאחר שנטען כנגד מנפיקה, כי הצהרותיה בדבר "עמידתה בדרישות הדין", התגבשו לכדי מצג כוזב ומטעה. תביעה זו הולידה דיון קדחתני וחשוב בשאלת חובות הגילוי הנאות של דיני ניירות ערך, אך הפעם, לא בהקשר של סעיף התרמית - 10b לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 - אלא בהקשר לחובות הגילוי הנאות במסמכי רישום למסחר מניות לציבור הקבועות בסעיף 11 לחוק ניירות ערך משנת 1933. הסיבה שאינני נכנסת לדיון מעמיק כרגע בניתוח המשפטי של פסק הדין היא, כי דיון זה ראוי להתברר במסגרת מאמר, וכך אכן יהיה. בכל אופן, ארצות-הברית נערכת מכל כיוון לבחון את השלכותיו של פסק דין זה על הדעות השונות הנמסרות על ידי מנפיקות ונושאי המשרה שלהן.

                        *                       *                        *

לשכת עורכי הדין בישראל בשיתוף עם מדינת דלוור, חברו לגיבושו של כנס אינטליגנטי ויוצא דופן - "בין דלוור לישראל - כנס דיני תאגידים", שיתקיים ביום חמישי, ה-7.1.2016, במלון דן בתל אביב. המנהל האקדמי של הכנס הוא עו"ד רם ז'אן, ובמסגרת הכנס ידונו הדוברים בהתפתחויות ובתמורות המהותיות בדיני החברות בדלוור ובישראל. הכנס כולל מרצים מובילים בתחומי דיני החברות מדלוור ומישראל, מהפרקטיקה, מהאקדמיה ומבית המשפט. אבקש להפנות את תשומת ליבכם לנושאים האקטואליים של הכנס, וביניהם: כלל שיקול הדעת העסקי; חובת הנאמנות; כלל ההגינות המלאה - האם MFW חל בישראל?; סעד הערכת השווי - יישומו בישראל והגינותו; השלכות פרשת Rural Metro על יועצי השקעות; שיפוט וגלובליזציה ועוד. לפרטים מלאים של הכנס, ראו בקישור המצורף:

http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=223640&catId=1250

 

המשך קריאה נעימה,

ורד שיידמן, עורכת ראשית

 

פרשת הטיית שערי ה-LIBOR עולה לבירור נקודתי בבית המשפט העליון בארצות-הברית: בית המשפט העליון נדרש לערעור שהוגש על החלטתה של ערכאת הערעור השנייה, במסגרת בירור פרשת הטיית שערי ה-LIBOR, ובתוך כך בשאלה, האם סילוק על הסף של אחת מהתביעות (טרם איחודן) בגין דחייה על הסף של הטענה, כי העותרים ניזוקו בנזקים המוכרים על ידי דיני ההגבלים העסקיים, קנה להם ערעור בזכות? האם דחיית תביעתם בבית המשפט המחוזי, היוותה פסק דין סופי שעליו קמה זכות ערעור?

עוד בפסק הדין: נזקי ציבור בגין הפרה של דיני ההגבלים העסקיים; ערעור בזכות של חלק מהתביעות שהוגשו כנגד הבנקים שהיטו את שערי ה-LIBOR בהליכי משפט מוקדמים טרם איחוד התיקים – אימתי? וערעור ברשות – אימתי?

קרא עוד

 

בית המשפט העליון בארצות-הברית מפרק לגורמים קטנים מצגים שנמסרו על ידי חברה מנפיקה, שהיו בבחינת "הבעת דעה"; בתוך כך, בית המשפט העליון קובע, אימתי יראו בהשמטתם של פרטים מהותיים (omission) באותה הבעת דעה, גם בבחינת מצג כוזב או מטעה, אפילו שעסקינן כאן בהבעת דעה ולא בהצהרת פרטים עובדתיים; בית המשפט העליון דוחה את ניסיון העותרת לראות בכלל ההצהרות שהן בבחינת הבעת דעה, כחסינות מפני הטלת אחריות בגין מצג מטעה, וקובע כי גם הבעת דעה בהתקיים תנאים מסויימים, עלולה להגיע לכדי הפרה של חובות הגילוי הנאות

עוד בפסק הדין: פרט מטעה במצג עובדתי ופרט מטעה במצג שהוא בבחינת הבעת דעה; מבחן "המשקיע הסביר" בעת קביעת אחריותו של מוסר הבעת העמדה והתייחסות לידיעותיו ולאמונתו הסובייקטיביות של מוסר ההודעה

קרא עוד

 

דיני ההגבלים העסקיים הרבה יותר רחבים מבחינת היישום שלהם מאשר הרגולציה שהיתה במחלוקת בהלכת Northern Natural, שחלה רק על ישויות הרוכשות גז משדות גז הנמצאים בתחומי המדינה; הישימות הרחבה של חוק ההגבלים העסקיים המדינתי, תומכת בקביעה שאין קדימות לחוק הפדרלי במקרה הנוכחי; רשות ה- FERC רשאית לקבוע את סבירותו של תעריף, חיוב או סיווג שגבתה חברת גז טבעי בקשר להובלה או למכירה של גז טבעי, בתחום השיפוט של ה- FERC, או כל כלל, תקנה, פרקטיקה או חוזה המשפיעים על תעריף כאמור; במקרה דנן, התעריפים הסיטונאיים במועד קביעתם לפי עלות השירות דחו את השבת העלות בגין מחדלם של קווי הצינורות; בית המשפט העליון מוסיף, כי מי יודע אלו שיקולים נוספים, המטים את הכף כנגד קביעת קיומה של קדימות, יתעוררו במקרים עתידיים?

עוד בפסק הדין: ארצות הברית תומכת בטיעונם של תאגידי "קווי הצינורות" הנתבעים; הקונגרס חולש על תחום הנושאים הקשורים למכירה סיטונאית והובלה של גז טבעי במסחר בין-מדינתי, כך שאין קדימות לחוק הגז הטבעי ביחס לדיני ההגבלים העסקיים המדינתיים שבלב התביעות שבמחלוקת כאן

קרא עוד

 

בית המשפט העליון בארצות-הברית בוחן את טיב חובות האמונים של נאמן על השקעות המתבצעות בשם העובדים מכוח חוק ERISA, ובאופן ספציפי דן בשאלה – כיצד יש ליישם את חובות האמונים של הנאמנים; בתוך כך נפסק, כי חובות האמונים הספציפיות מכוח חוק זה, כוללות חובה מתמשכת לבחון את טיב ההשקעות המתבצעות לטובת הנהנים, ומתן פרשנות לחובות האמונים במסגרת דיני הנאמנות הכלליים

עוד בפסק הדין: חוק (ERISA (Employee Retirement Income Security Act; הגדרתן של חובות האמונים של האמונאים המנהלים תכניות חיסכון מטעם העובדים

קרא עוד

  

סמכויות השיפוט השונות של בתי המשפט בארצות הברית לפי פרק 3 לחוקת ארצות הברית מעוררות מאבקים בין ערכאות השיפוט השונות: בפסיקה מורכבת זו, בית המשפט העליון בארצות הברית נדרש לשאלת סמכויות השיפוט של בית המשפט של פשיטת רגל; פסק דין זה, התבסס על ההלכה החדשה שנפסקה בפרשת Stern, אשר הגבילה את סמכות בית המשפט של פשיטת רגל, לדון בטענות הקשורות בהגדרת קופת פשיטת הרגל; בתוך כך, נפסק כי סמכויות השיפוט של בית המשפט של פשיטת רגל הן סמכויות מוגבלות, כי הוא מוסמך לדון רק בסוגיות שהופנו אליו על ידי בית המשפט המחוזי, וכי אין לו סמכות חופשית להכריע בטענות שבאופן מסורתי נדונות בבתי המשפט לפי פרק 3 לחוקה, כאמור בהלכת בית המשפט העליון שנפסקה בפרשת Schorבפסק הדין דיון חשוב בשאלת סמכות השיפוט של בית המשפט של פשיטת רגל, באותם הנושאים שנדרשת לגביהם הסכמת בעל הדין לקיים את הדיון בבית משפט זה, והסכמה כאמור, איננה ניתנת

עוד בפסק הדין: לבית משפט לפי פרק 3 (Article III) יש סמכות פיקוח על ההליך של בית המשפט של פשיטת רגל; בית המשפט לא מצא כי כרוכות בעניין הגנות מבניות ואישר את פעולתו של שופט השלום; בקשה להפעיל את סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל נותרת לחלוטין בידי הצדדים, וסמכות הרשות השופטת הפדראלית ליטול את סמכות השיפוט עומדת בעינה; הסכמה לשיפוט בבית משפט לפשיטת רגל לא חייבת להיות מפורשת, אולם חייבת להתקבל בידיעה ומרצון; הן החוקה והן החוק הרלוונטי – אשר מחייב את הסכמתם של כל הצדדים להליך לדון בטענת Stern, סעיף 157(c)(2) – אינם מחייבים הסכמה מפורשת, כל עוד ניתן להסיק קיומה של הסכמה משתמעת

קרא עוד

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות