המגזין הדיגיטלי השבועי לתולדות א"י וידיעת הארץ - בעריכת אילן שחורי
יום חמישי ה-31 בדצמבר 2015 - יט בטבת תשע"ו
מהדורה מס' 114
פרידריך פרלברג: הצייר היהודי גרמני הנשכח, של ארץ ישראל במאה ה-19
פרידריך פרלברג- נופה של ירושלים
עם ראשית השנה האזרחית החדשה. כדאי להיזכר בשורה של צליינים נוצריים, שהגיעו לארץ ישראל החל ממחית המאה ה-19, ובהעדר מצלמה פשוט ציירו את ערי ארץ ישראל. אנשיה ובעיקר נופיה. מבין כל שמות הציירים המפורסמים שפקדו את א"י בסוף המאה ה-19, נפקד במידה מסוימת שמו של פרידריך פרלברג:, הצייר יהודי גרמני, שליווה שהגיע מסר פעמים לא"י, ליווה בין היתר את ביקורו המפורסם של הקיסר וילהלם השני בא"י ותרם את אחת הציורים המפורסמים של נמל ביפו מסוף המאה ה-19. מראשית המאה ה-19 הרבו לבקר בארץ ישראל מטיילים ומבקרים, חלקם הגדול כצליינים, בעיקר לאחר החלת משטר הקפיטולציות ותום הכיבוש המצרי (1840). המצלמה עדיין לא הומצאה וכשיצאה לשוק הייתה יקרה ביותר ורק בודדים הרשו לעצמם לרכשה בראשית הדרך. לכן ארץ ישראל בשנים אלו תועדה בעיקר בציורים ורשימות. המפורסם ביותר מבין ציירי ארץ ישראל של המאה ה-19 הוא כמובן דייוויד רוברטס, שביקר ברחבי ארץ ישראל בין 1838-1839, אך ידועים גם ציוריהם של גוסטב באוארנפיינד שצייר את א"י בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, של אנטון (טוני) בינדר שביקר בא"י בראשית המאה וגם לודביג בלום מאותה תקופה. הצייר הבריטי הנרי הארפר שהיה חבר בוועד המנהל של הקרן הבריטית לחקירת א"י, הפליא בציורים גם הוא בסוף המאה ה-19 בעיקר מראות חברון, ירושלים, טבריה והגליל העליון. ידוע גם על הגרפיקאי ההונגרי אנדרי הולוש שצייר את א"י בראשית המאה וגם קרל ווטקה שצייר בארץ ערב מלחמת העולם הראשונה. לרשימה זו אפשר גם להוסיף את פאול אלכסנדר אלפרד לירוי, א. סטייד, פיליפה אנה פרדריקה סטפנסון, ג'והן פולילאב, ואברהם צ'רניאק. בין רשימת ציירי ארץ ישראל של סוף המאה ה-19, מיוחד אולי יותר שמו של פרידריך פרלברג, שמסיבות שונות נשכח שמו וגם לא נזכרו כל כך עבודותיו למרות שהפליא לצייר את ערי ארץ ישראל וחלקם הגדול מצאו את מקומם גם לגלויות הדואר הפופולריות של ראשית המאה. פרידריך פרלברג , (Friedrich periberg ) יהודי, נולד ב-24 באפריל 1848 בנירנברג, גרמניה , שם למד אדריכלות וציור נוף באקדמיה המקומית. בהמשך , הוא השתלם בציור במינכן ושהה בפריס בשנים 1875-1868 , שם התוודע לציירים האוריינטליסטים וליצירותיהם.
3 פסלי הברונזה היחידים ששרדו של הקיסר הרומי הדריאנוס יוצגו יחדיו בבכורה עולמית:בירושלים בתערוכה
כמעט אלפיים שנה אחרי שהחריב את יהודה עד ליסוד ושינה את שמה ל"פלשתינה" – הדריאנוס שב לבקר בירושלים. הדריאנוס היה הקיסר שזכה לכמות הגדולה ביותר של פסלים בדמותו, אך רק 3 דיוקנאות ברונזה שלו שרדו עד ימינו והם מוצגים דרך קבע בפריז, בלונדון ובירושלים. לרגל חגיגות ה-50 למוזיאון ישראל, החליטו מוזיאון הלובר בפריז והמוזיאון הבריטי בלונדון לשלוח לירושלים את פסלי הברונזה המוצגים אצלם של אחד הקיסרים הנערצים ביותר בעולם והאכזריים ביותר בזיכרון היהודי. בדצמבר יפגשו שלושת הפסלים בתערוכה מיוחדת שתציג את פניו הרבות של הקיסר ששינה את העולם.
כיאה לקיסר ששלט על אימפריה מאנגליה ועד נהר הפרת, פניו של הדריאנוס היו המוכרים ביותר בין קיסרי רומא. כמות הפסלים משיש ומברונזה בדמותו הייתה חסרת תקדים, אך עם השנים הותכו מרבית פסלי הברונזה לשם שימוש חוזר במתכת. רק 3 פסלי ברונזה שרדו בכל העולם והם מוצגים במוזיאון הלובר בפאריז, במוזיאון הבריטי בלונדון ובמוזיאון ישראל בירושלים. כעת, לראשונה יוצגו שלושת הפסלים בגלריה אחת בירושלים – בעיר שהדריאנוס שינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" ורצה להקים בה מקדש פגאני על הר הבית. תערוכה זו במוזיאון ישראל תהיה פתוחה מהשבוע עד סוף מאי.
מדור חדש המביא תוך שיתוף פעולה בין אתר "תל-אביב שלי" ל"פולק מפות", גלויות ועדויות של תל אביב וארץ ישראל שנחשפו או התגלו באחרונה
גלויה צבעונית נדירה, ממחזור ההדפסות הראשון של הוצאת מתתיהו אליהו ואחיו – יפו ארץ ישראל. תמונה של בית העם החדש בקולוניה הגרמנית שרונה, שצולמה ככל הנראה ב 1918 והופקה כגלויה צבעונית בטכניקה מיוחדת ב 1921. לדברי מלכה פולק מ"פולק מפות" ברחוב המלך ג'ורג' 42 בת"א,, מדובר בגלויה לא ידועה ונדירה של האחים אליהו, מסדרת הגלויות הראשונה שלהם מראשית 1921.
בגלויה נראה רחוב הופמן ( כיום דוד אלעזר) ומשמאל בית העם החדש של שרונה, כשהוא מוקף גדר תיל וחיילים בריטיים שומרים עליו, ככל הנראה, זמן קצר לאחר, גירוש הטמפלרים ממתחם שרונה לקהיר לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. הגלייה שהסתיימה לאחר המלחמה.
בית העם "החדש", החל להיבנות ב 1908 מחומרי הבנייה של של בית החרושת הטמפלרי הוגו וילנד. זאת לאחר שבית העם הראשון שהוקם ב 1872 הוקצה לשמש כבית ספר לילדי המושבה. בית העם החדש, שלימים הפך לחדר אוכל לקצינים בכירים בקריה, (הוזז במקומו ב 2005 לצורך הרחבת רחוב קפלן יחד עם 4 מבנים נוספים סמוכים) נחנך ב 1911, במסגרת חגיגות 40 שנה למושבה.
הבית היה המרכז הדתי והחברתי של התושבים. הם היו מתכנסים בו בימי ראשון לטקסים הדתיים ומאוחר יותר נערכו בו גם מסיבות חתונה ונשפי ריקודים של צעירי המושבה הבית ניצב בצומת הראשי של המושבה, על אחד מארבעת המגרשים שהוקצו למבני ציבור על ידי האדריכל תיאודור זנדל.
חוגגים ביפו בסיור של חגערב חג המולד האורתודוכסי 6.1.2016
סיור נצרות מיוחד ביפו לרגל חג המולד היווני אורתודוכסי, באווירה הססגונית והציורית של יפו בחגה המיוחד. הסיור ישתלב בתהלוכת קרנבל ססגונית, שיקיימו בליווי תזמורת תופים גדולה, 400 נערים ונערות, נוצרים אורתודוכסים של יפו. יום רביעי ה 6.1.2016 - בשעה 15:30 - הרשמה מראש חובה. מספר המקומות מוגבל (הסיור יתקיים כפוף לתנאי מזג אוויר באותו יום)
מחוז לבוב וברגסס מונקצ' ואיזור זקרפטיה – בעקבות ביקור במקום וסרט שהכנתי ל"רואים עולם" בערוץ הראשון
להלן הופעה נוספת שלי בתוכנית "רואים עולם" בהנחיית יעקב אחימאיר מערוץ הראשון. תוכנית בה הצגתי סרט בעקבות סיור עיתונאים ואנשי נסיעות בו השתתפתי שהתמקד באיזור לבוב ומזרח גליציה ואני המשכתי אותו לאחר מכן באופן פרטי גם בעקבות הקהילות היהודיות שנעלמו במערב אוקראינה, מחוז לבוב ומחוז זקרפטיה. לצערי הרב במהלך השידור, נורו טילים לעבר ישובי סובב עזה והשידור שלי נקטע לאחר שידור של כ-60 אחוז מהסרט. כאן אני מביא את התכנית שנקטעה ובהמשך את הסרט המלא שהכנתי לשידור. החלטתי לצאת מלבוב והעיקר להגיע למעבר הקרפטים, עוד 400 ק"מ ולבקר בברגסס (ברהובו Berehovo). זו עיר הולדתו של אבי יעקב שחורי ז"ל, שנפטר בן כמעט 95 בפברואר האחרון לא פסק כל חייו, לדבר על העיר בה נולד ב 1920 ונמלט עם הגעת הגרמנים. ברגסס (ברהובו) עיר ציורית, יפה, רובה הייתה יהודית. שלטו בה ההונגרים, לאחר מכן חלק מצ'כוסלובקיה. ב-1944 הושמדו בה רובם של היהודים. עברה להיות סלובקיה ואחר האוקראינים השתלטו עליה ועכשיו רוצים אותה ההונגרים. ביקרתי גם בעיר מונקץ' - מוקצ'בו (Munkatsch) בה אבי ז"ל למדן מסגרות והשלים שיעורי תורה בחצרו של הרב הידוע במקום. הסרט כולל מקומות נוספים בהם ביקרתי וצילמתי בעקבות הקהילות היהודיות המפורסמות שנעלמו ונכחדו במהלך מלחמת העולם השנייה, כמו בעלז ודרוהוביץ' (דראָביטש). לתגובות וסיפורים נוספים אפשר לכתוב לי במייל ilan777@gmail.com או להתקשר 052-7747748.
נמשכים הסיורים במתחם שרונה המתחדשת. גם במהלך ינואר ופברואר למצטרפים בודדים וקבוצות פרטיות אל תחמיצו
לאחר כ-5 שנים של עבודות, נפתח מחדש המתחם המרהיב אליו הגיעו ב 1869 קבוצה של אוונגליסטים טמפלרים שהקימו את המושבה השלישית שלהם בארץ ישראל, לאחר חיפה ויפו. הסיור כולל הסבר היסטורי על המתחם, סיפורים מהעבר, הצגה של החידושים במקום. בין היתר הפעילות החשאית של המוסד והשב"כ בשנות השישים וה-70. הפעילות הסודית של חיל האוויר ובניית המטוסיםתחת האף של הבריטים במלחמת השחרור ועוד.
אידאולוגיה ונוף סמלי- קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904/ מאת דורון בר
מהו הסיפור המיוחד בקברו של מכס נורדאו המצוי בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב? מכס נורדאו היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ידידו של הרצל וממייסדי התנועה הציונית, בעל חזון "יהדות השרירים". בינואר 1923 הוא נפטר בפריס ונקבר בבית הקברות מונפרנס. לאחר פטירתו החלו בני משפחתו, יחד עם הוועד הפועל הציוני לפעול להעלאת עצמותיו לארץ ישראל ובסוף אפריל 1926, שלוש שנים לאחר מותו עצמותיו הוצאו מקברו בפריס ועשו דרכם לא"י. תחילה ביקשה משפחתו כי מכס נורדאו ייקבר בירושלים, אך לחצו של מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל אביב דאז מחד ומאידך העובדה שבתל אביב היו כבר שתי שכונות שנשאו את שמו "נורדיה" ו"תל נורדאו", ההחלטה נפלה על העיר העברית הראשונה.... סיפור קבורתו בשנית של מכס נורדאו הוא אחד מעשרות דוגמאות של מנהיגים ציוניים ואישי רוח יהודיים שנפטרו בגולה ונקברו בשנית בארץ ובמדינת ישראל. הם מובאים במחקרו החדש של ד"ר דורון בר, גיאוגרף היסטורי ודיקן מכון שכטר בירושלים. דורון בר שהתמחה במחקרים על המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל בשנים האחרונות הקדיש לנושא הקבורה השנייה בישראל מחקר מיוחד והתוצאה היא, ספרו המיוחד, "אידאולוגיה ונוף סמלי - קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904". בספר זה בוחן דורון בר, את הקבורה בשנית במדינת ישראל ואת קידוש המרחב הלאומי והממלכתי בתקופה שבה הפעילות הציונית שאופיינית למדינה בחיתוליה הגיעה לשיאה ומיקדה תשומת לב ציבורית.
