אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן \ נרשם חדש? יש לאשר הצגת תמונות במייל
ניוזלטר: 259 בא - להתכונן ליציאה ממצרים
בס"ד
שלום ידידים יקרים
השבת פרשת בא. בה מתוארות שלושת המכות האחרונות, גימטריה "בא".
בשיעור מודעות שבועית השבוע, תאר הרב את מכות מצרים וכיצד הן באות לידי ביטוי במצרי שבתוכנו לעומת היהודי שבתוכנו.
כל ההסתכלות הפנימית על סיפורי התורה, מאפשרת לנו לראות מהי העבודה הנדרשת מאיתנו, איך נפשנו צריכה להגיב למצבים הבאים עליה. מומלץ בחום לקרוא את המאמר המצורף בהמשך העוסק בהכנה שלנו לקראת יציאת מצרים הפרטית של כל אחד מאיתנו. מאחלים לכולכם קריאה פוריה!
ומהנעשה בבית מדרשנו....
בשבת הבאה, אנו מזמינים את כולכם לשבת הכנה לקראת ט"ו בשבט. במהלך השבת נלמד מאמרים מאת בעל הסולם והרב"ש על העבודה הנצרכת מאיתנו בחג זה. אתם מוזמנים לתאם איתנו את הגעתכם. שבת מלאת תוכן מצפה לכם בע"ה.
בנוסף, אנו מזמינים את כולם לסעודת ט"ו בשבט שתתקיים ביום שני ט"ו בשבט (25.01.16) בשעות אחה"צ והערב. בסעודה נזכה לסדר ט"ו בשבט כמנהג האר"י הקדוש, תוך ישיבה נעימה בצוותא ואכילת מגוון עצום של פירות.
לפרטים על שני הארועים, צרו קשר עם קרן- 050-314-1111
אנו מאחלים לכולכם חודש שבט פורה ומצמיח!
שבת שלום!
משפט השבוע:
"כל פרט כפוף לכלל בו הוא מצוי."
התורה האדם ומה שביניהם, פרשת בא עמ' 133
ציטוט נבחר:
על האדם לבחור מטרות ולצעוד אליהן הן במסגרת חייו הכללית, והן בכל פרט בחייו, שהרי כל פרט כפוף לכלל בו הוא מצוי. למשל, כאשר אדם הולך לפגישה מסוימת, צריך האדם להגדיר לעצמו, מה הוא רוצה להשיג מפגישה זו.
לבחון מראש את האפשרויות השונות באותה פגישה ואז לגשת לאותה פגישה, מתוך נכונות לבצע את משימתו, להשיג את מטרתו הן הפרטית והן הכללית. אז קלה תהיה הדרך לכל אדם בכל תחומי חייו, וחשוב מכך, יוכל להוביל עצמו, הן למטרותיו הפרטיות, כל אחד לפי ענייניו, והן למטרתו הכללית, להתדבק בבורא. כאשר יפעל האדם באופן זה, יוכל להוביל את עצמו ולא להיות מובל על ידי "העולם".
התורה האדם ומה שביניהם, פרשת וארא עמ' 133
ראש חודש שבט
פוסט מאת הרב אדם סיני שליט"א
שדרת נשמתו של האדם מבקשת במלוא כוחה, לצרף בתוכה את כל מה שעדיין מפורד הוא. כל תנועה של האדם, המפגישה אותו עם עצמו, מקום ראוי הוא לשכלל, לתמוך ולחזק את שדרת נשמתו, את שדרת חייו.
בהיותנו נקראים תדיר להסתכלות נפשית לכל החיצוני הניבט אלינו דרך עיני החומר שלנו, נצרכים אנו למאמץ. חייב האדם לחזק את נפשו בידיעה המוכרחת, שאין שום תנועה מיותרת. הכל נצרך והכל משמש, כדי ליצור חטיבה נפשית אחת, המחוברת למקורה.
המבט הרדום דרך הסתכלות החומר הגשמי המת, צריך להתחלף בשאיפה הפנימית ליצירת קרקע, המצמיחה את האון האנושי, הנשמתי שבנו. מתוך קרקע פוריה זו עלינו להתחיל להצמיח את פרותנו הנעלים ביותר והערבים לכל חיך אוהב אמת.
אל לו לאדם לחפש את חיכם של מבקשי הארובות למיניהם. על האדם להגביה עוף אל אותם הנעלים, המקיימים את בחינת "וטועמיה חיים זכו". גם אם מעטים הללו, אמיתיים הם ללא מורא.
אל תיתן לפרותיך להירקב במעיהם של רצונותיך הקלוקלים. מנע מעצמך פרי באושים. כל מה שרקוב מרקיב הוא. אל תיתן לאותם המון העם שבתוכך לבלבל את רוחך. הייה איתן בבקשך את הרוח, הנעלה מכל . חפש את חיך האמת, שם ורק שם תתמלא נפשך בשעשועים נפלאים, בהתרחבות נפשך לאהבת ה'.
כך ממקור איתן של אדמה פוריה, מתוך אותו שקט שבין כל ריבוי המילים, מתוך הדממה שבין כל סערות הנפש, מתוך הריק שבהרגשת הפרטיות, יכולה נפשו להאדיר עצמה לעבודת הכלל. יכולה היא להצמיח פרות למען הכלל . יכולה היא להיות ערבה לראויים לה.
התקדמו חברים אל מה שאתם ראויים לו. הצמיחו פרותיכם. היו ערבים לחיך דורשי האמת. היו טְעִימים לחבריכם.
כך נבנה בע"ה את לשד הקיום של הרוח האנושית, שתישוב ברוח סוחפת בע"ה בכל שדרות העם.
היו אוהבים, היו ראויים להיות נאהבים. היו אחד.
באהבת אמת הרב אדם סיני
מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א
ההכנה ליציאה ממצרים
בפרשת השבוע, אנו רואים את ג' המכות האחרונות. מכה בגימטרייה שם אדנות (א-ד-נ-י) , שזה צד הדין, שדרכו מנהיג הקב"ה את הרשעים. כאשר אדם מתנהג כרשע, אז ההנהגה כלפיו מלמעלה היא דרך ייסורים. צד היהודי, לעומתו, לא סובל מאותם דברים. במכת חושך ליהודים היה אור, ולמצרים היה חושך. במכת בכורות, בכורות של מצרים מתים, בכורות של ישראל לא מתים.
למה האפליה הזו?
צריך לדעת שהכול מדובר בגוף אחד. צריך לומר שיש צד לאדם שנפגם מהמצבים, ויש צד שלא נפגם . לא שינו את המציאות שלא יהיה חושך לעם ישראל. יש חושך, רק לעם לישראל זה היה אור.
מה הכוונה שהחושך לישראל הוא אור?
הכוונה היא שהרצון, ההשתוקקות הופכת להיות אור. כי ההשתוקקות בטבעה זה חושך, בן אדם רעב, זה חושך או אור? אם הוא אוכל למען שמו יתברך, אז זה לא חושך, זה אור. דהיינו, אצל המצרי, ההשתוקקות היא חושך, כי המצרים לא יכלו לקבל את האור. לעומת זאת, ההשתוקקות של היהודי היא אור. למה? כי הוא משתמש בהשתוקקות למען התחברות עם ה' יתברך.
כשמסופר בתורה על מכת חושך, לא מדובר על אור גשמי, שהיה חסר להם פלורוסנט שיאיר להם, אלא מדובר על מצב נפשי של האדם. יש מצב גדול יותר, כאשר יש חיסרון עצום וגדול עד שאתה ממש יכול לחוש את החיסרון, כמו שכתוב "וימש חושך" – ממש מיששו את החושך,הרגישו במלוא העוצמה את ההשתוקקות והחיסרון. אצל ישראל, כשהם מרגישים את החיסרון, אומרים: "איזה יופי, יש לי חיסרון, אני יכול לעבוד את ה'". אבל המצרים אומרים: "יש לי חיסרון – מה אני עושה?!". אומר המצרי: "בשבילי, אם יש לי חיסרון, זה חושך, אני לא רואה כלום". היהודי לעומתו דווקא במקום הזה הוא רואה אור. זה מצב כמו של גמר תיקון שגם הלילה הופך להיות יום.
בית שמאי – צד היהודי המתוקן
השבוע היה ר"ח שבט. יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, האם ראש השנה לאילנות הוא בא' בשבט או בט"ו בשבט? דעת בית שמאי היא שבא' בשבט ראש השנה לאילנות. מדוע זה כך? בא' בשבט הלבנה לא מאירה, יש חושך. אומרים בית שמאי שגם זה פרי, גם כשהלבנה לא מאירה זה פרי. בית שמאי מדברים מצד גמר תיקון. לכן, לדעת בית שמאי, גם הנקודה הזאת, של חושך, היא פרי. גם בחושך אפשר לראות אור.
היווני אומר "באנו חושך לגרש". לא צריך לגרש את החושך, צריך להשתמש בו לדברים טובים. הבורא נתן את החושך, לא צריך להתכחש לחושך. החושך נועד להשתמש לדברים טובים, איך? חושך זה חיסרון. אם ישתמש בחיסרון כדי להתקרב יותר לה', להתחבר יותר אחד לאחר, אז נוכל להשתמש בחושך כדבר גדול, כדבר שממש מאיר לנו. אבל בשביל זה אתה צריך להיות יהודי.
יהודי יודע להשתמש בחיסרון – לאור. יווני או מצרי מפחדים מהחושך. כשיש להם חיסרון, זה משגע אותם, הם לא יכולים לחיות כשיש להם חיסרון, הם בכאוס פנימי עצום, הם רק רוצים לברוח מאותה נקודה. הם אומרים, אם יש לי חיסרון, ולא יהיה לי את המילוי על זה, איך אני יכול לחיות?! זה רצון הגוף.
הסנה בוער ואיננו אוכל
גוף לא יכול לסבול חיסרון בלי מילוי. כשהנשמה מרגישה חיסרון, החיסרון שלה הוא כמו "הסנה בוער ואיננו אוכל". יש חיסרון, והוא לא נגמר. למה? כי אני משתמש איתו לה', אז אין בעיה בחיסרון. אבל חיסרון של מצרי, האש מכלה אותו.
צד המצרי שבנו נמצא במצב רע מאוד. כאשר אדם רואה את המציאות בתוכו, שאצלו החיסרון הוא אור, אז הוא מבין שצד הבכור, דהינו הצד הגדול ביותר של המצרי, יכול למות. לכן, אחרי מכת חושך, באה מכת בכורות. מכת חושך זה כנגד חכמה, ובכורות זה כנגד כתר.
כאשר מתגברים על הבחינות האלה, אפשר בע"ה לצאת ממצרים, לצאת מהנקודה האנוכית, לצאת מעבודה זרה, לצאת מהכעס, ולבוא לעבודת ה', לשלוות נפש, כך שפועלים בה מתוך בינה יציבה ואהבת ה'.
כמובן שעוד צריך לקבל את הדרך איך לעשות את זה, זה יעשו אחרי שיקבלו תורה.
שבת שלום לכם ולכל עם ישראל!
המומלצים:
ראש חודש שבט- יש לנו הזדמנות
קורס קבלה למתחיל- עקרונות יסוד
פניה אישית לגולשים ממנהל האתר:
שלום רב, נשמח אם תתנו יד בשותפות להפצת הפנימיות, יש הרבה גולשים ועומס על האתר והשרתים, חשוב לנו שהאתר יעבוד מהר וטוב, יש באתר מאות ואף אלפי שיעורים בחינם לציבור הרחב לשם הפצת החכמה. אנו פועלים בהתנדבות מלאה לשם הפצת הפנימיות בעולם כמשנתו של בעל הסולם.
נשמח מאוד ויעזור לנו אם כל אחד יכנס בלינק למטה ויבחר להיות שותף למהלך של החזקה והפצת הפנימיות בעולם.
כל תרומה תתקבל בברכה, אפילו הוראת קבע של 52 שקלים כבר נותנת עוד כוח הפצה.
או תרומה חד פעמית עם הקדשה.
התרומות ילכו לדברים הנ"ל: הנגשת אפליקציית הסולם למכשירי אייפון, שיפור מהירות האתר והשידור חי, שכלול הפלטפורמות באתר והמערך הלימודי ובעיקר הפצת הפנימיות לעוד יהודים.
אין לנו שום תרומות או כסף מהמדינה, אנו מפיצים ומחזיקים את הדברים בכוחות עצמנו בהתנדבות מלאה, נשמח לעוד שותפים יקרים.