"לקויי הלמידה של היום הם האידיוטים של אתמול"

בחיי שראיתי את המשפט הזה בפוסט, שלפני כמה שנים רץ ברשת,

פוסט שקרא "להפסיק עם כל ההקלות והשטויות האלה" ולחזור ללמד

"כמו פעם, כשכולם פשוט למדו והתאמצו והצליחו בלי הקלות".

הפוסט ההוא עורר המון תגובות - גם זועמות, וגם...

חלק גדול מהתגובות היו בסגנון "סוף סוף מישהו אומר את האמת!"

או: "לא נעים להגיד, הוא צודק".

בכלל, ביטויים בסגנון "לא נעים להגיד" היו מאוד פופולאריים בתגובות. 

וגם אני הגבתי לדברים, והגבתי למגיבים, והתאמצתי להעמיד דברים על דיוקם

ולהראות באופן חד וחלק שכל מה שכתוב שם, גם לגבי היום וגם לגבי העבר -

שגוי מתחילתו ועד סופו. 

בעצם, לא יודע אם נכון לומר כאן "התאמצתי", כי זה לא היה כל כך קשה. 

 

ומדוע זה לא היה לי קשה? כי המחשבות האלה לא זרות לי.

גם אני תהיתי בעברי האם אני ולקויי למידה אחרים,

אולי אנחנו באמת בסך הכול מה שקוראים: טיפשים, טמבלים, אידיוטים, אוויליים וכו'. 

חוץ מזה - בהרצאות ובכלל בפעילויות שלי אני מאתגר הנחות יסוד ומטיל בהן ספק,

אז קל וחומר שאני מאתגר כל הזמן את הנחות היסוד ואת העקרונות שלי

למשל, זוכרים את המורה ששאלה בהרצאה שלי על לקויי למידה:

"אולי הם פשוט טיפשים?" 

השאלה הזאת חוללה סערה והזדעזעויות, אבל אני אמרתי שזו שאלה לגיטימית, מה יש.

ואז קרה מה שבדרך כלל קורה (באמת שכבר ראיתי דבר כזה כמה פעמים):

אחרי שכולם עברו את השלב של ההזדעזעות,

הגיע השלב של "אולי בכל זאת יש בזה משהו...",

והשלב הבא: מורים הודו, תחילה בהססנות,

שגם להם "לא נעים להגיד, אבל..."

או ש"חייבים להודות ש...",

ובסוף - מורים התחילו לספר

שלפעמים הם פשוט מש-תגגג-עים בכיתה:

עד כמה הילדים האלה מסוגלים לא להבין??? 

טוב, ומה אז?

 

מי שנכנס לקישור וקרא,

כבר יודע שסיפרתי משהו שקרה לי כשהגעתי לביה"ס הזה -

ולמי שאין לו כוח ללחוץ על הקישור, אספר בקצרצרונת:

הגעתי לביה"ס ושאלתי את  השומר לאן ללכת,

והוא התחיל להסביר לי את הדרך, ו... לא הבנתי מההסבר שלו כלום.

השומר הסתכל עליי במבט שאני מכיר היטב,

מבט של מישהו שנורא נורא רוצה, משתוקק, כָּמֵהַּ, לומר:

"תגיד לי, אתה אידיוט או מה??"

טוב, בזה נסגר העניין, ולאחר מכן אף אחד לא שאל שום שאלה בנוגע לכך,

אבל...

לאחר מכן הרהרתי לעצמי -

האם הם לא שאלו מכיון שבאמת שכנעתי אותם,

או ש... פשוט לא היה נעים להם להמשיך ולומר:

"תראה, עם כל הכבוד לך, תואר שני ומרצה ומומחה והכול,

אם אתה לא קולט הסבר פשוט של דרך... שגם ילד קטן יכול להבין...

אולי באמת אתה פשוט אידיוט? אולי כל ה'אני לקוי מרחב' הזה שלך זה פשוט 'אין לי שכל'?"

אלו היו שואלים -

אז מבחינתי זה בסדר גמור, וגם זו שאלה לגיטימית, ואפילו מתבקשת.

הרי אני בעצמי, כפי שכתבתי קודם, כבר שאלתי דבר כזה כמה וכמה פעמים,

גם אחרי שחקרתי על הלקות שלי ועל לקויות אחרות. 

שאלתי - ועניתי.

 

ומכיון שיש לי תשובות,

ומכיון שאני בטוח שאנשים רוצים לשאול אבל לא נעים להם,

בניתי חלק מההרצאות כך ש...

חלק מהשאלות, גם הפרובוקטיביות ביותר, פשוט תהיינה כל כך מתבקשות, שתמיד יהיה מישהו אמיץ שיקום וישאל, יטיל ספק, אפילו יקרא עליי תיגר, מה יש - לגבי לקויות למידה, לגבי שיטות העבודה שלי, וגם לגבי הנחות היסוד וההתייחסות שלי בכלל. וכבר קרה שמורים הטיחו בי האשמות, בסגנון "אתם שעובדים אחד על אחד וחושבים שאתם יודעים איך זה בכיתה של שלושים ילדים!" או שהורים צעקו בתסכול "כל מה שאתם רוצים זה לסמם את הילדים ולהרוס להם את היצירתיות!", או "אתה מתייג את הילד שלי!".

כל השאלות, הטלות הספק, ההתנגדויות, הקובלנות וההאשמות - כולן לגיטימיות, ולמעשה, אלו לא הייתי יודע כל מה שאני יודע ואלולא היה לי הניסיון עם הרבה ילדים, בני נוער ומבוגרים - סביר להניח שהייתי שואל שאלות דומות, ואף מעלה ספקות חריפים יותר כלפי מישהו כמוני.

והיום יש לי מענה מלא לכל שאלה באשר היא -

גם לשאלות שנובעות מסקרנות כשלעצמה,

וגם לשאלות והאשמות שנובעות ממקום רגשי עמוק.

וכל איש מקצוע חייב חייב חייב

להבין את המקום הרגשי הזה לעומקו

ולכבד אותו באופן מלא.

 

גם אתם מוזמנים - 

תלחצו עכשיו על הקישור ותשאלו אותי.

אני מבטיח להתייחס ברצינות מלאה ובכבוד לכל שאלה ותהייה ולכל קריאת תיגר,

לפתוח דיאלוג עם כל מי מכם שישאל עד שהכול יהיה ברור באופן מוחלט.

 

יש לכם חברים, מכרים, מורים, עמיתים - 

שגם להם מציקות כל מיני שאלות?

בטוח שיש! אז:

 שתף בפייסבוק

 

להזמנת הרצאות, למידע נוסף, ובכלל

צרו אתי קשר עכשיו 

ב"השב" או דרך האתר שלי

ואשוב אליכם בהקדם ובשמחה.

 

שיהיה לנו טוב ושנעשה רק טוב,

ליאור

  

המסרים הקודמים בסדרה:

רבדים 24: התרגיל הפשוט שהתלמידים הבריטים בחיים לא היו אפילו מצליחים להתחיל לפתור

רבדים 23: קאיטוש המכשף והאיש שלא באמת אהב מכוניות

רבדים 22: מזל שהתקלקל לי הכבל

רבדים 21: 14 כפול 27 זה 274 או 147???

רבדים 20: בטח שאת יכולה להגשים חלום! השאלה...

רבדים 19: הילד שידע את שיחת הצמחים

רבדים 18: יכולות קוגניטיביות נמוכות מאוד?

רבדים 17: כולנו רוצים לתרום לביטחון העצמי של ילדינו, אבל...

רבדים 16: אבא וילד יוצאים מהבית...

רבדים 15: והפעם קצת בידור, וסיפור, ושיטת הוראה ללקויי קריאה

רבדים 14: מינוס ומינוס זה פלוס? לא נכון!

רבדים 13: כל כך פשוט, כל כך ברור, אבל... לא נכון!

רבדים 12: איך נמנע מילד לבחור באלימות או בהצטמצמות?

רבדים 11: בניית ביטחון עצמי - מה לעשות ומה אסור לעשות

רבדים 10: בניית ביטחון עצמי

רבדים 9: "לאחרים מגיע, לי לא מגיע..." אפשר לצאת מזה!!

רבדים 8: למה התלמיד והמורה מקפצים באמצע שיעור לשון?

רבדים 7: ואולי הם פשוט... טיפשים? 

רבדים 6: "לקויי למידה, הם לא מסוגלים..." באמת??

רבדים 5: בשביל מה בכלל לומדים??? ובשביל מי?

רבדים 4: מבוסס, מדעי, שיטתי, רגיש

רבדים 3: למה אנחנו חייבים לצפות ממי שעובד עם הילד שלנו?

רבדים 2: איך זה שהילד החכם הזה מתקשה להדליק את הבוילר???

רבדים 1: בואו ננסה להיות לקויי קריאה לכמה דקות