שלום חברות וחברים,

נושא החומרים המסוכנים במפרץ הוא נושא שאנחנו לומדים אותו ומנסים לפעול להסדרתו כבר יותר מעשור. יעקב זיו, מהנדס כימיה הוא אחד מהיועצים הסביבתיים שלנו כבר קרוב ל 15 שנים, מי שהיה יועץ הבנק העולמי בנושאי תעשיה וכימיה - היה גם הנציג שלנו בוועדת הרצל שפיר וממנו למדנו במהלך התקופה שלאחר מלחמת לבנון השניה מה מידת ההערכות של המדינה לאירועי חומרים מסוכנים, במילה אחת: נמוכה. בשתי מילים – נמוכה מאד.


לא רק נושא המיגון של המכלים הוא קריטי, גם ההערכות של הרשויות השונות לכל תרחיש כולל התרחיש החמור ביותר – בקושי קיימת.
מאז הימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה ואירועי החומרים המסוכנים שהתרחשו במהלכה, אנו דורשים הקמת חדר מצב מיוחד שיופעל 24/7 על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, להסדרת תחום החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, לפי קריטריונים של בריאות הציבור ובטיחותו. חדר המצב יהיה ממונה על רישום, מעקב ופעולה בזמן שגרה ובזמן חרום.


במפרץ חיפה אין אף מבוגר אחראי בתחום החומרים המסוכנים.

אנחנו חוזרים ואומרים – דרוש חדר מצב לחומרים מסוכנים במפרץ!

 

האסון הסביבתי בנמל טיאנג'ין בסין הקייץ, גבה את חייהם של למעלה ממאה בני אדם. הוא רלוונטי היום יותר מתמיד למדינת ישראל - גם בנמלים בישראל מאוחסנים מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים. במפעלים בארץ מיוצרים מאוכסנים ומשונעים מאות אלפי טונות נוספים, ובכל פעם שיש אירוע של דלקה או פיצוץ - המדינה אינה חוקרת, אינה מעמידה לדין, כלומר אינה מפקחת -  מה שמוביל לעליה מדאיגה במספר האירועים. בשורה התחתונה, אין מי ששומר עלינו מפני האסון המתקרב.
בשנתיים האחרונות אנחנו מתריעים כי הסמכות לטיפול ראשוני באירועי חומרים מסוכנים עברה מהמשרד להגנת הסביבה למכבי האש  - והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה כמעט הופסק לחלוטין. "זה עלול להוביל לאסון" אנחנו אומרים, ונראה שהקירות מקשיבים לנו היטב, אבל השר להגינת הסביבה אבי גבאי - אינו מקשיב לנו בכלל.

בעקבות כל אלו יצאנו השבוע לסיור עם הצוות המקצועי שמטפל בנושאים הללו בנמל חיפה, לבחון את הדברים. נסראללה, איך לומר "עזר" לנו כך שבאותו יום בדיוק, נעסוק גם באמוניה. אבל כאמור חברים יקרים – האמוניה, היא רק חלק מכל המחדל. הריחות שם באזור – הם פשוט איומים: לא יתכן שנושא הפליטות המזהמות ממפעלי התעשיה הגדולים והמזהמים ביותר במדינה - מופחת במפרץ, אם לשפוט על פי קנה הנשימה שלי שנצרב בעת סיורנו שם, שנמשך רק 3 שעות.


אני דואגת מאד לבריאותם של כל העובדים שנמצאים שם ימי עבודה שלמים ובמשך שנים ארוכות.

לסיכום נושא ההערכות של המדינה לתרחישי הסיוט הגדולים, אני רוצה להוסיף שאלה מעניית נוספת: הנושא המורכב הזה - המוכנות של ישראל בכלל והמפרץ בפרט לתרחישים הנוראים מכל, כמו אלה שהתרחשו בטינאנג'ין או אלה שנסראללה מאיים עליהם, כבר יותר מעשור – אין חוקרים בטכניון, הממוקם ממש מעל חבית חומרי הנפץ הללו. ואם חוקרים במכון את הנושא, אין אף אחד שפועל לשנות את המציאות הקשה בכדי למנוע את אסון המתקרב. קראו מאמר נוסף שמצביע על הבעיות של חוסר המוכנות שלנו לתרחיש החמור ביותר.

 

 

השבוע הכנו שתי שאילתות חשובות, יחד עם ח"הכ דב חנין לשעבר ראש הועדה המיוחדת שבחנה את סוגית פרץ חיפה ופרסמה את מסקנותיה ביולי 2014. שאילתא אחת נשלחה לשר אבי גבאי בנוגע לפליטת חומרים אורגניים נדיפים לאוויר במפרץ חיפה:

"בינואר 2016 פרסם המשרד להגנת הסביבה את דו"ח היישום הראשון לרבעון 4 של שנת 2015 עבור תכנית הפעולה הלאומית לאזור מפרץ חיפה. בדו"ח נכתב כי "בשנת 2015 הופחתו 11% מפליטות המזהמים האורגנים הנדיפים מתעשייה ביחס לסוף שנת 2014". עוד נכתב בדו"ח, כי "עד לסוף 2018 תושלם הפחתה של כ-50% ביחס לפליטות בסוף 2014".

רצוני לשאול:
1.    מה כולל בסיס הנתונים עליו מסתמך החישוב בדבר הפחתת הפליטה ב-2015, וכיצד חושב אחוז ההפחתה?
2.    מה כלל המשרד בחישוב נתוני פליטות החומרים המופיעים בטבלה מס' 1 בתכנית הפעולה הלאומית, המציגה נתונים על אודות צמצום פליטות מזהמים אורגניים נדיפים מן התעשייה במפרץ חיפה – סיכום פליטות (טון לשנה)?
3.    מהו שיעור המידע בטבלה זו המבוסס על דיווחים של מפעלי התעשייה, ומה שיעור המידע המבוסס על דיגומים בלתי-תלויים שערך המשרד עצמו?"

 

השאילתה השניה הופנתה לשר הבריאות יעקב ליצמן, בנושא תחלואת תושבי אזור מפרץ חיפה וההתמודדות עמה, בעקבות פרסום מידע ממחקר הניטור האפידמיולוגי:

"בראשית חודש פברואר פרצה סערה תקשורתית בעקבות פרסום מידע מתוך המחקר האפידמיולוגי הנעשה באזור מפרץ חיפה, ודעת הקהל הציבורית הייתה נתונה לכך שמאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים לבריאות דולפים מדי שנה לאוויר, למים, לקרקע ולים בסביבות חיפה, וגורמים לנזק רב לבריאות ולתחלואה גבוהה.

הקשר בין זיהום לבין תחלואה, ובעיקר הפגיעה בעוברים וילדים, נחקר ברחבי העולם במאות מחקרים, ובשנת 2014 הוגדר זיהום האוויר ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם מסרטן ודאי. גם המשרד להגנת הסביבה הצביע על עודף זיהום אוויר באזור חיפה, במיוחד מתעשייה, וכבר למעלה מ-40 שנה שמחקרים ודו"חות בנושא זה מתפרסמים בארץ.


רצוני לשאול:
1.    מהו המידע העדכני ביותר שיש למשרד אודות התחלואה באסטמה, לוקמיה, מומים מולדים, מוות של עוברים, לידה בטרם עת ותמותת תינוקות בקרב תושבי חיפה, נשר, קריית טבעון, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, רכסים, והמועצה האזורית זבולון?
2.    האם יש למשרד הבריאות המלצות לתושבי אזור מפרץ חיפה כיצד עליהם לנהוג בכדי להמעיט את החשיפה לזיהום תעשייתי ככל הניתן?
3.    כיצד מתארגן המשרד לפרסם המלצות לתושבים המתגוררים באזורים רוויי תעשייה ו/או תחבורה?"

בקורת רבה עלתה במהלך השבועיים האחרונים בקרב הציבור ובארגונים נוכח התנהלותו של משרד הבריאות בנושא, לא ברור בכלל את מי משרת משרד הבריאות - האם עקרון ההזהרות המונעת מנחה אותו? או ההגנה על התעשייה ועל ההתנהלות הכושלת שלו ושל ממשלות ישראל. קראו טור ביקורת בנושא שכתבה השותפה שלי, עו"ד ג'מילה הרדל ואכים בהארץ - ותודה לליצמן >>>


 

אכן, עוד שבוע עמוס ביותר עבר עלינו אבל כאן המקום לומר, שהעומס שלנו הוא לא רק סביב מפרץ חיפה, אלא גם בנושאים אחרים ורבים שאנו מטפלים בהם באופן שוטף, ולא יכולים להזניח.

נושא נוסף, לא פחות מטריד הוא נושא התקציב שלנו ואני מודה שהוא מממש מדיר שינה מעיני בחודשים האחרונים. מצבנו כעת מדאיג: חלק מהקרנות אשר תמכו בנו במהלך השנים, נסגרו ואחרות הפסיקו את תמיכתן, בשל שיקולים שונים. קרנות בודדות בלבד ממשיכות לתמוך בנו. הציבור - שהם אתם תומכים בנו יותר ויותר, והיקף התרומות מהציבור עולה באופן ניכר כמעט ב 50% משנה לשנה.

אולם, כל אלו הביאו רק את מחצית הסכום הדרוש לנו לממון הפעילות שלנו השנה. כדי שנוכל להמשיך לפעול דרושים לנו עוד 250 אלף ש"ח, כך שכל 4 אנשי הצוות שלנו יוכל להמשיך את העשיה החשובה. זה המקום להודות לצוות: אילה, עודי וג'מילה, שעושים עבודה מקצועית ביותר, שהופכת אותנו למובילים בכל הקשור למידע קריטי - לנושאים המורכבים ביותר שבהם מרבית ארגוני הסביבה אינם עוסקים. זו גם הסיבה שאנחנו חייבים להמשיך לפעול.

אנחנו מתפללים שתשובות חיוביות מקרנות שאליהן פנינו יגיעו בקרוב, כדי שלא נצטרך בקרוב להפוך למתנדבים - מה שיפגע ללא ספק בחלק ניכר מהעשייה הזו.

בינתיים -  אם אתם רוצים להצטרף ולתרום, אתם כמובן מוזמנים.

לתרומה >>>

שבת שלום, ליאורה אמיתי,

מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה

 

cfenvironment.org.il    חפשו אותנו בפייסבוק