האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 113 - 24.3.2016   
 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות
ופירוקים
איגוח
מתווכים פיננסיים

חברי המערכת:

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

Inside the restaurant young Strattonites carried on their

time-honored tradition of acting like packs of untamed wolves

(Jordan Belfort, The Wolf of Wall Street)

 

הסתמכות: מה בעצם כל כך נורא במצג מנופח? למה שלא נקרא לזה פרסום וזהו? מדוע לא נאפשר לאדם כריזמטי באופן יוצא דופן, למכור מוצר מתוך אמונה ושיווק סובייקטיביים לחלוטין? מדוע לא נרשה למישהו לשכנע אותנו לרכוש משהו חדשני פורץ דרך, במלוא הכישרון ובמלוא יכולות השכנוע העומדות לזכותו, בלי קשר לטיבו האמיתי של הנכס הנמכר? מדוע להטיל אחריות על המוכר, בשעה שהקונה נוטל סיכון מיודע ובוודאי שאיננו רוכש את הנכס תחת איומי אקדח? האם הטלת אחריות על מוכרים מחוננים, הינה לא יותר מאשר צדקנות מיותרת שאין מקומה בשוק ההון? על מה הרעש ועל מה המהומה?

כמעט בכל הדרכה הניתנת על ידינו, מתעוררות שאלות אלו מיד בתחילת הדיון במצג שווא ואי-גילוי נאות. השאלות הן שאלות טובות, והתשובה אינה קלה לניסוח. הסיבה לכך היא, כי שוק ההון אינו שוק יצרני, במובן הקלאסי של המונח. בשוק זה לא נמכרים כיסא וספה נראים לעין. בשוק ההון נמכרת זכות, ועוד איזו זכות! הזכות להטבות הצמודות לנייר הערך אותו רכשנו. או במילים גסות הרבה יותר - הזכות לעשות כסף. הרעיון הכללי ביותר של שוק ההון הוא להשקיע כסף מתוך ציפייה לעשות כסף. הכסף יעבוד בשבילנו, ולא להיפך. וההצלחה, ככל שתהיה, לא תהיה תולדה של המצאת תרופה למחלה חשוכת מרפא או של יצירת ז'אנר ספרותי חדש ומרגש. ההצלחה בשוק ההון נמדדת כהצלחה פיננסית בלבד, וככזו, היא מתנשמת בלחש סביב היצרים האפלים ביותר שלנו. היא מבטיחה שני מצגים כוזבים משל עצמה - כסף וקיצור דרך. אני מניחה, שמכאן גם הקושי להבחין בין כישורים פיננסיים מעוררי השראה ובין חזירות. כי הצלחה פיננסית לוחצת לנו על כפתורים רגישים. "אבל האיש גאון", אומרים לי. לא מדוייק. האיש הוא טורף ממולח מאוד, וככזה, בראש ובראשונה, הוא יודע לזהות מי מאיתנו הוא טרף קל.

המשבר הפיננסי משנת 2008 מירקר עבורנו את תחלואי שוק ההון. אין כמו מקרי קיצון כדי להוליד דיני קיצון. אינני מתנגדת לאיגוח ברמה העקרונית, נהפוך הוא. אבל ניירות ערך שהינם תולדה של הליכי איגוח, הולידו משבר גדול מימדים. ואחד האישומים העיקריים כנגד המשבר בא לידי ביטוי בשם הכוללני לניירות ערך אלה - "מכשירים פיננסיים מורכבים". בכל הכבוד, נייר ערך הוא נייר ערך, וכשלעצמו, הוא לא כזה מורכב, גם לא אותן נגזרות אשראי מסוג CDO, שאת התרגום המשפטי שלהן תוכלו למצוא אצלנו ב-Lawpedia. המורכבות המשמעותית נבעה מכך שהמנפיקות לא היו חברות שייצרו כיסא וספה. הן ייצרו כסף מכסף או מחוב כספי. וגם כאן לא טמונה הבעיה האמיתית. הבעיה או "המורכבות" נבעה מהקושי לעקוב אחר המהלכים הרבים שנדרשו לאיגוח, ואשר בסופו של יום מסחר משגשג, ערפלו את כישורי ההסתמכות של הרוכש. מי שאמון להגן על כישורי ההסתמכות של הרוכשים הם הרגולטורים, והרגולטורים, מתברר, היו עסוקים בדברים אחרים. מספר עשורים קודם לכן, היה מי שחגג את היעדר הרגולציה על שווקי ה-penny stocks. גם שם לא הייתה מורכבות מיוחדת כלל. ההצלחה של הברוקרים אז, נבעה מכישורי מסחר ממולחים לצד היעדר הגנה ראויה על הסתמכות הרוכשים. זה הכול, אין באמת מורכבות.

ביום יפה אחד, נדרשה ערכאת הערעורים השביעית לטענה חדשה שנטענה על ידי המשקיעים שניזוקו מהמצגים הכוזבים של מי שהנפיקו מכשירים פיננסיים אלגנטיים: המשקיעים ביקשו לבטל את המסחר שבוצע על בסיס מצגים כוזבים בין צדדים לחוזה. על פי מסלול משפטי זה, בית המשפט התבקש להצהיר על ביטול חוזה עקב הפרתו, ולפסוק תשלומי השבה למשקיעים אשר יעמידו אותם במצב שהיו בו במועד כריתת החוזה. על פניו, לפנינו עילת תביעה תמימה למדי מכוחם של דיני החוזים הכלליים. ואולם, במחשבה מעמיקה יותר, הגענו לקו פרשת מים. בצידו הפוזיטיבי של רצון המשקיעים לבחון אפיקים משפטיים חלופיים לקבלת סעדים בגין מצג שווא ואי-גילוי נאות, יש צד נגטיבי של הבעת אי-אמון ברורה ותעודת עניות לרגולטור. צר לי. המשקיעים מבקשים לדאוג לעצמם. לבד. מכוח דיני החוזים המחייבים אך ורק את הצדדים לחוזה. הם מאסו בדיני התרמית בניירות ערך, ובפרט ברגולטור שמתעורר יחד איתם בדיוק. הם לא ביקשו בן זוג מנומנם, הם ביקשו שומר ראש עירני והנה, דיני ההסתמכות של הרוכשים חוטפים חבטה כפולה - פעם מצד המוכר ופעם מצד הרגולטור. בוקר טוב.        

שלכם,

ורד שיידמן, עורכת ראשית

 

ערכאת הערעור השביעית מתמודדת אף היא, עם טענות המערערת נגד סמכותה של הרשות לניירות ערך בארצות-הברית (SEC) לנהל הליכים מינהליים; יצויין, כי תקיפת סמכותה של הרשות לניירות ערך לנהל הליכים שיפוטיים במסגרת אכיפה מינהלית, מובאת לערכאות הפדרליות בטענה, כי סמכותה זו של הרשות עומדת בניגוד לחוקת ארצות-הברית

עוד בפסק הדין: הליכים מינהליים ברשות לניירות ערך בארצות-הברית במסגרת אכיפה מינהלית; סמכותו של שופט מינהלי של הרשות לניירות ערך (administrative law judge – ALJ)

קרא עוד

 

ערכאת הערעור השביעית בארצות-הברית בוחנת שאלה מצויינת, והיא – האם חברה אשר רכשה ניירות ערך מגובי משכנתאות, קרי (mortgage-backed securities) MBS's, יכולה "לצאת" מעסקאות אלו, בטענה כי רכישתן בוצעה על בסיס מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות, ועל כן בהפרת הסכם עסקינן, המזכה בביטולו ובהשבה המעמידה את הצדדים במצבם לפני רכישת ניירות הערך נשוא הליכי האיגוח?; טענת ההטעיה נטענת ביחס לאי-עמידת המנפיקה בקווי החיתום המנחים (the underwriters guidelines), קוד אתי שהפך למהותי בשוק האיגוח ולמוקד התדיינות מרובה בפסקי דין הדנים במשבר הסאב-פריים; בפסק דין זה, דיון נרחב בשאלת ההסתמכות הנהוגה בשוק הספציפי של האיגוח על המצגים וההצהרות שבתשקיף; בפסק הדין גם התקיים דיון בשאלה, האם בהתבסס על נוהג שוק, ניתן לטעון לקיומה של הסתמכות על התחייבות המנפיקה לעמוד בקווי החיתום המנחים, גם ללא קריאת המצגים בתשקיף?

עוד בפסק הדין: מעמדם של רוכשי עסקאות האיגוח ואפשרותם המשפטית לבטל את העסקה לנוכח מצג שווא ואי-גילוי נאות; תפקידם ומעמדם של קווי החיתום המנחים בשוק האיגוח; אופן האיגוח של נכסי חוב המשכנתאות לניירות ערך סחירים; מצגים של מנפיקה בתשקיף

קרא עוד

 

ערכאת הערעור השביעית דנה בערעורו של מי שהואשם בשימוש במידע פנים והורשע לבסוף, באי-דיווח נאות על הפיכתו לבעל עניין בחברה ציבורית וכן בביצוע עסקאות אסורות מסוג הטרמה (front-running); בתוך כך, דיון בשאלת תחולת הכלל שנפסק בהלכת Morrison, לאור היותו של המערער אזרח סיני שביצע את הפעולות האסורות באמצעות חברה זרה, כאשר המניות שנרכשו היו של חברה אמריקאית

עוד בפסק הדין: רכישת מניות חברה ציבורית בשיעורים גבוהים, מבלי לדווח לרשות לניירות ערך ולציבור על הפיכתו לבעל עניין, בניגוד לחוק המסחר בניירות ערך; תחולת חוק המסחר בניירות ערך וחוק ייעוץ השקעות על אזרחים זרים ועל חברות זרות – באלו נסיבות?

קרא עוד

 

ערכאת הערעור השביעית נעתרת לדרישת נאשם, אשר הגיע בעבר להסדר טיעון עם המדינה בגין עבירות של תרמית והלבנת הון, כי יש לדחות את האישומים כנגדו, לאחר שהסדר הטיעון אושר בבית המשפט

עוד בפסק הדין: הסדרי טיעון; הלבנת הון

קרא עוד

 

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות