בס"ד

פרשת קדושים "לא תקיפו" – מחשבות על תספורת

שער הראש מעסיק את בני האדם בכלל ואת בני הנוער בפרט. צבע, עיצוב, תסרוקת, תספורת... יש מי שמשקיע בכך יותר ויש מי שפחות אבל אין מי שאדיש לכך.
התורה בפרשתנו מתייחסת לשער הראש: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך" חלק מהקדושה עוברת גם דרך היחס והטיפול הנכון בשער הראש.
מהו, אם כן, היחס הנכון לטיפול והשקעה בשער הראש?
בספר בראשית רש"י (בראשית לט', ו') תולה את המקרה של יוסף עם אשת פוטיפר בכך שהתעסק ביופיו ושערו:
"ויהי יוסף יפה תואר - כיון שראה עצמות מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקדוש ברוך הוא אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב "(כינוי לאשת פוטיפר).
עוד מצינו סיפור על שמעון הצדיק שפגש נזיר שכך סיפר לו (מסכת נזיר ד:' ):
"אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם אחד, שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו: בני, מה ראית לשחת שער נאה זה? אמר לי: רועה הייתי לאבי בעירי, והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו: ריקה! מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, שסופך להיות רמה ותולע'? העבודה, שאגלחך לשמים! עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: כמותך ירבו נזירים בישראל"
הנזיר מתאר לשמעון הצדיק כי הוא שם לב לכך ששערו נאה. הוא מזהה את הכוח הטמון בכך, הכוח שעשוי להובילו לידי חטאים הוא מתגבר ונודר נזירות על מנת לנטרל את היצר הרע.
לצד זה מצינו מקור המעודד טיפול ראוי בשער הראש. כהן הדיוט נדרש לטפל בשערו אחת לחודש, כהן גדול פעם בשבוע ואילו מלך בכל יום! הנימוקים לכך, על פי חז"ל – על מנת להראות יפה וכן שלא יהיו פרועים (כך משמע בגמרא סנהדרין כב:'). נמצא, אם כן, שישנה דרישה לסדר, לתקן ולייפות את השער על מנת להראות יפה. (וכן ישנם מקורות נוספים, כגון לארבעה התירו להסתפר במועד וכיו"ב).
לכאורה משני המקורות הראשונים, רש"י ושמעון הצדיק, משמע כי השקעה וטיפול בשער אינן ראויות. הן עשויות לעורר את גאוותו של האדם ויצרו הרע. מאידך מהגמרא בסנהדרין משמע כי אדם צריך להראות בשערו באופן נאה ומסודר.
עוד יש להוסיף כי אחד מסימני ההיכר של אבלות, כך גם בימי ספירת העומר ובימי בין המצרים, הוא איסור התספורת והגילוח. מתוך כך אנו למדים כי ביתר הזמן על האדם להיות נאה ומסודר ולא מוזנח ופרוע.

הרש"ר הירש על הפסוק "לא תקיפו.." שבפרשתנו מבאר:
גם אם מטרת פעילותנו היא הופעתנו החיצונית, ואנחנו מטפלים בשער הראש והזקן כדי להתנאות בעיני הבריות - הרי מצוות קדושה מזהירה אותנו: לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך.
יש לבאר כי מקובל שהאדם מטפח את מראהו החיצוני אולם יש לכך שני היבטים:
היבט אחד – טיפוח ונראות נאה ומכובדת
היבט שני – להתנאות בעיני הבריות
ראוי שיהיה האדם מטופל ומסודר [וכדברי הרמב"ם "מלבוש תלמיד חכם – מלבוש נאה ונקי" (הלכות דעות ה', ט')] וכן גם לגבי שער ראשו. אולם אם הטיפול בשער נעשה על פי "בעיני הבריות" וממילא השיקול של התספורת וצורתה מושפעים ומוכתבים מהתקשורת ו"גיבוריה" הרי שזה בניגוד לקדושה.
בתקנון הישיבה כתבנו כי על התלמידים להסתפר באופן נאה, פשוט, קצר ואחיד. כדרכם של בני נוער תלמידנו מוטרדים מהדימוי העצמי ומהנראות האישית.
פרשתנו, פרשת קדושים, מעוררת בנו את ההנחיה ודרכה של תורה, את הדרישה של "לא תקיפו שער ראשכם". זו הזדמנות טובה לשוב, לעורר ולחזק עצמנו ותלמידנו לחיים של תורה וקדושה! נמנע עצמנו מלחקות ולהידמות לרוחות זרות שנכנסו לאחרונה בצורת התספורת הנראית ברחובותינו ואינה ראויה לבית המדרש וללומדי תורה.
חזק ונתחזק בעד עמנו !

שבת שלום,

הרב אריאל רוקח

ראש הישיבה