משתתף/פת יקר/ה שלום רב,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של הכנס:

כוחה של המטפורה בתהליכים טיפוליים
היכרות עם שדונים וסמלי צל אחרים כסוכנים להשכנת שלום פנימי
בטיפול בילדים ונוער
האודיטוריום בבית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
יום ב', 26.9.16, כג' באלול התשע"ו
מנחה – אפרת מעיין
 

שהשתתפת בו ב - 26 בספטמבר, 2016, כג' באלול, התשע"ו
              

שמחנו לארח אותך, ומקווים לראותך גם בכנסים הבאים

אנחנו מבקשים להודות:

למנחה, אפרת מעיין
ולצוות המרצים (לפי סדר הופעתם בכנס):
ד"ר אבי באומן, אפרת מעיין, ד"ר נמרוד שיינמן, ד"ר אילנה לח וד"ר שרית לב בן-דב
על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע  שלכם.  היה לנו לעונג!

לכל המצגות מהכנס - לחצו כאן
לקובצי תקצירים מכנסים קודמים - לחצו כאן

 

לשרותך,
צוות אמציה Family-Care

 

*כל החומרים המופיעים בחוברת זו, התקצירים והמצגות, הם לשימושך האישי בלבד
ולא לצרכי הוראה או הכשרה

כוחה של המטפורה בתהליכים טיפוליים
היכרות עם שדונים וסמלי צל אחרים כסוכנים להשכנת שלום פנימי
בטיפול בילדים ובנוער

חוברת תקצירים

משתתף/פת יקר/ה שלום רב,

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום זה, בארץ וגם בעולם, ולאפשר חשיפה ונגישות אל ההיבטים השונים שלה והתכנים המרתקים. הכנסים שלנו בנויים באוריינטציה מעשית, יישומית ופרקטית.

הכנסים המקצועיים שלנו מקיפים כלים ממשיים לעבודה ולפרקטיקה, עם דגש על היצע של כלים חדשים כגון שיטות שהוכחו מחקרית, ספרים טיפוליים ו/או מקצועיים חדשים שיוצאים לאור בארץ ובעולם, סיפורי מקרים, מסקנות ותוצאות של מהלכים שקורים בשטח בזמן אמיתי, ועוד.

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה, לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש, העצמה רגשית, אימון אישי לצמיחה והצלחה, התמודדות עם הפרעות כגון הפרעת קשב וריכוז, התמודדות עם תסמונות שונות ומצבי חיים מאתגרים, הדרכה וליווי של הורים ועוד, כל זאת ברמת הפרט, המשפחה והקבוצה, בילדים, מתבגרים ומבוגרים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לרשימת הדיוור לחצו כאן:

כן, אשמח לקבל מכם דיוור על כנסים, סדנאות, ספרות מקצועית ופעילויות נוספות

 

פתחנו עמוד פייסבוק חדש!
תנו לייק ותקבלו
מאמרים מקצועיים מאת אנשי מקצוע מובילים בתחומם בארץ
והודעות על פעילויות מקצועיות ישר לעמוד הפייסבוק שלכם!!!

כן, חברו אותי לעמוד הפייסבוק!

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להעניק לך חוויה של ידע.
הפעילויות ותחומי העיסוק - כנסים, סדנאות והוצאה לאור של ספרות מקצועית - מיועדים בראש ובראשונה לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, אך גם למתעניינים שההתפתחות וההעשרה בתחומים הטיפוליים חרותה על דגלם. הפעילויות נועדו להגיש, להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, בתחומי הטיפול והמשפחה - מלפני לידה ועד זיקנה - שפותח ויושם על ידי אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם.
כתבת ספר? רוצה להעשיר את ארגז הכלים והידע הטיפולי? מתעניין/ת בספרות מקצועית מובילה מהארץ ומהעולם? נשמח לשמוע ממך!

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

כוחה של המטפורה
היכרות עם שדונים וסמלי צל אחרים כסוכנים להשכנת שלום פנימי
בטיפול בילדים ובנוער
 
מנחה – אפרת מעיין

 

הסמל מקשר לתכנים לא מודעים ואל עומק הידע הקולקטיבי הטמון בנו. לכן השימוש בו מאפשר גילוי של משאבים פנימיים, איתור של נקודות תורפה וחיבור לאינטואיציה.

החיבור למטאפורה מסייע ביכולת לעקוף הגנות, להשיג פריצת דרך במצבי תקיעות, ליצור שינוי במציאות הפנימית ולהרחיב את אפשרויות הבחירה. כמו כן הוא יוצר "מרחב פוטנציאלי" ייחודי בין המטפל למטופל, שבו אין צורך בהרבה מילים כדי להבין זה את זה – מה שמוביל לקרבה ואמון ותורם להשגת תוצאות מהר יותר.

בכל אדם ובכל ילד חבויים שפע של כוחות ריפוי קסומים ונפלאים, אך בוא בזמן – גם היבטים פחות רצויים, אותם אנחנו בדרך כלל מנסים לגרש מהתודעה. היבטים אלו לא נעלמים אלא רק מחכים לרגע הנכון – לנקודת התורפה או לרגע שבו הם תופחים ואז מתפרצים החוצה.

יש חשיבות עצומה למטפלים ומחנכים, להכיר באותם חלקי נפש "אפלים" שאם לא ניתן להם את תשומת הלב – ייקחו לעצמם אוטונומיה וישתלטו על ההתנהגות והרגש, באופן שיכול להיות הרסני לאדם או לסביבתו.

בכנס זה הציגו בפניכם מומחים מובילים בתחומם, מגוון רחב של גישות וטכניקות טיפוליות להיכרות עם היבטי וצדדי הצל בנפש הילדים, ויצירת דיאלוג פתוח איתם – במטרה לסייע לילדים לחתור לשלום פנימי בנפשם ולעורר את הכוחות הבריאים שבתוכם.

הכנס הזה, כמו רוב הכנסים שמוגשים לכם על ידי אמציה Family-Care, היה מיועד לכל המומחים והמטפלים בילדים ומשפחות כולל: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים בעזרת בעלי חיים, מטפלים באומנות, קלינאי תקשורת, מטפלים משפחתיים, מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, רופאי ילדים, צוותים חינוכיים בבתי ספר, מנתחי התנהגות, הורים ומתעניינים.

***כל החומרים המופיעים באתר זה הם לשימושכם האישי בלבד ולא לצורכי הוראה או הכשרה או לשימוש מסחרי כלשהו.

כוחה הטרנספורמטיבי (המתמיר) או העוצר של המכשפה, באגדה, בחיים ובטיפול

כוחו של הסמל, וחשיבות השימוש במטפורות בטיפול בילדים, התמקדות בסמלים הקיימים באגדות ילדים ידועות, ובטכניקות שבעזרתן ניתן לגייס אגדות אלו לעבודה טיפולית.

ד"ר אבי באומן - פסיכולוג קליני בכיר ואנליטיקאי יונגיאני מדריך, נשיא המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, לימד שנים רבות מטפלים באומנות, מרכז התכנית לפסיכותרפיה יונגיאנית בתכנית ללימודי המשך באוניברסיטת בר-אילן, מחבר הספר שערות הזהב של השד - אגדות גרים כמראה לצד האפל של הנפש.


על כוחה של השפה הסימבולית ועל כוחה הדו פני של המכשפה בחיים באגדה ובטיפול

הטיפול הפסיכולוגי ובתוכו הדיאלוג הבינאישי והעבודה הפנים אישית הם מגוונים ורב שפתיים מאחר ואנו כבני אדם מתבטאים מתקשרים ויוצרים דיאלוג בשפות שונות.

ולשפות שונות אכן יש כוח ביטוי, יש יכולת השפעה ואפילו כוח ריפוי . מה על כן סוד כוחה של השפה הסימבולית-מטאפורית .מה מאפשר לבטא בעזרתה מסרים בצורה מרכבת ויחד עם זה גם להרים אותנו לממד גבוה יותר שבתוכו אנו מרגישים ערך מוסף לדברים שנאמרו התבטאו או נוצרו.

בדיוק את הממד החדש הזה שיחבר ניגודים וירים אותנו למקום חדש אנחנו רוצים כאן לזקק ולאפשר עיסוק אינטגרטיבי חדש שבניגודים של הטוב והרע, האור והצל, המיוחד והמושך המסקרן והדוחה, הנומינוזי והיומיומי וכו .
נרצה כאן היום להדגים כיצד ניתן לחבר את הניגודים המפוצלים והפועלים כל אחד באופן עצמאי וחסר שליטה . הכוונה להראות כיצד ניתן בעזרת דימויים בכלל ואילו מצד הצל בפרט, ליצור משהו חדש, שייקח אותנו למקום שלם יותר ועל כן מחזק יותר.

ההתרוממות שלנו למקום שלם יותר כמוהו להעביר את יעד ההשקעה הליבידינלית אך גם את מקור ההזנה והריפוי לרמה אחרת של שותפות העצמי ולא רק האני החושב או המרגיש הרציונאלי.

נקודה מרכזית שחשוב להבינה תהיה איחוד הניגודים והרמה העיסוק הנפשי למקום אחר ומתוך כך יצירת החדש,. במעבר זה וביצירת החדש טמונים הריפוי וההתמרה.

נזכור שבסמל ובדימוי יש אמנם את הכוח לאחד, להתרומם ולהרים לחיבור עם העצמי השלם וכי הוא יכול לעורר אנרגיה ולכן נושא אנרגיה. ועם כל זאת ,אין זה אומר עדיין שהאני המתבונן של המטופל ייקח זאת וכי האנרגיה החיובית הבונה תתעורר לפעולה. כדי שהדבר יתרחש יש צורך ביצירת אמון, בקשר עם אחר, בנכונות פנימית ובמיכל טיפולי שבתוכו יקרה הדבר.

יש צורך בסביבה מכילה ומאפשרת ובעצמי של מטפל המכוון לעבר הנקודה הזו.

מכיוון שבצל אנו עוסקים בחלק החשוך יותר או האפל של הנפש ובאלמנט זה כפי שיבוא לידי ביטוי אצל ילדים, כדאי להדגיש כי הצל הוא לרוב אלמנט מפוצל במידה רבה בגלל אופיו השלילי בעיני האדם בכלל ובחוויית הילד בפרט. אנו רוצים על כן לחבר אותו, לתת לו מקום יותר שלם ופחות מפוצל. והצל במקרה של ילד שעדיין מחובר להוריו הוא גם הצל של האם הצל של האב וצללי המשפחה שמטרידים אותו. הוא יכול להיות הצל האישי של אחד מהם והוא יכול להיות צל דמוני ארכיטיפי במקרה של ילד שמגיע מאזור טראומטי.

נזכור שהעולם הפנימי והעולם החיצוני עמו מתמודד הילד מעוררים את חלקי הצל המטרידים את מנוחתו של הילד. ונפשו משוועת להתייחסות ,להתמודדות התגברות ויכולת להסתדר עימם ללא הדחקה הכחשה והתעלמות.
בטיפול נפגוש דרך הסמלים חלקים המעוררים גם פחדים אך גם התמודדות, ואפשרות להתמרה שלהם לדבר חדש. בה בעת הם מעוררים גם חלקי אני המחפשים דרך להתגבר ,להתחזק ,להתמודד ולעבד פחדים ,חוויות קונפליקטים ופיצולים בלתי נסבלים של האנשים המשמעותיים סביבו.

בתהליך הטיפולי יוכל הילד לקבל עזרה ישירות מן הסמל כמו מהמלווה שלו אפשרות להעביר את התכנים הנפשיים והרגשות לעולם אחר, למקום מבחוץ, למקום מתוחם דמיוני וציורי שבתוכו התכנים מקבלים צורה אפשרית לעיבוד. כמו הגיבור פרסיאוס הנלחם במדוזה בעזרת המראה-מגן של אתנה המאפשרת לו רפלקציה דרך גורם שלישי.
מתוך עולם הצל בו אנו עוסקים עם ילדים בחרתי לקחת את דמות המכשפה, אותה דמות אם מפוצלת הנתפסת בדרך כלל כשלילית ,האישה הדו קוטבית של כוחות דמוניים ונומינוזיים כאחת.

המכשפה האם עבור הילד והמכשפה האישה עבור הגבר היא בעלת כוחות השפעה אדירים. כוחה הוא בכך שהיא יודעת סודות רק לה . בידיה כמו בידי האם הטובה הכוח לעצור אותו או לגדל אותו ,לספק או לא לתת את כל מה שזקוק , להשתמש בו לעצמה או לתת לו את עצמו. לנצל את חיוניותו ,את יופיו ,את הארוס שלו ואת הכוח המיוחד שלו, או לתת לו את כל הטוב והחזק הזה לעצמו.

נראה כאן כי הילד עד הפסקת הכישוף נמצא בידיה של המכשפה ,וכיצד?

באגדות כמו גם במיתולוגיה מופיע כוחה של האם ככוח המשפיע על גורל ,קובע גורל אפילו מעל זיאוס אבי האלים ,כוחן של המויורות .....

כוחה של האם הוא כוח ארכיטיפי ראשוני מול חוסר האונים של התינוק הגדל בזרועותיה, מול ההזדקקות, הוא יכול להיות כוח דימוני מול הצורך של הילד שיאהבו אותו יראו אותו ויתפעלו ממנו. הוא יכול להיות נצלני מול הצורך של הילד לרצות לספק את אימא כדי שתאהב אותו כמו לרצות בכל מחיר להיות ילד טוב שהוא כטרף עבור מכשפה שלה אספקט חייתי. כוחה של האם יכול להיות קטלני גם בחולשתה מול הצורך של הילד אפילו לטפל באם ולהקריב עצמיותו אם היא חולה פגועה או דיכאונית.

המכשפה היא זו היודעת את כל סודות הגידול, החל מההזנה הטיפול הדאגה לכל צרכיו ועד ידיעתה את כל מה שהילד צריך עבור עצמאותו וגדילתו מתינוק לילד ולנער. העובדה שיודעת כל אילו מאפשר לה גם לדעת איך לכשפו לנצלו ולהשתמש בו עבור עצמה, עבור כוחה ,יופייה צעירותה ,עבור הרגעת חרדותיה ועבור צרכיה הנרקיסיסטים ועוד .
זה כוח כישופה ,כך היא יכולה לעצור או לגדל ,לגרום לו להיפך לקרפדה מכוערת או לנסיך יפה ,לעפר חמוד או לזאב תוקפן ,לאהוב חיים או לרצות למות.

ובמיתולוגיה נראה את כוחן של האימהות המכשפות להחזיק או לשחרר את הבן האוהב ,שלו יש תקופה בה יהיה מוכן לעשות הכול עבור אימא ולא משנה אם היא דיכאונית כוחנית או נרקיסיסטית .הוא יוותר על עצמו כדי לעשות הכול לספק לאם הפגועה את מה שצריכה ויש חשש שיישאר מכושף על ידה. אטיס אדוניס ונרקיס הבנים האוהבים ,ישמשו לנו דוגמאות לילדים שגדלו אצל מכשפות והפכו לפרחים במקום להיכנס לחיים.

באגדות נראה את כוחן של המכשפות מול יכולתם של הגיבורים למגרם כתחבולנים קטנים.

רפונזל במגדל, שלגייה עם הגמדים, הנזל וגרטל בבית המכשפה כל אחד מהם מתגבר על כוח כישופי אחר :
ברפונזל נראה את כוחה של האם להחזיק לבודד מן העולם ולשמור את הילדה לעצמה. אך נלמד גם את הפתרון.
בשלגייה נראה את כוחה של האם המכשפה-המלכה להשתמש ביופייה וצעירותה של הבת ולא להזדקן וזאת האימא המלכה הנרקיסיסטית המתחרה בבת.

בהנזל וגרטל נראה את כוחה של האם לקחת את המזון מן הילדים ,לגרשם מהבית ולהשאיר אותם רעבים ,נזקקים וקורבנות של פיתוי עד שמתגברים עליה בטריקים ובתבונה.

המפגש עם המכשפה הוא מפגש חשוב עבור הילד כמו גם עבור האם או שאינה מודעת למכשפותיה שלה או שפוחדת כל כך ממנה ומכאן נעשית טובה מדי ,מרצה את הילדים או חסרת גבולות.

נראה כיצד מחזק המפגש עם דמות המכשפה ,כיצד מוציא מן הילד אומץ גבורה ושחרור עצמו מן הילד הטוב מדי ,לו אין שום סיכוי מול המכשפה . נראה גם למה חשוב לאם עצמה לפגוש במכשפה שבתוכה.

השימוש במטפורה כמפתח למעמקי הנפש, ולכוחות
הריפוי והצמיחה אצל ילדים ונוער

מפגש יצירתי, אמיץ ומעצים עם השדונים הפנימיים: מטפורות מרפאות לטיפול בילדים ובנוער, ולהגמשת הגישה ההורית

מרצה – אפרת מעיין, פסיכולוגית קלינית העוסקת שנים רבות בטיפול בילדים ובמבוגרים, בהדרכת הורים ובתרפיה בעזרת בעלי חיים, מחלוצות תחום הטיפול הנעזר בבעלי חיים בארץ, ממייסדות תכנית ההכשרה בתחום זה במכללת דוד ילין, מפתחת ערכת הקלפים הטיפוליים ארץ ייצורי הנפש, ומחברת הספר המסע לשדונזיה, בהוצאת אמציה.


לחצו כאן למצגת ההרצאה

הנפש האנושית היא ביטוי למשהו חמקמק, בלתי נתפס ובלתי מושג. כולם חשים בה ויודעים על קיומה – אך אף אדם עדיין לא הצליח באמת להגדיר אותה בכלים הרגילים של השפה והחשיבה המדעית. בתרבויות רבות ושונות ולארוך כל ההיסטוריה האנושית – יש חיפוש וביטוי מרתק למטפורות שיכולות לסייע, להגדיר ולתת שמות למבנה הנפש, ולאפיין את החלקים הרבים והסותרים שמהם היא מורכבת. חלקים אלו כוללים היבטים נעימים והיבטים אפלים בו זמנית. בין יתר הסמלים שהתפתחו בכדי לתאר אותם, מופיעים במפלצות, דרקונים, שדים, מכשפות, מלאכים, קוסמים, פיות ועוד.

בטיפול בילדים ובני נוער, אנחנו נתקלים פעמים רבות במצבים שבהם יש למטופל קושי לבטא את הבלתי ניתן לביטוי: מצבים של טראומה או ארועי חיים קשים, רגשות שנוגעים ברבדים עמוקים וראשוניים בנפש, או בחוויות של פציעה ופגיעה עמוקה. במצבים אלו הדרך היחידה לבטא ולהעביר משהו מהחוויה הפנימית הרגשית, היא דרך הדימוי והסמל. המאבקים הפנימיים של ילדים במהלך מסע הצמיחה וההתפתחות שלהם – נחווים פעמים רבות כמאבקים מורכבים ועקובים מדם. מסיבה זו אגדות ומיתוסים רבים עוסקים במאבק בין הגיבור למפלצת: המסמל את מאבקו של הילד בין החלקים המפותחים יותר של הנפש שלו – כגון האגו הצומח והעצמי העמוק, לבין החלקים הציליים הקשורים לעולם הלא מודע, ליצרים ולדחפים.

לחשיבה המטפורית יש תרומה ייחודית ומשמעותית לטיפול בילדים, מתבגרים ובהדרכת הורים. בהרצאה זו נכיר כלים מטפוריים שימושיים – שהתפתחו מתוך הקשבה לדרכי ביטוי של ילדים ומתבגרים את עולמם הפנימי: ילדים שהביעו דרך דימויים את מה שמתחולל בתהומות הכי כואבים ואפלים של נפשותיהם, כמו גם את תעצומות הנפש המופלאות שלהם. טכניקות אלו נועדו לסייע לזהות ולהעצים את כוחות הריפוי והצמיחה שלהם, ובמקביל לתת שם וצורה לגורמים המעכבים והחוסמים בנפשם. תהליך זה מעודד אותם להכיר ביכולתם להחליט מי "המנצח של התזמורת הנפשית" שלהם, ולהשתמש בכלים לוויסות ומודעות עצמית.

כך, הם לומדים להפוך למנהיגים במסע חייהם, הקובעים מי מהקולות הפנימיים שלהם יוביל וינהל את התנהגותם ורגשותיהם: הקולות המעודדים צמיחה או אלו החוסמים אותה?

שדונים וכוחות קסם כמטפורה מרפאת

"ארץ יצורי הנפש" הוא כלי רגשי מטפורי, שפותח מתוך שנים של ניסיון קליני עם מגוון גילאים ואוכלוסיות. הוא מיועד לסייע לילדים, מתבגרים ומבוגרים במסע ההתפתחות הנפשי והרגשי שלהם, לשפר ולחזק את הדימוי העצמי שלהם ואת הביטחון ביכולתם לשלוט על התנהגויותיהם, להבין ולבטא טוב יותר את עצמם ולשפר את המודעות העצמית שלהם.

כלי זה נועד לסייע למטפלים, מחנכים והורים לעזור לבנות ולחזק את כוחות האגו ואת ההתפתחות הבריאה של ילדים, ע"י כך שהילד לומד להכיר את הדחפים והרגשות המניעים את התנהגותו ולרכוש יותר שליטה עליהם. כתוצאה מכך הוא מפתח יכולות להתגבר על פחדים והתנהגויות הרסניות, להתמודד טוב יותר עם בעיות משמעת, וללמוד איך להפוך חולשה לכוח. השימוש בשפה הזו, מעודד ילדים ומבוגרים לחזק את כוחות ההתמודדות שלהם ולגייס את המוטיבציה להתגבר על ההתנהגויות ודפוסים שליליים, על פחדים וכעסים. שפת יצורי הנפש שואבת השראה מהתורה היונגיאנית, תורת הנפש הבודהיסטית, תאורית הגשטאלט, הגישה הנרטיבית, והטיפול המשלב גישה דינאמית עם CBT.

הכלי פותח מתוך אמונה עמוקה בכוחות הריפוי החבויים בנפש האדם.
הוא מאפשר העצמה של כוחות אלו, כמו גם התבוננות
על הגורמים החוסמים והמעקבים את השימוש בהם.

 הנפש האנושית מורכבת ממגוון קולות והיבטים פנימיים שחלקם סותרים ומנוגדים זה לזה. הפסיכולוג השוויצרי קארל גוסטב יונג – טען שמסע ההתפתחות הנפשי מביא אותנו לחתור לעבר "אחדות הניגודים": אל היכולת להכיל בתוכנו מגוון של קולות, רצונות, היבטים ורגשות סותרים. ככל שנלמד להכיר עוד ועוד מקולות אלו, לבטא אותם ולקבל גם את אותם קולות וחלקים שאנו לא אוהבים בתוכנו – כך נשיג מרחב וחופש פנימי גדול יותר.

רעיונות אלו הובילו אותי לניסוח שפה רגשית מטפורית, המאפשרת ההכרות עם מגוון גדול של היבטים נפשיים ושל קולות פנימיים, להם קראתי "שדונים וכוחות הקסם". את השמות של יצירי נפש אלו, אספתי במשך שנים רבות ביחד עם מטופלים וסטודנטים בגילאי 5-70:

כוחות הקסם של הלב

הם הכוחות של האגו, ושל ה- ‘SELF’ המאפשרים לאדם להתמודד מול קשיים חיצוניים ופנימיים. עצם ה"גילוי" של כוחות אלו, והיכולת להתבונן בהם ולקרוא להם בשם, מעצים ומחזק את הדימוי העצמי. הכרות עם "כוחות הקסם" – מאפשרת חיבור ליכולות ויסות, ריסון התוקפנות, איכויות של צמיחה ,העצמה וחיזוק לדימוי העצמי. כמו כן, זהו כלי שמעניק חיבור למשאבים נפשיים פנימיים, וכך הוא מעודד יצירת חוסן נפשי והתמודדות עם מצבי דחק וטראומה.

השדונים

הם דימוי לדחפים, רגשות ודפוסים, שכאשר הם "משתלטים" עלינו – הם מובילים אותנו להתנהג או להרגיש באופן שפוגע באדם עצמו או בסביבה שלו. "השדונים" נוצרו פעמים רבות עקב חסכים ופגיעות בילדות, מנגנוני הגנה ששרתו אותנו בגילאים צעירים – אך הפכו לדפוסים מקובעים שקשה להשתחרר מהם.

לדוגמא: ילדה שהרגישה שהיא מקבלת אהבה מהוריה רק אם היא מתנהגת לפי הציפיות שלהם ולכן פיתחה התנהגות מרצה והסתירה פעמים רבות את רגשותיה האמיתיים, מחשש שלא יאהבו אותה אם לא תתנהג בהתאם לדרישות ההוריות. כמבוגרת הוא עלולה לסבול מ"שדון ריצוי" המוביל לקולות פנימיים השולטים בהתנהגותה, כגון: "אני תמיד צריכה להתחשב באחרים, הצרכים שלי אחרונים, לא יאהבו אותי אם אגיד מה דעתי האמיתית" וכדומה.

השיטה מבוססת על חשיבה מטפורית ושואבת השראה מהמושג "החצנת הבעיה" :

"החצנה היא גישה טיפולית המעודדת אנשים להתייחס אל הבעיות המעיקות עליהם כאל אובייקטים ולעיתים אף להאניש אותן. בתהליך זה הבעיה הופכת לישות נפרדת ועל ידי כך – חיצונית לאדם. תהליך ההחצנה מוביל לכך שהבעיות הנחשבות כטבועות במבנה האישיות והתכונות המקובעות יחסית, נעשות מקובעות פחות וכובלות פחות"
("אמצעים סיפורים למטרות טיפוליות", מייקל וויט ודיויד אפסטון)

זיהוי הדפוסים והרגשות הנחשבים שליליים כ"שדונים", מעודד החצנה והאנשה של היבטים אלו, מאפשר להיות עימם בדיאלוג פנימי, ולהבין שהם לא מגדירים את כל המהות של הילד. כל עוד לא נכיר בהיבטים אלו – הם ינהלו את רגשותינו והתנהגותנו, אך כאשר ניצור איתם דיאלוג נחזור להיות "בעלי בית" או "המנצח בתזמורת הפנימית" של נפשנו.

כך למשל, במקום לומר "זה ילד אלים" אפשר לומר: "הילד נתן לשדון התוקפנות והכעס שלו להשתלט עליו". ניסוח כזה, פותח פתח לשינוי התפיסה העצמית ולשינוי ההתנהגות – מכיוון שנוצרת אפשרות חדשה: לבחור לאלף את השדון, להקשיב לו או להילחם בו, וכך לא לאפשר לו להשתלט עלי! 

ילדים יכולים לרכוש את השפה של ארץ יצורי הנפש כבר מגיל צעיר ולהשתמש בה באופן מרגש. כך הם לומדים לשיים מגוון גדול של רגשות, ומחזקים את יכולת הבקרה הפנימית שלהם.

שדונים באים בחבורות...מתחת לשדון הנגלה, מסתתרים עוד:

הרבה פעמים נראה שדון מסוים – כמו שדון הכעס לדוגמא שמוביל להתנהגות אגרסיבית. אבל עם נבדוק ביחד עם המטופל או התלמיד – נגלה שמתחתיו מסתתר שדון העלבון ו/או שדון החוסר ביטחון, חוסר שייכות, שדון הקינאה וכדומה. התבוננות כזו עוזרת לחקירה פנימית ומודעות עצמית עמוקה יותר וגם ליכולת לגעת בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום החיצוני.

הכרה בשדונים, זיהוי שלהם ומוכנות להתמודד איתם בלי לברוח מהם – היא דרך מצוינת להגיע לחופש פנימי יותר גדול. לפני שמנסים לסלק או להקטין את השדונים של הילד – חשוב קודם כל להקשיב להם! שדונים מביאים פעמים רבות אינפורמציה חשובה.

לדוגמא: ילדה בת 11 הגיעה לטיפול בגלל חרדות, שמנעו ממנה להישאר לבד בבית והובילו לסבל רב עבורה וגם עבור הוריה. כאשר הקשבנו ל"שדון החרדה" הבנו שמה שהוא רוצה להגיד זה שחסר לה זמן איכות עם אמה, שהייתה אשה קרייריסטית, עם עבודה תובענית ואינטנסיבית, שנעדרה הרבה מהבית או שהייתה עסוקה בענייני עבודה גם כאשר שהתה בבית. הילדה חשה שהאם לא באמת פנויה אליה כמעט אף פעם. ההקשבה לשדון של הילדה, הובילה לבניית תוכנית בטיפול: לפי התוכנית האם התחייבה להכניס ביומן שעה קבועה של "פגישה" עם הילדה לפחות פעם בשבוע. בפגישה זו הילדה בוחרת מה היא רוצה לעשות עם אמה, והאם מתחייבת להיות לגמרי פנויה אליה. ברגע שתוכנית זו יושמה – שדון החרדה של הילדה הסתלק מבוייש, ופינה את מקומו לכוחות של שמחה והנאה!

אני ואתה נשנה את העולם:

שימוש בארץ יצורי הנפש עם הורים וילדיהם, מורים ותלמידים

  • הורה / מורה וילד הופכים לצוות: השיח על השדונים והכוחות מאפשר למבוגר ולילד לחבור ביחד לכוחות החיוביים של הילד ולהיאבק או להתמודד יחד מול הגורמים המקשים
  • שיפור השיח הרגשי בין הורה ומורה וילד
  • העצמה – "איזה כוחות אני רואה בך ילד" (מתאים גם למפגשי טיפול דיאדי)
  • חיפוש משותף של אסטרטגיות התמודדות מול שדון מסוים
  • טבלת חיזוקים: צבירת נקודות בכל פעם שהילד מצליח להתגבר על השדון
  • אפשרות להגיד לילד ביקורת באופן בונה ולא שיפוטי: "היום השתלט עליך שדון ההימנעות...בוא נחשוב ביחד איך ניתן לנצח אותו בפעם הבאה?"
  • השפה מאפשרת לילד להגיד להורה מה מפריע לו באופן שיותר קל לתקשר. לדוגמא: "כאשר שדון הביקורת של אמא מגיע – הוא גורם לשדון העצבים ולשדון הדווקא שלי להשתלט עלי..."

הספר " המסע שדונזיה" נכתב על מנת להרחיב את אפשרויות השימוש בשפה המטפורית הזו ולהנגיש אותה גם למחנכים והורים, בנוסף למטפלים. דרך סיפור העוסק בחוויות היומיומיות של ילדים, הם לומדים לזהות את השדונים שלהם, להבין מה המחיר שהם משלמים על כך שהם מאפשרים להם לשלוט בהתנהגותם, ללמוד טכניקות לוויסות ואילוף שדונים, ולעורר את כוחות הקסם שלהם. הספר משתמש במטפורות נוספות רבות, כגון "משרוקית הסטופ" שמאפשרת לילד לעצור את התנהגותו הנשלטת ע"י השדון, או "כוכב האור" שמזכיר לו לבחור בין הכוחות לשדונים. דרך מטפורות אלו, ילדים בליווי הורים, מחנכים או מטפלים, לומדים להתמודד עם פחדים, כעסים, ביישנות, הימנעות וקושי בדחיית סיפוקים.

השימוש בשפת "יצורי הנפש" מאפשר להעצים ולחזק את הילד, ולסייע לו לבנות דימוי עצמי חיובי. כהורים, כמטפלים או מחנכים, חשוב לתרגל את היכולת לזהות כוחות קסם ולחפש אותם כמעט בכל דבר שילד עושה: אפילו אם הוא רב עם חבר או עם אחיו אבל בסוף נרגע – הרי שנוכל לתת לו פידבק על כך שהשתמש ב"כוח לעצור ולהירגע" בסופו של דבר. במובן זה, השפה מתחברת לדבריו של פסיכאטר הילדים המפורסם ד"ר דניאל אמן:

"לו היינו נותנים לילד תשומת לב להתנהגות רצויה, לכאורה כזו המובנת מאליה, ירבו הסיכויים שהתנהגות זו תחזור על עצמה. תשומת לב הניתנת בצורה שבח היא הרבה יותר אפקטיבית משימוש בנזיפות או בעונשים. במחקרים נמצא כי היחס הנכון בין שימוש בנזיפות ושימוש בחיזוקים חיוביים הוא יחס של 1:4, על כל תגובה שלילית יש לתת 4 תגובות חיוביות. תפקיד המבוגר, להיות ער להזדמנות לחזק באופן סלקטיבי התנהגויות רצויות, גם כאשר מדובר בילד שמפגין לעיתים קרובות התנהגות לא נאותה, ניתן לחפש ו"לתפוס" אותו מפגין התנהגות נאותה ואותה לחזק.

בעבודה שלי כפסיכולוג, אם אני יכול לגרום לאנשים לשים לב למה שהם אוהבים אחד בשני ולמה שהם אוהבים בעצמם או באחרים, זו התחלת ההחלמה, כך הם מתחילים להבריא, הדיכאון מתחיל להיעלם, החרדה פוחתת וכן הלאה"

ברוח דבריו של אומן, הרי שאם נסגל לעצמנו שפה מעצימה דרך כוחות הקסם, נוכל להגיד לכל ילד לפחות פעם ביום (וכמובן רצוי הרבה יותר): לדוגמא: "שמתי לב שהיום השתמשת בכוח הקסם להתגבר על פחד, בכוח להתבונן על דברים מזווית אחרת, או בכוח לוותר ולהתחלק וכדומה, אני ממש גאה בך על כך!"

רטרוספקטיבה דרך ארץ יצורי הנפש - ניתוח ארועים חריגים:

ניתן להתבונן על ארועים לא נעימים שקרו בין הילד לחבריו, ובינו להוריו או לאחיו, מתוך החיפוש המשותף של הורה, מטפל או מחנך וילד: איזה שדונים השתלטו על כל אחד מהם בארוע ובאיזה כוחות קסם היה ניתן להשתמש?

לדוגמא: בשיחה משותפת עם אמא וילדה אחרי התפרצות זעם של הילדה, שהתרחשה עקב כך שהאם שמה לה גבולות וסרבה לקנות לה משהו שביקשה (אחרי שכבר קנתה לה כמה דברים לפני כן), שתיהן יכלו לזהות איך "שדון בא לי" של הילדה הוביל אותה לתסכול ולהתפרצות של שדון הכעס. מול השדונים שהשתלטו על הילדה האם נשלטה על ידי "שדון החוסר אונים" שלה, מה שהוביל אותה למתקפה דומה של שדוני תסכול וכעס מצידה. כל "חגיגתהשדונים" הזו התרחשה באמצע נסיעה ונגמרה כמעט בתאונה...

השיחה על כך, שלוותה בהזמנה של שתיהן לצייר את השדונים שלהן ולקרוא להם בשם – הפכו את כל התהליך להרבה יותר נינוח ואפילו מצחיק ומשחקי. כך שתיהן יכלו לפתור את המריבה ולגייס כוחות קסם שיעזרו להתמודד עם מצבים דומים בעתיד.

כיצד ניתן להפוך שדון לכוח קסם? ומתי כוח קסם הופך לשדון?

ההבנה ש"שדון מאולף" יכול להפוך לכוח קסם, נותנת פתח נוסף לגמישות נפשית, לאינטגרציה פנימית ומחזקת את הדימוי העצמי. לדוגמא: שדון כעס מאולף – יכול להפוך לאסרטיביות, לכוח לעמוד על שלי, או לכוח פיסי המאפשר לי לעשות דברים בונים (כגון – לעדור בגינה, לנסר, לסחוב דברים כבדים). יש כאן הזדמנות לסובלימציה של הדחף ולהפנייתו לנתיבים בונים במקום למקומות הרסניים.

מן הצד השני: כאשר נשתמש בכוח קסם יותר מידי – הוא עלול להפוך לשדון. למשל: הכוח לשאוף גבוה – עלול להפוך לשדון פרפקציוניזם.

לסיכום:

השפה והכלים של "ארץ יצורי הנפש" (הקלפים והספר) מעודדים את המשתמש בהם לזהות ולהאניש היבטים שונים ומגוונים בנפשו, להכיר עוד ועוד חלקים ורגשות של עצמו, וללמוד שיש מקום לכולם ושכולם חלק ממנו. השימוש בשיטה מעודד העמקה של יכולת לאינטגרציה פנימית ולעבודה נפשית של "אחדות הניגודים": קבלה והכלה של מגוון הולך וגדל של היבטים של העצמי.

תהליך זה מאפשר יותר חופש פנימי, ואפשרויות בחירה הולכות וגדלות של מגוון רגשות ותגובות למצבים משתנים, מה שמחזק את יכולת ההסתגלות לסביבה.

קריאה מומלצת:

מעיין אפרת (2016) המסע לשדונזיה, הוצאת אמציה
גונן גיטליס דורית (2006) שדונים של נסיכים, צבר הוצאה לאור
קנט ג'ק (2007) דרקון אין דבר כזה, הוצאת עם עובד
מייקל וייט ודיויד אפסטון (1999) אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות, הוצאת צ'ריקובר
ריצ'ארד ד.קרסון (2003) לאלף את השדון, הוצאת אריה ניר


עוד חומרים ורעיונות לפעילות טיפולית ומשחקית עם הקלפים

באתר: www.nefesh-cards.co.il , בפייסבוק: "ארץ יצורי הנפש"

או במייל efrat68@gmail.com

 

תובנות על כוחן של מטפורות בעבודה עם ילדים בדמיון מונחה ובמיידנפולנס

ממצאים מעבודה עם אלפי ילדים בבתי ספר יסודיים, במסגרת התכנית פורצת הדרך "שפת הקשב", מתכניות "מיינדפולנס בחינוך" הראשונות בעולם. נתמקד בתובנות טיפוליות לעבודה פרטנית וקבוצתית ולהקניית כלים מטפרויים לילדים

מרצה - ד"ר נמרוד שיינמן, מחלוצי רפואת גוף-נפש בישראל, מייסד המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש, מומחה בתהליכי גוף-נפש ובשילוב דמיון מונחה ומיינדפולנס בחדר הטיפול, יוזם "שפת הקשב", מהתכניות החשובות בעולם בהטמעת מיינדפולנס בבתי ספר, מנהל המרכז הישראלי לקשיבות בחינוך, חבר בצוות רוחניות בחינוך במכון ון-ליר ומרצה בכיר בארץ ובחו"ל


 

לחצו כאן למצגת ההרצאה

 

השדון צורה לו! כוחם של חומרי יצירה במפגש הטיפולי
עם תכני צל

ביטוי תכני הנפש הדחויים בחומרים, ככלי הנותן צורה קונקרטית לדימויי הצל ומאפשר לעשות איתם עבודה טיפולית

מרצה – ד"ר אילנה לח, מטפלת באומנות ופסיכותרפיסטית יונגיאנית, מלמדת טיפול באומנות במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ובסמינר הקיבוצים, קנדידטית במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית


מאז ומעולם בני האדם חיים בעולם מלא שדים, מפלצות, טרולים, מכשפות ויצורי צל נוספים שלבשו צורות שונות במהלך ההיסטוריה האנושית, וממשיכים לבוא לידי ביטוי בתרבות בימינו- בסיפורים וסרטים, וגם בחלומות ודמיונות. בעזרת הדמיון ומימושו בחומרים ובטקסים, האדם ניסה לתת צורה בחומר ובצבע לתכניו הנפשיים, משחר ימיו בעולם. יונג מצא שתכנים נפשיים דומים מתבטאים בתוצרי לא-מודע שונים: בחלומות, בתכנים של אנשים בפסיכוזה, ובמיתוסים ואגדות עם עתיקים. מכאן הוא הסיק את קיומם של הארכיטיפים - מעין תבניות נפשיות, שנותנות צורה לתכנים נפשיים. הארכיטיפים הם דימויים אוניברסליים לא-מודעים המתקיימים בנפש מימי קדם. דימויים של החוקים והעקרונות הדומיננטיים שהאדם חווה בעולם, "כוחות שולטים" ודימויי "אלים" (Jung: Two essays on analytical psychology, p. 93). כך שתכני נפש מקבלים צורה בדימוי של אל, או שד, או מפלצת אימתנית.

המיתולוגיה נתנה לתכני נפש אלו צורה סיפורית וגם קונקרטית, שאפשרה לבני האדם להיות בקשר איתם ולהשתמש בהם בחייהם. במובן הזה, "המיתולוגיה... היא פסיכולוגיה שנקראת בטעות כביוגרפיה, היסטוריה וקוסמולוגיה", כפי שאמר חוקר הדתות ג'וזף קמפבל בספרו הגיבור בעל אלף הפנים. ויונג טען שהמיתולוגיה היא ספר לימוד של ארכיטיפים, שבו הנפש הלא-מודעת מיוצגת בתמונות, ולא מבוארת ומוסברת בצורה רציונלית. (Jung, 1988: Nietzsche's “Zarathustra”).

מאז ומתמיד בני האדם עשו עבודה נפשית עם הכוחות העוצמתיים שיש בתוך נפשם, כוחות המושלכים על היקום. טקסים קדמונים וגם טקסים בני זמננו, מגלמים את הקשר של בני האדם עם כוחות אלו. כוחות אלו יכולים להיות מיטיבים או מזיקים, מרגיעים או מאיימים. בימינו, הקשר של האדם עם יצורי נפשו מתקיים במרחבים יצירתיים וגם בחדר הטיפול, בדרכים שונות, המאפשרות להכיר אותם ולעבוד איתם. בטיפול באמנות, מדובר בצורה קונקרטית שבתוכה מתגשמים תכני הנפש. הקונקרטיות של החומר מכניסה מימדים מיוחדים לעבודה עם תכנים נפשיים.

השדים והמפלצות המיתולוגיים מגלמים תכונות ציליות של בני האדם, ברמה האישית וברמה הקולקטיבית. הצל הוא השער אל הלא מודע, הוא האפילה המלווה כל אדם - הצד האפל של האישיות, שמכיל את הנחיתויות, החלקים הדחויים, ואת אותן התכונות שהאישיות המודעת לא רוצה להכיר בעצמה.

בצל האישי נמצא את כל התכונות שלימדו אותנו לשפוט כלא טובות ולא יפות, וגם את כל האירועים הקשים והמכאיבים שהתודעה שלנו לא יכולה ולא רוצה לזכור. התכנים שיש בצל כשלעצמם אינם בהכרח רעים. התודעה שלנו היא זו ששופטת אותם כרעים, לפי דעתו של יונג (Aion, p. 47).

יונג אמר שהצל נעשה מעין שכבה נמוכה שהיא אוטונומית בתוך האישיות, שלפעמים משתלטת על התנהגותו של האדם נגד רצונו המודע.( Jung: Aion. P. 8).

הצל האישי מושפע מהחינוך שהמטופל מקבל ומהאירועים שקרו בחייו, ומושפע גם מהצל הקולקטיבי, שהוא הצד האפל של האנושות ושל הטבע האנושי. הצל הקולקטיבי, הארכיטיפלי, הוא מה שאנחנו מכנים בשם – הרוע, והוא כולל את כל מה שדחוי ולא רצוי ונשפט כרע בעיני התרבות.

המיתוסים של כל התרבויות נתנו צורה לרוע הזה, צורה שמסבירה מה מהווה רוע ומאיפה הוא בא.

הכוחות הציליים מסתובבים בתוך הנפש, טורפים את האדם מבפנים, ומשאירים אותו חסר אונים מולם. בגלל שהתכנים שלו הם בלתי נסבלים לאישיות המודעת, הצל נוטה להיות מושלך. ההשלכה היא על אנשים אחרים, דבר שמשפיע על ההתייחסות שלנו אליהם ויכול להגיע עד נסיון לסלק אותם מהעולם. אבל חומרי היצירה והדימוי שנוצר מתוכם מאפשרים את סילוק הצל לתוך חומר, ובהמשך- גם עבודה של אינטגרציה.

ג'וי שבריאן, מטפלת באמנות ואנליטיקאית יונגיאנית מאנגליה, שאלה את המושג "שעיר לעזאזל" מהסיפור המקראי ומתארת באמצעותו את התהליך בו תכנים נפשיים מוטענים ביצירת האמנות שנוצרת בטיפול באמנות. כשהחומרים הנפשיים מושלכים אל תוך היצירה והחוויה של היוצר היא שהוא נפטר מהחומרים האלו, היצירה הופכת להיות שעיר לעזאזל ומחזיקה עבור היוצר את החומרים הנפשיים שאיתם הוא לא יכול להתמודד ובהם הוא לא רוצה להכיר - את תכני הצל. הקיום המוחשי של היצירה מאפשר ליוצר להיפטר מהתכנים הבלתי נסבלים, ממש כמו בני ישראל, ששלחו את השעיר לעזאזל המדברה, כשהוא נושא את חטאיהם. אבל בניגוד לשעיר, היצירה נשארת, קונקרטית, ולא מסתלקת לה המדברה. היא מחזיקה את התכנים שהושלכו עליה עד שהמטופל יהיה מסוגל להתמודד איתם ולקחת עליהם בעלות. יש בכך פרדוקס חשוב: היוצר מסלק מתוכו את התוכן הבלתי נסבל, אבל בעצם עבודת היצירה, הוא עוסק בתוכן הזה ונוגע בו.

יצירת הדימוי תוך השלכת הרגשות והתכנים עליו גורמת להטענת הדימוי במשמעות ובכח. זה מאפשר היבדלות והיפרדות מהתוכן המושלך. ההתבוננות הופכת את הדימוי הפנימי למודע במעט. מרגע שנוצר- אי אפשר להעלים אותו כאילו לא היה. השלכת תכני הצל על היצירה יוצרת הרחקה והפרדה בין היוצר לבין תכני הצל שלו ומאפשרת אינטראקציה איתם, ובהמשך גם טרנספורמציה שלהם.

עצם הביטוי בחומר של חוויה נפשית הוא כבר בעל איכות מרפאה, כיון שהחומר והצורה מהווים מיכל לחוויה הרגשית. כשנותנים צורה למשהו שאין לו צורה, אפשר להכיר אותו, הדבר נעשה פחות זר ומוזר, ויש לנו יותר שליטה עליו. אז גם הדבר נעשה ניתן לחשיבה, כלומר הופך מחוויה גופנית/רגשית מיידית לחשיבה שיש בה מונחי רצף, זכרון, והגיון שניתן להבינו, ולחברו לחוויות פנימיות אחרות. החומר בו נוצר הדימוי גם משפיע על התוכן המושלך עליו- וכבר מתחיל לעשות איתו עבודה טרנספורמטיבית.

תכונות החומר משפיעות על התוכן של היצירה, וההתמודדות הקונקרטית עם האתגרים הניצבים בפני היוצר מפתחת את האינטראקציה שלו עם תכני הצל המושלכים ויוצרת יחסים בינו לבין היצירה ובינו לבין הצל.
מעצם העיסוק בחומר, המטופל מפתח את השליטה שלו באותם חלקי נפש שמתנפלים עליו מתוך הלא מודע. המשך העבודה בחומר עם הדימוי מפתחת את היחסים של המטופל עם היצירה ועם התוכן שהיא מחזיקה בתוכה, ומאפשרת שינוי.

מרגע שהדימוי נוצר, הוא הופך להיות ישות בעולם ויש לו קיום מוחשי משל עצמו. בתור ישות, המטופל היוצר יכול להיות אתו ביחסים מסוגים שונים. הוא יכול להתיידד איתו או להילחם איתו, הוא יכול להבין אותו או לנסות להתגבר עליו ולנצח אותו, כך שכוחותיו של הדימוי יהפכו לשלו, הוא יכול לגייס אותו ככח מסייע, או להתעלם ממנו. בכל מקרה, החומר והצורה הקונקרטיים מכניסים את הילד למעורבות אקטיבית עם הדימוי שנוצר.

מתוך הבנת הצל, יונג ניסח צו מוסרי : הכר את צלך, כדי שתוכל לקבל עליו אחריות.

הצל מופיע הרבה פעמים בצורת דימויים, ויצירתם בחומר והעבודה עם הדימוי שנוצר, יכולות להוות דרך נהדרת להכיר את הצל ולקבל עליו אחריות.

רשימת ביבליוגרפיה:

  • קמפבל, ג. (2013) הגיבור בעל אלף פנים. פרק 1, חלקים 1-3. בבל.
  • שבריאן, ג'. (1995). השעיר לעזאזל והטליסמא. בתוך: דאלי, ט., קייס, ק., שבריאן, ג'., וויר, פ., האלידיי, ד., נואל-האל, פ., וואלר, ד. (1995) תרפיה באמנות התפתחויות חדשות- תיאוריה ומעשה. הוצאת אח. עמ' 88-127.
  • Jung, C.G. (1953). Two essays on analytical psychology. (Translator: R.F.C. Hull). London: Routledge & Kegan Paul.
  • Jung. C.G. (1959). Aion. (Translator: R.F.C. Hull). London: Routledge & Kegan Paul.
  • Jung, C.G. (1988). Nietzsche's "Zarathustra": Notes of the Seminar given in 1934-1939. Vol.1. New Jersey: Princeton University Press

 

"מטפורה מציאותית"? על היבטים מטפוריים בטיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי חיים

מה קורה במרחב הטיפולי כאשר המטפורה מתעוררת לחיים? בעלי חיים כמשלבים בין המטפורה והמציאות - הסימבולי והקונקרטי. העבודה במרחב הטיפולי עם ניגודים והשלמות, וטיפול בעזרת "מטפורות מציאותיות"

מרצה – ד"ר שרית לב בן דב, פסיכולוגית, מומחית לטיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי חיים, מרצה ומדריכה בכירה במכללה האקדמית אורנים, מחלוצי תחום הטיפול הנעזר בבעלי חיים בארץ, ממייסדות תכנית ההכשרה במכללת אורנים וממייסדות איגוד מ.ר.ח.ב. - האיגוד הישראלי לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, ומחברת הספר זוזי שלנו


משחר האנושות שזורים חייו של האדם בקשר עם בעלי חיים. זהו קשר רב מיימדי בעל היבטים קונקרטים, פונקציונאלים, נפשיים, רגשיים וגם היבטים סימבולים ומטאפורים. האדם נטה תמיד גם להזדהות עם החיות ומאפייניהם ולהפקיד בידיהן חלקי סלף אידיאלים ומנודים, אך גם ליצור חיץ פסיכולוגי ומרחק, העוזרים להגן על האדם מעלייתם של חלקים לא מודעים ומאיימים.

הצצה אנתרופולוגית לקשר הייחודי הזה מספקים לנו לאורך כל ההסטוריה סמלים ומטאפורות של בעלי חיים שבאו לידי ביטוי בציורי מערות, טוטמים, מיטולוגיות ברחבי העולם, ציורים ופסלים ובאים גם היום לידי ביטוי בתחומי אומנות מגוונים, בספרות ילדים ומבוגרים ובגידול חיות מחמד בביתנו.

מערכת היחסים המורכבת והדואלית הזו נמצאת בבסיסו של התהליך הטיפולי הנעזר בבעלי חיים. מצד אחד קיימים במרחב הטיפולי בעלי חיים אמיתיים וקונקרטים, המגיבים להשלכות המטופל ומייצרים מציאות ספציפית ומצד שני בעלי החיים הם סימבולים, סמלים ומטאפורות המייצגים אידאות, הזדהויות וצרכים שאינם מציאותיים בהכרח.
בעלי חיים במרחב הטיפולי יוצרים חוויה ייחודית מאוד המשלבת בין שני רבדים שלכאורה אינם מתחברים - המטאפורה והמציאות, הסימבול והקונקרטי. זהו שעטנז ייחודי של ניגודים והשלמות.

בהרצאה סקרנו את המאפיינים הפסיכולוגים העומדים בבסיס הקשר אדם-חיה, גילינו כיצד הבינו גדולי הפסיכולוגיה את מהות הקשר הזה, בדקנו מה קורה במרחב הטיפולי כאשר המטאפורה מתעוררת לחיים והסימבול קורם עור וגידים (ברמה הקונקרטית ביותר), ובעזרת דוגמאות מהקליניקה בחנו את העבודה הפסיכולוגית עם "מטאפורות מציאותיות".

 

תודה שהשתתפתם בכנס
"כוחה של המטפורה בתהליכים טיפוליים"

נשמח לראותכם גם בכנסים הבאים!

 

 

מטפל/ת, איש/אשת מקצוע*: יש לך ספר במגירה?
אמציה הוצאת ספרים - הוצאת בוטיק מובילה
לספרים טיפוליים: ספרי ילדים טיפוליים, ספרות עיונית
בתחומי הטיפול, עזרה עצמית, העצמה ועוד.

לחצו לפרטים

כל היתרונות של הוצאת ספרים מובילה עם מותג חזק, ושל הוצאה פרטית!

*באמציה הוצאת ספרים מוציאים לאור אך ורק ספרים שנכתבו
על ידי אנשי מקצוע מוסמכים מתחומי הטיפול השונים.


התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם