1. עלות – עמלת בנק מול עמלת חברת האשראי

העמלה הנגבית על ידי הבנק בהוראת קבע הינה סכום קבוע בגובה של כ- 1.5 ₪ לתנועה. לעומת זאת, חברות האשראי גובות סביב 1.5 אחוז מסכום הגביה. לפיכך נקודת האיזון היא כ-100 שקל לחיוב. בסכומים שמעל 100 ₪ לחיוב עמלת הבנק נמוכה יותר, בסכומים מתחת ל- 100 שקל לחיוב עמלת חברת האשראי נמוכה יותר.

לדוגמא, אם הסכום לחיוב הוא 50 ₪, עמלת חברת האשראי תהיה 0.75 ₪, ואילו עמלת הבנק תעמוד על 1.50 ₪. אך אם סכום הגביה הוא 200 ₪, עמלת חברת האשראי תזנק ל- 3 ₪ ואילו עמלת הבנק תישאר קבועה בגובה 1.50 ₪ (כלומר כחצי מעמלת חברת האשראי).

מרכיב נוסף בעלות חברות האשראי הוא התשלום החודשי הקבוע, אשר ניגבה גם אם לא בוצעו עסקאות. בהוראות קבע בנקאיות אין כלל עמלה חודשית קבועה.

2. מועד הזיכוי

בגביית הוראות קבע בנקאיות מתבצע זיכוי המוסד/חברה מיד, ביום הגביה (במקביל לחיוב חשבון הלקוחות בבנקים). בגבייה באמצעות כרטיס אשראי מתבצע הזיכוי בחודש שאחרי מועד הצגת החיובים (בדרך כלל לחיובים שהוצגו בין 1 ל- 14 בחודש יתבצע זיכוי ב-2 שבחודש העוקב, וזיכוי בגין חיובים שהוצגו בין ה- 15 ל- 31 בחודש יתבצע ב-8 בחודש העוקב).

3. מגוון סוגי עסקאות אפשריות

בפרמטר זה לחברות האשראי יתרון על הבנקים. חברות האשראי מאפשרות ביצוע עסקאות רגילות, עסקאות תשלומים, עסקאות קרדיט ועסקאות הוראת קבע. בבנקים, עסקת הוראת קבע היא האפשרות היחידה.

4. קבלת אישור מראש על ביצוע הפעולה וקבלת הכספים

אפשרות נוספת שקיימת רק בכרטיס אשראי, היא קבלת אישור מראש מחברת האשראי על כל סכום העסקה והבטחה לקבלת הכסף. האישור יכול להתקבל הן טלפונית והן בצורה ממוחשבת.

לאפשרות זו משקל רב בעיקר כאשר מדובר על רכישה חד-פעמית של מוצרים (בחיוב חד פעמי, או בפריסה למספר תשלומים), ופחות כאשר מדובר על רכישת שרות מתמשך.

5. אפשרות לביצוע עסקה טלפונית

באמצעות כרטיס אשראי ניתן לבצע עסקה טלפונית, ללא הכרח להחתים את בעל הכרטיס על טופס. עסקת הוראת קבע בנקאית מתבססת על טופס "הרשאה לחיוב חשבון" עליו חייב הלקוח לחתום, ואותו יש להעביר לסניף הבנק של הלקוח להקמה ולאישור.

לפיכך, בעיקר כאשר אין פגישה פרונטלית בין מוכר ולקוח, נח וקל יותר לבצע עסקה טלפונית בכרטיס אשראי. עם זאת יש לזכור כי עסקאות טלפוניות בכרטיס אשראי מוגדרות "עסקאות במסמך חסר" הניתנות לביטול בקלות על ידי הלקוח. מומלץ להחתים את הלקוח על מסמך ביצוע עסקה בכרטיס אשראי ("עסקת חתימה") כדי להקטין אפשרות ל"הכחשת עסקה" על ידי הלקוח.

6. עמלות החזר/סירוב חיוב

הבנקים גובים עמלת החזר חיוב (בגובה כ- 18 ₪). ההחזרים מתבצעים לאחר שהמוסד מזוכה בכל סכום הגביה כפי שהוצג באמצעות מס"ב. בגביה בכרטיסי אשראי הסירובים מתקבלים תוך הצגת החיובים בשב"א, ולא נגבית עמלת סירוב.

7. התאמות בנק מול התאמות אשראי

יתרון ברור ומהותי להוראות קבע בנקאיות. על סמך הקובץ אשר מועבר למס"ב מתבצעות במקביל פעולות החיוב בחשבון הבנק של הלקוחות וחשבון המוסד הגובה מזוכה בסך כל הגביה (בסכום אחד), ביום שנקבע ע"י המוסד. אם ישנן החזרות חיוב, הן מתקבלות בסניף הבנק של הלקוח בדו"ח מפורט ובצורה סדירה מיד לאחר יום הגביה.

לעומת זאת, בכרטיסי אשראי סכום הזיכוי תמיד נמוך מסכום הגביה, כיוון שחברות האשראי מקזזות את עמלתן מסכום הזיכוי. בנוסף, חברות האשראי מקזזות סכומים נוספים מסכום הזיכוי, כתוצאה מאי-כיבוד הוראות חיוב בפרק הזמן שחולף בין מועד הצגת הקובץ בשב"א, לבין מועד הזיכוי (שהוא, כזכור, בחודש שאחרי חודש השידור לשב"א).

הודעות חיוב, דוחות סירובים או קבצי דחיית הוראות חיוב אינם מתקבלים בצורה סדירה, ולעיתים קרובות צריך "לרדוף" אחר חברות האשראי כדי לקבל הסבר לאי ההתאמה בין הסכום ששודר לשב"א לסכום הזיכוי בפועל. בהיקפים גדולים קשה מאד לבצע התאמות בצורה ידנית ויש צורך לרכוש תוכנה ייעודית להתאמת חיובים בכרטיס אשראי או לפנות לקבלת שרות זה מספק חיצוני.

8. נושא הגביה

גם לנושא הגביה עצמו (תרומה, שכר לימוד, דמי שרות, דמי חבר, דמי מנוי, רכישת מוצרים, ליסינג, ביטוח, מסים ומים, שכר דירה וכד') יכולה להיות השפעה על קבלת ההחלטה בדבר אמצעי התשלום העדיף.

ניתן שתי דוגמאות קיצוניות כדי להמחיש זאת: הראשונה - גביית תרומות. במקרה זה, כאשר התשלום הוא וולונטרי, רצוי להקל על התורם ולהשאיר לבחירתו את ההחלטה על אמצעי התשלום, לפי העדפתו (עובדה זו כשלעצמה, עשויה להשפיע על משך חיי התרומה). והשנייה - מכירה חד-פעמית של מוצר ללקוח מזדמן. עדיף בברור לבצע במקרה כזה סליקת כרטיס אשראי בעסקה מאושרת או בקריאה פיזית של כרטיס האשראי, מטעמי הבטחת התשלום.

9. הכדאיות למשלם

כאן אין הבדל מהותי בין אמצעי התשלום. הן בהוראת קבע בנקאית והן בכרטיס אשראי, הלקוח/המשלם אינו משלם עמלה (בתשלום בכרטיס אשראי הלקוח אף נהנה מתמורה סמלית בצורת כוכבים/נקודות). בשני המקרים ההוראה ניתנת לביטול על ידו, למעט במקרה של עסקה בה התקבל אישור מראש (מספר אסמכתה) מחברת האשראי. מעקב אחר התשלום אפשרי ללקוח הן בבנק (תנועה בדף החשבון ביום החיוב) או בתדפיס החודשי המתקבל מחברות האשראי. במקרה של בירור, ללקוח המשלם פשוט ומהיר יותר לעשות זאת מול הבנק שלו מאשר מול חברת האשראי.