מה משפיע על העובר שלך? טוב, למעשה הכל בערך משפיע על העובר שלך: מה את אוכלת והאם יש לך מחסור תזונתי, המוזיקה שאת שומעת, התרופות שאת לוקחת, המחלות שאת נחשפת אליהן וההורמונים שעוברים לך בגוף כשאת רגועה וכשאת בסטרס.
כן, התינוק שלך לא חי בבועה כבר עכשיו, ולא יחיה בבועה גם אחרי הלידה. להמשך קריאה
שריריו מתחילים לעבוד ,ראשו מוחזק יציב יותר ולכן הוא זז יותר
ומה אתך?
אם זהו לא הריונך הראשון ייתכן וכבר השבוע תוכלי להרגיש את תנועות עוברך. בהריון ראשון רוב הנשים מרגישות את תנועות העובר לקראת שבוע 20 . השונות נובעת מכך שלאחר הריון ראשון את כבר יודעת איך זה מרגיש ולמה לצפות.
מצאת קישור שלא עובד? נפלה טעות בטקסט? שלחי לי בדוא"ל חוזר פידבק
בדיקות מומלצות בשלב זה
מעקב אחות- קופות החולים ממליצות לבקר את האחות פעם בחודש על מנת שתוכל לבדוק מדדים דוגמת לחץ דם, משקל וחלבון בשתן.
סקירת מערכות מוקדמת-קבעי תור לבדיקה שכן מומלץ לעשותה בין השבועות 14-16. הבדיקה מאפשרת לראות את כל איברי העובר שהתפתחו עד עכשיו ולבדוק את תפקודן.
חלבון עוברי- בדיקת דם שמומלץ לעשותה בין שבועות 16-18 וניתן לעשותה גם עד שבוע 19 ו- 6 ימים. בשילוב תוצאות בדיקה זו עם תוצאות בדיקת הסקר של השליש הראשון אפשר להגיע לשיעורי דיוק גבוהים ( כ- 90%) באשר לסיכון בתסמונת דאון.
מי שפיר- בדיקה היכולה לאשר או לשלול מומים כרומוזומליים בעובר. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט לשק מי השפיר ונשאבים באמצעותה מי שפיר. הבדיקה מתבצעת החל מהשבוע ה- 16 ולרוב עד שבוע 22 ו-6 ימים. את הבדיקה מומלץ לבצע רק אם יש חשד ספציפי או גורם סיכון המצריך בדיקה.
מה משפיע על העובר שלך? המערכות שלו, הטמפרמנט שלו ושל המוח שלו כבר מתחילות להתפתח והן יושפעו ממך ומעוד המון גורמים נוספים שמקיפים ויקיפו אותו היום ובעתיד. לפעמים, ההבנה הזאת היא כוח שמניע אותנו לנסות לחיות נכון וטוב יותר כמו לאכול מזון טוב יותר, ואפילו לשנות סביבת מגורים כדי להתחיל כבר עכשיו לחיות במקום שאנחנו חושבות שטוב לילדים לגדול בו (ובד"כ שפשוט יותר טוב לאנשים לחיות בו). אבל לפעמים, ההבנה הזאת ממלאת אימה ומשתקת. מה יקרה אם בכל זאת אם התזונה שלי לא בריאה? מה יקרה אם אני לא מצליחה להמנע לגמרי מסיגריות ובכל זאת מעשנת מדי פעם? מה יקרה אם אני בדיכאון או לחוצה או חרדה וגם בוכה הרבה בהריון?
האם אני גורמת לתינוק שלי נזק?
קולות של אשמה ושיפוט כמו "אני אמא רעה" לפעמים מרימים את ראשם.
אבל כמו שאת בטח יודעת כבר, אם את מרגישה עצובה או חרדה, המחשבה על כך שהעצב והחרדה שלך יכולים להשפיע על התינוק שלך, רק גורמת לך ליותר עצב וחרדה ולא משפרת בכלל את המצב. נוצר מלכוד של רגשות אשם וכאב.
בשביל לצאת מהמלכודות האלה כדאי להבין כמה דברים:
התינוקות שלנו לא גדלים במרחב סטרילי ובתנאי מעבדה. אף תינוק באף מקום לא גדל ככה. גם אנחנו לא גדלנו ככה. החיים הם לא ניסוי בתנאי מעבדה. החיים הם חיים. יש בהם המון השפעות של המון דברים, חיוביים ושליליים. החיים הם תהליך של צמיחה והתפתחות שנוצרת בדיוק מכל ההשפעות האלה. ובתוך זה, יהיו דברים שישפיעו בצורה הרבה יותר משמעותית על התינוקות שלנו והם בעיקר התחושה של התינוק שלנו שרואים אותו, שאכפת ממנו, שהוא אהוב ובטוח ושיש מישהו שרוצה לעזור לו ואת זה אני בטוחה שאת תעשי, שאתם כהורים תעשו ותעניקו לו.
את תמיד עושה את הכי טוב שלך. זאת אחת הקלישאות הכי נכונות שיש. לפעמים הכי טוב שלי הוא להצליח לקום בבוקר ולהעביר את היום, ולפעמים הכי טוב שלי הוא להרים פרויקטים שאפתניים ולהגיע להישגים מדהימים. בשניהם נתתי את כולי. לפעמים אני מצליחה לחיות איך שנראה לי הכי נכון, לרוב אני מצליחה באופן חלקי. אני שותה כמעט כמה שצריך, ולפחות חלק מהתזונה שלי מזינה, ואני מצליחה להמנע רוב הזמן מלהכניס לגוף חומרים מזיקים ומשתדלת מאוד למצוא שמחה ותחושת רוגע ולפעמים גם מצליחה. ואני מתגברת על חלק מהקשיים שלי ובודקת חלק מההרגלים שלי ומתכוונת לגלות איך להמשיך לשפר את החיים שלי ומנסה ליישם חלק מהדברים שהבטחתי לעצמי לעשות לטובת עצמי. וסחתיין עלי שאני ממשיכה לנסות כל יום לעשות את המיטב.
כשאת מתמקדת במה שאת לא, את נכנסת לתוך המלכוד. ואפילו שאולי במשך שנים לימדו אותך לשים לב למקומות בהם את נכשלת, זה זמן מצוין להתחיל לנסות ולחיות אחרת. צמיחה, שינוי, גדילה, קורים הכי טוב מתוך החוזקות שלנו ולא מתוך החולשות, מתוך התשוקה שמשהו יהיה טוב יותר ולא מתוך הפחד שיהיה גרוע יותר. פחד הוא מנוע רע לצמיחה. שמחה, תשוקה, הנאה, אהבה - הם המנועים שאנחנו רוצות לגייס לחיים שלנו. מהיום, כל בוקר תגידי לעצמך כל הכבוד על הדברים שאת כן עושה ותשאלי את עצמך מה היית רוצה להשיג היום. לא ממה היית רוצה להמנע, זאת חייבת להיות התייחסות במילים חיוביות. כשקשה לך ואת מאוכזבת מעצמך - אל תענישי את עצמך. להפך, תחשבי מה יכול לעשות לך טוב.
חלק גדול מהמתנה שאנחנו נותנים לילדים שלנו זה הכלים להתמודד עם האתגרים בחיים. הרי גם ככה לא נוכל למנוע מהתינוקות שלנו אתגרים בחיים, זה לא אפשרי, זה לא התפקיד שלנו וזה גם לא טוב להם. השאלה היא איזה דוגמא ניתן להם בהתמודדות שלנו עם האתגרים. האם במקומות של אי הצלחה נתמקד בביקורת עצמית, שיפוט, הענשה, כעס, כאב, אשמה, שבירה, בדידות, או שנלמד אותם בדוגמא האישית שלנו שכל כשלון הוא למידה והזדמנות לצמיחה, שמגיעה להם אהבה עצמית תמיד תמיד, בכל תנאי ובכל מצב, שגם אם הדברים לא מושלמים, הם נפלאים ואפשר להנות מהם, שגם כשיש בהם חולשות, יש לו תמיד יותר חוזקות, שמותר לו לסלוח לעצמו, שבזמנים של קושי לא מחפשים אשמה אלא לוקחים אחריות לשנות, שאפשר ורצוי לבקש עזרה ולפעמים להיות חלשים ושהוא לא צריך להיות לבד.
תהיי לעצמך, מה שאת רוצה להיות בשבילו ומה שאת רוצה שהוא יהיה לעצמו כשיהיה גדול.