בלידה רגילה ותקינה, לרוב לא תראי בכלל רופא וככה זה גם צריך להיות. את אשה בריאה בתהליך נורמלי ובריא שצריכה תמיכה וקצת מעקב ליתר בטחון. רופאים נכנסים לתמונה כשיש סיכון או סיבוך.
הרבה הערכה יש לי לרופאים האלה, שבחרו להתמחות בנשים ובתהליך הלידה, שנמצאים שם ועושים מאמצים שנצא מהלידה הזאת כאמהות בריאות לתינוקות בריאים.
המדד המקובל להתקדמות הלידה הוא הפתיחה., אבל האמת היא שחוץ ממנו יש עוד כמה מדדים מאוד חשובים שאת יכולה לשאול עליהם את המיילדת ויכולים לתת לך מידע לא פחות חשוב.
העובר כבר בגודל של דלורית וראשו גדל על מנת לאפשר למוחו להמשיך לגדול ולהתפתח.
שיער ראשו והגבות מתחיל לצמוח.
ומה אתך?
את עלולה להרגיש קושי בנשימה, זאת בעקבות הלחץ שמפעיל הרחם על הראות שלך. ייתכן ותחזרי לחוש צרבות זאת עקב הורמון הפרוגסטרון בגופך שממשיך לפגוע ביעילותו של תהליך העיכול.
מצאת קישור שלא עובד? נפלה טעות בטקסט? שלחי לי בדוא"ל חוזר פידבק
בדיקות מומלצות בשלב זה
מעקב אחות- קופות החולים ממליצות לבקר את האחות פעם בחודש על מנת שתוכל לבדוק מדדים דוגמת לחץ דם, משקל וחלבון בשתן.
חיסון נגד שעלת- משרד הבריאות ממליץ שתקבלי פעם אחת בין השבועות 36-27 להריון חיסון נגד מחלת השעלת.המטרה של החיסון היא ליצור נוגדנים שיעברו לעובר, וישמרו עליו כדי שלא יידבק בשעלת בחודשים הראשונים לחייו. ישנם גם קולות המבקרים את החיסון, את יעילותו ובטיחותו ואם את מתלבטת, כדאי שתחפשי מידע נוסף בנושא לפני שאת מקבלת את ההחלטה.
איך תדעי שלא מחליפים את התינוק
האם יכול להיות שיחליפו את התינוק שלי בתינוק אחר? מה זה ביות? האם אוכל להיות עם התינוק שלי גם בזמן בדיקות הרופא? האם יש מי שיעזור לי בהנקה?
רופאים נכנסים לתמונה כשיש סיכון או סיבוך. 7 שנים שלמות הם למדו על מחלות, סיבוכים, סיכונים וההתערבויות הנחוצות כדי למנוע ולטפל בהם,ובסופו של דבר הגיעו לעבוד במקום בו הרוב הגדול של מהמטופלות אינו זקוק לשום טיפול רפואי.
הן זקוקות למקום נעים, להקשבה, לכבוד, למילים מעודדות, לאמון, למסג', להנחיה, לחיוך, בקבוק מים וחטיף גרנולה.
הרופאים, למרבה הצער, לא קיבלו לכך שום הכשרה וצריכים להשתמש בכישורים הטבעיים שלהם.
7 שנים ללמוד רפואה בשביל לעמוד ליד אשה ולומר לה: "יופי, כל הכבוד, את עושה את זה!" ???
זה יכול להיות קצת מתסכל.
וגם מוזר.
רופא, למד להיות רופא, בשביל לטפל במצבים בהם הגוף שלנו לא מתפקד בצורה טובה, לא מצליח לפעול, נפגע,
ופה – הוא מקבל אשה בריאה שעוברת תהליך פיזיולוגי נפוץ, בריא והרבה פעמים גם לא מסובך במיוחד.
כדרך הרגל, רוב הרופאים ירגישו נוח יותר "לעשות" מאשר "להיות".
גם בתוך הלידה, קל להם לפעמים יותר להיות במקום ששולט, מכוון, מודד, בודק, רושם.
למה לחכות שהגוף יתחיל ללדת – אפשר לתת זירוז,
למה שאשה תשתה בלידה – אפשר לתת עירוי,
למה להניח שהכל מתקדם – אפשר לבדוק כל שעה כדי לוודא,
למה לחכות שהנרתיק יתגמש ויתרחב – אפשר לחתוך.
וכך, אחרי 7 שנים של לימודי רפואה – לרופאים יש נטייה לחפש מה לעשות בלידה ולכן יותר נטייה להתערב.
הרופאים – גם נמצאים במלכוד משפטי.
בשורה התחתונה – הם הגורם האחראי בלידה.
לידה, היא ברוב הגדול של המקרים תהליך שלא דורש התערבות.
אבל יש בלידות גם מקרים של סיכון. ויש ילדים שנולדים פגועים, עם או בלי קשר להתנהלות הרופאים..
הרופאים, נאלצים, במהלך הלידה, להיות עסוקים הרבה בשאלה "על מה אוכל להגן בבית המשפט" ולא "מה הכי נכון לעשות כרגע להערכתי".
מצב זה גורם למשל להרבה ניתוחים קיסריים – כי על זה הכי קל להגן בבית המשפט.
והמלכוד האחרון –
רופאים מגיעים להיות בחדר הלידה, כמעט רק כשיש סיבוכים.
כשאתה רואה כל היום לידות שמסתבכות, לידות עם סיכונים, מצבי חירום, מבצעי הצלה מסובכים –
אתה מתחיל להאמין שלידה היא תמיד דבר מסובך, מסוכן, וכל סימן קטן הוא מיד סימן מבשר רע ומעלה בך מצב דומה שבו הדברים הסתבכו.
אתה כבר מתקשה להאמין שלידה יכולה להיות דבר טוב, פשוט, בריא ושאשה יכולה ללדת בבטחה גם בלי חיבור לעירוי, מוניטור תכוף, שכיבה על המיטה, צום ופיטוצין לכיווץ הרחם.
בחדר הלידה, במידה ואת פוגשת רופא, הניחי שהוא לטובתך,
וזכרי שהוא נמצא במלכוד, הקשיבי לו, והקשיבי גם למה שהוא לא יכול לומר לך כי הוא נמצא תחת כוונת בית המשפט,
זכרי שתפקידו לעזור כשהדברים מסתבכים, והאמיני שברוב המקרים, רוב הזמן, מילות העידוד של המלווה שלך, חשובות יותר מאשר כל דבר שהרופא יכול לעשות ומשפיעות יותר על הסיכוי ללידה בריאה,
האמיני בעצמך באפשרות ללדת לידה בריאה וטובה והחזירי לרופא את האמונה הזאת.
ותודה, להמון רופאים רגישים, קשובים, מחייכים, מסבירים ואמיצים שמאפשרים יום יום ליולדות ללדת ללא התערבויות ויחד עם זאת בבטחה.
