אפשר לומר שהשבוע האחרון של ספירת העומר הוא מעין סיכום של העבודה הפנימית שעשינו במשך ששת השבועות שחלפו. לפני שנסביר למה, נזכיר רק שספירת המלכות אותה אנחנו מתקנים בשבוע האחרון נקראת גם "פה" – "מַלְכוּת פֶּה", כפי שמובא בהקדמת תיקוני הזוהר במאמר פתח אליהו...

המתנה המושלמת // ללכת בבוץ בשביל יהודי, ולמצוא פרחים // אני כל כך לא מושלם, אבל שלם // אין יאוש... // זכות השמחה // חייל צעצוע // רגע לפני מתן תורה...קו הסיום או קו הזינוק?

לכלוכית זה אני. אני מודה באשמה! רגע לפני מתן תורה. אנחנו יודעים בוודאות שלא באמת הצלחנו לתקן לגמרי את 49 המידות. התבוננו בהן, ניסינו להבין את החסרונות שלנו, למדנו, התפללנו, השתדלנו להתקדם, להיות טובים יותר, חברותיים ומשפיעים יותר לאנשים שסביבנו, התעמקנו, עשינו עבודה לא פשוטה…אבל הנפש עדיין מלאה חסרונות עצומים. עוד מעט, ביום מתן תורה, אנחנו, עם ישראל, ככלל וכפרטים, נכנס למעשה לחופה עם הקב"ה. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהכלה, מהאישה. אבל, אנחנו מלאים במומים, איך ניכנס לחופה, אולי הבעל, הקב"ה לא יחפוץ בנו? אולי הוא ישלח אותנו לרבי ישמעאל...