לפעמים אני באנרגיה ירודה , עייפה ואפילו מרגישה בודדה.
ואז אני משתפת חברה או מישהו ששואל אותי מה שלומי
ואני לתומי מאמינה בכנות השאלה.
אלא שאז אני מקבלת אחת מהתשובות האלה:
גם אני/הוא: אההה.....גם אני לא משהו...ומיד מתחיל הסיפור שלה....או של מוישלה שקרה לו אותו דבר.
אנליזה בגרוש: זה כי אתמול היה לך כזה שיא בסדנה שהנחית שהיום זה ירידה שאחרי העליה....פחחחח....
פתרון ועצות – דוגמת תעיפי אותו וקחי כדורים....
אטימות – התעלמות מוחלטת...בהייה לתקרה או לקיר שממול.
התנשאות : לכולם זה קורה/את תעברי את זה/לא צריך לדאוג/מותר לך להרגיש ככה.זה בסדר
קטן עלייך: בררר...אין לי מה להגיד.אני יודעת שהכוונה טובה.אבל תחסכו ממני את זה.
סיסמאות ניואייג' : הכל לטובה. אלהים נותן לכל אחד בדיוק את מה שהוא יכול להתמודד איתו. מה השיעור שלך ? לא רוצה שיעורים!!!! אני כבר גדולה...אל תסדרו לי עוד תארים. אין כבר מקום על הקיר..
מידענות : איסוף פרטים לא רלבנטיים: איפה זה קרה? בן כמה הוא (המנוול שברח עם הכסף)? הסטה של השיחה מהמהות לפרטים שוליים.
חשיבה חיובית – מה טוב במה שקורה לך? תחשבי חיובי!!!! חושבת חיובי!!! יהיה מאד חיובי אם תעזבו אותי עכשיו בשקט!!!!
דָּבֶּרֶת – להטביע בסיפורים דומים/אחרים ...ולהגיד :" אני משכיחה ממך את הצרות". לא חמודה...את לא משכיחה את הצרות. את יוצרת צרה חדשה ...ממש ברגע הזה".
וכשאחד מכל אלה קורה- אני נחסמת.
כל מה שבא לי זה לשים שמיכה מעל הראש ושיעזבו אותי בשקט.
אני יודעת שהכוונות טובות.
כן..אני יודעת.
חברים יקרים.
לפעמים כל מה שאני רוצה זה חיבוק. זה להיות ביחד.
בלי לפתור דבר, בלי לסדר אותי, בלי לתקן אותי
ובלי לתת לי אישורים על הנורמליות שלי.
והנה שיר על המקום הלא פשוט הזה של הכרה בצרכים של האחר.
שתיקה כהודיה/ מואיז בן הראש
"כל כך רציתי לשתוק איתך וכל כך רצית לדבר איתי
ודיברת איתי על כך שאני רוצה לשתוק איתך
ודיברתי איתך על כך שאני רוצה שתשתקי איתי
ולא ידעתי לדבר איתך כפי שלא ידעת לשתוק איתי"
מתוך הספר "לא הולך לשום מקום" . הוצאת "רסיס נהרה",
