מאז התיקון האחרון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות [אפריל 2017], הדין ממשיך להתפתח ואנו עדים לפרקטיקה הגוברת של בעלי דין וקרוביהם המעוניינים לנקוט בפעולות שכל מטרתן היא להגן על רכושם וגופם, בשעה שאלו כבר לא יוכלו לעשות זאת בעצמם.
את החודש שעבר ביקשנו להקדיש לבחינת דרכים להגנה על רכוש ומניעת השפעה זה - מאז ועד היום.
בברכה,
צוות משרד קניר ושות'
הגנה על רכוש # 1
אנחנו בשנת 2010 (הרבה לפני תיקון החוק). המדובר בהחלטה שעניינה בקשה למתן צו עיקול שהגיש אב נגד שתי בנותיו (לקוחות משרדינו), שנדחתה. האב העביר חשבונות בנק ונכסי מקרקעין באמצעות הסכמי מתנה לבעלות בנותיו, כשהן התחייבו שעל אף העברת הבעלות, הנכסים והכספים יעמדו לטובת ולזכות האב עד לאריכות ימיו. זמן קצר לאחר העברת הרכוש, האב הגיש תביעות להשבת הרכוש ולביטול ההסכמים, וכן ביקש להטיל צווי מניעה. ביהמ"ש דחה את בקשת האב ושוכנע כי מטרת ההעברות הייתה להגן על האב מפני השפעה רעה וגזילת רכושו ע"י בת זוג החדשה, וכי בנותיו אכן מקיימות את שהבטיחו ופועלות כשטובת אביהן לנגד עיניהן.
מסקנה: מלבד העובדה שניתנה כאן החלטה פנטסטית, מעניין לראות את הפעולות המשפטיות שננקטו - עריכת הסכמי מתנה, רישום בטאבו, העברת בעלות על חשבונות בנק וכו', הכל על מנת שיוכלו להגן הבנות על אביהן. אנחנו בעולם משפטי אחר לגמרי...
תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הביא עמו כלים חדשים להגנה על הרכוש ומניעת השפעה זרה, אולם לשיטתנו החוק הוא נקודת המוצא בלבד ואין להיעצר בו.
לפני זמן קצר, פנתה למשרדנו אישה מבוגרת - עצמאית, ובבריאות טובה - כשהיא מפרטת כי לצערה רוחות רעות, שאותן חשבה לידידותיות עבורה, ביקשו לקחת שליטה על חייה, עד כדי ניסיון להשפיע על הוראות צוואתה. על דעת עצמה, ביקשה לנקוט אמצעים חוקיים להטיל על עצמה כאמצעי זהירות לשמירת זכויותיה. הוסברו לאותה גברת החלופות החוקיות המנויות בתיקון מס' 18 לחוק, אך בשלב זה של חייה, נדמה כי זקוקה להגנה אחרת. בהתאם לבקשת הלקוחה ועל פי בחירתה, משרדינו הגיש בקשה לביהמ"ש למתן צו לרישום ה"א על דירתה בכדי למנוע כל עסקה הנוגדת את הרישום הקיים, וכן לאסור על שינוי צוואתה אלא באישור בימ"ש. באופן זה תהא הלקוחה רגועה ומובטחת מפני אפשרות שבהיסח הדעת או תוך ניצול ירידה קוגניטיבית בעתיד, מאן דהוא ינסה לנכס לעצמו את דירתה, את רכושה, את עיזבונה. האפוטרופוס הכללי לא התנגד למבוקש, וכפועל יוצא ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה.
מסקנה: מדובר בהחלטה חשובה, המקיימת את תכלית החוק, ובדרך היוצאת מגדר המילים הכתובות בחוק. אנחנו בעולם חדש, שרק צריך ליצוק לו תוכן.
הגנה על רכוש # 3
ביום 27.2.19 התקיימה הרצאתו של עו"ד קניר בנושא יפוי כח מתמשך - הלכה למעשה, בפני לשכת עורכי הדין מחוז מרכז.
בהרצאתו עו"ד קניר פרש את משנתו לעניין תהליך הכנת יפוי הכח המתמשך ומסמך ההנחיות המקדימות הנלווה אליו, כפי שמתבצע במשרדינו.
מדובר בתהליך עומק, ולשיטתו, אין יפוי כח מתמשך ללא מסמך הנחיות מקדימות.
המסמך המקוון הוא הגוף, בעוד שמסמך ההנחיות המקדימות הוא הבשר, וזו לא רק המלצה – זה הכרח, כדי שבסופו של יום, ברגע האמת, צריך לתת לו תוכן ממשי.
ביום 7.2.19 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי [רמ"ש 21463-01-19 כב' השופטת ורדה פלאוט].
בפסה"ד המבקשים ידעו שאביהם חתם על ייפוי כוח מתמשך, ולמרות זאת הגישו בקשה למינוי אפוטרופוס, במקום ללכת בנתיב שמתווה חוק הכשרות המשפטית ולהגיש בקשה להפעלת ייפוי הכוח המתמשך בצירוף חוות דעת ערוכה כדין. נקבע כי המסמך שצורף לבקשה למינוי אפוטרופוס אינו יכול להיחשב חוות דעת ערוכה כדין.
ביהמ"ש הדגיש כי מסלול אפוטרופוסות ומסלול ייפוי כוח מתמשך הם מוסדות שאינם יכולים להתקיים זה בצד זה. אם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, והופקד ייפוי כוח מתמשך – ייפוי הכוח גובר.
מסקנה: ביהמ"ש המליץ למחוקק למהר ולהשלים את מלאכת תקנת התקנות בכל הקשור לתעודת הרופא אשר מכוחו יכנס יפויי הכוח לתוקף, ובכלל זה, מי רשאי לחתום על תעודת רופא ותוכנו של תעודת הרופא.
