{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

חדשות פירעון

ידיעון הסוקר את ההתפתחויות בדיני חדלות פירעון
עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש

עורכי דין, לקוחות וידידים יקרים,

אנו שמחים לשתף עמכם ידיעון משפטי הסוקר את התמורות הצפויות בעקבות חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 אשר צפוי להיכנס לתוקף ביום 15 בספטמבר 2019. החוק החדש מסדיר באופן מקיף את דיני חדלות הפירעון הן ביחס לתאגידים והן ביחס ליחידים, ומחליף את ההוראות הנוגעות לדיני חדלות פירעון המפורטות בפקודת החברות, חוק החברות, ופקודת פשיטת הרגל. במסגרת הידיעון יוצגו סוגיות שונות אשר צפויות לעבור שינויים עם כניסתו לתוקף של החוק החדש.

בברכה,
מחלקת חדלות פירעון
כהן, וילצ'יק ושות' עורכי דין

 

הרשמה לקבלת הידיעון

גיליון מס' 3, 2.6.19

מהפכת בית המגורים

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018 (להלן: "החוק החדש")[1] מביא עמו בשורה חדשה לטובת חייבים יחידים בכך ששם ראשון במעלה את מטרת שיקום החייב. עם זאת, אחת המהפכות המשמעותיות בדיני חדלות פירעון של יחידים היא סוגיית בית המגורים של החייב ומשפחתו[2] אשר במסגרתה הורחבה יכולת הנושים להביא למימוש בית המגורים של החייב לעומת המצב שקדם לחוק.

 

 __________________________________________________________

 

המצב המשפטי כיום טרם כניסתו של החוק החדש

 

א. דירת מגורים של חייב ללא משכנתה כאשר זכויות החייב רשומות כזכויות בעלות או חכירה לדורות ברשם המקרקעין (טאבו)

במקרים בהם החייב גר בדירתו עם בני משפחתו והזכויות בדירה רשומות בטאבו (לשכת רישום המקרקעין) על שם החייב כזכויות בעלות או חכירה לדורות, ניתן יהיה למכור את דירת המגורים כנכס תפוס בלבד. דהיינו לחייב ובני משפחתו זכות להמשיך להתגורר בנכס כשוכרים מוגנים[3]. כל זאת בתנאי שהחייב מחזיק בנכס במועד בו הוחלט על מכר הדירה[4].

במצב זה, מכיוון שהרוכש הפוטנציאלי של נכס תפוס לא יוכל לעשות שימוש בנכס במשך שנים בשל זכות הדיור המוגנת של החייב ובני משפחתו, שוויה של דירה כזו, פוחת באופן משמעותי משוויה בשוק במכירה רגילה ממוכר לקונה מרצון[5], עד כדי חוסר כדאיות לנושים במימושה. יובהר כי זכות הדיירות המוגנת חלה אף על דירות יוקרה ומקובל ככלל אצבע להפחית 70% משוויה של דירה בשל דיירות מוגנת.

בשל ההפחתה המשמעותית של זכות הדיירות המוגנת, הפרקטיקה היא שהחייב פודה באמצעות בני משפחתו את הדירה במחיר נמוך המשקף את שווי הדירה כתפוסה ומונע את מימושה ע"י הנאמן.

הדין זהה[6] גם במקרה של פירוק שיתוף בו הדירה רשומה בטאבו על שם שני בני הזוג כאשר אחד מהם הוא חייב חדל- פירעון. במקרה מעין זה, בן הזוג שאינו החייב, מחזיק במחצית מהזכויות בנכס והוא יוכל לפדות את חלקו של החייב תמורת תשלום מחצית משווי הדירה לפי ערכה כשהיא תפוסה.

לאחרונה, ניתנה פסיקה שנויה במחלוקת בביהמ"ש המחוזי[7] ובה נקבע כי הזכות לדיירות מוגנת של בן הזוג, אינה חלה במקרה בו חייב הפונה מיוזמתו להליך פשיטת רגל, שכן הגנת הדיור המוגן נועדה למקרים של מימוש כפוי בלבד[8].

 

ב. דירת מגורים של חייב ללא משכנתה כאשר זכויות החייב אינן זכויות בעלות או חכירה לדורות הרשומות ברשם המקרקעין (טאבו)

כאשר חייב גר בדירה שאין עליה משכנתה וזכויותיו בדירה אינן רשומות בטאבו כזכויות בעלות או חכירה לדורות, אין לחייב ו/או לבני משפחתו זכות לדיירות מוגנת, שכן הפסיקה צמצמה את ההגנה של דיירות מוגנת רק למקרה בו הנכס רשום בבעלות מלאה או בחכירה לדורות בטאבו, להבדיל מזכויות שרשומות על בסיס הערת אזהרה, או שרשומות במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת.[9]

עם זאת, ככל שבית המגורים נמכר במסגרת הליך פשיטת הרגל, אזי החייב ובני משפחתו זכאים לדיור חלוף.[10]

אולם, אין בדין ציון לתקופה המגדירה את תקופת הדיור החלוף, והכל תלוי בשיקול דעתו של השופט בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה[11]. ברי אפוא כי מצב זה גורר חוסר ודאות ואין כל אפשרות לתת לחייב הערכה מהי תקופת הדיור החלוף שתינתן לו.

 

ג. דירת מגורים של החייב המשועבדת במשכנתה

במקרה של מימוש משכנתה, הבנקים נוהגים להחתים את הלווים על ויתור על הגנת דיירות מוגנת. עם זאת, בהתאם לדין[12], גם אם החייב חתם ביודעין על ויתור על הזכות לדיור חלוף, החייב ובני משפחתו יהיו זכאים לקבלת דיור חלופי לתקופה של 18 חודשים.

 

 __________________________________________________________

 

המצב המשפטי לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש

 

החידושים בהוראות הדין בחוק החדש: 

א. בחוק החדש אין יותר אבחנה היכן רשומות הזכויות במקרקעין ע"ש החייב, האם בלשכת רישום מקרקעין אם לאו, האם בבעלות או חכירה לדורות אם לאו. על פי נוסח החוק החדש תהיינה זכויות החייב בדירה אשר תהיינה – דירת המגורים תימכר כדירה פנויה ואין לחייב לבת זוגו ו/או לשותפו לדירה, זכויות לדיירות מוגנת[13]. כלומר, בניגוד למצב כיום, גם אם מחצית הזכויות בדירה רשומות על שם אשתו של החייב, ניתן למכור את הדירה כפנויה ולאשת החייב אין זכות לדיירות מוגנת.

ב. בטרם יאשר בית המשפט את מכר דירת המגורים הוא יקיים דיון בנוכחות החייב והנושים[14], על בית המשפט להיווכח כי (א) התועלת לנושים גוברת למול הנזק לחייב ובני משפחתו. (ב) אין דרך אחרת לפרוע את החוב (ג) לחייב ובני משפחתו יש דיור חלוף.[15]

ג. לגבי יחיד שיהיה מסוגל בעתיד לממן דיור לו ולבני משפחתו - ברירת המחדל היא 4 שנים של דיור חלופי כאשר הדירה החלופית צריכה להיות בסביבת המגורים הנוכחית של החייב ותואמת את צרכיו.

ד. בכל מקרה, לביהמנתון שק"ד רחב והוא יוכל לקבוע מתן דיור לתקופה קצרה או ארוכה יותר, זאת בהתחשב בפרמטרים הבאים: גיל החייב ובני משפחתו, יכולת ההשתכרות, נסיבות אישיות, מצב בריאותי והתנהלות החייב בהליך.

ה. לגבי יחיד שלא יהיה מסוגל בעתיד לממן דירת מגורים - לביהמ"ש יש שיקול דעת רחב לקבוע את תקופת הדיור החלוף לרבות לכל ימי חייו של החייב.

ו. לגבי מימוש משכנתה ימשיך לחול החוק הקיים[16].


 __________________________________________________________

 

לְמה כדאי לשים לב

 

א. חלק מהביקורת על החוק החדש התייחסה לסוגיית "הרף הנמוך" לכניסה להליך של חדלות פירעון אשר יגרום לכך שאנשים צעירים, בריאים ובעלי חובות מזעריים, יבקשו לקבל צו לפתיחת הליך בניסיון למלט עצמם מפרעונו המלא. דומה כי ביטול הזכות לדיירות מוגנת לפי החוק החדש, עשוי דווקא להניא חייבים רבים שמחזיקים בדירת מגורים מלהגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים, שכן במסגרת הליכי הוצאה לפועל, להבדיל מהליכי חדלות פרעון על פי החוק החדש, עומדת הזכות לדיירות מוגנת על כנה.

ב. ההערכה היא שההסדר המהפכני שביטל את הזכות לדיירות מוגנת יגרום להגדלת כמות המימושים של דירות יוקרה. באשר לדירות מגורים ממוצעות, לא בהכרח ימומשו יותר דירות ממוצעות אם כי ברור כי פדיון הזכויות בדירה יהיה בסכום גבוה יותר.

ג. במצב המשפטי כיום, ככל שרק אחד מבני הזוג הוא החייב ובן הזוג השני מתנגד למישוש דירת המגורים, על בעל תפקיד לנקוט בהליך מחוץ להליך חדלות הפירעון לפירוק השיתוף. מנוסח הסעיף בחוק החדש, ניתן לטעון כי הסמכות הדיונית לפירוק השיתוף ומכירת הדירה נתונה לביהמ"ש של חדלות פירעון ואין להיזקק להליך חיצוני.

 

 __________________________________________________________

 

1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק החדש").

2] בתזכיר החוק נמנע משרד המשפטים להתייחס לסוגיה זו וביקש להותיר את המצב המשפטי כמות שהוא. בעקבות דרישה של גורמים שונים ובכלל זה הח"מ בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט, לתקן את המצב המשפטי הנוהג כיום, נערך התיקון המשמעותי.

3]הזכות לדיירות מוגנת מעוגנת בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").

4] לדיון בעניין זה ראה פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 ארז חבר נ' אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018)(להלן: "פש"ר סלור").

5]השווי משתנה כמובן בהתאם לתנאים, כגון, הגיל של בעלי הזכות וכו'.

6] הלכת ע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד אייל שוורץ (פורסם בנבו, 10.10.2010).

7]פש"ר (מחוזי ת"א) 19064-01-15 חליוא נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (פורסם בנבו).

8]לדעה אחרת כי הזכות לדיירות מוגנת חלה גם כאשר החייב יזם את הליך פשיטת הרגל ראו: פש"ר (מחוזי חי') 28040-05-15 אבנת ליאור נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם בנבו, 25.12.2017); וכן ראה לעיל ה"ש 4, פש"ר סלור, בעמ' 10.

9] ע"א 3295/94 גיל פרמינגר עו"ד הנאמן על נכסי חוה ויוסף מור נ' חוה מור ואח' פ"ד נ(5).

10]סעיף 86א(א) לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש] ,התש"ם-1980 קובע: "היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף".

11] בין היתר נבחנים השיקולים הבאים: תום הלב, שיעור החובות, מצב גילו ובריאותו, ההכנסות של החייב ויכולת ההשתכרות שלו. ראה רע"א 7700/95 שחר נגולה נ' סמי חזן , נ (1) 338 (פורסם בנבו).

12] כאמור בסעיף 38ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 : "שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".

13] סעיף 229 (ו) לחוק החדש אשר זו לשונו: "על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר נוסח משולב], התשל"ב-1972."

14] סעיף 229(ב) לחוק החדש.

15] סעיף 229 (ג) לחוק החדש.

16] סעיף 229 (ז) לחוק החדש.

 

מאת עורך הדין אלעד עפארי. לתגובות אנא שלחו מייל לכתובת: elad@cwlaw.co.il

לאתר האינטרנט שלנו לחצו כאן

לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן

הרשמה לקבלת הידיעון

        כהן וילצ'יק ושות', עורכי דין

דרך אבא הלל 14, בית עוז, רמת גן 5250607

טל. 03-6119000  אימייל: cw@cwlaw.co.il

© כל הזכויות שמורות

נשלח לכתובת ido@cwlaw.co.il מהכתובת cw@cwlaw.co.il
שולח: כהן, וילצ'יק ושות'
כתובת השולח: roee@cwlaw.co.il
הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה