{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

חדשות פירעון

ידיעון הסוקר את ההתפתחויות בדיני חדלות פירעון
עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש

עורכי דין, לקוחות וידידים יקרים,

אנו שמחים לשתף עמכם ידיעון משפטי הסוקר את התמורות הצפויות בעקבות חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 אשר צפוי להיכנס לתוקף ביום 15 בספטמבר 2019. החוק החדש מסדיר באופן מקיף את דיני חדלות הפירעון הן ביחס לתאגידים והן ביחס ליחידים, ומחליף את ההוראות הנוגעות לדיני חדלות פירעון המפורטות בפקודת החברות, חוק החברות, ופקודת פשיטת הרגל. במסגרת הידיעון יוצגו סוגיות שונות אשר צפויות לעבור שינויים עם כניסתו לתוקף של החוק החדש.

בברכה,
מחלקת חדלות פירעון
כהן, וילצ'יק ושות' עורכי דין

 

הרשמה לקבלת הידיעון

גיליון מס' 4, 1.7.19

חובות בדין קדימה

 

 ______________________________________________

 

אחד השינויים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018 (להלן: "החוק החדש") נוגע לחובות בדין קדימה אשר זוכים לעדיפות על פני נושה מובטח בעל שעבוד צף ועל פני הנושים הרגילים. עם פרסומו בקריאה ראשונה, החוק הציע ביטול כמעט מוחלט של החובות בדין קדימה לטובת הנושים הרגילים. עם התקדמות הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט, חזרו אט אט הדרישות של הרשויות השונות להשיב את החובות כלפיהן למעמד דין קדימה. משרד הח"מ אשר ייצג את ארגון להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל (ע"ר) בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט נאבק בשמם של הנושים הרגילים ועלה בידו לצמצם את החובות בדין קדימה.

 

להלן יוצגו החובות בדין קדימה תוך השוואה בין הדין הקיים לבין החוק החדש:

 

 

 

 

 

 

 

___________________________________

_______________________________________________

 

לְמה כדאי לשים לב

 

  • תשלום מקדמה לעובדים - ברבים מתיקי ההבראה בהם ממשיכים להפעיל את החברה כעסק חי, משולמת מקדמה לעובדים על חשבון דין קדימה על מנת להמשיך את הפעלת התאגיד מבלי לגרום לנטישת עובדים. החוק החדש אינו מאפשר לשלם מקדמה שכן על פיו העובדים אינם זכאים לדין קדימה זולת מצב בו הגימלה מהמוסד לביטוח לאומי אינה מכסה את מלוא החוב כלפיהם. כמו כן, בהתאם לחוק החדש, לעומת המצב לפני תחילתו, ההכרעות בתביעות העובדים לקבלת גימלה מטופלת ישירות ע"י המוסד לביטוח לאומי ולנאמן אין כל מעמד ואין השפעה ביחס להכרעות אלו, הגם שהן משפיעות על חלוקת הנשיה. המשמעות היא שתחילה, על המוסד לביטוח לאומי להכריע בתביעות העובדים לגימלה ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדעת האם נותר חוב בדין קדימה בגין שכר עבודה (שלא כוסה בתקרת הגימלה), אשר רק ביחס אליו ניתן לשלם דין קדימה (וממילא - להשתמש בו כתשלום מקדמה). מצב זה, לפיו תשלום מקדמה לעובדים בגין חוב שכר עבודה כפוף להשלמת ההכרעה ע"י המל"ל - הכרעה אשר מטבע הדברים עשויה לארוך זמן רב, עלול לפגוע בסיכוי של הבראת חברות ולגרום לחיכוכים רבים בין הנאמן לבין המוסד לביטוח לאומי. הצעתנו לפתרון בעיה זו, היא לאשר בביהמ"ש מנגנון של תשלום מקדמה לעובדים ע"י הנאמן במקום המוסד לביטוח לאומי, כאשר תשלום המקדמה ינוכה על ידי המוסד לביטול לאומי בשלב תשלום הגימלה ויועבר ישירות לקופת הנאמן.
  • ניכוי מס במקור - בדין הקיים, רק ניכוי מס במקור של שכר עבודה נהנה מדין קדימה. בהתאם לדין החדש, כל ניכוי מס במקור לרבות ניכוי בגין תשלום על נכסים ושירותים נהנה מדין הקדימה. עם זאת, דין הקדימה יחול רק כאשר החייב ניכה במקור בפועל, דהיינו בהתאם לדיווחים אשר בוצעו על ידי החייב לרשויות (טופס 102).
  • הסדרים עם רשויות המס - בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט, משרד הח"מ עמד על כך, שההסדרים אשר יכללו במדרגת הנשיה החדשה יוגבלו לכאלה שנעשו בחתימת החייב ובפריסה משמעותית של 12 חודשים לפחות. לטעמנו הסדר חד-צדדי שהוצע ע"י רשות המיסים שאינו נושא את חתימת החייב, גם אם הצדדים בפועל התנהלו על פיו, אינו מקנה לחוב מעמד של דין קדימה.
  • מע"מ - לכאורה אגף מס ערך מוסף יכול להיכנס תחת שתי קטגוריות בחוק החדש. האחת - קרן חוב ב- 12 החודשים האחרונים והשנייה - הסדרי הפריסה ל- 3 שנים. ברי כי מע"מ לא יוכל לתבוע מכח שתי הקטגוריות גם יחד, אולם נשאלת השאלה האם מע"מ רשאי לבחור לו את החוב הגבוה מבין שתי האפשרויות כאשר בוצע הסדר פריסה בינו ובין החברה. עמדתנו היא כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה וזאת לנוכח הפרשנות הדווקנית אשר מבקשת לצמצם את דין הקדימה ולא להרחיבו, בייחוד לנוכח העדיפות שמע"מ קיבל על פני החובות האחרים בדין קדימה.
  • מיסים עירוניים - בחוק החדש, רק הסדר פריסה של חוב ארנונה זוכה לעדיפות בדין קדימה וזאת להבדיל מהדין הקיים אשר עשה שימוש במונח "מיסים עירוניים" וכלל אף היטלים של עירייה כדין קדימה[5]. יודגש כי היטלי השבחה אינם בדין קדימה (גם לא לפי הדין הישן).
  • שומות של רשות המיסים - מאחר ועפ"י הדין החדש, החוב בגין שומה של רשויות המס אינו נהנה בדין קדימה, ניתן יהיה לסיים מחלוקות עם רשות המיסים (בדרך של הכרעה בתביעת חוב, השגות, ערר, פשרה וכו') ביתר קלות ובמהירות רבה יותר שכן ממילא החוב הנו בדין רגיל.

 

 ___________________________________________________

 

1] סעיף 354 (א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983.

2] סעיף 234 לחוק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק החדש").

3] סעיף 192 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], תשע"ה-1995.

4] קביעת מס לפי סעיף 76 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, אינה בגדר שומה ואינה בדין קדימה. ראה ע"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 1015/06 רום מגדלים מערכות תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' מנהל אגף המכס והמע"מ רחובות (פורסם בנבו, 13.07.2008)

5]ע"א 4260/15 מאיר אלעזר נ' עירית הוד השרון (פורסם בנבו, 11.04.2018).

 

 

מאת עורך הדין עדו עינת. לתגובות אנא שלחו מייל לכתובת: ido@cwlaw.co.il

למאמרים קודמים לחצו כאן

לאתר האינטרנט שלנו לחצו כאן

לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן

הרשמה לקבלת הידיעון

        כהן וילצ'יק ושות', עורכי דין

דרך אבא הלל 14, בית עוז, רמת גן 5250607

טל. 03-6119000  אימייל: cw@cwlaw.co.il

© כל הזכויות שמורות

נשלח לכתובת מהכתובת cw@cwlaw.co.il
שולח: כהן, וילצ'יק ושות'
כתובת השולח: roee@cwlaw.co.il
הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה