{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

״

מנגינת החיים, שירת העשבים ואמנות הקשב

 להקשיב למוסיקה הנסתרת בטבע ובמימד הבלתי נראה של החיים

אברהם אורון

״מדע ההרמוניה יודע שכל צורה של חיים אורגניים: דג, פרח, עלה, פרי, חיפושית, כל יצור - הנה: צליל או וויברציה, והעובדה היא שאפילו הצורות היפות ביותר של העולם האנאורגני (הקריסטלים) הינם צליל. משמעות הדבר שהמבנה שלהם נשלט על ידי מספרים היכולים ליצור תואם או הרמוניה. " יואכים ארנסט ברנדט ”העולם הוא צליל"

 

האמירה הזו ממחישה נקודת ראות מהתאוסופיה ומסורות אחרות שרואה את היקום כמופיע מתוך אנרגיה בראשיתית אחת, ממקור רוחי, שרוטטת באינסוף תדרים, ומתגבשת בהדרגה לצורות יותר ויותר דחוסות, כפי שהחמצן והמימן יוצרים אדי מים, הנדחסים למים ומתגבשים בסופו של דבר לקרח.

החושים של האדם קולטים את הרטטים או הוויברציות השונות של האור כצבעים, את הוויברציות של החומר - כחום, קור ותחושות של חוש המישוש, את הוויברציות המולקולריות ־ בחושי הריח והטעם, וכמובן, את הוויברציות של האויר - באמצעות חוש השמיעה.

הכל אם כך הוא רטטים או צלילים שהחושים והתודעה שלנו מתמירים לתחושות השונות שמצטיירות לנו כעולם שאנו מכירים.

 

האם יתכן שיש בינינו אנשים שקולטים את העולם כמוזיקה?

 כאן ניתן אולי להתייחס לדבריו של אחד מהמאסטרים הגדולים של החסידות – ר' נחמן מברסלב, שאמר ש "לכל עשב ועשב יש ניגון מיוחד משלו ". האם יתכן שהוא חווה את העולם כמוזיקה?

במחקרים שהשתמשו בספקטרוסקופ פוטו אקוסטי (כלומר, מכשיר המתרגם ספקטרום של תנועה למוסיקה), יצרו את היכולת לשמוע אפילו את קולה של שושנה - ברגע שהניצן נפתח. לפי החוקרים צליל זה דומה לצליל של אורגן המזכיר צלילים מתוך טוקטה של באך...

מחקר דומה שנערך במכון ויצמן ברחובות, מחקר שנקרא: "האזנה לתאים", הראה שאפילו לשתיל תירס פשוט יש צליל. וניתן לדמיין שדה שלם של שתילי תירס כמי שיוצר סימפוניה שלמה של צלילים.

 

איך העצים מתקשרים ביניהם. סרטון של TED עם תרגום לעברית

ואולי בפעם הבאה שנהיה בשדה, נעצור גם אנחנו מדי פעם להיות בקשב לא רק באמצעות האוזניים, אלא גם עם לב שפתוח לקלוט את שפעת החיים והיופי, ואם נבוא אל הטבע עם פליאה, כבוד ואהבה, אני מאמין שגם אנחנו נוכל לשמוע או לחוש בנשמתנו את מנגינת העשבים והפרחים.

והמוסיקה הזו נמצאת לא רק באדמה אלא גם בשמיים שעליה נאמר בתהילים: "השמים מספרים כבוד אל".

לפי האסטרונום הגרמני קפלר (1571 – 1630) האלוהות הינה אמן הצליל הקוסמי, הגורם לפלנטות לצאת ממסלוליהן המעגליים הראשוניים, ולהכנס למסלולים אליפטיים מסובכים, על מנת ליצור צלילים יפים יותר".

קפלר בעצמו כתב:

"תן אויר לשמים, ואז תשמע מוסיקה אמיתית וממשית. יש... הרמוניה מנטלית; הנותנת הנאה ועונג לישויות הרוחניות...ובמידה מסויימת אפילו לבורא עצמו, לא פחות מאשר ההנאה שמיתרים מוסיקליים גורמים לאוזן האנושית".

ועוד הוא ממשיך:

״משום כך אין להתפלא שבני אדם גילוי את הרצף היפה של הטונים המוסיקליים, כאשר אנו רואים שבעשותם כך הם לא עשו דבר מלבד לחקות את עבודת האלוהות, ובכך הם מציגים על פני האדמה את הדרמה של התנועות השמיימיות."

ניתן לדמות את החיים לנהר. נהר של אנרגיה, נהר של אור, נהר של תבונה שזורם במימד הפנימי של הקיום. נהר החיים זורם בכולנו. כל בני האדם, כל היצורים, הם הערוצים שדרכם זורם נהר החיים. כולנו שואבים את חיותנו, את תבונתנו, את האור ותחושת הייעוד והמשמעות של חיינו, מן הנהר.

כפי שהחיים יוצרים את הערוץ ומעצבים אותו, כך הם יוצרים ומעצבים גם אותנו כערוצים לזרימתם. כשהמים זורמים בנהר הם משמיעים את שירתם, את הקול המיוחד שנוצר בשילוב שבין המיים לערוץ שבו הם זורמים. כל ערוץ והשיר שלו, כל ערוץ והניגון שלו, וכפי שהערוץ הוא כלי הנגינה של המים, כך גם אנחנו, הננו כלי הנגינה של החיים הזורמים בנו ומעצבים אותנו תוך כדי הזרימה והנגינה.

 

מחקר - "צמחים שומעים ומסוגלים לאתר מקורות מים באמצעות הקול"

כפי שלכל עשב יש השירה שלו כך גם לכל אדם ואדם יש צליל מיוחד משלו. האנרגיה המסתורית הקרויה חיים מרטיטה כל אטום וכל תא בגופינו ובגופו של כל עשב, בעל חי או כוכב, וכך האדם שפיתח את חוש-השמיעה הרוחני שלו יכול לחוות את הבריאה כולה כמנגינה וכשיר.

ומכאן דבריו של המשורר בספר הנפלא "אור על השביל"*:

"הייה קשוב לשירת החיים, בקשנה והייה קשוב אליה בתוך ליבך שלך."

האמירה הזו מבטאת את אחד מהעקרונות המרכזיים של התאוסופיה, והוא שהאדם הוא מיקרוקוסמוס, שבו קיימים כל המימדים הרוחיים וגם החומריים של הבריאה.

ומכאן שהחיפוש הרוחני המעמיק של האדם צריך להתחיל בקשב לטבעו הפנימי , להתבונן פנימה ולשים לב לצליל שאתה משדר: האם הוא נעים לאוזן? האם הוא הרמוני? האם הוא נותן לך ולאחרים הרגשה טובה?

הצליל תלוי, כמובן, בכלי הנגינה, בערוץ שדרכו זורמים החיים.

התבונן פנימה ונסה לראות איזה ערוץ בנית. האם הוא צר, או רחב? האם הוא תלול, או משתפע בעדינות לכיוון מטה? האם הוא מפותל בפיתולים חדים, או מסתלסל לו ברכות? האם הוא זורם ברצף, או נקטע שוב ושוב על ידי מפלים? האם הוא פתוח, או חסום בסלעים ובאבנים?

המשורר ממשיך: בתחילה יכול אתה לומר:

"היא השירה] איננה שם. כל אימת שאני מחפש, איני שומע אלא צלילים צורמים".

כל עוד איננו מוכנים להתבונן פנימה ולראות את מה שיש, את הערוץ שיצרנו לזרימת החיים, וודאי שיהיו בנו הרבה צלילים צורמים. אך האם זוהי שירת החיים? כן ולא. זוהי שירת החיים כפי שהיא מתבטאת באמצעותנו בשלב הנוכחי שלנו, והצלילים הצורמים שאנו מפיקים הם כתוצאה מכך שהחיים מכים בנו וחוצבים בנו.

ולאט לאט, בעקבות הצלילים הצורמים שאינם נעימים לנו, אנחנו מתעוררים להביט פנימה ולשפר את הכלי, לפתוח אותו ולעדן אותו, כך שהחיים יוכלו לזרום דרכו בחופשיות והצליל המיוחד של כל אחד מאיתנו, יוכל להישמע.

נחזור שוב לדברי המשורר:

"יש לחן טבוע בליבו של כל אדם, מעיין נסתר. יכול הוא להיות חבוי ומוצנע כליל, אף נדון לאלם, ואולם הוא קיים. בעצם יסוד הווייתך תמצא אמונה, תקווה ואהבה".

וכאן מזכירים לנו שוב להפנות את הקשב אל עמקי הווייתנו, כי שירת החיים מצויה בליבם ובמהותם של כל הדברים, ומכאן שעלינו להקשיב לה בליבנו שלנו.

שירת החיים היא האיכות המיוחדת שנוצרת במפגש בין החיים כאנרגיה אינטליגנטית ויצירתית לבין הצורות והכלים, שבאמצעותם מבטאת האנרגיה הזו את עצמה.

שירת החיים היא אותה איכות מעודנת של החיים, איכות פנימית שמדברת באופן אישי אל כל אחד מאיתנו, שמאיצה בנו להתעורר לגדולת החיים, ליופי שלהם, להוד ולהדר שלהם.

שירת החיים היא ההבטחה של הפרח, הפריחה שנמצאת בניצן, ההבטחה של העץ הענק שמצויה בזרע הזעיר.

בחיים כאנרגיה מוצפן כתדר המידע על יעד ההתפתחות של כל יצור, כך שאפילו לזחל שרים החיים את התדרים שגורמים לו לחתור לקראת הפרפר. העובדה שזחלים הופכים לפרפרים כמעט באופן אוטומטי, מצביעה על חיבור והיענות מלאה לחיים, להבדיל מהאדם, שבו השילוב של תבונה ואנוכיות גורם לו לחוות נפרדות מהטבע ובני אדם אחרים.

אך למרות הכל החיים שרים לכל אחד מאיתנו באופן אישי על מה שנהיה פעם כשנממש את הפוטנציאל שבנו. עמוק עמוק בתוכנו הם לוחשים לנו שוב ושוב על הפריחה היפהפייה של החוכמה היופי והאהבה שממתינה בתוכנו ומניעים אותנו לקחת פטיש ואזמל ולהיות פעילים בתהליך שבו אנו יוצרים ומפסלים את עצמנו.

החיים משמיעים לנו את שירתם גם דרך בני-אדם אחרים, המשקפים לנו את השעורים שאנו עדיין מתקשים לשמוע בעצמנו.

 ולסיום מובאים דברי הסיכום של המשורר מתוך "אור על השביל":

 "שברירים בלבד מתוך השירה הגדולה מגיעים עדיך, כל-עוד אך אדם הינך. ואולם אם תאזין להם ותנצרם בליבך, וגם צליל אחד מן הצלילים שקלטת לא יאבד לך, ואף תהיה שקוד לפענח את פשר המיסתורין הסובב אותך, הנה יום יבוא ולא תהיה נזקק עוד למורה. שהרי כשם שניתן ליחיד כוח-דיבור, אף להוויה בה מתקיים היחיד ניתן כוח-דיבור. החיים עצמם – ניב להם ומלל ואין הם מחשים לעולם. דברם אינו קול-צעקה, כפי שאתה, שאוזניך אטומות, עשוי לחשוב, אלא הוא מנגינה..."

 

שבת שלום וקריאה מהנה ומעשירה

*הספר "אור על השביל"נכתב על ידי מייבל קולינס ויצא לאור על ידי האגודה התאוסופית בישראל.

 קישור לפרטים על ספרים בהוצאת האגודה כולל "אור על השביל"

 

שירת העשבים בביצועה של שולי נתן

הזמנה למפגש על "אהבת החיים, התשוקה לחיים, והחופש מתשוקות אובססיביות" - ביום שישי 26 ליולי

 קישור לפרטים על קבוצת לימוד עקרונות התאוסופיה הכוללת מפגשים על בסיס חודשי וחומר לימוד שנשלח במייל

קישור לפרטים על הקורס לגעת בנשמה

נפתחות סדנאות מדיטציה בחניכה אישית ללא עלות - המעוניינים יפנו לטלפון 037521259


תאוסופיה - ידע שמחזיר משמעות לחיים

www.theosophia.org.il

 

נשלח לכתובת oravr@netvision.net.il מהכתובת to@theosophia.co.il
שולח: האגודה התאוסופית
כתובת השולח: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה