_________________________________________

מהפכה נוספת שהביא עמו חוק חדלות פירעון החדש עוסקת בתשלום גימלת המוסד לביטוח הלאומי (להלן: המל"ל).

המצב כיום

א. עובד שניתן כנגד מעבידו צו פירוק או צו פשיטת רגל זכאי לקבל גמלה מאת המוסד לביטוח לאומי בגין חוב המעסיק כלפיו[1]. הגימלה היא אך ורק בגין חובות שנוצרו בתקופה של 12 חודשים לפני סיום יחסי העבודה.

ב. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון אין זכאות לגמלה על פי חוק הביטוח לאומי במקרה בו אושר לחברה הסדר נושים מבלי שניתן בעניינה צו פירוק[2].

ג. סכום הגמלה המקסימלי כיום: הסכום הבסיסי (8,778 ₪ נכון ליום 1.1.19) כפול 13 עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורין. דהיינו סך של 114,114 ₪ וכן סך של 17,556 ₪ עבור הפרשות לקופות גמל.[3]

ד. מבחינת פרוצדורת הגשת התביעה – תביעת החוב מוגשת לבעל התפקיד אשר מכריע בה.[4] בהכרעתו, בעל התפקיד בודק הן את עצם הזכאות כגון האם מתקיימים יחסי עובד- מעביד, והן את גובה הזכאות. הכרעת בעל התפקיד מועברת למל"ל.

ה. למל"ל אין אפשרות שלא להכיר בהכרעת בעל התפקיד וככל שהמל"ל חולק על ההכרעה, עליו להגיש ערעור לביהמ"ש של חדלות פירעון.[5]

ו. מבחינת השתתפות קופת הפירוק בשכר עבוד בדין קדימה, המל"ל "נכנס בנעלי העובד" ומתוך סכומי הגמלה שהוא משלם לעובד מכח חוק הביטוח הלאומי, הוא זכאי לשיפוי בדין קדימה מקופת הפירוק עד לסך מקסימאלי של 39,945 ₪.[6]

_______________________________________________

החוק החדש

א. עפ"י החוק החדש[7], עם מתן צו לפתיחת הליכים, על בית המשפט להורות האם פני התאגיד לפירוק התאגיד או להפעלתה.[8] ככל שהתאגיד הופעל, על בית המשפט להורות בסופו של ההליך על אחת משתיים: (א) אישור תכנית לשיקום כלכלי במסגרתו התאגיד ממשיך לפעול כעסק- חי[9](ב) פירוק התאגיד.[10]

ב. ההחלטה האם התאגיד פורק או שמא אושרה בעניינו תכנית לשיקום כלכלי, משפיעה על גימלת הביטוח הלאומי.

ג. במקרה של צו לפירוק התאגיד - לאחר החלטה בדבר פירוק התאגיד, העובדים זכאים לקבל גימלה מהמל"ל עד לתקרה החלה כיום, אולם עובד לא יהיה זכאי לקבל בגין רכיב שכר העבודה יותר מפי חמש מהשכר הבסיסי, קרי 53,890 ₪.[11] באשר לרכיב פיצוי פיטורין אין כל הגבלה עד לתקרה הקבועה בחוק.

ד. במקרה של צו לשיקום כלכלי של התאגיד - אם אושרה תכנית לשיקום כלכלי, רק העובדים שלא המשיכו לעבוד בתאגיד, ואף לא המשיכו לעבוד בתאגיד שרכש את הפעילות העסקית[12] יהיו זכאים לקבל גימלה ובלבד הגימלה בגין שכר עבודה תשולם רק בגין חמשת החודשים שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

ה. מבחינת פרוצדורת הגשת התביעה – את תביעת החוב, העובד מגיש למל"ל באופן ישיר (ולא באמצעות בעל התפקיד) והמל"ל הוא זה אשר בודק ומכריע בתביעה. למל"ל יש חובת דיווח לנאמן על הכרעותיו.

ו. ערעור על הכרעת המל"ל, יוגש ע"י העובד לבית המשפט של חדלות פירעון[13] (ולא לבית הדין לעבודה).

ז. המל"ל אינו חוזר בדין קדימה לקופת הנשייה בגין הגימלה ששולמה על ידו.[14]

 _______________________________________________

לְמה כדאי לשים לב  

א. ככל שצו פתיחת ההליכים יכלול גם צו לפירוק התאגיד (וזהו המקרה הנפוץ) ובהנחה שהמל"ל יהיה ערוך בכח אדם מספיק, העובדים יוכלו לקבל את הגימלה בזמן קצר ביותר הן בשל כך שאין צורך להמתין חודשים אחדים לצו פירוק כפי המצב כיום והן בשל כך שנחסכה בדיקה והכרעה של הנאמן אשר קדמה לבדיקת המל"ל.

ב. הזכויות של העובדים, לא נפגעות בדין החדש במקרה של פירוק למעט בעניין תקרת שכר העבודה. מדובר אמנם בתקרה מופחתת אולם היא לא רלבנטית למרביתם המוחלט של העובדים (שעה שלרוב היקף השכר הנתבע אינו מגיע לתקרה).

ג. לעומת זאת, בכל הקשור למתן צו לשיקום כלכלי של התאגיד, קיימת בנוסח החוק דהיום אי בהירות אשר יכולה לפגוע קשות בעובדים ואף לסכל שיקום כלכלי בשל התנגדות העובדים. על פניו, לפי הוראת השעה, בכל מקרה בו העובד ממשיך לעבוד בתאגיד או אצל מעסיק שרכש את פעילות התאגיד הוא לא זכאי לגימלה. לדעתנו, יש לפרש את הוראת השעה באופן בו הגימלה תישלל רק לגבי עובד הממשיך לעבוד דהיינו שיש לו רצף זכויות. במקרה בו מסתיימים יחסי עובד ומעביד (וכך קורה במרבית ההסדרים), העובד עדיין יהיה זכאי לגימלה.

ד. בין כך ובין כך, על מנת להתמודד מול ההגבלות החלות בהוראת השעה, יש להעדיף, במקרים המתאימים, את מכירת פעילות החברה לגורם אחר אגב מתן צו פירוק לתאגיד.

ה. בכל מקרה, לעניות דעתנו, העובדים יוכלו להתנות את הסכמתם לתכנית לשיקום כלכלי, שאינה כוללת המשך זכויות של העובדים בקבלת "חלופת הפירוק" מקופת הנשייה דהיינו קבלת מלוא הגימלה לא כל הגבלה.

 _______________________________________________              

1] בעל שליטה בחברת מעטים בהתאם לסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי אינו זכאי לקבלת גימלה.

2]ע"א 110/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס, [פורסם בנבו], 28.1.14. לאחרונה ניתנה פסיקה מחוזית לפיה יש לאשר תשלום גימלה כאשר אושר הסדר נושים שתכליתו פירוק. ראה פר"ק (מחוזי ת"א) 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 05.05.2019).

3] סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי.

4] סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי.

5] פש"ר (ת"א) 66/98 איזדורפר חיים נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.6.2001). לגבי המועד שבו על המל"ל להגיש את הערעור אין הכרעה בפסיקה ראה פר"ק (מחוזי י-ם) 24455-03-14 צבי ויתקין יוסף ו-56 אחרים נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 11.02.2019).

6] סעיף 192 לחוק הביטוח לאומי.

7]במסגרת החוק נכללה בסעיף 377 הוראת שעה לתקופה של 3 שנים ולהלן נפרט את המצב המשפטי בהתאם להוראת השעה.

8] סעיף 23 לחוק החדש.

9] סעיף 80 לחוק החדש וכן ראה הגדרת "שיקום כלכלי" בסעיף ההגדרות של החוק.

10] סעיף 94 לחוק החדש.

11] סעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי.

12] סעיף 377(2)(ב)(2) לחוק החדש.

13] סעיף 193 לחוק הביטוח הלאומי.

14] סעיף 192 לחוק הביטוח הלאומי.