{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

 לקוחותינו ועמיתינו היקרים/ות,   

החודשיים האחרונים, בסימן וירוס הקורונה, שינו אצל כולנו את חוקי המשחק, באשר להתנהלות המשק כולו, עסקים קטנים וגדולים, מפגשים ויחסים עם קרובינו, תרבות המשפט והפנאי, קבלת החלטות קצרות ארוכות טווח ובעיקר - ביכולת התנועה והתכנון שלנו.

אף על פי שבמשך החודשיים הללו השתנה כל כך הרבה, משרדנו לא עצר לרגע והמשיך בעבודתו המשפטית, בכתיבה ומחקר, בפיתוח רעיונות וכנסים מרתקים (נפרסם בקרוב), ובעיקר בהובלת לקוחות ותיקים משפטיים במסירות ובגמישות הנדרשת.

החודש הזה אנו מתרגשים וגאים להציג את עבודת התזה הראשונה שפורסמה במסגרת מיזם 'העבודות האבודות' - אסופת עבודות סמינריון ומחקר בתחום דיני המשפחה (תוכלו לקרוא על כך בהמשך העמוד). ברצוננו להודות לעוה"ד הילה אוחיון גליסקמן, כותבת התזה "גירושין אפורים", על הירתמותה למיזם.

 

בברכת חודש מלא בבריאות ובשורות טובות

צוות משרד קניר

 

מתחתנים בצרפת, מתגרשים בישראל

עולם משפטי חדש נפרס בפנינו בשני העשורים האחרונים, עם העלייה הגוברת של יהודי צרפת לישראל. בני הזוג שנישאו בצרפת עולים לארץ וחלום העלייה מתממש - רוכשים בית במשותף באזור מגורים איכותי, מגדלים את הילדים בסביבה מיטיבה, מפתחים קשרי מסחר ועבודה, נוטעים שורשים ומנהלים את חייהם במשך שנים יחד. ישראלים לכל דבר ועניין.

מה יקרה לאותו זוג צרפתים/ישראלים, שמבקש להתגרש בארץ הקודש?

מאמר חדש שפורסם באתר כלכליסט, שיתוף פעולה בין עו"ד יהונתן קניר וד"ר עו"ד דבבורה אביטבול מומחית לדין הצרפתי, משרד עו"ד ונוטריון אביטבול ושות'.

 

למאמר

מיזם העבודות האבודות יצא לדרך!

לפני כחודשיים השקנו קול קורא לקהילת דיני המשפחה בישראל להגיש ולפרסם עבודות סמינריון ומחקר בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי במסגרת מיזם 'העבודות האבודות', שיהיו פתוחות לעיון וקריאה לכל החפץ באתר משרדינו.

והנה, אנו מתכבדים להציג בפניכם את עבודת התזה הראשונה שנבחרה:

"גירושין אפורים": חווית הגירושין של נשים בגיל מבוגר
במסגרת דיני משפחה בישראל
מאת: עו"ד הילה אוחיון גליקסמן

מחקר מרתק ומאלף העוסק בתיאור והבנת חוויות הגירושין של נשים שהתגרשו בגיל מבוגר, במסגרת דיני המשפחה בישראל. המחקר נערך על רקע עלייה מתמדת בשכיחות הזוגות המתגרשים לאחר גיל 50, תופעה אשר זכתה לכינוי grey divorce.
המחקר נערך בשיטת מחקר איכותני- פנומנולוגי, המאפשר הבנה עשירה ומעמיקה של המשמעות שניתנה להליך המשפטי שחוו נשים שהתגרשו בגיל מבוגר בישראל. שיטת הדגימה הייתה דגימה מכוונת של נשים העונות לשלושה קריטריונים: נשים יהודיות, שהתגרשו לאחר גיל 55 והיו נשואות לבן זוגן לפחות 20 שנים.
במהלך המחקר, נוהלו ראיונות עומק חצי מובנים עם 13 משתתפות, שכללו שאלות מובנות מראש, לצד הותרת מקום למשתתפות לחשוף את החוויה, הדעות והעמדות שלהן, ביחס לחוויית הגירושין שלהן.

אודות המחברת: עו"ד אוחיון גליקסמן עוסקת בגישור וליווי משפחות בתהליכי העברה בינדורית, בעסקים משפחתיים, ובעריכת הסכמים משפחתיים. הילה סיימה בהצטיינות את התואר השני בגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) (MA) באוניברסיטת חיפה, במסגרתו כתבה את עבודת המחקר.

אנחנו מודים לעוה"ד אוחיון גליקסמן ולכל המשתתפים והמשתתפות במיזם.

קריאה מהנה!

לקריאה
רוצים להצטרף למיזם?

ביטול צו עשה המורה על העברת סרטונים ותמונות

 

הבעל הגיש תביעה נזיקית בגין לשון הרע והפרת הפרטיות נגד האישה, שבמסגרתה טען כי האישה שתלה מצלמות סתר בחדר המיטות ותיעדה את חיי המין שלו עם בנות זוג שונות. הבעל עתר למתן צו שיאסור על האישה לפרסם את הסרטונים ובנוסף, עתר למתן צו המורה על העברת כל החומרים המצולמים לידו.

בֵּית הַמִּשְׁפָּט לְעִנְיְנֵי מִשְׁפָּחָה נתן את הצו המבוקש והורה לאישה למסור לידי הבעל את כלל הסרטונים והתמונות.

הִאישה (הַמְּיֻצֶּגֶת עַל יְדֵי מִשְׂרָדֵנוּ) הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הקובעת כי עליה למסור את החומרים המצולמים, שכן בהחלטה זו נפלו שגיאות שונות, בין היתר, נתינת הצו במסגרת בקשה לסעד זמני, טרם בירור תביעת הבעל, טרם הגשת כתב הגנה על ידי האישה והעובדה כי מדובר בסעד זמני שמשנה את המצב הקיים ומהווה למעשה חלק מהסעדים הסופיים בתביעה ואינו יכול להינתן כלאחר יד.

ביהמ"ש הַמְּחוֹזִי קיבל את בקשת הערעור של האישה – והורה על ביטול הצו המורה עליה להעביר את החומרים המצולמים לידי הבעל. ביהמ"ש התייחס גם לנטל ההוכחה, שעל מבקש הצו החובה לנמק ולספק הסבר מהותי מדוע הוא זכאי לקבלו.

תיק שהובילו עוה"ד יהונתן קניר ועוה"ד מיכל קניר לובלין ממשרדינו.

 

לפסק הדין

תביעה לביטול מזונות ילדים

לפני מס' שנים הצדדים התגרשו והסדירו בהסכם גירושין את תשלום מזונות בתם המשותפת ובתה של האם מנישואים קודמים, וקבעו כי שינוי נסיבות לא יביאו לפגיעה בדמי המזונות – "הם הביאו בחשבון את כל הצרכים של הבנות ואת יכולת האב לעתיד, אף אם ישתכר מעבר…". כעבור מס' שנים, מערכת היחסים בין האם לילדה עלה על שרטון, והאם גירשה את הבת מביתה.

האם, שניתקה עם הילדה כל קשר וביקשה מהאב מפורשות לקחת אחריות מלאה על הבת תוך שהיא מודיעה בהודעת וואטסאפ לאב על ויתור בקבלת המזונות – פתחה בהליך בהוצאה לפועל לגביית המזונות מידי האב, כשהיא סומכת ידיה על הוראת הסכם הגירושין וטוענת כי הסכמים צריך לכבד.

האב (המיוצג על ידי משרדנו) קיבל לביתו ולמשמורתו המלאה את הילדה וביקש להפסיק את תשלום המזונות לידי האם.

ביהמ"ש לְעִנְיְינֵי מִשְׁפָּחָה קבע כי ניסיונה של האם לגבות את מלוא מזונותיה של הבת לאחר שגירשה אותה מן הבית ולא מוציאה עבורה "אגורה שחוקה" (כלשון ביהמ"ש) חמור ביותר. לדידו של ביהמ"ש, הצדדים ידעו לרשום בהסכם כי דמי המזונות לא יושפעו משינוי ביכולת ההשתכרות של האב, אולם בשום מקום לא נרשם כי דמי המזונות יוסיפו להיות משולמים גם במקרה בו הילדה תעזוב את בית האם ותתגורר עם האב.

ביהמ"ש קיבל את תביעתו של האב לביטול המזונות וסיכם את דבריו בכך שהתרשם מרוחב ליבו של האב ומהעובדה הברורה כי לא הגיש תביעה לביטול מזונות כדי להסיר ממנו אחריות (האב ממשיך לתמוך כלכלית בבתה הבגירה בת ה – 28 מנישואיה הקודמים האישה!) אלא על מנת לעשות צדק עמו ובעיקר עם בתו שסולקה על ידי אמה.

 

לפסק הדין

סילוק תביעה למתן סעד מן היושר

בני הזוג, אזרחי ישראל, נישאו זה לזו ונולדו להם ילדים. לאחר נישואיהם, עקב עבודתו של הבעל, עברה המשפחה להתגורר מחוץ לישראל.

לאחר גירושי הצדדים, חזר הבעל להתגורר בישראל, ואילו האישה והילדים נותרו להתגורר מחוץ לארץ. הצדדים הסדירו את כל ענייני הגירושין – חלוקת רכוש, משמורת ומזונות ילדים – בהסכם גירושין שאושר בבית המשפט מחוץ לישראל, וניתן פסק דין בבית המשפט הישראלי הקובע כי בכל הנוגע לילדי הצדדים, הוראות הסכם הגירושין ניתנות לאכיפה גם בישראל.

התובעת הגישה תביעה לבית המשפט בישראל למתן סעד מן היושר לאכיפת הוראות הסכם הגירושין הנוגעות לחיובי המזונות, כשלטענתה חייב הבעל בתשלום של מיליון יורו.

הנתבע (לקוח המשרד) טען כי ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בעניין זה, וכי בפועל טוענת האישה לחיובים אשר כלל לא אושרו ולכן, לא מתקיימים התנאים הנדרשים למתן הסעד המיוחד והחריג של הוצאה לפועל מן היושר.

ביהמ"ש לְעִנְיְינֵי מִשְׁפָּחָה סילק את התביעה על הסף וקבע כי לפי מבחן מירב הזיקות ובחינת הסעד המבוקש – ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לידון בעניין זה, והוסיף כי התובעת לא הצליחה להוכיח את נסיבות תביעתה. הוכח כי הבעל משלם מזונות ילדים בקביעות, ולא הוכח חוב בגין מזונות עבר.

בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה נקבע כי מרכז חייהם של הצדדים אינו בישראל (באחד מן ההליכים המשפטיים האישה ביקשה שביהמ"ש הישראלי יפטור אותה מהתייצבות לאור מגוריה מחוץ לישראל!), הדין החל על הצדדים הנו הדין הזר, כמו כן מרבית מנכסי הבעל אינם מצויים בישראל, והעובדה שהבעל נמצא כיום בישראל אין בה כשלעצמה כדי ליצור זיקה מספקת לישראל.

 

לפסק הדין

עדכוני פסיקה - חודש יוני

לעדכון

נשמח לשמור על קשר


 

שדרות דוד המלך 1 תל אביב 6495301
טל. 6966903 - 03 , 6916375 - 03 | פקס. 6960907 - 03

דוא’’ל. office@kanirlaw.co.il 

כתובת האתר: www.kanirlaw.co.il

נשלח לכתובת Michal@kanirlaw.co.il מהכתובת office@kanirlaw.co.il
שולח: משרד עו"ד קניר ושות'
כתובת השולח: שדרות דוד המלך 1 תל אביב 64953
הסרה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה