הרעיון של ברית, הגורם התחייבות לאדם, קשה מבחינה רגשית. האדם אינו רוצה להיות מחויב. ישנה הרגשה, שההתחייבות מגבילה את יכולת האדם להיות משוחרר, להיות הוא.
האמת היא שונה לחלוטין. אדם שאינו נתון לבריתות, נתון הוא לרגש המשתנה, הבנוי
מההשתנות הסביבתית שלו. הרגש פועל על נקודת זמן פרטית והיות והאידֵאה המחברת, היא לא במקום מורגש זה, על כן אין לסמוך על הרגש כנקודת חיבור, אלא על הברית המחייבת. שאם לא כן, ברית הבנויה רק על הרגש רגעי, עתידה הודאִי הוא, פרוד ולא חיבור.
אמנם ישנם דברים, שטוב שנשאירם פתוחים להחלטות משתנות ומזדמנות, אך בדברים החשובים בחיים, ראוי שניצור בריתות, נקודות התחייבות גם פרטיות וגם ציבוריות.
(מתוך ספר הרב) |