הבנו, הימים הם ימים מורכבים (ואפילו מאוד), אז לפחות שנצחק קצת...
מחיאות כפיים לערוץ הכיבוד ולרועי כפרי (הקליקו על התמונה)
בברכת ימים טובים, צוות משרד קניר
מיזם העבודות האבודות: שינויים בהסדרי ממון בגירושין
לפני כשנתיים, בנובמבר 2018, פורסם ״בג"ץ הבגידה״ אשר דן בפסק דינו של ביה"ד האזורי בחיפה, ובדעת רוב אישרר את הקביעה כי מעשה בגידה, של אישה, יכול להוות שיקול לשלול את שותפותה בזכויות בבית, וקבע כי ביה"ד הרבני הגדול היה מוסמך להביא עניין זה במניין שיקוליו.
באמירתו של כב' השופט א' שטיין, שנאמרת בצריך עיון – שבגידה יכולה להוות גורם לשינוי בחלוקת הרכוש – רעדו אמות הסיפין כפי שאנו מכירים אותן, בוודאי מבג"צ. מדובר באמירה דרמטית וכבדת משקל, שכן עצם שקלול בגידה כשיקול לשלילת רכוש, הנה בבחינת רעידת אדמה משפטית בדיני המשפחה, על כל המשתמע מכך.
בעבודת סמינריון זו, עו"ד גביזון בוחן לעומק את הסוגיה המורכבת בדבר מעמדם של שיקולי אשמה בחלוקת רכוש בין שני זוג בהליך גירושין, לצד בחינה ממוקדת של השאלות, האם הסדר הממון צריך לשקף את הנישואין שקדמו לו, מתי מתייחסים להתנהגות בני הזוג בקביעת חלוקת הנכסים ומתי לא, באילו מקרים יש ליתן השפעה לעילת הגירושין ובאילו מקרים ייקבע שנישואין שנגמרו בעקבות אשמה של צד אחד הם נישואין רגילים בהם הרכוש שווה.
עבודת מחקר זו יורדת לעומקם ולפרטיהם של הסדרי הממון בגירושין על פי שתי שיטות המשפט הנהוגות במדינת ישראל, המשפט העברי והדין הישראלי.
אנו מזמינים אתכם ואתכן - עורכי דין, אנשי אקדמיה, מתמחים וסטודנטים, למשפטים לקחת חלק במיזם ולפרסם את עבודות הסמינריון והמחקר שכתבתם בנושאים הנוגעים לדיני משפחה ומעמד אישי.
רוצים לעניין קולגה בפרויקט? לחצו כאן והעבירו הלאה!
תביעה להפחתת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין, ודיון בשאלה האם יש לראות בהוראות ההסכם כמקשה אחת?
הצדדים הורים לשני ילדים משותפים (בני 15 ו – 13). בשנת 2013 אושר בין הצדדים הסכם גירושין בו נקבעו, בין היתר, מזונותיהם של שני הקטינים בסך של 10,000 ₪ לחודש.
בשנת 2017 הגיש האב (לקוח המשרד) תביעה להפחתת מזונות לאור שינוי נסיבות מהותי ובהתאם להלכת בע"מ 919/15. האם התנגדה לתביעה וטענה כי יש לראות בהסכם הגירושין כהסכם שלוב, וסכום המזונות שקבעו גילם את חלקה בזכויות הסוציאליות של האב, זכאותה לכתובה ופערי שכר בין הצדדים. כמו כן, לטענתה לא חל שינוי נסיבות מהותי ולפיכך אין הצדקה להתערב בסכום המזונות. בית משפט לענייני משפחה קיבל את תביעת האב והורה על הפחתת המזונות לסך של 1,500 ₪ עבור כ"א מהילדים.
האם הגישה ערעור על פסה"ד הראשון וביהמ"ש המחוזי קבע כי לאור סעיף בהסכם הגירושין הקובע במפורש כי "בהתקיים שינוי נסיבות מהותי יוכל כל צד לפנות לבית המשפט בעתירה להגדלת או הקטנת המזונות" - נטל ההוכחה לטענת הסכם שלוב הנו גבוה יותר, והחזיר את התיק לבימ"ש לענייני משפחה לדון בטענה לגופה.
ביהמ"ש לענייני משפחה חזר ועיין בכל הראיות בתיק ולא מצא ראייה אחת שיש בה לתמוך בטענת האם. יתרה מכך, למרות שנטל ההוכחה הוא על האם, משרדנו ביקש לנהל הליך הוכחות קצר בו יוכיח כי המזונות שנקבעו בהסכם אינם קשורים ותלויים בהסכם הרכושי או בוויתור של הנתבעת על זכות כלשהי, אולם הנתבעת סירבה לכך. האם סירבה לחשוף עובדות נוספות כלשהן בבית המשפט להביא ראיות שהיו אמורות להיות לכאורה לטובתה, שעה שיכלה לעשות כן.
ביהמ"ש קבע כי חל שינוי מהותי בנסיבות, בחן את הנסיבות החדשות ולמרות שיכול היה להגיע לתוצאה פחות נוחה לאם מבחינת מזונות, לפי הערכה חשבונאית מכוח בע"מ 919/15, מצא להותיר את דמי המזונות כפי שפסק בפסה"ד הראשון.
תביעה לביטול חיוב במזונות קטינים בטענה לשינוי נסיבות
האם גידול בשכר התובע מהווה שינוי נסיבות ?!
מה יפסוק ביהמ"ש בתביעה לביטול מזונות ילדיו של אב, שמרוויח כמעט פי שלוש מהכנסתו בעת מתן פסה"ד הקודם, שעל פי העובדות בתיק פרט לגידול בהכנסותיו שלו לא חל כל שינוי נסיבות אחר וככל שהתקיים שינוי כאמור הרי שהוא היה לטובתו, אב שהכנסתו מתקרבת ל- 20,000 ש"ח בחודש נטו והוא בעלים של מספר נכסי מקרקעין?
נכון מאוד, תביעתו תדחה.
בפס"ד חדש שניתן לטובת לקוחת המשרד (האם), ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי האפשרות לעיין מחדש בסכום מזונות פסוק בטענה לשינוי נסיבות, מתייחסת למקרים בהם עקב שינוי מהותי בנסיבות אין זה צודק להשאיר את פסה"ד על כנו. במקרה הזה, התובע טען כי כל שינוי בהכנסה – כולל שינוי לטובה – מקים לו זכות לעתור לעיון מחדש בגובה המזונות, שלמעשה ביהמ"ש הסביר כי עלייה בהכנסות יכולה לתמוך בהגדלת מזונות ולא בהפחתתם, ולפיכך אין בשינוי לטובה כדי לעמוד בדרישות הפסיקה לגבי שינוי נסיבות.
