שמחת עליונים ותחתונים

אחד הדברים החשובים של מתן תורה הוא בטול הגזרה. עד מתן תורה היתה גזרה שהעליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה.

בשעת מתן תורה ה' בטל גזרה זו לעולם ועד – "ומשה עלה אל האלהים", התחתונים עלו אל העליונים, "וירד הוי' על הר סיני" - העליונים ירדו לתחתונים. והיתה שמחה בשני העולמות - "עליונים ששו ותחתונים עלזו".

הנה הפיוט לחג השבועות בניגון המסורתי. שרים אותו בכמה חסידויות, במיוחד חסידי קרלין, במקור הוא מצאנז -רבי אלעזר בריזל- ליפשיץ הביאו לקרלין.

עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְתַחְתּוֹנִים עָלְזוּ,

בְּקַבָּלַת תּוֹרָה הַכְּתוּבָה מִסִּינַי.

תֹּאַר כַּלָּה מְאֹד נִתְעַלָּה,

בְּקַבָּלַת יוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.

שיר השירים – ר' נפתלי מרופשיץ

חג מתן תורה הוא כמו חתונה. כתוב בשיר השירים "וביום חתונתו" וחז"ל דורשים "זה מתן תורה".
את מגילת שיר השירים קוראים בחג הפסח, אבל מפסח עד חג השבועות – הכל ימי ההכנה לחתונה.
כל הימים האלה, כל ספירת העמר שאנחנו כעת בסיומה, הם געגועים של הכלה לחתן – הכל הכנה, כמו ספירת שבעה נקיים (כך כתוב בספר הזהר הקדוש), כדי שבליל שבועות הכלה תטהר לחתן שלה, לחג שבועות, לחתונה של מתן תורה.

אם כן, כל הזמן הזה הוא המשך של שיר השירים. שיר השירים הולך ומתעצם, הגעגועים, הצפיה לנישואין, הולכים ומתעצמים עד חג שבועות.

זה לא דבר פשוט לקחת פסוקים קדושים משיר השירים ולשיר אותם (גם מבחינת ההלכה). "כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים" – הוא השיר הכי מקודש בעולם. האם מותר לי בתור מלחין/זמר/מנגן לקחת פסוקים שהם קדש קדשים ולשיר אותם?

הנה שיר של אחד מגדולי הצדיקים, רבי נפתלי מרופשיץ, על המילים "שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיהו". אם יש בעיה לשיר מלים משיר השירים, הרי בפסוק הזה היינו חוששים יותר מהכל... אם לא היה מדובר ברבי מרופשיץ, לא היינו מעזים לעשות כך. אבל עכשיו יש לנו 'הכשר', מאה אחוז בסדר.

מתן תורה הוא החתונה הגדולה של הקב"ה עם עם ישראל. וגילוי טעמי התורה הוא "ישקני מנשיקות פיהו".

לפני כמה שנים סיפר הרב גינזבורג על תקליט ששמע בנערותו, שנקרא "ניגונים של הבעל שם", והיה שם ניגון של ר' נפתלי מרופשיץ על שיר השירים.

ידיד נפש

זהו ניגון מח' תמוז תשע"א – שהוקדש לאיל נוקד ז"ל.

איל למד אצל הרב גינזבורג בקבר יוסף הצדיק, ונפטר לאחר מחלה קשה. את ההודעה על הסתלקותו קיבל הרב גינזבורג כשעמד לעלות למטוס בדרכו לספרד. "לפני הטיסה הודיעו לי שהסתלק התלמיד שלנו איל נוקד", סיפר הרב. "היה הרבה קשר, הרבה מה לספר – והבשורה הזו ממש נתנה לי מכה לפני הטיסה. מאד הצטערתי שלא אהיה פה ללוויה ובמשך השבעה".

הרב סיפר כי בזמן הטיסה חשב על איל, ובעקבותיו על הפסוק "ירוץ עבדך כמו איל", "ומכך בא הניגון הזה".

הרב הוסיף והזכיר את התקף הלב שקיבל במהלך אותה נסיעה, בעקבותיו אושפז למספר ימים ושב לארץ. "כל הזמן, גם כשהייתי בבית רפואה שם, בימי השבעה שלו, הכל היה קשור לניגון הזה ולמחשבות עליו, איל נוקד ע"ה. כל הניגון בא מהמחשבה על המילים 'ירוץ עבדך כמו איל'".

רשב"י ידיד נפש

בהשגחה פרטית מופלאה, בליל ל"ג בעומר השנה, הביא הרב גינזבורג בשם רבי צבי הירש מזידיטשוב, המכונה ה"עטרת צבי", שרבי שמעון בן יוחי (כפי שמופיע בגמרא) שווה בגימטריה ידיד נפש אב הרחמן.
הרב הסביר שרבי שמעון שייך ל"רחמן", הוא מעורר רחמים על ישראל, ככתוב שבזכות ספר הזוהר יצאו מהגלות ברחמים. העבודה שלנו היא להרבות אהבה ואחדות בינינו, ועבודה כזו מעוררת את גילוי ה"ידיד נפש אב הרחמן" לגאלנו ברחמים.

לאחר מכן, שרו את "ידיד נפש", לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.
סמוך לזמן הזה, התרחש האסון במירון, ובו עלה למרום אחד מתלמידי הרב בשם ידידיה פוגל ז"ל, ידידיה אהב את הניגון "ידיד נפש" כשמו, ובהלווייתו שרו את הניגון.