אם לא רואים טוב את המייל לחצו כאן

איך לעשות פחות ולהספיק יותר
(רוב הזמן)

בדרך כלל אני מאוד ריאלית בעניין הלו"ז שלי. אני מודעת לעובדה שהקלנדר סובל הכל ושאפשר לדחוס אותו בצפיפות, אבל בפועל זה הולך יותר ככה:

אם נגיד יש לי פגישות בתל אביב, אפילו רק אחת או שתיים – כל היום סגור ביומן ואני לא מוסיפה משימות לפני או אחרי, כי אני כבר יודעת שלא אתחיל שום דבר רציני לפני הנסיעה, ובטח שלא אחרי שאחזור ממנה. כלומר אני לא שמה דברים שגורלם נחרץ מראש להידחות. אני גם לא משלה את עצמי שאעבוד ברכבת, אגב, כי אני יודעת שבסוף אבהה החוצה ואחפש פלמינגו בבריכות של מעגן מיכאל...

ואם יש תרגיל להגיש לאוניברסיטה והוא אמור תיאורטית לקחת לי יום אחד – אסגור לו ביומן יומיים, כי היום הראשון יוקדש לדחיינות. אין שום טעם שאסגור רק יום אחד, כי כל תרגיל לאוניברסיטה זקוק ליום של דחיינות לפניו, ואם אסגור לו רק יום אחד – ייווצר לי איחור בקלנדר, לחץ בלב וענן מועקה מעל הכל.

וכשיש אפיון שפה (זה הקו הירוק שרואים כאן למטה בתמונה) - הוא חולש לבדו על שבועיים. כמו מלך. ככה אני יכולה להתחיל ולסיים את המשימה, לסמן וי גדול ולשים אותה מאחוריי. עדיף משימה אחת עם וי מאשר 10 משימות שנדחות שנים. לעשות פחות, להספיק יותר.

ובאוגוסט, כשגדוד משמח של קרובי משפחה וחברים עם ילדים-נטולי-קייטנות עושה את דרכו בשיירות לטיול בחיפה, אני מגדילה לעשות ומפעילה מענה אוטומטי שאומר שאני בחופש לכל אוגוסט. אפילו שאני לא. צריך להנמיך ציפיות. מעצמנו, מכולם.

תכלס, זו ההמלצה הכי גדולה שלי לניהול לו"ז: להנמיך ציפיות.

הקלנדר של החיים יכול להכיל בפועל הרבה פחות ממה שרומזת קשת הצבעים היפה של הקלנדר הדיגיטלי. לכן הלו"ז הגוגלי שלי נראה הרבה פעמים מאוורר למדי כשהלו"ז של החיים מלא עשייה.

ואז כששואלים אותי איך אני מספיקה כל כך הרבה, אני עונה שהסוד הוא למחוק פריטים מהטו-דו-ליסט. באגרסיביות. כי כשמתכננים לוחות זמנים בכנות כואבת – נשאר בהם מעט מאוד מקום ורק למה שהכי הכי חשוב. כל השאר – עף. נמחק. מקסימום נכתב באיזו מחברת לימים שבהם אחשב מסלול מחדש. ככה מסיימים דברים – בוחרים אותם בקפידה ומשאירים רק אותם. כן, זה אומר שהבסיס של לו"ז ריאלי (ולכן אפקטיבי) הוא לדעת בכל רגע נתון מה הכי חשוב לי, היום ולטווח הארוך.

ועדיין, לפעמים אני לוקה באופטימיות-יתר, בעיקר בכל מה שקשור להרשמה למיטאפים אונליין. כי קל מאוד להירשם (ולהאמין בלב שלם!) שבסוף יום עבודה מתיש אשב על הספה בנחת עם לפטופ ואצפה במיטאפ על שמישות בממשקי קול.

יה רייט!

את מתכוונת: תימרחי על הספה ותצפי בכל הרילס שיש לעולם להציע?

בקיצור, להנמיך ציפיות.

סנאי אוכל שקדים. חשוב להישאר מעודכנת

הבעיה היא שאני אוהבת להמליץ לכם כאן על הדברים הכי איכותיים שראיתי וקראתי, אבל בחודשים האחרונים פשוט לא הגעתי לראות או לקרוא שום דבר.

הייתה לי תקופת בחינות באוניברסיטה ומייד אחריה התחיל סמסטר קיץ, התקדמתי בפרויקטים עם משרד העבודה ועם ישראל דיגיטלית, עשיתי שת"פ עם טל פלורנטין (יס! פרטים בהמשך המייל), ובעיקר בעיקר כתבתי אפיון שפה לחברת החשמל. הוא היה אחד המאתגרים והמרתקים, וכשהצגתי אותו להנהלת החטיבה גם זכיתי לבקר בתחנת הכוח רדינג, רגע לפני שהיא הופכת למוזיאון.

אז לא היה לי זמן לאף אחד מהמיטאפים אונליין שנרשמתי אליהם.

ואם נהיה כנים: הם פשוט הפסידו לסנאים.

אבל אין סיבה שגם אתם תפסידו אותם! אז הינה ארבע הרצאות שלא צפיתי בהן.

הן נראות לי רציניות, מעניינות וחשובות, ותכלס אני מרכזת אותן כאן כדי שגם אני בכל זאת אסגור יום או יומיים בחגים, כשהכל רגוע יותר, ואקדיש אותם ללימודים ולהתעדכנות, כי זה באמת מאוד מאוד חשוב, ובסוף לו"ז הוא עניין של סדר עדיפויות.

אז הינה הן, בחרו את זו שהכי רלוונטית לכם וצפו:

שמישות בממשקי קול, עם פרסטון סו, שהוציא ממש עכשיו את הספר Voice Content and Usability (קישור לספר) >

למה כדאי להגיע לתהליכי כתיבה בגישה של ניהול פרויקטים >

איך להשתמש ב-Figma ככותבים >

היכרות עם Dark patterns בקופי כדי שלא ניצור אותם בעצמנו בטעות (במבט מהיר ראיתי שצריך לצפות במהירות 1.5, הוא מדבר נ-ו-ר-א לאט):

ונעבור להמלצות מניסיון:
מאחורי הקלעים של המיקרו-קופי של Buyme

• איך אפיון שפה משפיע ישירות על הקופי? (כולל דוגמאות)
  
  
• איך מלמדים עובדים חדשים מהו הקול של המותג, בעיקר כשהחברה גדלה וכבר לא מגיעים אישית לכל עובד ועובדת?
  
  
• באיזה שלב בעבודה השוטפת כותבים את הקופי, מי עושה את זה ועל איזו פלטפורמה?
  
  
• מה לא עבד בקופי של הכפתור הכי חשוב ב-Buyme, מה עובד עכשיו טוב יותר, ולמה?
  
  
• איך שומרים על קשר עם שירות הלקוחות בשביל פידבק שוטף?
  
  
• איך מותג אחד מדבר גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקיים?
  
  
• והכי חשוב - האם הודעת ההצלחה המפורסמת של Buyme בכלל עובדת?

אלה רק חלק מהנושאים שדיברנו עליהם בפרק הפודקאסט הסופר-כיפי הזה, שאפשר ללמוד ממנו המון על תהליכי כתיבת מיקרו-קופי בארגונים ובכלל.

למי שפחות בעניין של האזנה לפודקאסטים - יש גם תמלול כתוב.

כתיבת UX בערבית – מכירים?

אני אוספת פרטי התקשרות של חברות ופרילאנסרים שכותבים UX בערבית, כדי שאוכל להפנות אליהם פרויקטים שמגיעים אליי וכדי שאוכל לשתף את הרשימה הזאת כשתתגבש.

אני לא מתכוונת לקופירייטינג ולכתיבה שיווקית, אלא לכאלה שממש כותבים לאינטראקציה, לאפליקציות, מבינים UX, כותבות ל-UI או עושים לוקליזציה לערבית.

אם זה אתם או שעבדתם עם כותבים כאלה – אשמח שתשתפו אותי במייל: kinnerety@gmail.com 

אתם משתמשים באימוג'יז במיקרו-קופי?

אימוג'יז הם עניין מורכב: לא לגמרי ברור אם השימוש בהם נחשב נמוך או שכבר נכנס למיינסטרים, אם כולם מבינים מהם אותו דבר, איך בדיוק לשלב אותם ומתי.

סתיו מורן לשם - מנהלת הקהילה, UX Writing Lead ומרצה למיקרו-קופי באקדמית תל אביב יפו - העבירה הרצאה שעושה סדר ועונה לכל השאלות.

לב לב לב

גם לי יש פספוסי מיקרו-קופי, הינה דוגמה עדכנית

לפני כשבועיים עלה בקבוצה שלנו פוסט שבו משתמשת סיפרה שהתחילה לבכות בגלל מיקרו-קופי באזור האישי הממשלתי. המיקרו-קופי היה "בקרוב אצלך" (ב-empty state) והוא נגע לה בנקודה רגישה מאוד.

אני כתבתי את המיקרו-קופי הזה (בלי הרווח לפני הפסיק...), והצטערתי מאוד לשמוע על החוויה שהוא גרם לה.

למעשה, אני עצמי כתבתי הנחיה מפורשת באפיון השפה של הממשלה שאין להשתמש במונחים תרבותיים כאלה (כי יש לנו משתמשים ומשתמשות מכל התרבויות) ושיש לנקוט משנה-זהירות בביטויים רגשיים, כי למוצרים של הממשלה מגיעים אנשים ונשים כשהם במגוון רחב מאוד של סיטואציות רגשיות, חלקן מורכבות.

ועדיין פספסתי.

מבאס.

ברור לי שכשכותבים – יהיו בהכרח גם טעויות, אבל למדתי מזה הרבה.

אגב, נירה ולירון וכל הצוות התגייסו ושינו את הקופי כבר למחרת, כך שעכשיו כתוב שם רק "בקרוב".

אפיון השפה של הממשלה עדיין לא נפתח לפרסום לציבור הרחב, אבל קיבלתי אישור לשתף אותו עם קהילת המיקרו-קופי, בעיקר כדי לקבל פידבק מקצועי, כי תמיד תמיד נשמח לשפר אותו. כדאי להתחיל בששת עקרונות הכתיבה ולזרום משם.

האתר הנוכחי הוא משכן זמני לאפיון, רק לצורך פידבקים, ולא עובד במובייל.

שיתוף הפעולה שכולנו חיכינו לו!
(טוב, כנראה רק אנחנו חושבים עליו כבר שנה...)

איפשהו בשיא הקורונה (כשעוד לא ראינו סיכוי שהיא תדעך, ובטח שלא דמיינו שהיא תלך ותחזור ותלך ותחזור), למדתי אצל טל פלורנטין, האחד והיחיד, הראשון לשמו, קורס מעולה על העסקת ספּקים מרחוק.

קצת אחר כך הוא העלה את הרעיון שנשתף פעולה בענייני UX, כי הרי -

כותבי וכותבות מיקרו-קופי רוצים לדעת גם את יסודות ה-UX

מאפייני ומאפיינות UX רוצים לדעת גם את יסודות המיקרו-קופי

צוותי מוצר, שיווק וכתיבה רוצים לדעת גם UX וגם מיקרו-קופי ברמה שתאפשר להם להעריך תוצרים ולפדבק אותם.

זה היה רעיון מעולה. שנה אחר כך הוצאנו אותו לפועל.

אנחנו שמחים להציע חבילה שתסגור לכם את כל הקצוות, ושבה תוכלו לצפות בקורסים הדיגיטליים הבסיסיים של שנינו, ולקבל תמונה מלאה של חוויית המשתמשים, בהנחה משמעותית מאוד:

במקום 2,045 ₪ כשרוכשים כל קורס בנפרד – רק 1,495 ₪ לשני הקורסים יחד.

מדובר בקורס של טל יסודות וסודות חוויית המשתמש

ובקורס שלי מיקרו-קופי: המשתמשים שלכם יתאהבו.

זו הזדמנות של ממש לרכוש חבילת ידע ומיומנויות שיקפיצו את המוצרים הדיגיטליים שלכם, וגם ייתנו לכם יתרון יחסי רציני.

נ"ב אם כבר רכשתם את הקורס שלי ואתם רוצים גם את הקורס של טל, אל דאגה, הוא הסכים בנדיבות לתת גם לכם הנחה רצינית. כתבו לי ואשלח לכם קישור.

פינת האוף-טופיק

לעצמאיות ועצמאים

מישהו שאל אותי במייל אם אני יכולה לייעץ לו איך להגדיל את מעגל הלקוחות.

אני בדרך כלל לא מייעצת, זה פשוט לא המקצוע שלי, אבל איכשהו העניין נגמר ברשימה של 49 דברים שאפשר לעשות כדי לקדם את העסק.

שיתפתי את הרשימה בפייסבוק, ומישהי כתבה לי בתגובה: "הטקסט הזה פשוט נתן לי דרייב מטורף! המוח לא מפסיק לעבוד".

אבל מישהי אחרת כתבה שהיא קצת נבהלה.

אז רגע לפני שאתם צוללים או צוללות פנימה, חשוב לי להגיד שזו רשימת אפשרויות ולא רשימה לביצוע (אף שכתבתי אותה מניסיוני האישי, כך שלאורך כמה שנים טובות כן אפשר וכדאי להוציא את רובה לפועל).

אז אם זה קצת מרתיע, אני מציעה לחזור למה שהתחיל את המייל הזה: הכל עניין של סדרי עדיפויות. מעלים למעלה את מה שחשוב ומורידים את השאר מהשולחן.

אם תכננתם לטייל בחיפה בחופש או בחגים (ואם לא תכננתם אז כדאי לכם)

בחיפה אפשר לטייל בכל מיני דרכים: דרך האוכל שלה, דרך התרבויות, דרך המבנים, השווקים, הגיאוגרפיה.

אני גרה בעיר התחתית, שהיא היום האזור הכי מעניין (וטעים) בעיר, וממליצה בחום לקחת לפחות סיור אחד עם שירי ויצנר. יש לה סיורי בייקרים בין המאפיות והקונדיטוריות בעיר בתחתית, סיורי מייקרים בין היוצרים של העיר שמספרים על העבודה שלהם, סיורי אומנות רחוב משגעים, סיורי קפה וסיורים פרטיים שמשלבים את כולם לפי בחירה.

שירי מכירה את העיר כמו את כף ידה, והיא מצחיקה, חכמה ומלאה סטייל.

כאן היא בתחנה הראשונה של סיור המייקרים, אצל הצורפת ליאת ולדמן:

אין לי שום אחוזים או אינטרס בסיורים, חוץ מזה שתכירו גם את העיר המיוחדת הזאת, שאין עוד כמוה, וגם את האישה.

כרגע, בגלל אי-הוודאות של הקורונה כן-סגר-לא-סגר, לא מופיעים אצלה תאריכים רשמיים חדשים, אבל דיברתי איתה והכי טוב ליצור קשר, לשאול, ואולי להזמין סיור פרטי באוויר הפתוח לקפסולה שלכם. המייל של שירי: swizner@gmail.com

בבלוג שלה תוכלו למצוא גם המון רעיונות והמלצות למסלולים, אוכל, לינה ופעילות עם ילדים בין הכרמל לים.

תשמרו על עצמכם ועל אחרים, רק בריאות
כנרת

קיבלת את המייל הזה מחבר או חברה? יש לך חברים טובים!

כאן נרשמים כדי לקבל את הניוזלטרים הבאים

וכאן רואים את כל הניוזלטרים הקודמים