לכבוד משתתף/פת יקר/ה,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: ODD הילד המאתגר
שהשתתפת בו ב - 20 בינואר, 2014 (י"ט בשבט).

את המצגות אפשר למצוא בקישור הזה:

מצגות מהכנס ODD הילד המאתגר

נשמח לראותך בכנסים הבאים,

ושנה טובה ופורייה לכולם

צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

 

 ODD הילד המאתגר
תסמונת הסרבנות-עקשנות:  זיהוי, אבחון וטיפול

בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
יום ב' 20-1-2014, י"ט בשבט התשע"ד

חוברת תקצירים

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום, ולחשוף אתכם אל ההיבטים השונים שלה. 

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש של הילד וליווי הורים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

נשמח לראותך גם בכנסים הבאים !

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  יש לשלוח כתובת מייל עדכנית, מספר טלפון ושם מלא.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך


אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל' 050-7504210

ODD - הילד המאתגר
תסמונת הסרבנות-עקשנות:  זיהוי, אבחון וטיפול

הורים ומורים רבים "תולשים שערות" בעת שהם מנסים לגייס כוחות כדי לשרוד עוד יום עם הילד או התלמיד הסרבן-עקשן. אף כי תסמונת ה-ODD חדשה יחסית בנוף האבחונים, מחקרים אחרונים מראים כי היא אופיינית
ל – 6-16% מהילדים היום ונמצאת בעלייה מתמדת!

הגורם להפרעה עדיין לא ברור. האם ההפרעה מולדת או נרכשת? האם היא הפרעה העומדת בפני עצמה או נלווית להפרעות אחרות? ומדוע כל כך קשה לזהות אותה, לבדל אותה ולטפל?

מה שכן ברור הוא האתגר העצום שהילדים הללו מעמידים בפנינו. קל לכעוס עליהם. הרעש הבלתי פוסק שהם מיצרים גורם להתנקזות כעסים של הסביבה אליהם. מעטים מבינים שבדיוק באותה מידה שהם מקשים עלינו, הם מקשים גם על עצמם. הם לא שולטים בהתנהגות שלהם ורק רוצים שזה ייפסק...

ילד לקוי ראייה זקוק למשקפיים כדי לתפקד. כך גם הם זקוקים לכלים התנהגותיים, אימון, סמכות וגבולות כדי לתפקד. וחשוב לעזור להם כי למרות, ואולי אף בגלל האתגרים שהם מעמידים בפנינו, הם עשויים להיות המנהיגים של מחר. הם קורצו מהחומר הנכון, הם עשויים ללא חת, מסוגלים לתפוש פיקוד ולהזיז הרים בכוחות עצמם. תפקידנו לעזור להם להגיע לשם.

בעזרת מרצים ומומחים מהשורה הראשונה, מפורצי הדרך בתחום זה בארץ, נספק בכנס הצצה לעולמם של ילדי ה - ODD, כדי שנבין אותם טוב יותר. כמו כן, נעבור על תובנות חדשות, נסקור כלים אבחוניים, טיפוליים ואימוניים ונספק פתרונות יישומיים שבעזרתם ניתן להעניק להם, להוריהם ולצוות החינוכי הדרכה ואימון. התוצאה: העצמה מושכלת שתאפשר לילדי ה- ODD להוציא מעצמם את המיטב, ולהפוך לילדים אטרקטיביים לסביבתם.

להלן תקצירי ההרצאות, לשימושכם.  תודה ונשתמע!

הקדמה מאת ד"ר בועז רפפורט, מרצה בכנס:

האתגר:

מהו אתגר? אתגר הוא הזמנה להתמודדות והוכחת היכולת.
ישנם אתגרים שאנחנו בוחרים, כמו לכבוש פסגה,
ישנם כאלה שנכפים עלינו, כמו התמודדות עם ילד קשה.

בראייה רוחנית אפשר כמובן לומר שכל האתגרים בעצם נבחרים על ידינו או נכפים עלינו באותה המידה.

הילד המאתגר:

הילד אומנם מאתגר אותנו, את הסביבה, אך חשוב להדגיש שאנחנו לא הבעיה. אנחנו הפתרון!
הילד הוא זה שסובל, זה שחווה תסכולים עמוקים והצפות רגשיות בלתי נשלטות,
הוא זה שמאכזב ומאוכזב, הוא זה שנולד לתוך מלחמת העולמות שלו.
אנחנו המבוגרים הם אלה שאמורים לעזור לו לעשות שלום ולא להילחם בו.

כדי לעזור לו בכך, עלינו להבין במה הוא נלחם, מי הם האויבים שלו, ולהיזהר לא להיות אחד מהם...

המטפלים וההורים של הילד המאתגר:

ככל שניצב בפנינו אתגר גדול יותר (בין אם בחרנו בו ובין אם לא), כך הסיכוי שלנו להתפתח בזכותו, גדול יותר.
זוהי התמודדות הגורמת לנו לפרוץ מתוך עצמנו ולהתפתח, לשנות דפוסים ודרכי חשיבה מיושנות ולהתחדש.
הכל למען ובזכות הילד!

כך שלילד המאתגר יש תפקיד מכריע גם בהתפתחות שלנו.
אם נצליח לראות זאת כך, נדע לעזור לו , ולנו.

הכנס:

בכנס נרחיב את הדיבור על התסמונת, על דרכי הזיהוי והאבחון שלה, ובעיקר על דרכים יישומיות ומיידיות
לפתוח צוהר לעולמם של הילדים, להקל עליהם ועלינו, ולהפוך אותם לאטרקטיביים לסביבתם.

נשמח לראותכם!

 

דר' בועז רפפורט
מומחה ברפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד
מנהל מרפאות קשר לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים.

www.kesherclinic.com

 

הפרעה מרדנית סרבנית ODD - Oppositional Defiant Disorder
חוסר מולד של תפיסת הסמכות:  מהחוויה הפנימית לאבחנה המבדלת ולטיפול
(כולל התיחסות לקריטריונים להפרעה על פי ה - DSM5)

מרצים–
ד"ר בועז רפפורט, 
מומחה לרפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד, מנהל מרפאת "קשר" לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז
קוקו (רונית מזר), מאמנת בכירה, ADHD Coach, במרפאת קשר


מהי הפרעה מרדנית סרבנית?

מדובר בהפרעה התנהגותית אשר מוגדרת ב -DSM 5 .

ה DSM עוזר לנו לאבחן הפרעות פסיכיאטריות שונות בעזרת קריטריונים אשר נועדו למעשה להגדיר את חוויית החיים בה מתפקדים האדם וסביבתו. במציאות רוב האנשים להם ישנה הפרעה כזו או אחרת מתמודדים עם יותר מהפרעה אחת. לכן בבואנו לאבחן ילד או מבוגר חשוב להגדיר את חוויות החיים בהן הוא מתפקד בנסיבות השונות וכך נוכל לקבוע את האבחנות שלו ולהתאים לו את הטיפול הרלבנטי. ה DSM עוזר לנו בכך אך אינו עושה עבורנו את הסינתזה שבין הדברים. זה תפקיד הרופא המאבחן.

כדי להבין את מהות התהליך האבחוני ניתן להיעזר במטפורה של שף במטבח שאמור לטעום תבשיל ולפענח מאיזה גורמים הוא הוכן.

ולעצם האבחנה של הפרעה מרדנית סרבנית.  ההפרעה מוגדרת בעזרת 3 קטגוריות :

קטגוריה A

4 או יותר קריטריונים מתוך 8 המתרחשים לעיתים קרובות :

מצב רוח עצבני רגיז
1. מאבד את השליטה במצב הרוח, מזג, TEMPER
2. רגיש מאוד (TOUCHY), או מוצק בקלות (EASILY ANNOYED)
3. כועס , עצבני

התנהגות מתריסה מתווכחת
4. מתווכח עם גורמי סמכות
5. מורד או מסרב בצורה אקטיבית מול דמויות סמכות או חוקים
6. מציק בכוונה לאחרים
7. מאשים אחרים בטעויות או בהתנהגות הלא תקינה שלו

נקמנות
8. התנהגות נקמנית לפחות פעמיים ב 6 החושים האחרונים

כדי להבדיל זאת ממצב נורמטיבי, הסימפטומים צריכים להופיע בתדירויות הבאות:

מתחת גיל 5 - ברוב הימים לפחות לאורך 6 חודשים
גיל 5-8 – לפחות אחת לשבוע לפחות לאורך 6 חודשים

ולוודא שלא חריג בהשוואה לגילו, מינו, תרבותו

קטגוריה B

הקשיים מפריעים לאינטראקציות שלו עם הסביבה או משבשים את תפקודו (למידה , עבודה)

קטגוריה C

הסימפטומים אינם קורים מסיבות אחרות, כמו: פסיכוזה, שימוש בחומרים, הפרעות מצב רוח.

נעשו מספר שינויים בהגדרות של הפרעה מרדנית סרבנית במעבר מה DSM 4 ל- DSM 5 :

- חלוקת הסימפטומים לקטגוריה רגשית וקטגוריה התנהגותית.
- מציינים את המספר המינימאלי של הפעמים של ההתנהגויות, להבדיל מהמצב הנורמטיבי לגיל.
- דירוג של החומרה . המדד הוא בכמה מקומות הסימפטומים מופיעים:

          קל: רק במקום אחד (בית, עבודה, חברים)
          בינוני: בשני מקומות
         קשה: בשלושה מקומות ויותר

מה קשה לילד עם הפרעה מרדנית סרבנית?

בעיקר קשה לו להפנים את תפישת הסמכות. הוא נוטה להסתכל על החיים "בגובה העיניים" ללא תלות בעומד מולו. כתוצאה מכך הוא לא מקבל כדבר אוטומטי את העובדה שאחרים אמורים לנהל אותו ולהכריח אותו לעשות דברים. יש בו משהו המסתכל על החיים כמבוגר וכתוצאה מכך הוא גם נמשך לעולמם של המבוגרים ורוצה לעשות ולדבר כמותם. לכך ישנן משמעויות רחבות ומסוכנות באשר לדברים אליהם יימשך ולאופן בו ינהל קונפליקט עם הסביבה.

לכן הוא כעוס חלק גדול מהזמן ולכן הוא מתווכח עם כל אחד שדורש ממנו לעשות דברים שלא מתאימים לו. לכן הוא גם נמצא בסיכון יתר: קשה לשלוט בו ולכן קשה לשמור עליו.

העובדה שבדרך כלל האבחנה באה עם קשיים נוספים כמובן מסבכת את האבחון ואת הטיפול. ברוב המקרים ההפרעה הסרבנית מרדנית מגיעה עם הפרעת קשב וריכוז (למי שיש הפרעת קשב וריכוז ישנו סיכון של פי יותרמ- 10 שתמצא אצלו הנטייה להתנהגות מרדנית סרבנית). לעיתים קרובות התנהגות זו מגיעה עם עוד קשיים נלווים אשר מצטרפים להפרעת הקשב והריכוז.

לכן התהליך האבחוני הרפואי המקיף הוא קריטי כדי להבין את הילד ובוודאי כדי לטפל בו.

הטיפול בהפרעה מרדנית סרבנית:

הטיפול בהפרעה ההתנהגותית הוא קודם כל טיפול בהפרעת הקשב אשר אובחנה ובקשיים הנילווים האחרים. הפרעת הקשב מחמירה את הסימפטומים וחושפת את הילד לרוב המצבים בהם מגלה סרבנות ומרדנות. לכן, הטיפול הראשוני כולל את הדרכת המבוגרים (בעיקר של ההורים אבל גם של המורים), טיפול תרופתי במעוררים ועזרה בקשיים הנלווים האחרים. במקרים הקשים, יש לתת תרופות נוספות והפעלת תכנית התנהגותית.

דר' בועז רפפורט
מומחה לרפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד
מנהל מרפאת "קשר" לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים.

פרטי התקשרות במאמר הפותח - מעל תקציר זה.

הפוך על הפוך
שיטות ותובנות באימון ילדי ODD

התמודדות יצירתית עם תופעת הסרבנות-עקשנות, מתוך הצצה לעולמו הפנימי
של הילד הסרבן עקשן

מרצה – חדוה נבון, מנהלת מרכז נבון - למידה  פורצת דרך, מאמנת אישית לליקויי למידה, קשב והתארגנות, מנחת קבוצות הורים וקבוצות להעשרת הקשר הזוגי


מרכז נבון – למידה פורצת דרך
בשיטת חדווה נבון

אבחונים , הוראה מתקנת , ייעוץ והדרכה להורים, אימון אישי לליקויי למידה , קשב והתארגנות , טיפול בחרדות בשיטתE.M.D.R

הדישון 4/6,מלחה החדשה ירושלים 077-7800050 054-4758852
www.navoncenter.com
hedvanavon@gmail.com

 

פתיחה

תופעת הסרבנות - עקשנות שזכתה להגדרה ושיום רק בעשר השנים האחרונות נתנה הכרה לאחת התופעות המבלבלות, והמתסכלות מבין התופעות הנמצאות תחת קורת הגג של הפרעות בקשב ובריכוז. הילד הסרבן- עקשן גדל להיות נער סרבן - עקשן וכמובן מבוגר סרבן - עקשן. התופעה אינה נעלמת עם השנים אלא מקבלת גוונים ובאה לידי ביטוי באופנים, המציבים אתגרים משתנים עם חלוף הזמן.

תפיסת העולם והאפיונים של אנשים סרבנים – עקשנים

  1. תפיסת העולם של אנשים סרבנים – עקשנים, אומרת שהעולם צריך להתנהל על פי דרכם.
  2. הצורך בשליטה – קיים צורך בשליטה באנשים אחרים ובמצבים היומיומיים. לעיתים יכפו את רצונותיהם על הנוגעים בדבר בלי יכולת לראות את רצונותיהם וצרכיהם של האחרים.
  3. תגובה מתנגדת - לעיתים קרובות, התגובה המיידית לאפשרויות המגיעות מהסביבה כגון הצעות לבילויים, לטיולים וכיוצא באלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית.
  4. רגישות יתר - אחד המאפיינים הבולטים של האדם הסרבן-עקשן היא רגישות היתר (היפר סנסיטיביות) לאנשים ולמצבים הסובבים אותו. המערכת החושית – רגשית שלו, מזהה באופן מיידי את האיכויות הרגשיות-אישיותיות של אנשים אחרים, ובמהירות הבזק הוא מזהה את נקודות החוזק והחולשה שלהם.
  5. תגובות קיצוניות – התנהגותו של הסרבן-עקשן מאופיינת בתגובות קוטביות . בסיטואציות מסוימות התנהגותו נהדרת ורבת קסם ובסיטואציות אחרות היא עלולה להיות כעסנית פוגענית ואפילו אלימה. כמו כן, בעת ביצוע מטלה, כיוון החשיבה יהיה "הכל או כלום".
  6. התפרצויות זעם - הסרבן-עקשן נמצא במצוקה גדולה כאשר העניינים לא מתנהלים כפי שהוא מאמין שהם אמורים להתנהל או כאשר הוא מרגיש שהסובבים אותו מתייחסים אליו בדחייה, בזלזול ובבוז. במצבים אלה כשהיכולת להכיל תסכול וחוסר אונים עולה על גדותיה הוא מתפרץ התפרצות זעם חסרת שליטה שיכולה להיות מלווה בצעקות, העלבות, מכות, זריקת חפצים ועוד.

ניסיון להסביר את תהליך התפתחות תופעת הסרבנות-עקשנות

הניסיון להגדיר ולהסביר את הגורמים לתופעה מאפשר לנו להציע טווח רחב של הסברים. חשוב לציין בזהירות כי אף לא אחד מהם קיבל אישוש מחקרי מדעי, שכן מדובר בתופעה ש"גילוייה" והגדרתה צעירה למדי.

אנסה להציע כאן שלושה כיוונים להסבר אפשרי, שכולם חופפים להתפתחות הכרונולוגית של שלבי התפתחות הילד והמתבגר. כל הסבר וכל שלב מצטרפים למעגל דינמי שלם.

  1. ההסבר הגנטי -
    המטען הגנטי שירש היילוד מהוריו בא לביטוי בקווי דמיון אישיותיים והתנהגותיים בין הילד הסרבן-עקשן לבין אחד מהוריו או לשני הוריו.
  2. תהליך לידה טראומטי -
    הלידה שאמורה להיות תהליך טבעי, לעיתים מסתבכת והופכת להיות לידה קשה וטראומטית ליולדת וליילוד. סיפור של לידה טראומטית, בה חבל הטבור נכרך סביב צוואר היילוד, או שהלידה נתמשכה שעות ארוכות והיילוד יצא כשהוא כחול מחוסר חמצן, צורח ובוכה ללא הפסקה, בכי שיימשך כל תקופת ינקותו. החוויה הטראומטית יוצרת אצל היילוד חרדה קיומית ראשונית , דבר העלול ליצור תחושה שעליו לשלוט בסביבתו על מנת לחוש מוגן ובטוח.
  3. ההסבר הסביבתי -
    ההסבר הסביבתי מתייחס להתפתחות דינאמיקה של יחסי ההורים והילד. כאשר מצד אחד הילד הסוער והתובעני, המנסה להכתיב את צרכיו על המציאות ומסרב לקבל מרות, בעוד ההורים עומדים חסרי אונים מול הילד הסוער והתובעני ומתקשים להציב לו גבולות.

 דרכי טיפול בסרבן-עקשן

תהליך הטיפול נעשה בשני מישורים:

  1. עבודה עם הילד באופן אישי 
  2. מתן הדרכה לסובבים את הילד – מסגרת משפחתית, מסגרת לימודית.

עבודה עם הילד באופן אישי

הגמשת תפיסת העולם של הילד - מוקד הקושי של אנשים סרבנים עקשנים הוא באי היכולת להגמיש את עמדותיהם ולקבל את המציאות כפי שהיא. קיים קושי לצאת ממעגל הרצונות והצרכים הפנימיים ולקבל את מעגל הרצונות והצרכים של האחרים הסובבים אותו. הילד הסרבן-עקשן משוכנע שצרכיו ורצונותיו קודמים לכל, לכן תהליך העבודה חייב לכלול התייחסות וקבלה של צרכיו, תוך כדי הזמנתו לראות את הצרכים של האחר וללמד אותו לכבדם גם אם הם מתנגשים בצרכיו שלו.

טיפול בחרדות – E.M.D.R - שיטת ה - E.M.D.R פותחה לפני כ 30 שנה ע״י פרנסין שפירו, פסיכולוגית יהודיה אמריקאית שזיהתה את העוצמה של ההתייצבות מול הפחדים והחרדות. בשיטה זו, אנחנו מזמינים את המטופל להיפגש עם הפחד. המטופל מוזמן להיכנס להקשבה עמוקה לגוף, לתחושות, לרגשות, למחשבות המתעוררות בו לנוכח חוויה המפחידה. המטופל מוזמן לקחת את עצמו בדמיון למקום רגוע ונינוח, מקום שבו הוא מרגיש מוגן ובטוח. בזמן שהמטופל מרגיש נינוח אנחנו מזמינים אותו להזמין את "החוויה המפחידה" כולל המחשבות והתחושות הנלוות לה ולהניח אותם בתודעתו .

השלב המשמעותי בתהליך, הוא הקרנת הסרט שנוצר בדמיון על מסך דמיוני תוך כדי תנועות עיניים ימינה ושמאלה, כתגובה למעקב אחר תנועות המטפל. תנועות העיניים ימינה ושמאלה יוצרות גירוי דו צידי במוח ומאפשרות לתחושות המתח והלחץ לעלות ולהעלם. המטופלים חווים תחושה של שחרור והקלה כשהחוויה המפחידה נשארת אך בלי המתח, הלחץ והחרדה שהיו קשורים אליה .

מתן הדרכה לסובבים את הילד- מסגרת משפחתית, מסגרת לימודית

לפנות זמן מתאים לשיחה - לדבר על הנושאים בזמנים מתוכננים מראש. כמו כן, על השיח להיות שקט ונינוח.

זיהוי סימני ההתפרצות - לנסות ולזהות את הסימנים המקדימים להתפרצות. לזהות מתי הילד מתחיל לחוש את התסכול מכך שהמציאות אינה תואמת את רצונותיו.

לא להיכנס ראש בראש עם הילד - ברגע שההתפרצות יצאה לדרך, המבוגרים הסובבים אותו, נכנסים ללחץ ולרוב מגיבים באגרסיביות, כעס, צעקות, על מנת להפסיק את הזעם המתפרץ. תגובה זו מעצימה את התפרצות הזעם של הילד או המבוגר הסרבן – עקשן ומביאה אותה לשיאים חדשים.

חשוב לזכור - במהלך הניסיונות של המבוגר להפסיק את התפרצות הזעם, המבוגר מנסה ללמד את הסרבן-עקשן איך נכון להתנהג ומדוע אסור היה לו להתפרץ, אלא, שזמן ההתפרצות, הוא הזמן הכי לא נכון ללמד את הילד את כללי ההתנהגות הנכונה . בזמן ההתפרצות, המשימה הראשונה של המבוגר היא להפחית את רמת הלחץ והחרדה של המתפרץ, לא לנסות לחנך - ללמד זה לא הזמן.

הפוך על הפוך - בזמן התפרצות, עלינו להגיב הפוך מן המצופה. להעביר למתפרץ מסר שאנחנו לא נכנסים ללחץ כמוהו. שאנחנו מסוגלים להכיל את הזעם שלו ומאמינים שהוא מסוגל להירגע למרות הלחץ והחרדה שהוא נתון בה. אם יש צורך להתערב פיסית חשוב שהמרגיע אכן יהיה רגוע וינסה לאחוז במתפרץ כך שיעביר לו מסר שהוא מכיל את המתפרץ ומאמין ביכולת שלו להירגע.

מתן חיזוקים מילוליים - חשוב ליצור מערכת של חיזוקים מילוליים בכל פעם שהילד אכן הגמיש את עמדותיו והסכים לקבל חלק ממה שדרש.

הצבת גבולות ברורים ברכות ובנחישות - חשוב להקפיד על הצבת הגבולות לילד. יש להקפיד להציב גבולות בהתאם ליכולותיו של הילד.

הגדרת נושאים שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" - יש לארגן סדר עדיפויות בנוגע לנושאים עליהם נרצה לעבוד עם הילד. לא ניתן להציב את כל המטרות יחדיו. חשוב, לפני תחילת העבודה, לבדוק מהם הנושאים שהם מבחינתנו החשובים והמהותיים ביותר.

טיפול תרופתי ותוספים תזונתיים - במרבית המקרים, ניתן לטפל בתופעת ההתנגדות בעזרת ריטלין , ובמקרים קיצוניים חשוב להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים לטיפול תרופתי בהפחתת בעיות התנהגות ואגרסיביות. תוספים תזונתיים: פוספוטידיל סרין, אומגה 3 והפחתת סוכרים.

צפו בחדוה נבון מדברת על תופעת הסרבנות עקשנות בתוכנית "המקצוענים 10"

 

חדוה נבון – מנהלת "מרכז נבון – למידה פורצת דרך". מאמנת רגשית ללקויות למידה, קשב והתארגנות. עוסקת בתחום כשלושים שנה, מאז נולדו שני בניה שגילו לה את סודות הלקות והפרעת הקשב. במהלך שנות עבודתה, גיבשה הבנה עמוקה לדרכים יעילות לסייע לילד, להורה ולמורה במסע המתמשך למיצוי הפוטנציאל. פיתחה נתיבים חלופיים ללימוד הקריאה בשיטת "רוקדים עם אותיות" ולימוד השפה החשבונית בשיטת "רוקדים עם מספרים". מטפלת בחרדות ובעבודה דרך הקשבה לגוף בשיטת: Focusing ו EMDR. מנחת קבוצות הורים וקבוצות להעשרת הקשר הזוגי.

כמה פעמים אמרתי לך שכך לא מתנהגים עם חברים?

שיטות ותובנות באימון הורים לילדי ODD: 
כיצד ניתן לאמן הורים לשפר משמעותית את מיקומם ותפקודם החברתי של ילדים מרדנים סרבנים?

מרצה:  מיטל פלד, בעלת תואר מוסמך במדעי הרפואה, מנתחת התנהגות, מנחת קבוצות הורים, מרצה במכון אדלר, מאמנת ילדים בקבוצות לשיפור מומנויות חברתיות במכון "שמיים", מאמנת ל - ADHD


ההרצאה מתמקדת בקשיים החברתיים שיש לילדים עם ODD המלווה גם ב- ADHD או בלעדיו, בנוסף לכך מוצגים הקשיים של ההורים שלהם בהקשר החברתי, ואיך אפשר לאמן הורים כך שיוכלו לשפר את התפקוד החברתי של ילדיהם ומכאן את מקומם בחברה.

רקע

בילדים רבים הפרעה מרדנית סרבנית ODD מלווה גם בהפרעת קשב/היפראקטיביות ADHD . במפגשים חברתיים חדשים, ניתן לראות שכבר אחרי מספר שעות חלק משמעותי מהילדים בעלי ADHD / ODD אינם מתחבבים על הילדים האחרים בני גילם .

היחס הגבוה של הקשיים החברתיים בקרב ילדים עם ADHD/ODD הוא בגלל ניסיון שלילי שלהם עם ילדים בני גילם בגן ובבית הספר שמתעצם עם דיכדוך וקושי בביה״ס.

הורים לילדים עם ADHD רגילים להתמודד עם הצורך לעזור לילדיהם להסתדר עם חברים. יחד עם זאת, בהרבה מקרים הם לא יודעים כיצד לעשות זאת בצורה מיטיבה.

הסיבה לכך היא שרבים מההורים לילדים עם ODD/ADHD הם גם בעלי ADHD או הפרעות נילוות, מכאן שיש להם פחות יכולות חברתיות ובנוסף קשיים במיומנויות החברתיות שלהם עצמם.

היכולת של ההורה לבנות לילד סביבה שתעודד יחסי חברות טובים היא משמעותית יותר לילדים עם ADHD/ODD יותר מאשר לילדים אחרים בעיקר בגלל הסטיגמה שקשורה ל ADHD/ODD.

יתכן שההורה יצטרך להיות חביב יותר, ויוזם בכדי לחפש וליצור לילד אינטראקציות חברתיות לילד עם ADHD/ODD שמתרחשות באופן טבעי עם ילדים ללא ההפרעות הללו.

אימון ההורים באסטרטגיות כיצד להנחות את ילדיהם ולהתערב בזמן אמיתי בזירה החברתית , ללא כל טיפול בילד, עשויה להועיל לשיפור תפקודם החברתי של ילדים עם ADHD/ODD .

צעדים באימון הורים לילדים עם ADHD+ODD

1. שיפור הקשר בין הורה לילד
2. אסטרטגיות לאימון הילד שלך בכישורים חברתיים
3. ארגון הזדמנויות למפגשים חברתיים אחה"צ

דוגמאות לסיוע של ההורה לילד בהתערבות חיובית בפעילות עם ילדים אחרים:

• ילד משחק בלגו במקביל, ליד, ילד אחר. ההורה אומר: אולי שניכם לא תבנו מגדל ביחד?

• ההורה מבחין שבתו מתווכחת עם ילדה אחרת על מי יהיה הראשון במשחק . אז ההורה מוציא מטבע ועוזר לילדים להשתמש בו ולהחליט מי יהיה ראשון

דוגמאות להטרמה (ההורה מנחה את הילד בנסיון לגרום לו להתנהג באופן מותאם עם בני גילם):

• תזכור לחלוק את הצעצוע

• פעם תשחקו במה שאתה תבחר ופעם במה שהחבר יבחר

בנוסף לכך, תפקיד ההורים לתווך בעת מפגש חברתי: אם הילדים בקונפליקט או אי הסכמה אז ההורה יכול להתערב ולהציע פעילות אטרקטיבית יותר, להסביר את חוקי המשחק, לפשר בריב שלהם.

לאחר האינטראקציה החברתית יש חשיבות גדולה לכך שההורה יתן לילד משוב בונה ומעצים:

ההורה מחזק את הילד על פעולה או תכונה שלו הקשורים להתנהגות שהיתה זה מכבר במשחק עם ילד אחר: ״ זה היה יפה מצדך לתת לילד השני לבחור את המשחק״

החיזוק צריך היה להאמר בצורה חיובית, באינטונציה נעימה, ומכוונת באופן ספציפי לילד.

 

מיטל פלד, M.Sc, MBA , מוסמכת במדעי הרפואה, מנתחת יישומית של התנהגות, מנחת קבוצות הורים מוסמכת, מרצה במכון אדלר, מנחה הורים לילדים עם AD/HD, מנחה ומאמנת קבוצות לילדים לשיפור מיומנויות חברתיות במכון "שמיים".

ליצירת קשר: maytal.peled@gmail.com
טלפון 6789311 - 052
מכון "שמיים" מרכז רב תחומי לטיפול בילד ובמשפחה
www.shamaim.org

 

הילד המאתגר במסגרות החינוכיות

מדוע כל כך קשה לזהות את ילדי ה - ODD, וכיצד ניתן ליישב את הבלבול עם הפרעות אחרות:  כלים מעשיים

מרצה - טובה כץ, MA בחינוך מיוחד, מאבחנת ומטפלת בלקויות למידה, קשה וריכוז, מרצה במכללות לוינסקי וספיר, מנחת קבוצות במעגלי החיים


• כל הילדים הם מרדנים וסרבנים מפעם לפעם, במיוחד כשהם עייפים, רעבים, במתח או עצבניים. הם עלולים להתווכח, לענות, לא לציית, להתריס ולאתגר הורים, מורים ומבוגרים אחרים.

• התנהגות מרדנית סרבנית היא לרוב התנהגות נורמלית, חלק מתהליך ההתפתחות של ילדים בגילאי שנתיים שלוש ובתחילת גיל ההתבגרות.

• עם זאת התנהגות עוינת ולא קואופרטיבית, נעשית מדאיגה, כשהיא הופכת לתכופה ועקבית, בשונה ובהשוואה לילדים אחרים בגילאים דומים. במיוחד כשהיא משפיעה על חיי החברה, המשפחה והלמידה של הילד.

• אצל ילדים עם ODD קיים דפוס מתמשך של חוסר שיתוף פעולה, התנגדות והתנהגות עוינת לנוכח דמויות סמכות דומיננטיות ומעורבות בחיי היום יום של הצעירים.

• ד"ר נד הלוואל טוען שהבעיה עם כעס היא, שילד שאינו מסוגל לכעוס נמצא בסכנה דומה לזו שבה נמצא ילד שמתקשה לשלוט בכעסו.

• ומכל ההתנהגויות השליליות, כעס הוא הביטוי ההתנהגותי הבולט ביותר ש"מכניס" את הילד לצרות: עונשים, השעיה, הרחקה ורשימה ארוכה של תוצאות, שלא היינו רוצים שילדינו יחוו.

• מאפייני ההתנהגות המרדנית סרבנית נצפים לרוב בסיטואציות חיים מגוונות, אבל באים לידי ביטוי באופן מיוחד ובולט בבית ובבית הספר.

• שכיחות התופעה גבוהה (כ- 6% מהילדים והמתבגרים בגילאי בית הספר) והסיבות אינן ידועות בוודאות (אין בדיקת דם...).

• עם זאת לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים יש "תפקיד" והשפעה על התופעה.

• הורים רבים מדווחים שילדם שאובחן כ ODD היה עקשן ותובעני יותר מאחיו באותו גיל.

• לכן ילד שמפגין מאפייני התנהגות של ODD צריך לעבור הערכה מקיפה.

• חשוב לבדוק הפרעות אחרות שיכולות להיות נוכחות, כמו למשל, הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה, הפרעות במצב הרוח (דיכאון), או הפרעות חרדה.

• צריך לזכור, כי יהיה קשה לשפר תפקוד של ODD מבלי שמטפלים גם בהפרעות הנילוות.

• וגם לדעת שבמצבי קיצון יהיו ילדים עם ODD (התנהגות סרבנית) שיפתחו הפרעת התנהגות מסוג CD

• הטיפול בילדים סרבנים-מרדניים, חייב להיות מערכתי ולכלול תוכנית אימון להורים, לניהול הורות יעילה, טיפול פסיכולוגי פרטני לשיפור התקשורת וההבנה ההדדית והקניית מיומנויות קוגניטיביות לפתרון בעיות לשם צמצום והפחתת התנהגויות מתנגדות.

• כמו כן חשוב להקנות מיומנויות חברתיות להגדלת הגמישות ההתנהגותית והיכולת להתמודד עם מצבי כעס ותסכול מול מצבים וחברים.

• לעיתים גם טיפול תרופתי יכול לסייע.

• עלינו לזכור ולהבין שילד עם ODD יכול להוות קושי משמעותי להוריו ולמוריו.

• מכאן שגם ההורים וגם המורים זקוקים לתמיכה והבנה.

• אבל גם ההורים וגם המורים יכולים לסייע לילדיהם לשפר את התנהגותם, באמצעות טכניקות התערבות הוריות וחינוכיות חיוביות.

חבילת מיתוג ושיווק לארגונים ועסקים מהתחומים הטיפוליים
אם יש לכם עסק או ארגון שמומחה במתן שירותים טיפוליים, מי שזקוק לכם צריך לדעת עליכם!

רוב העסקים שהוקמו במטרה להעניק שירותים טיפוליים או לספק מוצרים וכלים למטפלים, מבוססים לפני הכול על תחושות עמוקות של שליחות, חזון ורצון לתרום ולעזור.  בתוך תחושת השליחות הזאת, לפעמים השיווק נדחק לקרן זווית ונחשב לפעילות פחותה בערכה. אבל אל תשכחו שכדי שתוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים - אתם חייבים לשרוד והם חייבים לדעת שאתם שם בשבילם. 

אחד הכלים העוצמתיים ביותר העומדים לרשותנו לצורך כך הוא שיווק נכון של מותג נכון.

ב - Family-Care אנו ערוכים לספק לכם חבילת שיווק ומיתוג שתצעיד את העסק שלכם קדימה.  כדי שהאנשים שזקוקים לכם ידעו למצוא אתכם, עליכם להיות נוכחים במקומות הנכונים, ולבנות מותג חזק ומהימן.  אנחנו יודעים לעזור לכם לעשות זאת.

פנו אלינו ונשמח לתפור עבורכם את החבילה המתאימה ביותר לצרכים שלכם ולקהל היעד שאליו אתם פונים.


התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת, 050-7504210 ונשמח לעמוד לשירותכם