| יום פטירתו ה' בתשרי (השנה מליל חמישי)
רבי ברוך שלום נולד בז' בשבט ה'תרס"ז
נפטר בה' בתשרי ה'תשנ"ב בגיל 84
נפטר ביום שאביו בעל הסולם נולד
ממשיך דרכו ובנו בכורו של בעל הסולם
הייחודיות של הרב"ש שהביא לנו את דרך העבודה ממטה למעלה
הוריד והנגיש את דברי בעל הסולם לליבנו, בדומה לבעל שם טוב ביחס להאריז"ל
כפי שבעל הסולם הקדוש הוא האר"י של דורנו , ככה ממש הרב"ש הוא בחינת הבעל שם טוב של דורנו.
למרות שהוכתר בכתר הוראה בגיל צעיר, סרב לקבל שררה והעדיף ליהנות מיגיע כפיו כפועל בנין ואח"כ כפקיד.
החל משנת תש"ט החל במסירת שיעורים לצעירי תלמידי אביו, ולאחר פטירת בעל הסולם החל לכהן כאדמו"ר בבני ברק.
הקדיש את חייו להמשך מפעל החיים של אביו, באלפי שיעורים ומאמרים ובהעמדת תלמידים רבים.
מאז ועד היום נדפסו עשרות ספרים משיעוריו, שיחותיו, מאמריו ומכתביו, העוסקים כולם בביאור ופיתוח תורת בעל הסולם.
מאוד קשה להבין את בעל הסולם באמת ולעומק בלי הרב"ש - חשוב מאוד ללמוד את תורת הרב"ש - גם יורדים לפרטים בנפש וגם בדרך עבודה - ממש באר מים חיים - שנזכה להידבק בתורתו. "וטובים השניים מן האחד" |
|
יארצייט רבי ברוך שלום הלוי אשלג
מבוסס על דברי הרב בסעודת הרב"ש תשע"ח:
אנחנו יושבים היום בסעודת הרב"ש שנולד לפני 112 שנה.
יושבים פה לזכרו.
מהו לזכרו? כדי שהזיכרון שלו יפעם בקרבנו, כך אנחנו מתחברים לדמותו.
הוא ניהל מלחמה בין הפנימיות לחיצוניות. מי מנצח? מי שמטרתו ברורה.
אחד הדברים שציינו אותו הוא העקשנות בדרך ה'.
כ"ח תשרי אחרי פטירת בעל הסולם הוא נתמנה לאדמו"ר.
הרבה שנים הרב"ש היה עם מספר קטן מאד של אנשים.
היום אנחנו רואים שעשרות אלפי תלמידים לומדים אותו בזכות עקשנותו במלחמה על הפנימיות.
היה רגע שבו החליט לבנות בית מדרש, היו עשרה אנשים שלקחו על עצמם לאסוף כסף לכך. הקימו בית מדרש ברחוב חזון איש.
לא הקירות הם שעשו את דרכו של הרב"ש אלא הדבקות שלו שעם כל גאוניותו ויכולתו היה דבק באביו.
פעם נשאל מדוע אינו כותב ספר והוא ענה בענוותנותו שאולי בעתיד יתחרט על דבריו וצריך ללכת קדימה.
רבי הלל גלבשטיין סיפר שכשנתמנה, יצאה ממנו כל כך הרבה חכמה שלא הבין איך בחיי אביו לא אמר דבר בהתבטלות.
עלינו להתעורר לייחוד הגדול של הרב"ש בעבודת ה'.
הוא אמר שאדם צריך קבוצת חברים ואין אפשרות לעבוד אלא דרך כלל.
האדם צריך לדעת שהוא השפל בכולם. כדי לצאת ממצרים על האדם להיכנס לקבוצה שכולם רואים עצמם כשותפים למטרה. ואז מרגישים גם יותר אחריות.
כשהרב"ש הסתלק מן העולם הותיר לנו יסודות בעבודת ה'. כשאנו קוראים את דבריו אנו רואים חדות, דיוק בנפש, אין לאן לברוח....
כמה פעמים אדם מתלונן שלא יודע מה לעשות..
אנחנו צריכים את ביטול האגו, ללא מסגרות לא נוכל לעשות את העבודה.
העולם לא מעוניין שנלך בדרך זו, לכן בלי שאדם גאה בדרך הזו לא יכול ללכת בה. על האדם להחזיק בדרך בישרות מאד גדולה. אם לא, יאבד את השלמות הפנימית בדרך.
העצה הטובה לעניין זה הוא יום יום לומר שאני בוחר בזה. הכי גרוע שאדם מתלונן. אפילו שתעשה הרבה, אבל לא תבחר כל פעם מחדש המועקה תצטבר בליבך.
ברגע שאדם בוחר כמעט אין מניעות.
יש מטרה גדולה ממני ואני צריך להיות עם בינה יציבה בהליכתי.
הרב"ש היה הולך עם יציבות כאילו העולם כולו הולך לצידו. היו ילדים שמשחקים וצועקים והוא בשלו כאילו דבר לא קורה לידו. כך עלינו ללכת בדרך ה'.
קשה להתחמק לאחר ששמענו על חכמה זו.
לכן ברוך ה' שזכינו לשבת כאן בסעודה לזכרו שאם רוצים להידבק בה' צריך להידבק בתורתו. אמן
|
