לכבוד משתתפ/ת יקר/ה,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: יש לי ילד "אחר"
שהשתתפת בו ב - 3 באפריל, 2014 (ג' בניסן, התשע"ד).

את המצגות* אפשר למצוא בקישור הזה:

לחצו כאן למצגות מהכנס - יש לי ילד "אחר"

*המצגות הן לשימושכם האישי בלבד ולא לצרכי הוראה או הכשרה 

נשמח לראותך בכנסים הבאים,

ושנה טובה ופורייה לכולם

צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

 

  יש לי ילד "אחר"
כלים להעצמת הורים לילדים לקויי למידה, קשב וריכוז

בית השחמ"ט, רחוב טאגור 26, רמת אביב
יום ה' 3-4-2014, ג' בניסן התשע"ד

חוברת תקצירים

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום, ולחשוף אתכם אל ההיבטים השונים שלה. 

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש של הילד וליווי הורים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  יש לשלוח כתובת מייל עדכנית, מספר טלפון ושם מלא.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך


אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל' 050-7504210

יש לי ילד "אחר"
כלים להעצמת הורים לילדים לקויי למידה, קשב וריכוז

הכנס הזה עוסק בהורים לילדים "אחרים", ונתפר במיוחד עבורם.

בעת שהכול עוסקים בילדים ה"מיוחדים" וה"שונים" ובקשיים שלהם, לעתים ההורים נשכחים בפינה. והרי הם, דווקא ההורים, זקוקים לעזרה ולתמיכה לפחות כמו ילדיהם. כיצד ניתן לעזור להם?

הורים לילדים "אחרים" נאלצים להתמודד עם קשיי הגידול של ילדים שהתנהגותם שונה, עם פחדים בנוגע לעתידם ועם ביקורת של הסביבה שלא מזהה את השוני של הילד כי הוא נראה בדיוק... כמו כולם...

מכיוון שהלקות שלהם חסרה ביטוי פיזי כלשהו, הורים רבים מקבלים על עצמם את כל האחריות לקשיים של ילדיהם. הם טרוטי עיניים, חסרי שינה, מותשים ומובסים, לא מבינים היכן הם טועים, מדוע הילד שלהם כל כך שונה, למה כל כך קשה הכול, ואיך קורה שכל הטיפולים לא עוזרים. הם מאשימים את עצמם, ובגדול.

גם החברה נוטה פעמים רבות להעצים את התחושות הללו, ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הורים ש"לא מסוגלים להשתלט על ילדיהם" או לעזור להם. במצבים כאלה קל מאוד לאבד שליטה, להטיח עלבונות, להסתגר ולהתייאש. כדי שהמשפחה תמשיך לתפקד, ההורים זקוקים לכוחות רבים ולעזרה.

כאן אנחנו, אנשי הטיפול והאימון, נכנסים לתמונה. יש דרכים רבות לעזור להם. אך נראה כי לפני הכול חשוב לחזק את המודעות ללגיטימיות של הקשיים שעמם מתמודדים ההורים - בקרב אנשי חינוך , טיפול , אימון ובקרב ההורים עצמם.

בכנס הנוכחי נציג בפניכם, בעזרת אנשי מקצוע מובילי דעה ופורצי דרך בתחומם, הצצה לתוך עולמם הפנימי של הורים אלה וכן שיטות וכלים מעשיים שניתן להציע להם, ללמדם, ולאמנם להשתמש בהם במטרה לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.

להלן תקצירי ההרצאות,לשימושכם

אנחנו מבקשים להודות למנחה ולמרצים:
עירית חגי, ד"ר מלי דנינו, לאורה וולמר, איילת לוינרסקי, ושחר צדוק עם צוות השחקנים,
על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע שלכם. היה לנו לעונג!

נתראה בכנס הבא!

הורות - לקוות, להאמין, להצליח
מחוסר אונים לתמונת עתיד ואופק אופטימי

חשיבותו של השיח בין ההורה לילדו, תוך התייחסות לקשיים הייחודיים שבהם נתקלים הורים לילדים "אחרים".  נאיר את הקשיים באור חדש של צמיחה והתפתחות, ונציע עצות מעשיות לקיום תקשורת מקרבת ופתוחה בקרב בני המשפחה

מרצה– ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן, מייסדת גף לקויות למידה במשרד החינוך, מפתחת השיטה לאימון הורים באגודת ניצן ומחברת הספרים "ההורה כמאמן", ו"המדריך לאימון הורים".


אין ספק כי כל אחד מאיתנו אוהב את ילדיו ומבין שהם זקוקים לאהבה שאינה תלויה בדבר, פשוט בזכות מי שהם. אך למרות המודעות לכך וההבנה, ולמרות הניסיון ההורי שרכשנו לאורך השנים, מי מאיתנו כהורה לא חווה לעיתים תחושות
של דאגה/תסכול/ החמצה?

להיות הורה זוהי משימה קשה. עבור הורים לילדים עם לקויי למידה ו/או הפרעת קשב משימה זו קשה שבעתיים. עבורם מדובר במשימה מורכבת, הדורשת התמודדות יומיומית עם שאלות שהתשובות להן אינן פשוטות, ולרב מלוות בתחושות קשות של חוסר אונים, האשמה עצמית ודאגה רבה. הורים אלה יתקשו להביט קדימה ולצייר תמונת עתיד אופטימית של ילדיהם. אולם גם כשההורה נמצא במקום קשה זה, חשוב למצוא את נקודת האור, שכן מנקודה זו, קטנה ככל שתהיה, תבוא נקודת המפנה!

כיצד נצליח לזהות את אותו "ניצוץ" חיובי? כיצד נגיע לאותה נקודת אור?

הדרך אל נקודת האור תלויה, בראש ובראשונה, ב"סיפור" שההורה "מספר" לעצמו על ילדו.

ברב המקרים, עוצמת הקשיים ומידת השפעתם על תפקוד הילד בחיי היומיום, תלויה באופן שבו ההורה תופס את אותם קשיים.

יציאתו של ההורה מה"ביצה" למקום שבו ההסתכלות אל עבר העתיד בהירה יותר ואופטימית, נעשית באמצעות תמונה דמיונית עתידית, בעזרתה יוכל לצאת אל דרך חדשה. ההורה נדרש להעביר את עצמו ואת ילדו מה"כאן ועכשיו" למקום עתידי, שבו הוא מצליח לראות את ילדו. תמונה זו יוצרת מוטיבציה חיובית להתמודדות ויציאה מהמקום ה"תקוע", המוצף והחסום.

תמונת "סטילס" עתידית:

נשאל את ההורה: "כיצד אתה רואה את ילדך בעתיד?" נבקש ממנו למנות לסובב את גלגלי הזמן בדמיון ולתאר "תמונת סטילס" עתידית, רחוקה ככל שניתן. נבקש ממנו לעצום את עיניו, לחשוב רגע קט ולהתמקד בתמונה שהוא מדמיין – תמונת עתיד הלקוחה מתוך אלבום וירטואלי, מפורטת ככל הניתן.

מימד הזמן של תמונת העתיד יכול להשתנות בין הורה אחד למשנהו. הורים אחדים מצליחים לדמיין את ילדם כאשר הוא מסיים את התיכון, בעוד אחרים מצליחים לראות את ילדם רק כמה חודשים קדימה, למשל בתחילת השנה הבאה. המאמן אינו מתערב בקביעות מימד הזמן ומאפשר להורה את החופש לבחור, שכן מימד זה משקף את הקושי בו הוא מצוי, המקשה עליו להתנתק מה"כאן ועכשיו".

כמטאפורה לצילום במצלמה יבקש המאמן מן ההורה ללחוץ על "הכפתור" שיסייע לו לראות את התמונה בצורה חדה ובהירה (zoom in). עתה יתבקש לתארה בפרטי-פרטים.

דוגמאות לשאלות:

• איפה אתה רואה את ילדך? היכן הוא נמצא?

• איך הוא נראה?

• מה הוא עושה שם?

• מה הוא לובש?

• במה הוא עוסק?

• עם מי הוא נמצא?

• מי החברים שלו?

• כיצד הוא מרגיש? האם הוא מאושר? שמח? עצוב? מודאג? רגוע?

• האם הוא בטוח בעצמו?

לעיתים מספר ההורה המתאמן סיפור, ואינו מסתפק בתיאור תמונה אחת דוממת. תפקיד המאמן לכוון אותו כך שיתאר תמונה מוחשית – ולא סיפור.

נשאל את ההורה: "מתוך הדברים שאתה מעלה, איזה רגע אתה מחליט להנציח במצלמה?"

"האם התמונה שאתה רואה נשענת על המציאות, כפי שאתה חוזה אותה היום?"

התייחסות ההורה לתמונה ריאלית, המתבססת על ההיכרות שלו עם ילדו בהווה, מאפשרת בדרך כלל לראות את הילד במקום שבו נמצאות החוזקות שלו כיום, במקומות שבהם הוא מצליח, מוכשר ומתבלט.

ההבחנה בין תמונה מציאותית לבין תמונה שמנותקת מן המציאות (הפנטזיה של ההורה) חשובה בשלב זה, מאחר והפנטזיה של ההורה מתכחשת למציאות ומייצגת את החלום שלו, המסרב להשלים עם אובדן הילד המושלם.

מתוך: "המדריך לאימון הורים: רגשות- תובנות- פעולה"/ דר' מלי דנינו.

לסרטון - כוחה של האמפתיה - לחצו כאן

למאמר נוסף מאת ד"ר מלי דנינו בנושא "למצוא את החיובי ב- ADHD" - לחצו כאן

לאתר ניצן לחצו כאן:           

 

 

יש לי ילד אחר
הצצה לעולמם הפנימי של הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, ליקויי למידה וצרכים מיוחדים

ההורות לילדים "אחרים", האם היא גם הורות אחרת?  שיח על הלגיטימיות של חוויית הקושי בהורות לילדים "אחרים", וסיפורים מהחיים

מרצה – עירית חגי, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית, מחברת הספרים "יש לי ילד אחר", ו"ילד שלי מיוחד", מטפלת בילדים בעלי צרכים מיוחדים והוריהם, מרצה ומנחת השתלמויות לפסיכולוגים ואנשי חינוך

למצגת לחצו כאן


קיימת שונות בטבע בין ילדים, לגבי המידה שבה הם מושפעים מסביבתם הראשונית. ג'יי בלסקי, חוקר התפתחות ילדים שהתבסס על גוף מחקרים נרחב, טען שישנם ילדים החיים בסביבה שאינה מטיבה ובכול זאת מצליחים להתמודד בצורה מוצלחת עם מטלות התפתחותיות ויש להם בריאות נפשית כללית בסיסית תקינה - ואילו אחרים החיים בסביבה מטיבה, מתקשים להתמודד עם מטלות התפתחותיות ולפתח בריאות נפשית בשל היותם רגישים יותר לסביבתם ומושפעים ממנה יותר מילדים אחרים.

טענתי בהרצאה היא כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה דומים יותר לסוג הילדים השני שמתאר בלסקי , מושפעים יותר מהסביבה מילדים רגילים וכך - עשויים לחיות בסביה מיטיבה ובכול זאת לפתח קשיים רבים.

ההרצאה עוסקת בהורות של ילדים כאלה ובמאתגרים הרבים והקשיים הניצבים בפניהם בשל עובדה זו.

אך מדוע ילדים עם צרכים מיוחדים, הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה מושפעים יותר מהסביבה? נראה כי הדבר קשור לקשיים בקשב המשפיעים על התפקוד האקדמי, אך גם על התפקוד הרגשי.  בנוסף, המערך הרגשי הייחודי של ילדים אלו - עוצמות רגשיות גדולות וקשיים בוויסות עוצמות אלו - אף הוא תורם לקושי. מערך רגשי זה משפיע על ההתקשרות הראשונית ולאחר מכן על הקשר עם הסביבה והעולם החברתי.

אך מה הקשר בין קשיים בקשב וקשיים רגשיים? מערכת הקשב היא מערכת סינון של גירויים פנימיים וחיצוניים. קושי במיקוד הקשב עשוי לגרום למשל לקושי בהפנמה לתוך המערכת הנפשית של הילד ייצוגים של דמויות משמעותיות (הורים). כמו כן עלול קושי זה להשפיע על התחושה של המשכיות בחוויה הפנימית ובעולם, לגרום לקושי בהבנת החוקיות והסיבתיות בעולם ולהקשות בביצוע אינטגרציה של היבטים שונים של החוויה. לכול אלו נודעת השפעה רגשית וחברתית משמעותית. העדר הפנמה תקינה של דמות הורית פוגעת בתהליך ההתקשרות וביצירת קשרים עתידיים, כמו גם הקושי בהמשכיות של החוויה והבנת החוקיות והסיבתיות עשוי להשפיע בצורה ניכרת על העולם הרגשי ועל השיפוט החברתי.

גם לעוצמות רגשיות גבוהות ותגובתיות גבוהה לגירויים נודעת השפעה רגשית וחברתית. הן גורמות לקושי בדחיית סיפוקים וקושי בוויסות רגשי. סך כול המשתנים המולדים הללו מקשי על ההורה להיות זולתעצמי לילדו.

מהו זולתעצמי?

זולתעצמי הוא מושג הלקוח מתוך זרם פסיכולוגית העצמי בפסיכואנליזה (היינץ קוהוט). זוהי דמות חיצונית לילד הנחווית על ידי הילד באופן חלקי כחלק ממנו. דמות זו מספקת אמפטיה, שיקוף לתחושת הערך העצמי של הילד והכרה בחוויה הפנימית שלו. בנוסף הזולתעצמי מסייע בשיקום פגיעה בתחושת הערך העצמי במצבים של קושי, תסכול או כישלון. כמו כן מספק הזולתעצמי הכלה וויסות והרגעה במצבי חרדה ותסכול וכן מסייע בשליטה עצמית במצבים של איום על האינטגרציה של העצמי.

מדוע קשה להיות זולתעצמי לילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז?

קיים למשל קושי באמפטיה. לעיתים קיים קושי לראות להכיר ולקבל את הילד כמו שהוא, למרות הקשיים שלו, להתפעל ולהעריך אותו כפי שהוא ולתת תחושה של ערך, ייחודיות ומסוגלות. בנוסף, לעיתים קרובות קיים קושי להישאר מווסת מכיל ומרגיע לנוכח סערת רגשות, התפרצויות זעם ותנודות בחוויה הרגשית של הילד.

להיות זולת עצמי בשנת החיים הראשונה

בשנת החיים הראשונה נוצר האמון הבסיסי בעולם. לילד עם צרכים מיוחדים יש קשיים ברגולציה, וויסות וקשים קוגניטיביים המשפיעים על ההתקשרות - קשיים במיקוד הקשב, זיכרון חזותי ושליפה ולעיתים בעיות בריאותיות אופייניות בשכיחות גבוהה יותר, כמו למשל דלקות אוזניים ודרכי נשימה, אלרגיות ומחלות עור וכו.

האתגרים של ההורה כזולתעצמי קשורים לצורך לספק חוויה של רציפות ועקביות בשל הקושי במערך הנוירולוגי של הילד, וכמו כן לספק וויסות והכלה של העוצמות הרגשיות כדי שתיווצר חוויה של אמון בסיסי בעולם.

להיות זולתעצמי בשנה השנייה

זוהי השנה שבה נוצרים תהליכי ההיפרדות. הקשיים המיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז קשורים לקושי בשימוש בסכמה הורית מופנמת בשל בעיתיות בהפנמת סכמה זו בשנה הראשונה, מה שמקשה על תהליך היפרדות.

בנוסף לעיתים יפנימו סכמה בעיתית של מערכת יחסים, בשל הקשיים בשנת החיים הראשונה - דבר המקשה אף הוא בהיפרדות. ילדים מיוחדים יגלו גם קושי במפגש עם המציאות בשל סף תסכול נמוך, וקושי בדחיית סיפוקים.

האתגרים של ההורה כזולתעצמי קשורים להכלת העוצמות והתסכול תוך שמירה על וויסות פנימי, התמודדות עם רגשות אשמה הקשורות לשנת החיים הראשונה, ושמירה על תחושת המסוגלות והערך.

להיות זולת עצמי של ילד בגילאי הגן – יוזמה מול אשמה

בשלב זה הילד מתחיל לפתח את יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות, להתנסות בעולם ולהשוות את עצמו לילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז בני גילו. זהו גם השלב שבו מתפתח הדמיון. קשיים מיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז קשורים לקשיים במוטוריקה, תכנון תנועה, אימפולסיביות, קשיי שפה וכן לעיתים עוצמות פנטזמטיות גדולות במיוחד בתקופה של התפתחות הדמיון, וכתוצאה מזה עלול לעיתים להיווצר קושי רב יותר בהפרדה בין דמיון למציאות שעלול לגרום למשל ליותר פחדים דמיוניים.

האתגרים של הורה כזולתעצמי קשורים להכלת העוצמות הרגשיות והפנטזיות, וויסות של הפגיעה הנרקיסיסטית של ההורה הנלווית לפגיעה הנרקיסיסטית של הילד עצמו כאשר מגלה נחיתות ביחס לילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז במהלך התמודדות עם אתגרים המערבים פעילות מוטורית או קוגניטיבית. כמו כן זהו השלב שבו מתחילים להתגלות קשיים בהתמודדות עם המערכת החינוכית, עם עליית הדרישות להישגים והתנהגות נורמטיבית.

להיות זולת עצמי בגיל החביון-נחיתות מול יצרנות

זהו גיל שבו האנרגיות הנפשיות והפנטזיות מפנות את מקומן להתמודדות עם המציאות ולמידת נורמות חברתיות. הקשיים המיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז קשורים לקושי בלמידת מיומנויות חדשות בשל קשיים מובנים, קושי בהסתגלות לחברת בני גיל בשל קשיי וויסות, אימפולסיביות והפנמות מוקדמות שלמערכות יחסים בעיתיות בחלק מהמקרים.

האתגרים של הורה כזולתעצמי קשורים בהכלת הפגיעה הנרקיסיסטית של הילד, תוך וויסות פגיעה אפשרית דומה אצל ההורה עצמו, בין השאר גם בשל עליה אפשרית של תכנים מהעבר של ההורה. בנוסף, וויסות כעסים ותחושות אשמה המתעוררים לנוכח הקשיים של הילד, ושמירה על מערכת יחסים תקינה עם הילד.  זאת למרות שהתעצמות הדרישות החיצוניות והקשיים האובייקטיבים של הילד היוצרים מתחים בין ההורה לילד (שיעורי בית...). ולבסוף, גם התמודדות עם דרישות המערכת החינוכית ושמירה על קשר יעיל עמה לנוכח מצוקות אפשריות של הילד בתוך המערכת וכן לנוכח כעסים אפשריים של ההורה על המערכת.

להיות זולת עצמי בגיל ההתבגרות – התגבשות הזהות העצמית

קשיים מיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז בגיל זה קשורים לקשיים בהפעלת שיקול דעת בשל אימפולסיביות מובנת. לעיתים מופיעה משיכה לחוויות קיצוניות יותר בשל הצורך בגירויים וריגושים, ולעיתים בשל קשיים בהפעלת בקרה ובוחן מציאות. לעיתים גם יופיע צורך חזק יותר מאשר אצל ילדים "רגילים" בדמויות להזדהות שהן שונות מההורים בשל קונפליקטים נמשכים עמם וכן ובשל צורך רב בשייכות לקבוצה חברתית בשל חווית נחיתות אפשרית.

האתגרים של ההורה כזולתעצמי קשורים להכלת העוצמות וההתנהגויות המאתגרות תוך הצבת גבולות מציאות, וכל זאת תוך שמירה על יחסים עם הילד ונוכחות בחייו.

צבא - התמודדות עם מסגרת נוקשה והיררכית ללא מעורבות ההורה

קשיים מיוחדים של צעירים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז בשלב הזה קשורים לקושי בהתמודדות עם מסגרת נוקשה ועם גבולות ברורים, קושי בקבלת סמכות, קושי בעמידה בדרישות חיצוניות: התארגנות מהירה, תכנון, דיוק, הפעלת בקרה והפקת לקחים, קושי בהתמודדות עם סביבה חברתית חדשה וקושי בהסתגלות לתנאים מחוץ לבית.

האתגרים של הורה כזולתעצמי קשורים להכלת תנודות ו"נפילות" בחוויה עצמית ותחושת הערך של הילד במציאות לא מוכרת ובמידה רבה מאיימת, שבה בדרך כלל להורה אין יכולת להתערב ולהשפיע.

לסיכום

האתגרים של הורה כזולתעצמי של ילדים בעלי לקויות למידה קשב והריכוז לאורך החיים אינם פשוטים ותובעניים בכול שלב ושלב. הורים לילדים אלו נדרשים לסייע לילד ביצירת עולם קוהרנטי, רציף ואינטגרטיבי כלשכן בשל קשיי הקשב ולקויות הלמידה המקשים על הילד לחוות את העולם בדרך זו. כמו כן הם נדרשים יותר מכול הורה לשקף הכרה והערכה של הילד למרות הקשיים הרבים תוך התייחסות כנה ליכולותיו האמתיות וייחודו. הורים לילדים בעלי לקויות למידה קשב וריכוז נדרשים לוויסות פנימי והכלה של העוצמות הרגשיות המתעוררות אצלם לצורך וויסות של העוצמות הרגשיות הגדולות במיוחד של הילד תוך הצבת גבולות מציאות לילד המתקשה לקבל גבולות ולא פעם מגלה סף תסכול נמוך וקשיים בדחיית סיפוק.

בהרצאה דנתי בקשיים הספציפיים לכל שלב בהתפתחות ובאתגרים של ההורה בכל שלב, אתגרים לא פשוטים שלא תמיד הסביבה מבינה ומכירה בהם ולא תמיד יודעת לסייע ולתמוך בהורה המתמודד עם אתגרים אלה.

 

אם לבודהא היה ילד כמו שלי, האם גם אז הוא היה ממשיך לחייך בשלווה?
הורות מאותגרת ברוח הפסיכולוגיה הבודהיסטית:  תובנות וכיוונים מעשיים

מרצה:  לאורה וולמר
פסיכולוגית קלינית מומחית בהפרעות קשב וריכוז, מחברת ספרים מצמיחים לכל המשפחה, ביניהם "האיידיאייצ'די שלי", יוצרת, שותפה ושחקנית בהצגה ילדי הקש"ר


בשנים האחרונות נחשפתי לפסיכולוגיה הבודהיסטית ומצאתי שהיא מועילה מאוד לי כבן אדם וגם למטופלים ולמודרכים שלי. הפסיכולוגיה הבודהיסטית יכולה לסייע במיוחד להורים מאותגרים אשר מגדלים ילדים עם הפרעות קשב ו/או לקויות למידה.

ההורה המאותגר זקוק יותר מכל הורה אחר לתמיכה וקבלה. לצערנו הוא פוגש לא פעם שלא מקשיבים או מבינים אותו, וגרוע מכך שמבקרים ושופטים אותו.

ההורה המאותגר חש בדידות עמוקה ומתנסה ברגשות של בושה, מבוכה, אשמה ואף כישלון.

וברוח "אם אין אני לי מי לי", ההורה חייב למצוא בתוכו משאבים פנימיים שיזינו אותו נפשית כדי להתמודד בדרך הארוכה שבפניו. הפסיכולוגיה הבודהיסטית עוזרת לנו למלא את מאגר הכוחות, להתמודד עם מחשבות ורגשות לא נעימים העולים בנו ועוזרת לנו לחיות עם האחרים חיים יותר שלווים ומאושרים.

הבודהיזם מלמד אותנו שלא האירועים עצמם גורמים לנו לסבל אלא ההתייחסות שלנו אליהם.

לדוגמא: אם ילד בן 10 הסובל מהפרעת קשב וריכוז צריך עדיין עזרה בהכנת שיעורי הבית, זה לא נעים במיוחד. אבל זה יהפוך לסבל אמיתי אם נחשוב: "הוא כבר היה צריך לעשות את זה לבד! מתי זה יגמר?! נמאס לי! ונרים את קולנו והילד יתחיל לבכות.

לפי הבודהיזם, קיימים שלושה מקורות לסבל:

1. האחיזה או התשוקה: לעיתים אנחנו נאחזים בתמונה האידיאלית של הילד, של המשפחה או שלנו כהורים וזה יוצר תסכול ואכזבה ובנוסף לא מאפשר לנו לקבל את המציאות כפי שהיא, ולגלות את הטוב והיפה סביבנו!

2. הסלידה: אנחנו מתנגדים למה שאיננו אוהבים. לדוגמא, אינני מקבל שהילד שלי "ירקוד" על הכסא בשעת האוכל. אינני מקבל שאני צריך לעזור לו בהכנת המערכת. כשאני מתנגד למציאות כפי שהיא, אני תמיד מפסיד וסובל.

3. הבורות: במילה אחת להאמין למחשבות שלי ולחשוב שהן האמת. למשל להאמין שילד שמתקשה בבוקר הוא מתפנק או עושה דווקא. כשאינני יכול לראות את הדברים כפי שהם, אני סובל ובנוסף לא מוצא את הדרכים הנכונות להתמודדות.

אז מה עושים?

מנסים לקבל את מה שקורה מבלי להתנגד לו. לראות את החיובי בילד שלי ובהורות שלי. להסתכל על הילד המיוחד שלנו כעל מורה שמאתגר ומצמיח אותנו והופך אותנו לבני אדם חומלים יותר, טובים יותר.

עלינו להיות ערים מתי המחשבות משתלטות עלינו ואנחנו מפסידים את הרגע הזה וכל מה שהוא מביא עמו.

כשאתם חווים סבל, דאגה או מצוקה נסו לבדוק מה המחשבה שגורמת לכם כעת לסבול (תמיד יש מחשבה!) ואז שאלו את עצמכם:

מי הייתי ברגע זה ללא המחשבות שלי?

זכרו שהמציאות תמיד חביבה יותר מהמחשבות שלנו!

לדוגמא, אם בטיול הכיתתי כולם אופים פיתות בטאבון ורק הילד שלי יושב בפינה ומתעסק עם כל מיני עלים וחרקים, אני יכולה להתמלא בסבל אם אחשוב: "רק הוא לבד!", "לעולם לא יהיו לו חברים!", "למה הוא תמיד שונה?".

אבל אם אשתחרר ממחשבותיי, אצליח לראות את הילד היפה והסקרן שלי חוקר את עולם וזה ימלא אותי בגאווה ובסיפוק. אוכל לראות אותו נאמן לעצמו ולא תמיד עושה מה שכולם עושים, ילד יקר וייחודי!

ממליצה לכם לקרוא את ספרה הנפלא של ביירון קייטי "לאהוב את מה שיש" שמלמד לא רק לסבול את מה שקורה לנו, אלא גם לקבל אותו באהבה ולהיות יותר מאושרים.

בהצלחה!

 לחצו כאן לרכישת הספרים:

 

  

משפחה משנה גישה:  תובנות באימון להורים
איך מתמירים כעס, ביקורת ושליטה - בחמלה, הבנה וקבלה?  אנחנו המפתח לשינוי

מרצה - איילת לוינרסקי
מאמנת מוסמכת, מומחית בהפרעות קשב מטעם ה"מרכז לאימון התנהגותי", אימון קבוצתי, מנהלת ADHD Center, חברה בלשכת המאמנים ישראל. בעלת ניסיון רב באימון ילדים, הורים ומבוגרים עם ADHD. מתמחה בNLP, מדיטאציה וגרפו-תראפיה.

למצגת לחצו כאן


"יש לי ילד אחר" - "יש לי הורה אחר"

הילד המיוחד הזה הוא מתנה.

הוא חכם, מוכשר, חושב מחוץ לקופסה, פצצת אנרגיה, יצירתי, ממלא את החיים בצבע וקסם אישי, כריזמאטי, בעל יכולת מנהיגות, מעניין, סוחף...

ונכון הוא גם מאוד מאתגר...

אך אם נמקד אותו בתחום שהוא אוהב ושהוא טוב בו - השמיים הם אפילו לא הגבול עבורו. הילד המיוחד הזה הוא ההזדמנות שלנו ההורים לפרוץ את גבולות עצמנו, לצמוח ולהגיע לגבהים שלא חלמנו...

אנחנו ההורים מתמודדים ושורדים את החוויה שבכל מקום מצפים מאיתנו ההורים להיות קשובים, סבלניים, מומחים, מטפלים, תומכים ואפשר כך להמשיך את רשימת הציפיות שלעולם לא נגמרת...

הציפיות מהסביבה בכלל ומעצמנו בפרט והמאמצים הרבים שאנו משקיעים ביומיום על-מנת לעזור לילדנו.

אך נשאלת השאלה היכן אנחנו ההורים בתוך כל זה? אנחנו נמצאים במערבולת רגשות, חששות, תסכולים, רגשות אשם, קונפליקטים ומתחים מיותרים והכל סביב הילדים. כל אלה שואבים את האנרגיות שלנו, מתישים, שוחקים ונדמה שהם בלתי נגמרים. אנו ההורים זקוקים לכלים אפקטיביים ומעשיים להעצמה וצמיחה שהם המפתחות והמטען לתחזוקת האנרגיות שלנו ליצירת תקשורת מכבדת ומקרבת בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין ילדינו.

הרצאה זו באה לעזור, לעודד, להבין וליישם טיפים וכלים יעילים וישימים להחלפת המאבק היומיומי לשפה חדשה – שינוי גישה אשר תעזור לנו לתדלק את כוחותינו ע"י עזרה לעצמנו ממקום של הבנה, הכלה, קבלה ואהבה ללא תנאי.

נקבל טיפים איך להתמיר כעס / שיפוטיות בחמלה, הבנה וקבלה.

בהרצאה אני מדברת על התקשורת במערכת היחסים בינינו לבין ילדנו. היום אנחנו מבינים שהדרך היחידה לעזור לילדנו היא על-ידי תקשורת מכבדת ומקרבת. תקשורת לא שופטת, לא מאיימת ולא מצמצמת. אלא תקשורת המאפשרת שיח בגובה העיניים גם כשאנחנו לא מסכימים עם ההתנהגויות / ההחלטות / הרצונות של ילדנו.

תקשורת מכבדת מתוך אהבה וקבלה ללא תנאי. ממקום מבין, מכיל, מקבל ואוהב. דרך זו הוכיחה עצמה כיעילה במשא ומתן עם ילדינו מתוך ההבנה שמאחורי כל התנהגות ישנם סיבות נכונות וצודקות מנקודת ראותו של הילד.

אנחנו לא יכולים לשנות את ילדנו. אנחנו יכולים לשנות גישה, לשנות דרכי תקשורת – שהמשמעות שלה "כבוד", הכרה, הבנה, תמיכה וזה כל מה שהילד זקוק באותו רגע.

אם נאבק וננסה לכפות החלטות בשביל ילדנו – גישה זו תקטין אותו ולא תאפשר קרבה ושיתוף אלא ניצור ריחוק וייווצרו פערים. גם אם הילד זקוק לנו ורוצה לשתף אותנו – הוא מרגיש שאינו יכול, כי בלאו הכי לא יבינו אותו. יענישו אותו, לא יכבדו אותו ולא יקבלו אותו כפי שהוא – אלא ירצו לשנות אותו.

הדרך היעילה להגיע אל ילדינו היא על-ידי יצירת אלטרנטיבה בתוך הבית. לאפשר לילד את המרחב שלו מתוך מקום מבין ומכבד. הילד מרגיש מתי מכבדים ומבינים אותו באמת – מהמקום הזה הילד יפתח אמון בהורים וההורים יפתחו אמון בעצמו. הילד יבין את טובתם של הוריו. יכול להיות שהם אינם טועים. יכול להיות שהם צודקים. או שווה להקשיב להם.

זה חלום של כל הורה, וזה אפשרי. אם מהיום לא נחפש איך לשנות את הילד, אלא נאפשר לעצמנו להתבונן פנימה, לקבל כלים איך לשנות גישה. כי אנחנו המפתח לשינוי.

1. הנחות יסוד / אמונות מגבילות - שינוי פרספקטיבה

2. טעויות נפוצות של ההורים (הערות, שיפוטיות ושליטה)

3. מערכת יחסים של תקשורת מכבדת ומקרבת

4. התמרת הכעס / השיפוטיות – בהבנה, תמיכה וקבלה

5. לחץ חברתי – התדמית כתרמית (מצגת)

6. מדיטאציה – להורים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז / לקויות למידה - ליצירת שקט פנימי, הקשבה, ריכוז ומיקוד.

איילת לוינרסקי, טל'  052-8955544      ayeletlev@adhdcenter.co.il 

                      לחצו כאן לאתר של איילת לוינרסקי

 

 

אין קשב - יש דאגות

מופע

שחר צדוק בשילוב תיאטרון עם השחקנים: זיו שלו ואמיר ירושלמי
המעבר מסטרס וקצרים בתקשורת לאקלים מיטבי בתרבות "אין קשב",
מופע חדש, מצחיק ומרגש בשיתוף הקהל.

למצגת לחצו כאן


שחר צדוק M.sc עוסק בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית בשילוב ביופידבק. מאמן בכיר מוסמך מטעם לשכת המאמנים . מתמחה בטיפול בחרדה, באימון והכוונה אישית ומקצועית ואימון מתבגרים, מבוגרים והורים לבעלי הפרעת קשב.

מרצה בתוכניות שונות באוניברסיטת בר אילן, בארגונים שונים ומנחה סדנאות לתקשורת רגשית וכישורי חיים ברחבי הארץ. מקיים הרצאות ומופע הכולל מחשבות על החיים ותיאטרון פלייבק בשיתוף עם הקהל בבתי מלון ברחבי הארץ ובארגונים.

מוביל השתלמויות לפיתוח מקצועי בקרב אנשי חינוך כחלק מרפורמת אופק חדש.

בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במדעי ההתנהגות. בוגר הכשרה בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית ואימון מתבגרים ומבוגרים בעלי לקויות למידה וקשב מטעם אוניברסיטת בר אילן.

לחצו כאן לפרטים נוספים על המופע

 

 

 

 

 

 

לחצו כאן לאתר של שחר צדוק

חבילת מיתוג ושיווק לארגונים ועסקים מהתחומים הטיפוליים
אם יש לכם עסק או ארגון שמומחה במתן שירותים טיפוליים, מי שזקוק לכם צריך לדעת עליכם!

רוב העסקים שהוקמו במטרה להעניק שירותים טיפוליים או לספק מוצרים וכלים למטפלים, מבוססים לפני הכול על תחושות עמוקות של שליחות, חזון ורצון לתרום ולעזור.  בתוך תחושת השליחות הזאת, לפעמים השיווק נדחק לקרן זווית ונחשב לפעילות פחותה בערכה. אבל אל תשכחו שכדי שתוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים - אתם חייבים לשרוד והם חייבים לדעת שאתם שם בשבילם. 

אחד הכלים העוצמתיים ביותר העומדים לרשותנו לצורך כך הוא שיווק נכון של מותג נכון.

ב - Family-Care אנו ערוכים לספק לכם חבילת שיווק ומיתוג שתצעיד את העסק שלכם קדימה.  כדי שהאנשים שזקוקים לכם ידעו למצוא אתכם, עליכם להיות נוכחים במקומות הנכונים, ולבנות מותג חזק ומהימן.  אנחנו יודעים לעזור לכם לעשות זאת.

פנו אלינו ונשמח לתפור עבורכם את החבילה המתאימה ביותר לצרכים שלכם ולקהל היעד שאליו אתם פונים.


התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת, 050-7504210 ונשמח לעמוד לשירותכם