| |
 |
 |
| |
הרב שמואל מאיר חשין,
העורך האחראי של מבחני 'הדף היומי בהלכה', מסביר מדוע עברו המבחנים ב'דף היומי בהלכה' ל'מבחן אמריקאי', ומגלה: אחוזי התשובות הנכונות גדלו לאין ערוך שיטת המבחנים החדשה מסייעת להבין את המכלול של ההלכה בחודשים האחרונים עברנו לשיטת 'מבחן אמריקאי' במבחני 'הדף היומי בהלכה', מכמה סיבות, וב"ה המבחנים הללו צוברים יותר ויותר תאוצה ותגובות חיוביות. ישנן כמה סיבות לכך שעברנו לשיטת מבחן זו: ישנם בין הנבחנים לא מעט, שיש להם קושי לנסח תשובות בכתב, והם אולי ידעו את התשובה הנכונה אך ניסחו אותה לא נכון, ואז בודקי המבחנים פעמים רבות לא הבינו את תשובתם, או שהבינו אחרת ממה שהם התכוונו, וזה לפעמים גרם עוגמת נפש. בשיטה האמריקאית שאליה עברנו לאחרונה, הנבחן אינו צריך לנסח תשובה, אלא רק לסמן מהי התשובה האמיתית לשאלה, ובכך פתרנו את בעיית הניסוח.
מעבר לכך, ישנם נבחנים שבמבחנים הקודמים ('הרגילים'), לא תמיד הבינו מהשאלה למה אנו בדיוק מתכוונים, ואילו כעת, כשהם רואים לפניהם את התשובות האפשריות, זה גורם להם להבין את השאלה טוב יותר, להבין מה אנחנו מתכוונים בשאלה.
כשמדובר במבחן אמריקאי, תוכנת מחשב מסייעת לנו בבדיקת התשובות. עד היום, כשאת הבדיקה עשו בודקים אנושיים בלבד, יתכן שהבודק יכול היה לדלג בטעות על תשובה נכונה במבחן מסוים או שמסיבה כלשהי לא בדק מבחן מסוים כראוי, אך כעת, כשבתהליך ממוחשב אחוז הטעויות פוחת, ולא יתכן מצב שיורידו לנבחן ולו אחוז פחות ממה שמגיע לו. בנוסף, לעתים בגלל ניסוח לא טוב ובהיר כראוי בתשובה הורידו ניקוד לנבחן, ואילו כעת הנבחן יגיע לניקוד המקסימלי.
ב"ה, אנחנו רואים שהציבור מקבל את המבחנים הללו יותר ויותר, ומחודש לחודש אכן ישנם יותר ויותר אחוזי תשובות נכונות (אף יותר משהיה בתחילת עריכת מבחני הדף היומי בהלכה!). רבים מציבור הנבחנים אף טרחו ושלחו לנו הערות על ניסוחן של שאלות ותשובות שונות, וכך ראינו מה יכול לבלבל את הנבחנים יתר על המידה בניסוח שאלה, ותיקנו. כיום, בכל חודש אנו רואים לאחר המבחן ע"י המחשב באיזו שאלה נכשלו הכי הרבה, ואז אנו יושבים בכובד ראש להבין מדוע רבים נפלו דווקא בשאלה זו, אולי השאלה מידי קשה או אולי התשובה הנכונה לא נוסחה כראוי. אלו דברים שלא יכולנו לדעת עד היום, וזה כלי ש עוזר לנו רבות בעריכת המבחנים הבאים".
|
|
|
|
|
הלכות תענית
סימן תקע עמוד 92
יום שני כ"ח בניסן תשע"ד
|
 |
ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום
נעסוק בנושאים הבאים:
• אימתי חלה שבועה על
דבר מצוה?
• "היושב בתענית נקרא
חוטא"
• ריסון תאוַת האכילה
מכפר עוונות
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
 |
|
אימתי חלה
שבועה על דבר מצוה?
שבועה אינה חלה על דבר מצוה, ולכן, למשל, הנשבע שלא לאכול בשבת וביום־טוב אין שבועתו חלה ועליו לאכול את סעודות היום כרגיל; אולם, הנשבע 'בכולל', דהיינו שכולל בשבועתו דבר מצוה עם דבר הרשות, כגון שנשבע שלא לאכול בימי חמישי, שישי ושבת, שבועתו חלה אף על דבר המצוה ואסור לקיימהּ. [סימן תקע, סעיף ג]
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
 |
|
"היושב בתענית נקרא חוטא"
חז"ל אמרו "היושב בתענית נקרא חוטא", ופירוש הדבר: אדם שהצוֹם קשה עליו, אסור לו לקבל על עצמו צומות מעבר לששת הצומות הקבועים מן התורה ומדברי הנביאים, ואם עשה כן נקרא 'חוטא', כיון שמחליש את גופו ומענה את נפשו. אולם, אדם שאין הצוֹם קשה עליו, מותר לו לצוּם, ואדרבה, נקרא 'קדוש', כיון שבכך מתכפרים עוונותיו. [סימן תקעא, ס"ק א-ב]
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
 |
|
ריסון תאוַת
האכילה מכפר עוונות
רבותינו הראשונים כתבו כי המושך ידו באמצע סעודתו מאיזה מאכל, בעוד שהוא מתאווה לאוכלו, הרי זה נחשב כסיגוף ומכפר את עוונותיו; והנוהג כן בכל סעודה, הריהו זוכר את הבורא יותר ממי שצם פעם בשבוע, שהרי הוא מרסן את תאוָתו לכבוד הבורא בכל סעודה; ונחשב כמקריב קרבן, ושולחנו כמזבח לזבוח עליו את היצר־הרע. [סימן תקעא, ס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
|
|
 |
- אדם שנדר לצוּם או לתת כסף לצדקה לרפואת חולה, ונרפא החולה, או נפטר רח"ל, עליו לקיים מה שקיבל על עצמו, וכן בכל צרה אחרת.
- בית־דין שגזר על הציבור לצוּם לרפואת חולה, או להצלה מכל צרה אחרת, ונרפא החולה, או נושעו מן הצרה, אינם צריכים לצוּם.
- לשון נדר הוא: "הרי עלי דבר פלוני קונם", ונדר כזה חל גם על דבר מצוה, כגון שאוסר על עצמו בקונם את כל המאכלים והמשקאות בשבת. ונדר לדבר מצוה חל מדאורייתא בכל לשון!!!
|
|
|
 |
- איסור התענית לתלמיד־חכם ומלמדי־ תינוקות.
- איסור התענית לנרדפים מפני הגויים.
- הימים שבהם אין לגזור תענית־ציבור.
|
|
לתשומת לב הלומדים! תקציר ההלכות בדף זה, מיועד לסייע ללומדים, אך לקביעת הלכה למעשה,
אין להסתמך על התקציר ויש לעיין ב'משנה ברורה' וב'ביאורים ומוספים' המצורף כאן. |
|
