{{preheader}}

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

גיליון מאי 2023

חברות וחברים יקרים,

אנו מתכבדים לצרף את בטאון המסים לחודש מאי בשיתוף משרדי עורכי דין קליפי ושות'.

בגיליון זה תוכלו למצוא סקירה של פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "תושבות" ביישובים מסויימים המקנים הטבות במס, פסקי הדין של ועדות הערר בעניין "שווי רכישה" של זכויות במקרקעין שהתקבלו בפירוק וכן בעניין איחור במועדים להגשת ערר ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שומות לפי מיטב השפיטה ופסילת ספרים לרואה חשבון.

במדור טיפים תמצאו טיפים בעניין מיסוי בינלאומי- תכנון מס לקראת תום הטבות המס לעולה חדש ותושב חוזר ותיק ובעניין מע"מ- חסכון מס ברכישת דירת מגורים על ידי עוסק.

פסקי דין

מס הכנסה

הגדרת תושב ביישוב מסוים ומימון לינה, תזונה ואירועי גיבוש לשחקני כדורגל

ע"א 7719/21 סאלח חסארמה נגד פקיד שומה חיפה (ניתן בתאריך 4.5.2023)

פקודת מס הכנסה מקנה הטבות מס ומאפשרת זיכויי מס ניכרים לתושבים ביישובים מסוימים. בפרשה זו עלתה בין היתר השאלה האם שחקני הכדורגל סאלח חסארמה ואחמד עאבד אשר גרו בקריית שמונה בעת שהיו שחקני כדורגל בקבוצה, יחשבו כתושבי קריית שמונה הזכאים להטבות המס.

 

בית המשפט העליון בדעת רוב קבע כי מבחן התושבות ביישוב מסוים דומה למבחן התושבות לעניין תושב ישראל, העומד על מבחן "מרכז החיים" ובוחן את מכלול הזיקות האישיות של היחיד. לעניין זה בית המשפט קבע בדעת רוב כי אין בהכרח לראות את מקום הקבוצה כמקום התושבות, וכי אין לקבל את מבחן "התרומה" ליישוב, שהציע שופט המיעוט, כשיקול דומיננטי בקביעת מקום התושבות.

 

בעניין הנדון, השחקנים גרו בגפם בדיור שהעמידה לרשותם הקבוצה. משפחתם הגרעינית והמורחבת נותרה לגור במקום אחר, מקום מושבם הקבוע והקודם של השחקנים. המרחק מקריית שמונה למקום מושבה של המשפחה היה קטן יחסית והשחקנים שהו עם משפחתם לכל הפחות בסופי השבוע, בפגרות ובחופשות.

כמו-כן הדיור בקריית שמונה היה פשוט ובסיסי ומומן על ידי הקבוצה.

השחקנים לא הוכיחו את היקף השימוש בדירה בקריית שמונה והיקף השימוש או הביקורים בדירות המשפחה, לא הציגו את פירוט כרטיסי אשראי אשר יצביע כי מקום עיקר הקניות שלהם היה בקריית שמונה ולא צירפו מסמכים אחרים המעידים על כך שקריית שמונה היתה מקום מושבם היחיד.

 

לאור האמור, בית המשפט קבע בדעת רוב, כי מדובר בשהות ארעית שאין בה כדי לסווג את השחקנים כתושבי קריית שמונה, ועל כן הם אינם זכאים להטבות המס.

בית המשפט אף דן בשאלת הוצאות שהוציאה הקבוצה בגין לינה, תזונה ואירועי גיבוש. בית המשפט העליון קבע, כי הקבוצה לא הוכיחה כי ההוצאות הן בעיקרן לצרכי המעביד ולא לטובת העובדים, ועל כן יש לזקוף את ההוצאות כטובת הנאה החייבת במס אצל השחקנים והעובדים.

שומה לפי מיטב השפיטה, פסילת ספרים קנסות לרואה חשבון

ע"מ 54780-02-20 מינס נגד פקיד שומה פתח תקווה (ניתן בתאריך 11.5.2023)

 

למערער, רואה חשבון במקצועו, הוצאו שומות אשר קבעו לו תוספת הכנסה של כ- 690,000 ₪, כמו כן נפסלו ספרי המערערת והושת עליו קנס גרעון.

עניינן של השומות בפעילות עסקית של המערער מול לקוחות שאינה מאפיינת פעילות עסקית רגילה של שירותי ראיית חשבון ובמסגרתן, בין היתר, המערער רכש זכות לארגן כנסים מלקוח והפחית את הזכות בדוחותיו, המערער רכש פעילות עסקית מפסידה של לקוח וקיזז את ההפסדים מול משכורות אשתו והמערער הוציא חשבוניות זיכוי ללקוחות בשל תביעה אחרת שאינה קשורה ללקוחות.

במקביל להליך זה נוהלו כנגד המערער הליכים פליליים.

בית המשפט ביקר באופן חמור את התנהלותו של המערער בדיווחיו וגם התנהלותו בהליכי השומה והערעור.

בגין חלק מהסוגיות קבע בית המשפט כי חלק מהעסקאות אינן אמיתיות וכי חלק מהחשבוניות הן פיקטיביות ועל כן ספריו של המערער פסולים.

לאור האמור בית המשפט דחה את רוב הערעור בגין השומות והקנסות.

מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין – "שווי הרכישה" של מקרקעין שהתקבלו בפטור בפירוק איגוד מקרקעין- האם יש לקחת בחשבון את עלות המניות באיגוד במכירה של המקרקעין לאחר הפירוק

 ו"ע 48105-07-19 משה ניסני ואח' נגד מנהל מיסוי מקרקעין רחובות

(ניתן בתאריך 28.3.2023)

פסק הדין עסק בשאלה האם יש להביא בחשבון שווי הרכישה או לחילופין להתיר בניכוי מהשבח, את עלות רכישת המניות באיגוד מקרקעין, כאשר האיגוד פורק, המקרקעין הועברו לבעלי המניות בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין והמקרקעין נמכרו לאחר מכן על ידי בעלי המניות.

 

העוררים טענו, כי יש להוסיף ל"שווי הרכישה" של המקרקעין או לחילופין להתיר בניכוי מהשבח, את עלות המניות. לטענת העוררים הוספת עלות המניות או ניכוין מתחייבת מעקרון מס אמת ורציפות המס.

 

ועדת הערר דחתה את העררים פה אחד על בסיס לשון הוראות החוק ולשון הוראת המעבר בקשר לתיקון 55 לחוק. ועדת הערר קבעה, כי ככל שמדובר במניות שנרכשו לאחר יום כניסתו לתוקף של תיקון 55 לחוק בשנת 2005, יקבע שווי הרכישה לפי לשון החוק בהתאם לשווי רכישת המקרקעין בידי האיגוד.

כמו כן, הואיל והמקרקעין בתוך האיגוד נרכשו לפני שנת 1998 לא ניתן לפי הוראת המעבר להחיל את הסדר המס החל בדבר "רווח נוסף" לפי סעיף 71א, אשר נותן פתרון לסיטואציה בה עלות המניות גבוהה מעלות המקרקעין.

 

על כן, מקום שבו קבע המחוקק הסדר פרטני וקונקרטי לא ניתן לקבוע מנגנון אחר שאינו לפי לשון החקיקה וגם לא ניתן לעשות שימוש בהסדר כללי הנוגע לניכוי הוצאות מהשבח.

יש להדגיש כי פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לאיגודים שחל עליהם תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין והמקרקעין שבידי האיגוד נרכשו לפני 1998. עוד יצוין, כי קיימים מקרים בהם הקביעה של ועדת הערר כאמור תטיב עם הנישומים.

ליטיגציית מס

יש להגיש ערר תוך 30 ימים ממועד ההחלטה בהשגה, ולא ניתן להאריך את המועד להגשת ערר על ידי הגשת בקשה לתיקון שומה

 

ו"ע 62181-01-23 ברסלר ואח' נגד מס שבח נתניה (ניתן בתאריך 13.4.2023)

ועדת הערר דחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערר בחלוף תקופת 30 הימים הקבועה בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין.

השגת העוררים נדחתה על ידי המשיב, אולם העוררים בחרו להגיש בקשה לתיקון שומה, אשר נדחתה אף היא, וזאת במקום להגיש ערר.

ועדת הערר קבעה, כי המועד להגשת ערר הוא ממועד ההחלטה בהשגה, ולא ניתן במסגרת בקשה לתיקון שומה לפרוץ את מסגרת הזמנים. יש לציין, כי ממילא העוררים חרגו מתקופת 30 הימים להגשת הערר וגם מהמועד של דחיית בקשת תיקון השומה.

העוררים טענו להארכת המועד בשל נסיבות מיוחדות ובכלל זה מחלת בא כוחם. ועדת הערר לא שוכנעה כי אכן היתה הצדקה לחריגה מהמועדים במקרה זה שכן מחלת ב"כ העוררים לא גובתה בראיות, ומכל מקום הנסיבות הרפואיות של ב"כ העוררים הן מאוחרות למועד הרלוונטי כיוון שיש למנות את המועד להגשת הערר ממועד ההחלטה בהשגה, ולא ממועד ההחלטה על דחיית הבקשה לתיקון השומה.

טיפים ומחשבות פרקטיות

מיסוי בינלאומי
תכנון המס לקראת תום תקופת ההטבות לעולה חדש או תושב חוזר ותיק

עולה חדש או תושב חוזר ותיק זכאים לפטור ממס ופטור מדיווח לתקופה של 10 שנים החל ממועד הגעתם לישראל על כל ההכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, ועל כל הנכסים שנמצאים מחוץ לישראל.

לגישת רשות המיסים, עם סיום תקופת ההטבות כל דיבידנד שיקבל העולה החדש או התושב החוזר ותיק מחברה זרה יהיה חייב במס מלא, על אף שמקורו בתקופת 10 שנות ההטבות או אף לפניה.

במקרים כגון אלה, ניתן לשקול בנסיבות המתאימות ובכפוף להצדקה כלכלית ומסחרית את מכירת מניות החברה הזרה, ובכך להפחית את חבות המס, שכן חבות המס בישראל בעסקת רווח הון לאחר תום תקופת ההטבות היא לינארית וחלה רק בגין הרווח המיוחס לתקופה שלאחר תום תקופת ההטבות.

מע"מ

חיסכון במע"מ ברכישת דירת מגורים על ידי עוסק מאדם פרטי

החלופה השנייה להגדרת "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק מע"מ קובעת כי כאשר עוסק רוכש במהלך עסקו נכס מקרקעין מאדם פרטי, הרכישה מהווה "עסקת אקראי". בהתאם לתקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, על הרוכש להוציא חשבונית עצמית, לדווח ולשלם את מס העסקאות הכלול בחשבונית כאמור.

כאשר מדובר ברכישה של דירת מגורים המיועדת להשכרה למגורים וכיוון שהשכרה למגורים אינה מהווה עסקה חייבת במע"מ, הרי שבהתאם לסעיף 41 לחוק מע"מ הרוכש אינו זכאי לנכות את המס הכלול בחשבונית העצמית שהוציא, וכך יוצא שעסקת הרכישה מתייקרת עבור הרוכש בחבות המע"מ.

תקנה 1(1) לתקנות מס ערך מוסף (רישום) קובעת, בין היתר, כי מי שכל עסקאותיו פטורות ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, אינו בגדר "חייב במס" ואינו חייב ברישום במרשמי מע"מ. במילים אחרות, עוסק שרוכש דירות מגורים המיועדות להשכרה למגורים, ואלה כל עסקאותיו, אינו חייב ברישום במע"מ.

לכן, כאשר עוסק מעוניין לרכוש דירת מגורים מאדם פרטי ומייעד את דירת המגורים לצרכי השכרה למגורים ניתן לשקול לפתוח חברה נפרדת אחרת ללא פעילות עסקית ואשר בנסיבות המתאימות ניתן יהיה לטעון כי איננה חייבת ברישום במע"מ כעוסק לפי תקנה 1(1) לתקנות הרישום כאמור, ובדרך זו לא יהיה חייב במע"מ בגין הרכישה כאמור.

האמור בגיליון זה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף חוות דעת או ייעוץ פרטני הכרוך בבחינת כל מקרה לגופו ונסיבותיו.