שלום לך , אנו חווים תקופה קשה מאד. מלחמה. אזעקות והתפוצצויות וקרבות וכל כך הרבה הרוגים. אנו, בפיל הצבעוני, מרכינים ראש לנוכח האבדות ומודים לכל מי ששומר עלינו. כשהחיילים שומרים עלינו, אנו ההורים, שומרים על ילדינו. אם עבורנו, המבוגרים, זו תקופה קשה, לילדים היא עלולה להיות קשה פי כמה, מאחר ומנגנוני נפשם הצעירים לא תמיד מצליחים להכיל את הפחד, הבלבול, החשש והצפת המחשבות המאיימות. קשה לנו כהורים, להתמודד עם המציאות כיום, ועוד יותר קשה לנו לתווך אותה לילדינו. איך אומרים לילדים שהעולם השתגע? ובכל זאת, חשוב לדבר איתם ולהסביר להם את המצב. |
||||
הנה כמה עצות שיכולות לעזור לנו (מתאים לילדים מעל גיל ארבע):
ילדים מציירים ענני מלחמה: כאשר נותנים לילדים לצייר, בתקופת מלחמה ואחריה, הציורים משקפים את חוויותיהם, את תפיסת המציאות שלהם, את פחדיהם ואת הניסיון שלהם לעשות סדר בנפשם ולהתמודד עם המציאות של פחד ואיום על חייהם. ההבעה האישית, באמצעות ציור, מאפשרת ביטוי חוויתי ולא מילולי, לעיבוד רגשות וחוויות טראומתיות. הנגישות של השפה הציורית והקשר הבלתי אמצעי של הילדים לביטוי יצירתי, ללא צורך להשתמש במילים מגבילות, מאפשרים תהליך טיפולי של חיזוק עצמי וריפוי. בתקופה כל כך לחוצה ומפחידה, תנו לילדים לצייר. כדאי לדאוג שתמיד יהיו נגישים להם דפים וכלי ציור שונים: גואש, פנדה, טושים וצבעי עפרון. הציור יהווה עבורם שסתום שחרור לחצים, בכך שיאפשר להם לבטא את רגשותיהם בצורה חווייתית, אישית ובשליטה מלאה שלהם.
1. רגרסיה בציורים: אם ילד בן שבע חוזר פתאום לצייר כמו שצייר בילדותו הצעירה, או שקיימת השמטת איברי גוף שהילד נהג לצייר בעבר ורגרסיה כללית בציור, סביר להניח שהילד חווה קושי ומצוקה רגשית. הרגרסיה הפתאומית שמשתקפת בציור יכולה להיות לצורך הפעלת מנגנון הגנה של הילד, משום שהוא חוזר לשלב מוכר ובטוח יותר עבורו. ציור בעל מרווח חופשי רב מדי של ילד בן 8.5 - העץ מרחף באוויר, ומצויר כאלמנט קטן ובודד על הדף: 3. הדגשת איברים בצורה מוגזמת בציור דמויות אנוש, או השמטתם: יכולים לרמוז על קושי, בדידות ותחושת מצוקה. לדוגמא: כאשר הילד משמיט עיניים (לאחר שבעבר צייר אותן) הדבר יכול להעיד על רצון שלו שלא יראו אותו, שהוא יוכל להיעלם, שהוא אינו רוצה להיחשף. ציור פיות מחייכים מודגשים במיוחד, עם לחץ רב באזור הזה, יכול להעיד על תחושת הילד שמצפים ממנו להיות שמח, עליז, במצב רוח גבוה אך לא כך בהכרח היא הרגשתו. השמטה של ציור ידיים יכול להעיד על תחושה של חוסר אונים רב אצל הילד, הרגשה שלו, שאי אפשר להצליח, לעשות. ילד בן 9, השמטת ידיים ורגליים, שבעבר צוירו. הפה והעיניים מצוירים בעיפרון, לעומת שאר האיברים - תמיד ניתן למחוק אותם ולהימנע מתקשורת: 4. בתים מרחפים או שבורים: אם הילד נהג לצייר בית יציב, עומד על הקרקע, בעל דלתות וחלונות וקירות יציבים ואיתנים ולפתע הוא מצייר בתים מרחפים או לא יציבים, בעלי קירות שבורים או בקו חלש מאד, משמיט את החלונות ו/או הדלתות, מצייר גג מודגש במיוחד, צובע אותו בלחץ חזק כל כך עד שנוצר חור בדף, או שהוא מצייר גג שבור - הדברים האלו עלולים לאותת לנו על שינוי בתפיסה העצמית של הילד, על חוסר רצון שלו לתקשר עם הסביבה, על תחושה שלו שהעצמי שלו לא יציב, "זולג החוצה". בית מרחף, אצל ילד בן 8. לחץ רב באזור הגג: 5. דמויות מרחפות: אם הילד, שבעבר צייר דמויות אנוש עומדות יציב על הקרקע, מתחיל לצייר דמויות מרחפות, הדבר עלול להעיד על תחושות ניתוק, על הרגשה של חוסר חיבור, מעופפות והתנתקות. שווה יהיה לבדוק את זה. שימו לב: אלו הן רק נקודות להתבוננות בציורי ילדים בהקשר לפחדים ומצוקות, שיכולות להוות עבורנו, ההורים, איתות למצבם הנפשי של הילדים ואולי לצורך להיוועץ עם איש מקצוע. ולסיום, כולם מוזמנים באהבה:
שיהיו לנו ימים של רגיעה ושקט... שלך, קרן יטיב וצוות הפיל הצבעוני |