משתתפ/ת יקר/ה שלום רב,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: הורות עם משמעות בעידן המודרני,
שהשתתפת בו ב - 7 ביולי 2013.

נשמח לראותך בכנסים הבאים,

ושנה טובה ופורייה לכולם

צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

 

 הורות עם משמעות בעידן המודרני:
גישות חדשניות עם ראייה עכשווית בהכוונת הורים

בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, יום א' 7-7-2013, כ"ט בתמוז התשע"ג

חוברת תקצירים

בעידן הקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על העכבר, לעתים דומה שילדים שטרם רכשו ניסיון חיים המאפשר להם להתחיל ללמוד נהיגה מקבלים לידיהם אוטובוס, כולל המפתחות, והתוצאות עלולות להיות הרות אסון.

לנוכח ה"רה-אורגניזציה" בסדרי בראשית, לעתים חל בלבול קשה ביחסי ילדים והורים, שמקרין על המשפחה ואף על החברה כולה. תופעות כמו זלזול בסמכות, "המלכת" ילדים והתפרעויות שלוחות רסן הפכו להיות נורמה מדאיגה, נורמה שפוגעת קודם כול ולפני הכול – בילדים עצמם.

"הון חברתי משפחתי" – הוא ערך שבעזרתו נהוג להגדיר את מהות הקשר בין הורים לילדיהם.  נוסחתו של הערך כוללת רכיבים כמו אמון, ביטחון, תקשורת, הכלה ועוד, ומהווה מעין מדד לאיכות "מטען הצמיחה" שאיתו יוצאים ילדים לעולם. 

הוכח מדעית שילדים בעלי ערך גבוה של הון משפחתי חברתי יהיו בעלי ביצועים טובים יותר בכל תחומי החיים מאשר חבריהם.

הכוונת הורים במטרה להעלות את ההון החברתי המשפחתי שלהם, על מגוון היבטיו, היא אם כן קריטית לעתידה של כל משפחה ואף עשויה לשנות חיים וגורלות מן הקצה אל הקצה.

בכנס זה, בעזרת מרצים מהשורה הראשונה בארץ, בחרנו לגעת בהיבטים של הכוונה וליווי של הורים המחזירים את הסדר המשפחתי על כנו:  סמכות, משמעות, הכלה, והבנת מערך הכוחות החדש שעלינו ללמוד לגדל בו ילדים עם כישורי הצלחה ולייצר בו משפחות מתפקדות ומשגשגות.

קינחנו בהופעה של אישיות מרתקת, נורית גפן, שנתנה אנקדוטות מחוויות ההורות האישית שלה, מתובלות בחוש הומור ויכולת מופלאה לגעת בדברים האמיתיים, ללא מסכות או העמדות פנים.

 

הרהורים על הורות בעידן המודרני - הקדמה
מנחה - ד"ר אורלי בך, פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומטפלת משפחתית וזוגית


אין כמעט, ואולי אפילו אין בכלל נושא בעולם, שהוא כל כך בנפשנו כמו קשר ההורות. זהו קשר שעוסק במערכות היחסים הכי ראשוניות ועמוקות שלנו, שמפגיש אותנו עם ההסתכלות הכי ישירה, מאתגרת ונוקבת על מי אנחנו ועל ההתפתחות של עצמנו כבני אדם.

ההורות מעצבת אותנו, יוצקת תוכן לחיינו ומעסיקה אותנו ללא הרף – "בשוכבנו, בקומנו, בשבתנו ובלכתנו בדרך".

יחסי הורים-ילדים עוברים כציר מרכזי לאורך כל חיינו – כילדים להורים שלנו, כהורים צעירים לילדים בגיל הרך ובגיל בית ספר, כהורים למתבגרים, וכל עוד רוח באפנו נמשיך ללוות אותם, גם כשהם בוגרים, וגם כשהם הופכים להורים בעצמם לילדים משלהם, והלאה אל תוך החיים, ולבסוף – בשלב מסוים של החיים, חלק מאיתנו ישמשו גם בתפקידים הוריים עבור ההורים שלנו....

ההורות – היא לכל החיים, וכל שלב בתהליך חובק החיים הזה מחזיר ומפגיש ומעמת אותנו עם שלבים קודמים – לעיתים פותח פצעים, אך גם פותח הזדמנויות לריפוי ולתיקון.

מה מאפיין את העידן המודרני?

התהליכים שאתאר מתרחשים לא רק ב"מדינת תל-אביב" אלא מחלחלים ומשפיעים, במידה זו או אחרת, גם בחברות מסורתיות-שמרניות יותר, בקרב הדתיים והחרדים וגם בחברה הערבית.

1. המבנה החדש של המשפחות

המשפחה עוברת טרנספורמציה . מושג "המשפחה החדשה" (יש אפילו ארגון בשם זה) – בא לתאר את סוגי המשפחות שנוצרו היום, שאינן המשפחה הגרעינית, הקלאסית של גבר ואישה שהם ההורים הביולוגיים.

היום יש משפחות מורכבות של נישואין שניים ושלישיים (ילד אחד אמר : "נסענו לים עם אבא שלי ואימא שלי ואבא שלי ואימא שלי"), שלא לדבר על מערך שלם וחדש של סבים וסבתות, משפחות חד מיניות, חד הוריות, דו-גרעיניות ומשפחות מאמצות.

המושג החדש נועד להרחיב את התפיסה, ולהסיר את הסטיגמה מעל סוגי המשפחות השונים. המשפחה החדשה היא לא כישלון של המשפחה הקלאסית, אלא מבנה אחר, שנולד מתוך הבחירה של ההורים ליצור הגדרה של משפחה ושל הורות שמתאימה לזהות ולערכים שלהם. המבנים החדשים מחייבים אדפטציה והתארגנות אחרת לכל הקונספט של שיתוף פעולה בין הורים בגידול הילדים.

2. שינויים מגדריים

בעבר היה הבדל בולט בתפיסת המרכזיות של ההורות אצל גברים ואצל נשים. נשים חוו את ה"מוצלחות" שלהן כתלויה במידה רבה או אפילו בעיקר, באופן שבו גידלו את ילדיהן.

במאה ה-21 כשהנשים נעשו הרבה יותר אקטיביות בעולם ה"גברי" של קריירה ועבודה, ואילו הגברים,כבר בשלב מוקדם של חיי המשפחה לוקחים תפקידים פעילים בבית ועם הילדים, הרבה יותר מאשר האבות שלנו, יש שינוי בתפיסת ההורות כמרכיב בזהות אצל גברים ונשים.

3. הילדות המתמשכת

הילדות בעידן שלנו התארכה, והיא נמשכת המון זמן. גיל ההתבגרות מתחיל כבר כמעט מהגן, ונמשך עמוק אל תוך שנות ה-30 ואפילו ה-40. ילדים רבים נשארים בבית הוריהם עד אמצע החיים מתוך סיבות כלכליות ופסיכולוגיות, ומסרבים לצאת לעולם ולהתעמת עם החיים העצמאיים, ונראה שגם ההורים, מצידם, מסרבים לשחרר. בעגה המקצועית שלנו נקרא לזה "בעיית דיפרנסיאציה".

בפרקי אבות כתבו חכמינו שכשנער מגיע למצוות תפקיד ההורים משתנה, ויש לקחת את הנער ו"להשיטו בנהר" (כמו שמשיקים רפסודה אל תוך המים). איך נוכל להשיט את ילדינו בבטחה בנהר החיים?

4. מהפכת המידע האינטרנט

רבים מדברים על כל הסכנות והסיכונים של עידן הפייסבוק – התופעות של התמכרות לאינטרנט, או כמו שקוראים לזה "OCD של מחשבים", של "טרולינג" וגניבת זהויות, של פדופילים ומתחזים, של חשיפה לתכנים קשים כמו פורנוגרפיה ואתרי אנורקסיה, של השפלות חברתיות ברשת וכיו"ב – שורה של סכנות, שדורשות פיקוח הורי, ולהורים אין מושג ואין "מורה נבוכים" שילמד אותם איך להתמודד עם זה. (לכך ניתן לייחד יום עיון שלם)

בד בבד מעלה האינטרנט אתגרים ודילמות נוספות – הילדים בימינו עברו סוג של "מוטאציה" – מגיל אפס, כבר כתינוקות קטנטנים, הם יודעים איך להפעיל מכשירים אלקטרוניים שלא לימדו אותם אף פעם, ומבינים כיצד פועלות תוכנות למרות שמעולם לא הראו להם את ההוראות. העולם משתנה בקצב ובמימדים חסרי תקדים.

ההורים – חלקם הגדול אינם דוברי "אינטרנטית" שוטפת כמו הילדים, או שאינם מצויידים כמו ילדיהם בכל המיומנויות של המאה ה-21. הם בעצם כמו מהגרים, שהגיעו מ"העולם הישן" וצריכים להיעזר בילדיהם כדי להתמודד עם ה"עולם החדש".

הילדים, כמו ילדי דור שני למשפחות של מהגרים, מתייחסים, אל הוריהם, במקרה הטוב בסלחנות מחוייכת, ובמקרים אחרים בתסכול ובחוסר סבלנות ואפילו מתביישים בהוריהם המיושנים.

האינטרנט גם מעניק יתרונות חשובים להורות בעידן המודרני, והבולט בהם הוא הנגישות לאינפורמציה, למערכות תמיכה ולקבוצות תמיכה. הילרי קלינטון אמרה ש"צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד", ועכשיו, ברשת האינטרנט, יש לנו כפר גלובלי שלם, קהילות שלמות של אנשים שמעולם לא נפגשנו איתם, שמהם נוכל לקבל ידע ותמיכה שהיא אפילו אינטימית.

ילדים נאורים

פן אחר של מהפכה הידע הוא העובדה שהילדים קולטים ישירות מהמרחב המון ידע שמסתובב בעולם – לא רק ידע אלקטרוני, אלא גם רגשי ופסיכולוגי ורוחני. יש להם עולם ידע רחב ומפותח, והבנה ונאורות, שהרבה פעמים משאירה אותנו פעורי פה.

נדמה שהידע עובר לא בתקשורת ישירה שעוברת דרך החושים, אלא בסוג של אוסמוזה, בדרך אלחוטית, במין מימד קוסמי – והילדים קולטים וסופגים אותו. זוהי פרדיגמה אחרת, שעובדת לפי חוקיות ולפי היגיון שונה מזה של המאה ה-20. האנושות עשתה מין "קפיצה קוונטית" (התודעה מתפשטת בסגנון "הקוף המאה") והלמידה היא אחרת. יש שמדברים היום על "ילדי אינדיגו" – ילדים מפותחים, בעלי יכולות אמפטיות ורגישות מיוחדת, שמובילים את העולם אל העידן החדש.

"מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז" – אמרו במקורותינו – וכמה שהם צדקו לגבי הדור הזה. חשוב שנקשיב לילדים – לא רק עבורם, אלא עבור עצמנו – חשוב שנפתח את עצמנו למה שיש להם ללמד אותנו.

5. מהפכה בתפיסת ההירארכיה והסמכות

  • קשה להאמין שעד לפני עשור או שניים אנשים נהגו להשתמש במכות ובענישה כחלק שגרתי ויום יומי בתהליך של חינוך ילדים. אנשים רבים בחברה שלנו הם "חניכי" או "בוגרי" הדוקטרינה הזאת.
  • גם בתחום הזה חל מהפך בתפיסה, והיום, אפילו לשופטים אסור להכות ילדים... השינוי בתפיסה הוא חלק משינוי רחב יותר בגישה לסמכות. היום- הורים, מורים,מנהלים וגם מפקדים בצבא מצווים לנהוג כלפי הנתונים למרותם בכבוד, בהקשבה, ובהתחשבות בצרכיהם. ההחלטות נעשות פחות בשרירותיות, ויותר מתוך דיאלוג, ומתוך הבאה בחשבון של הצרכים והעמדות של כל המעורבים. המנהיגות של דמויות סמכות נמדדת היום ביכולת השפעה שקטה וקשובה, ולא בהפעלת כוח. שימוש בכוח, באיומים ובצעקות נתפס, ובצדק, כנובע מתוך חולשה וחוסר אונים, ולא מתוך עמדה של ביטחון ושליטה.
  • כך בכל התחומים בחיים, ובוודאי שבתוך המשפחה. גם את השינוי הזה ניתן לייחס, במידה רבה, למהפכת המידע. ידע הוא כוח (Information is power), וכפי שהזכרתי קודם, לילדים היום יש ידע, שלעתים עולה על הידע של הוריהם. וכך, מבלי שהם אפילו מתכוונים לכך, מעצם היותם מעודכנים ומפותחים יותר,הם מערערים על סמכותם של ההורים.
  • הטרנדים, הגישות לחינוך ולגידול הילדים עברו תהפוכות, ונעו מצד לצד כמו במטוטלת – מהגישה האוטוריטטיבית והנוקשה אל הגישה של דר' ספוק, וממנה אל גישה מתירנית מאוד, שייצרה ילדים בדמות מפלצות קטנות, ועכשיו אל חיפוש אחר איזון ואינטגרציה. הרוח נושבת היום לכיוון של הורות סמכותית, דמוקרטית, השואפת לשלב בין מערכת יחסים קרובה ומכבדת את זכויותיו של הילד, ובין מקומו הסמכותי של ההורה בהיררכיה המשפחתית.

 6. ההתפרקות לאטומים של המשפחה

בעידן שבו כולם עסוקים ולכל אחד מבני המשפחה יש עולם שלם, קהילה משלו, וכל אחד חי בתוך הסמארטפון (או הטאבלט) שלו - השבטיות והמשפחה כגורם מלכד הולכים ונחלשים.קיים ניגוד או דיסונאנס – מצד אחד ההורות היא מרכיב כל כך חשוב בקיומינו, ומצד שני המציאות החברתית, תרבותית שנוצרה מותירה מקום כל כך צר להורות בסדר היום של ימינו. בעידן כזה – איך תוכל המשפחה לעמוד בתחרות עם כל הגורמים האחרים שכל כך מושכים לכל הכיוונים, ואיך נוכל לשמור על מרכזיות המשפחה?

בעידן הזה הורים רבים נכנסים למקום מתנצל, או, לחילופין, למקום שכאילו משחרר אותם מאחריות – הם מתבלבלים וחושבים שכבר אינם חשובים עבור ילדיהם כפי שהוריהם היו פעם, כי לילדים יש כל כך הרבה נקודות התייחסות אחרות ומודלים חיצוניים, אז אולי הם יכולים לקבל איזה "פטור" , לפחות חלקי ?

חשוב לי לומר כאן : להורים אין שום תחליף ! הם הדמויות המטפלות העיקריות והראשונות בחיי הילד. האדם הוא תבנית נוף ילדותו המוקדמת, ותבנית הוריו.

אני מזמינה כל אחד מאיתנו לחשוב מה הם הדברים החשובים ביותר שאנחנו מעבירים לילדים שלנו? אילו יסודות אנחנו יוצקים בהם?

מה קורה ב"חילוף החומרים" הזה שבין הורים וילדים?

בעיני, הדבר החשוב ביותר הוא תחושת הבית הפנימי, שאותו נושאים הילדים בתוכם, לכל מקום שאליו ילכו: אמונה בכוחם וביכולותיהם, בסוג של "השגחה פרטית" מיטיבה כזאת, שמלווה אותם גם אם ירחיקו לקצה העולם.

מישהו אמר פעם ש"בית הוא המקום שממנו אנחנו יוצאים למסעותינו, ושאותו אנו לוקחים איתנו לכל מסעותינו".

רק ההורים או הדמויות המטפלות הראשוניות יכולים ליצוק לתוך האדם את הבית הפנימי הזה – שום קשר וירטואלי לא יכול להחליף את הקשר הממשי, שנוגע בילד, שמסתכל לו בעיניים בהתפעלות, בהתעניינות, בהקשבה מלאה, בנוכחות.

בדפים הבאים תוכלו לקרוא תקצירים של הרצאות מרתקות, שנוגעות בהיבטים שונים של אתגרי ההורות בעידן המודרני.

אני מזמינה כל אחד ואחת מאיתנו – ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה – לקרוא את הדפים האלה מתוך קשב, לא רק של אנשי המקצוע שבנו, אלא, ובעיקר, של ההורים שבנו, וגם של הילדים שבנו. כי, כן, בסופו של דבר, כולנו גם ילדים.  אמנם יש ילדים קטנים יותר (שמשחקים בצעצועים של קטנים), ויש ילדים גדולים יותר (שמשחקים בצעצועים של גדולים) – אבל כולנו ילדים של החיים.

הורות יצירתית
כלים לפיתוח יצירתיות במערכות היחסים בין הורים וילדיהם

מרצה – פרופ' אדיר כהן,  פרופ' לחינוך וביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה, ראש החוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל, מייסד לימודי הביבליותרפיה בישראל, מרצה וסופר עטור פרסים של עשרות כותרים, הן בתחום המקצועי והן בתחום הספרות היפה


הורות יצירתית- דרכים לא קונבנציונאליות לשיתוף בין הורים וילדים ולטיפוח היצירתיות

היה מי שאמר, שהמלאכים לומדים לעוף, כי הם לוקחים את עצמם בקלות...

כיצד נאפשר לילדינו להמריא ולעוף ?

כיצד נאפשר להם להיות יצירתיים ופתוחים ?

כיצד נחנוך אותם, במקום שנחנוק אותם ?

לכל ילד יש שפע של סיפורים והבנות ותבונות- כל ילד הוא פילוסוף !

בתהליך החינוך של זמננו, כשהמוסדות להשכלה גבוהה מפעילים סינון דרקוני על פי קריטריונים מעוותים וחסרי משמעות, ההורים נתונים בלחץ, ומרגישים שהם מועלים בתפקידם אם הם לא מכניסים את ילדיהם לתוך הסד החוסם והמצמצם של הדרישות והציפיות. ההורים מתאמצים "לסדר את הראש" של ילדיהם, ודוחקים בהם לעמוד במבחני ה"מיצ"ב" המגוחכים ובכל שרשרת המבחנים לאורך הדרך.

הילד המזורז - The Hurried Child"" – הוא ילד מסורס, שבמקום להיפתח לעולם של תהייה וסקרנות וחקרנות ויצירה, הוא עובר תהליך של סגירת החשיבה ושל חסימה.

המתנה החשובה שבידינו להעניק לילדים היא מתנת הזמן האינטימי, הזמן המשמעותי. אין זמן אחד, מוחלט - הזמן הוא מושג יחסי, מושג "איינשטייני" : יש זמן טכני, ממוכן, זמן שבו כותבים מכתבי אהבה באימייל, זמן שסבא שלי כינה אותו "זמן המדינה". ולעומתו יש זמן אחר- זמן שאותו כינה סבא "הזמן שלנו" או "זמן ארץ ישראל" או "הזמן של התפילות". הזמן הזה פועל על פי השעון של צמיחת האיקליפטוס, השעון של השן המתנדנדת, שעון הקמטים בזווית העין – זהו זמן שאפשר לחיות ולחוות ולצמוח בתוכו, ולא על ידו- זהו הזמן שבתוכו יוכלו הילדים שלנו לשאול את שאלותיהם הנבונות ולפתח את מלוא הפוטנציאל המופלא הקיים בתוכם.

לרכישת ספרים מאת אדיר כהן לחצו כאן

 

הורות עם משמעות
תפקידו של ההורה בחיזוק תחושת המשמעות אצל ילדו

מרצה – יעל שרון,  מטפלת באמנויות, מרצה במכללות תלפיות ואחווה, מדריכת מטפלים ומנחת הורים, מנהלת תכנית CB-ARTS למטפלים באמנויות במכון פסגות


  • מהי משמעות?
  • מהי הורות יוצרת משמעות?
  • מהי הורות משמעותית וחיובית?

המשמעות בחיים:

שאלת המשמעות בחיים נדונה משחר ימי הפילוסופיה והפסיכולוגיה. מה משמעות החיים? האם יש לחיים משמעות אחת הוליסטית, כמו שחשבו פעם – אנשי דת ופילוסופים קלאסיים? הפסיכולוגיה והפילוסופיה האקזיסטנציאלית טענה כי אין משמעות חיצונית אחת, אלא ישנן משמעויות רבות בחיים וכל אדם מוצא את המשמעות שלו בתוך חייו. ויקטור פראנקל - פילוסוף ופסיכולוג, איבד בשואה את אשתו ובנו, שהה במחנות הריכוז וכתב את ספרו הידוע – 'האדם מחפש משמעות'. בספרו פראנקל מתייחס לכך שהיאחזות במשמעות בחיים יכולה להוות דרך להתמודדות עם קשיים רבים. הוא סיפר שאחד הדברים שהחזיקו אותו בחיים, היה הרצון להוציא לאור את כתב העת שהשאיר מאחוריו כשנלקח למחנה. הוא פיתח את גישתו הטיפולית- הלוגותראפיה (תראפיה של משמעות) בה טען שלאדם יש חופש בחירה והמשמעות מזינה את הבחירה שלו. "בעזרת שאלות כמו מה אנחנו אוהבים בעצמנו ומה משמעותי בשבילנו נוכל למצוא את היכולות הטמונות בנו ואת הדרך להגיע אליהן"

משם נפתח לרווחה תחום המחקר בנושא המשמעות, כאשר מחקרים רבים הוכיחו שמשמעות עוזרת לחיות חיים מאושרים ומלאים, שמשמעות עוזרת בהתמודדות עם חולי ונכות, עם אובדן ועם עוני. פותחו שאלונים למדידת משמעות בחיים ולהערכת האושר ואיכות החיים של האדם.

משמעות בחיים נמצאה מקושרת לצמיחה אישית, למטרות בחיים, לקיום קשרים חיוביים ומשמעותיים, לקבלה עצמית ולתחושה של עצמאות, וכל אלו נמצאו כמשפיעים על איכות החיים.

הורות עם משמעות / הורות יוצרת משמעות:

צמיחה אישית ומטרות בחיים- האדם צריך להעמיד למולו מטרות שיאתגרו אותו, שהוא ישאף להגשימם, שיעזרו לו לשאוף קדימה, לצמוח.

כיצד ניתן לקדם את הצמיחה האישית של ילדנו ?

כהורים עלינו לעזור לילד שלנו להתחבר למטרות שמעניינות אותו. לשם כך חשוב שנבין מה מעניין אותו, נעזור לו להגדיר איך הוא יכול להגשים את מה שמעניין אותו, ונחשוב כיצד אנחנו יכולים לעזור לו בהגשמת המטרות שלו.

שאלה שכדאי שאשאל את עצמי: איזה מודל אני יכול לתת לילד שלי לגבי צמיחה אישית והשגת מטרות?

עצמאות- אדם צריך להרגיש שיש לו יכולת השפעה על החיים שלו: כשאין לאדם יכולת להשפיע על גורלו, הוא מאבד את שמחת החיים שלו. תחושת העצמאות קשורה לאפשרות לקבוע ולהחליט החלטות לגבי עצמנו, להרגיש מידה של חופש ואוטונומיות.

כיצד ניתן לקדם את העצמאות של ילדנו?

כהורים עלינו לבחון באיזה תחומים ניתן לאפשר לילדינו לקבל החלטות לגבי עצמם, להיות אחראים על הבחירות שלהם, להתמודד עם ההצלחות וגם עם הכשלונות שלהם.

שאלה שכדאי שאשאל את עצמי: איזו דוגמא אני נותן לילד שלי לגבי התמודדות עם כשלונות? על לקיחת אחריות?

קבלה עצמית- היכולת של האדם לקבל את עצמו כפי שהוא, קשורה מאד לדימוי העצמי שלו, לאמונה שלו במסוגלות העצמית שלו, ביכולות שלו.

כיצד ניתן לפתח את המידה שבה ילדינו מקבלים את עצמם?

כהורים, אנו יכולים לעזור לילד לקבל את עצמו באמצעות הקבלה שלנו אותו, קבלה ללא תנאי. ובנוסף, עלינו לחזק אותו לא רק על הצלחותיו, אלא ובעיקר על השתדלותו, נעזור לו להסתכל על עצמו ועל העולם בפרופורציות נכונות.

שאלה שכדאי שאשאל את עצמי: עד כמה אני מהווה דוגמא ומקבל את עצמי כפי שאני?

קשרים משמעותיים וחיוביים-אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחיים, שגורמים לכך שהאדם מרגיש מרוצה ושטוב לו בחיים, הוא קיום של קשרים משמעותיים וחיוביים, ומי אם לא ההורים מהווה את הקשר הראשוני וההכרחי הזה.

כיצד ניתן לפתח את הקשרים החיוביים בינינו לבין ילדינו?

במחקר בנושא משמעות בחיים בקרב ילדים, עלה כי הקשר עם ההורים והמשפחה המורחבת היא הדבר המשמעותי ביותר בעיניהם של ילדים: החום, הפינוק, הדאגה האישית, האהבה. ההורים הינם משמעותיים לילד בכל מקרה, אבל כהורים, חובה עלינו לדאוג שהמשמעות תהיה חיובית, מזינה וטובה. הורות משמעותית חיובית.

שאלה שכדאי שאשאל את עצמי: עד כמה הקשרים שאני מנהל יכולים להוות דוגמא לקשרים משמעותיים וחיוביים?

הורות משמעותית וערכית, הורות עם משמעות

כדי להפוך להיות הורה משמעותי , הורה שיוצק משמעות חיובית לקשר עם הילד, עלי להכיר את הילד שלי: מה הוא אוהב לעשות, מה הוא פחות אוהב, מה משמח אותו, מה עושה לו טוב.

להתחבר אליו בחיבור משמעותי: כיצד ניתן לקחת משהו מהתחביבים שלו ולהפוך אותם לתחביב משותף? כיצד ניתן לפתח הומור משותף, חוויות משותפות, של שמחה, של יחד.

לצקת משמעות ערכית: בנוסף לחוויות ותחביבים משותפים שכדאי לפתח ביחד, ישנה חשיבות רבה בפיתוח ערכים חיוביים, ערכים שמשמעותיים לנו, כהורים, ושאנו מנסים לנהוג לפיהם.

שאלה שכדאי שאשאל את עצמי: האם ברור לי מה הערכים שמניעים אותי? האם אני נוהג, או משתדל לנהוג, בהתאם לערכים שאני מאמין בהם?

המודל שאנחנו מראים לילדנו לגבי הערכים שמניעים אותנו (למשל: יושר, כנות, רגישות לאחר, אהבת חיות), יכול מאד להשפיע על פיתוח הערכים של ילדנו. וכמובן שהאפשרות לייצר חוויות ערכיות משותפות (כמו התנדבות משותפת, כמו שיתוף במעשים טובים שעשינו) יכולה לקדם מאד ערכים אלו בקרב ילדינו.

 ליצירת קשר:  Yael.sharon@gmail.com
 

הורות מובילה - כל אחד יכול
בניית סמכות הורית כבר מהגיל הרך בעזרת עשרת המרכיבים של הענקת גבולות

מרצה – דפנה תייר, ועצת חינוכית-התפתחותית, פסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית, מדריכת הורים ובעלת שני טורי הורות מובילים ב – YNET הנקראים על ידי מאות אלפים. מחברת הספרים "הורות מובילה" ו"הענות לצרכים".


גישת ה"הורות המובילה" היא תוצר של התפתחות מקצועית שנמשכת כבר מספר עשורים. תחילת הקריירה שלי הייתה כיועצת בחטיבת ביניים ועבודה עם מתבגרים, ומאז עם השנים "ירדתי" בגילאי אוכלוסיית היעד שלי עד להבנה שלמעשה הדרך היעילה ביותר למניעת קשיים ובעיות של ילדים היא דרך עבודה עם הורים לילדים בגיל הרך והעצמתם כדמויות החינוכיות המשמעותיות ביותר בחינוך הילדים.

הגישה הרווחת כיום של ה"הורות הזורמת" יצרה לא מעט השפעות שליליות על התנהגותם של הילדים. לטעמי יש צורך ממשי ותועלת רבה בהשקעה בעבודת מניעה עם ההורים כבר בשנות ההורות הראשונות שלהם, כשילדיהם עדיין תינוקות ופעוטות.

לאורך למעלה מעשור הנחתי והדרכתי קבוצות רבות של הורים ושל אמהות לתינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך. חשתי שזו נקודת הזמן של היווצרות ההורות החדשה, בה ההשפעה של הדרכת הורים היא הרבה ביותר וכך גם היכולת למנוע קשיים ולתרום להיווצרות הורות טובה יותר.

העבודה עם הקבוצות ארוכות-הטווח, בהן ליוויתי את ההורים לאורך השנים הראשונות, איפשרה לי את ההתבוננות בהתפתחות ההורות שלהם ובדרך התמודדותם עם סוגיות חינוכיות ועם הצורך בהצבת גבולות. אלו היו שנים בהן הדגש בעבודתי היה על הבאת ההורים הצעירים להכרה בחשיבות הצבת גבולות כבר בשנות הגיל הרך. בחרתי לכנות זאת "הענקת גבולות" – עבור ההורים זהו ביטוי בעל הקשר חיובי הצופן בתוכו את ההבנה שילד שהוריו יציבו לו גבולות הוא ילד שזכה במתנה משמעותית לחיים. יחד עם זאת, נוכחתי באתגר שעמד בפני ההורים לעצב חשיבה חינוכית קוהרנטית, "אני מאמין" חינוכי, עקרונות חינוכיים שילוו אותם נאמנה לאורך שנות חינוך ילדיהם. התרשמתי שהורים, גם כשפעלו נכון, התקשו לזהות מרכיבים קבועים בחשיבה החינוכית וחשו שהם נאלצים להתמודד כל פעם מחדש, לכאורה, עם אתגרים שילדיהם הציבו בפניהם.

אין-ספור הסוגיות שחזרו והוצגו עוררו בי את הצורך לספק להורים "כלים" שישמשו אותם בבואם להתמודד באופן עצמאי עם הצבת גבולות לילדיהם. צורך זה הביא ליצירת הפרדיגמה של "עשרת מרכיבי הענקת גבולות" בעזרתם כל הורה יכול להבין כיצד ולהיות מסוגל להעניק גבולות:

1. נחרצות הורית 2. התאמת ההחלטה החינוכית לילד 3. תיאום עמדות חינוכי בין ההורים 4. מסר חד משמעי וברור 5. עקביות ואמינות 6. תקיפות ביצועית 7. אמפתיה הורית 8. התמדה עד להפנמה 9. חיזוקים חיוביים 10. ענישה.

במהלך השנים האחרונות התמקדתי בעבודה פרטנית עם זוגות הורים שהגיעו להדרכת הורים. אוכלוסיית ההורים אופיינה כהורים ממעמד בינוני פלוס, אוכלוסיה נורמטיבית של הורים "טובים דיים", הורים לילדים צעירים. עבודה עם הורים אלו איפשרה תהליכים מעמיקים שבמהלכם למדתי כי הענקת גבולות טובה יכולה להתרחש רק על מצע של תשתית רגשית חיובית. מצאתי כי לא ניתן להקנות את מרכיבי הענקת הגבולות מבלי להקדים לכך עבודה משמעותית על חיזוק מאפייניה של תשתית רגשית בריאה, כגון – מניעת תפיסת החינוך כמאבק כוחות, התעלמות מהילד מחד והערצתו מאידך, והגברת הפניות המעשית לילד, ההשקעה והפניות הרגשית אליו.

מכאן נגזרת גישתי להדרכת ההורים כיום על פי המבנה הבא:

1. בירור מעמיק של איכות התשתית הרגשית תוך הכרת מאפייני ההורות המעכבים והחלשתם והכרת מאפייני ההורות המקדמים וחיזוקם.

2. העצמת ההורים על ידי ביסוס תפיסת ה'הורות המובילה' – הרואה בהורים את האחראיים, היוזמים והמנהלים תהליכים חינוכיים במשפחה.

3. הגברת תחושת המסוגלות ההורית בעזרת הקניית "כלים" – הכרה ויישום "עשרת מרכיבי הענקת הגבולות".

4. בסיום תהליך ההדרכה – מפגשים תקופתיים שמטרתם תיחזוק ומעקב.

  • לצפייה בטור של דפנה תייר ב -YNET לחצו כאן
  • לרכישת הספר "הורות מובילה" מאת דפנה תייר לחצו כאן
  • לרכישת הספר "הענות לצרכים" מאת דפנה תייר לחצו כאן

הפרעת קשב וריכוז – למי זה מפריע יותר?
איך להפוך את ההפרעה להשראה:
הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, השפעתן והשלכותיהן על המשפחה, ודרכי התמודדות יצירתיות ומעצימות

מרצה – ד"ר חביבה איל, פסיכולוגית קלינית, מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי, מדריכה בכירה בתכנית "אימון הורים" ב"ניצן", ממייסדות מכון שינוי, מדריכה ומלמדת באוניב' ת"א ובמסגרות שונות בארץ ובעולם


המודעות לקיומן של הפרעות קשב וריכוז כמו לקויות למידה שבסיסן נוירולוגי הקלה לא במעט התמודדות של הורים, תלמידים ואנשי מערכת החינוך.

האשמת הילדים בעצלנות או הצגת הורים ומורים כנכשלים בחינוך הילדים התרככה (גם אם לא נעלמה) והוחלפה באבחונים, טיפולים וחיפוש פתרונות.

אך כל אלה לא העלימו את הפגיעה באיכות החיים של המשפחה, על כל מרכיביה, בהתמודדות עם רגשות האכזבה, התסכול והקשיים היומיומיים המאפיינים את החיים עם ההפרעות האלה.

המחקרים המראים כי עונשים ותגובות שליליות אינם משיגים את השינוי מבוקש בהתנהגות, הביאו לבדיקת דרכים חלופיות לפתרון בעיות התנהגותיות שרובן ככולן מתבססות על יצירת שיתוף פעולה ואווירה חיובית כמאפשרי שינוי.

הסתכלות על הקושי כעל אתגר משותף לילד, להורים, למשפחה ולמערכת החינוך הרלבנטית מזמינה יצירתיות, הערכה הדדית ועצמית וגילוי של עוצמות וכוחות שמפתיעים לא פעם את כל המעורבים.

הרב קרליבך אמר "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו".

בהרצאה זו נתייחס ל"מה צריך המבוגר כדי שיוכל להאמין בילד –באמת, בכל לבו.

ספריית מפגשים – ידע לאיכות חיים
יש לך ספר מקצועי במגירה? ספרות מקצועית בהוצאה עצמית - מבית אמציה הוצאה לאור

השדרוג המקצועי שמתחולל אצל איש המקצוע עקב הוצאתו לאור של ספר מקצועי איכותי פרי עטו - הוא שדרוג עצום. כאשר יש לספר בית, עם מוניטין של איכות, שמלווה אותו לאורך שנים – השדרוג משמעותי אף יותר.

אנשי מקצוע שרוצים להוציא לאור ספר מקצועי פרי עטם וניסיונם יודעים שדרוש להם לצורך כך בית הוצאה לאור טוב שיודע להגיע לקהל היעד הנכון.

אנחנו, באמציה הוצאה לאור, נותנים לכם את הבמה, הגג והבית, ומובילים אתכם צעד אחר צעד, בסבלנות ובמסירות, בשלבי הוצאתו לאור של ספרכם. בסופו של תהליך, ספרכם יצטרף לספריית מפגשים, הספרייה המקצועית של אמציה הוצאה לאור, וישווק באמצעים העומדים לרשותנו לקהל לקוחותינו הוותיק והנאמן שאספנו וטיפחנו במשך שנים רבות. ספרים רבים שיצאו לאור בהוצאתנו הפכו לרבי מכר ונמכרו לאלפי אנשים.

אם יש לכם כתב יד של ספר מקצועי איכותי ש"מתייבש" במגירה, הוציאו אותו משם ושלחו אלינו. יש קהל גדול וצמא-ידע של אנשי מקצוע והורים, שרק ממתין ליהנות מניסיונכם וממומחיותכם. אנחנו נעזור לכם להגיע אליו.

שלחו אלינו את כתב היד למייל Ephrat@family-care.co.il בהקדם. צוות העורכים שלנו יבדקו את התאמתו לקו המקצועי והאיכותי של ההוצאה, ובמידה שנמצא אותו מתאים, ניצור עמכם קשר.

לבירורים ושאלות התקשרו עוד היום, 052-7078052 או 050-7504210, ונשמח לעמוד לשירותכם!