שלום רב,

אנחנו שמחים להגיש לך את חוברת התקצירים

מהכנס "תפקודים ניהוליים"

נשמח לראותכם בכנסים הבאים

בברכה,

צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

 

מהפרעות קשב לתפקודים ניהוליים (EF)
כיצד עוזרת גישת ה– EF להבנה אבחון וטיפול טובים יותר בתחום הפרעות הקשב והריכוז

בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר,יום ד' 28-11-2012, י"ד בכסלו תשע"ג

חוברת תקצירים

פסיכופרמקולוגיה של ADHD
היבטים קליניים וקוגניטיביים של ADHD, בראי התפקודים הניהוליים

פרופ' אבי ויצמן, המרכז למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין והמרכז לבריאות הנפש גהה,
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל-אביב


הפרעת קשב היא תסמונת נוירו-התפתחותית נפוצה המתבטאת בפעלתנות יתר, גרעון קשב ואימפולסיביות. ההפרעה מלווה בליקוי ביכולת קליפת המוח המצחית לווסת גירויים ולעכב התנהגות אימפולסיבית. בנוסף למרכיבים הקליניים קיימים ליקויים קוגניטיביים בתיפקודים ניהוליים.

הויסות של הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח המצחית מבוצע תחת פיקוח של המערכות הדופמינרגיות והנוראדרנרגיות המאפשרות סינון של גירויים ושליטה על גירויים של מרכזי מוח תת-קליפתיים. ברמה הפרמקולוגית, על מנת להחזיר את הויסות התקין של המסלולים הקורטיקליים המונואמינרגיים משתמשים בתרופות שמעלות את נוכחות המוליכים העצביים דופמין ונוראדרנלין או שמגרות ישירות קולטנים למוליכים אלה.

התרופות היעילות ביותר הן אילו השייכות לקבוצת המעוררים (סטימולנטים) הכוללים את ריטלין ואמפטמין. הריטלין מעכב את הקליטה בחזרה של דופמין ונוראדרנלין בקצות העצבים בקליפת המוח ולכן מגביר את נוכחות המוליכים האלה במרווח הסינפטי. האמפטמין מעכב אף הוא את הקליטה בחזרה של דופמין ונוראדרנלין אך בנוסף גם מגביר את שיחרור המוליכים האלה משלפוחיות האגירה בעצבים הקדם-סינפטיים. העלאת רמת המונו-אמינים בקליפת המוח המצחית מגבירה את יכולת הויסות של איזור זה ומשפרת את התיפקוד הקוגניטיבי הניהולי.

במקרים בהם המעוררים אינם נסבלים בגלל תופעות לוואי או שאינם יעילים ניתן לנסות תכשירים שמעכבים קליטת נוראדרנלין ו/או דופמין ותכשירים שמגרים באופן ישיר קולטנים פוסט-סינפטיים לנוראדרנלין. לקבוצה זו שייכים סטרטרה, ולבוטרין וקלונידין.

התכשיר סטרטרה הוא מעכב סלקטיבי של הנשא לנוראדרנלין ולכן מגביר את נוכחות נוראדרנלין במוח. יש לציין שבקליפת המוח המצחית צפיפות הנשא לדופמין היא נמוכה ולכן הנשא לנוראדרנלין משמש גם לקליטה בחזרה של דופמין. לפיכך, מתן סטרטרה מעלה את ריכוז הדופמין והנוראדרנלין בקליפת המוח, אם כי לא בעוצמה שמושגת ע"י הריטלין והאמפטמין. תכשיר תלת-טבעתי מדור קודם של נוגדי דיכאון, דפרקסן, גם מראה פעילות זאת אבל בגלל בעיות בטיחות לבביות נמצא בשימוש מועט בטיפול לשיפור הקשב והקוגניציה בהפרעה היפראקטיבית.

תכשיר נוסף הניתן למטרות אלה הוא הולבוטרין המעכב בו זמנית את קליטת דופמין ונוראדרנלין אולם לא קיימים מספיק מחקרים עם תכשיר זה ולכן השימוש בו איננו נפוץ. לתכשיר זה יש יעילות גם בגמילה מניקוטין ולכן יכול לתרום למקרים של שילוב בין הפרעת קשב ועישון כבד.

קלונידין הוא תכשיר נוגד יתר לחץ-דם אשר במינון נמוך מגרה את הקולטנים הנוראדרנרגיים בקליפת המוח המצחית ולכן משמש כאלטרנטיבה נוספת למעוררים.

אין מספיק מידע על היעילות והבטיחות של שילוב בין מעוררים לבין התכשירים האחרים.

לאחרונה קיימים דיווחים על אפקט מיטיב של תכשירי אומגה 3 בהפרעת קשב. מנגנון הפעולה לא ברור ויתכן שקשור להגברת הרגישות של הקולטנים בקרום תאי העצב. אין מספיק עבודות בתחום זה, על הקשר בין השיפור הקליני והשיפור בתיפקודים הקוגניטיביים הניהוליים. מובן שהטיפול המוצלח בהפרעת הקשב כולל שילוב של טיפול תרופתי, פסיכותראפיה פרטנית, הדרכת הורים וטכניקות לשיפור קוגניטיבי.

 

גישה טיפולית מערכתית ל-ADHD
טיפול מערכתי ב– ADHD לפי גישת התפקודים הניהוליים

ד"ר בועז רפפורט, רופא ילדים מומחה, רופא להתפתחות הילד, ומנהל מרפאות קשר.


 מהי הפרעת קשב וריכוז ? מודל האלרגיה

כדי להבין את החווייה של האדם המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז מוצע להבין את מודל האלרגיה.

אדם עם נטייה אלרגית רגיש במיוחד לגורם האלרגני. בהרצאה ניתנה דוגמא של אלרגיה לעקיצת דבורה. ככל שהנטייה האלרגית חמורה יותר כך מספיקה חשיפה קטנה יותר כדי ליצור תגובה גופנית משמעותית ולעיתים אף מסוכנת. כל אדם עלול לפתח תגובה כזו במידה וייחשף לגורם האלרגני בכמות גדולה מספיק.

לדוגמא , אדם עם רגישות יתר , מספיק שייעקץ על ידי דבורה אחת כדי שהתגובה תסכן אותו. אדם "רגיל" ללא רגישות יתר, יצטרך להיעקץ על ידי כמה מאות או כמה אלפי דבורים כדי לפתח תגובה דומה.

הטיפול העיקרי באלרגיה הוא לפתח את מודעותו של האדם למצבו ולעודדו להימנע ממגע עם הגורם האלרגני , או לפחות להקטין את המגע איתו ככל שרק ניתן. מעבר לכך יוכל האדם לקבל תרופות שימתנו את תגובת היתר שלו.

ועכשיו, חזרה להפרעת הקשב, ניתן לראותה כמצב אלרגי לשעמום. בהיעדר גירוי מעורר למוח ישנה נטייה להגיב ביתר. התגובה של המוח היא בעצם הפרעת הקשב, עם כל הסימפטומים הידועים שלה: מוסחות יתר, תנועתיות יתר ואימפולסיביות, או תמהיל חלקי שלהם. במידה שהמוח מקבל את הגירוי הדרוש, ההפרעה "נעלמת".

לכן, על פי מודל הדבורה, גם כאן, כל אדם אם ישתעמם מספיק ירגיש דומה, אבל לבעלי הפרעת הקשב  רגישות יתר, והם משתעממים מהר וחזק. לכן, חשוב לפתח את המודעות ל"גורם האלרגני" ולהימנע ממנו ככל שניתן ולהתמקד ככל האפשר בדברים מעניינים. מעבר לכך ניתן לטפל בתרופות המקטינות את תגובת היתר: תרופות מעוררות, "מגרשות שעמום".

 מוח תוצאתי לעומת מוח תהליכי

הדבר המשמעותי ביותר המבדיל מוח של אדם עם הפרעת קשב וריכוז ממוח "רגיל" הינו הצורך שלו בגירוי מתמיד, בעוררות חיצונית מתמדת, בהתחדשות מתמדת, בתנועה.

לכן ישנו "רעב" לתוצאות מיידיות ולא לתהליכים מתמשכים. דבר זה יוצר מוח בעל גישה תוצאתית למשימות ולסיטואציות. מחפשים את "השורה התחתונה" ומתייחסים בעיקר אליה. כמובן שיש בכך גם יתרונות רבים, רואים את המגמה לפני כולם. מצד שני מתקשים להתגייס לתהליכים שגרתיים כמו אנשים בעלי מוח תהליכי "רגיל" ו"ממסדי".

תפקודים ניהוליים

תפקודים ניהוליים הם מערך של מיומנויות המאפשר למוח להבין מהר את שרשרת התהליכים המרכיבה בסופו של דבר את השלם, או לחילופין, להבין מתוך השלם את סך מרכיביו. דוגמא טובה לכך היא המשחק הסיני "טנגרם". במשחק זה 7 חלקים אשר מרכיבים בוריאציות שונות מגוון של שלמים. ניתנות צורות בצורת צלליות, האדם המשחק אמור להעריך איך להרכיב את הצורה מהחלקים שבידיו. ישנם אנשים שעושים זאת באופן אינטואיטיבי ללא קושי גדול. ישנם כאלה שבכל פעם מחדש צריכים לבנות את הרעיון מההתחלה.

כך גם התפקודים הניהוליים , מדובר במיומנויות מולדות הנדרשות יותר ויותר ככל שמתבגרים. בעזרתם ניתן לנהל שגרה, ניתן לשקול דברים, ניתן לתכנן דברים או להחליט בין דברים. בהיעדרם, החיים נראים כמו גלי "צונאמי" מולם האדם מתקשה לתפקד בכל פעם מחדש. לכן, חשוב להעריך את תפקודי הניהול באבחון כדי לעזור לאדם לתפקד מול העומס הגדל והולך של השגרה.

הפרעת קשב ותפקודים ניהוליים

לרבים מתוך האנשים המתמודדים עם הפרעת הקשב יש קושי גדול עם התפקודים הניהוליים. לכן הפרעת הקשב עלולה להיכנס ב"כל סדק" ועלולה להשפיע ולהפריע בכל תחומי החיים: בלימודים, בעבודה, בזוגיות, בנהיגה, באכילה, בשינה, ביומיום, בכל מקום...

הפרעת הקשב אינה מוגבלת רק לבית הספר והאופן שבו רואים אותה ומאבחנים אותה צריך לקחת זאת בחשבון.

למעשה כל מי שקשה לו לתפקד בכל אחד מתחומי החיים, חשוב שיעבור הערכה להערכת קיומה או אי קיומה של הפרעת הקשב. הדבר עשוי להאיר באור שונה את הבנתו את קשייו את הטיפול בהם. חשוב לזכור שבדיקת האבחון היא הליך רפואי. ההליך צריך להתבצע על ידי רופא שמאוד מנוסה בתחום. כך יוכל לבחון את כל האבחנה המבדלת ולדייק בקביעתו.

ללא אבחון מדויק , אין טיפול יעיל.

לאחר שמאבחנים את המצב חשוב להדריך את האדם כיצד לתפקד ביומיום, ממה להימנע, כיצד להיעזר באחרים, כיצד לעקוף או לצמצם את המגע עם "הגורם האלרגני" ובמידת הצורך מתי לקחת תרופה שתאפשר לו לתפקד טוב יותר.

ובעיקר ללמוד גם את היתרונות של מצבו!

בברכה,

 

דר' בועז רפפורט
מומחה ברפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד
מנהל מרפאות קשר לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים. BOAZ@KESHERCLINIC.COM

 

קידום תפקודים ניהוליים אצל ילדים
כיצד תומך הניסיון המעשי בגישת ה-EF כבסיס לטיפול יעיל ב-ADHD בילדים

שלומית אלחנני, מנהלת בית רות, B.Ed
עדי ארבל, מ.א. בלקויות למידה, דוקטורנטית בתחום ADHD, מנהלת משותפת בבית רות


תפקודים ניהוליים (Executive functions) כוללים, בין היתר, את היכולת לתכנון ולפתור בעיות, להתארגן (למשל עם זמן וציוד), אמונים על תהליכי הבקרה, העכבה והויסות, הגמישות מחשבתית ועוד. ללקות בתפקודים הניהוליים השלכות משמעותיות על התפקוד היום-יומי בכל מעגלי החיים ועל תהליכי הלמידה והחשיבה. (Barkley, 2007)

מטרת ההרצאה היא מתן כלים תאורטיים ויישומיים להורים ומחנכים, מתוך כוונה לאפשר גמישות חשיבה לגורמים המטפלים. הנחת היסוד היא שכל אדם צריך לפתח מערכת תפקודים ניהוליים אישית, התואמת ליכולותיו וצרכיו הייחודיים.

העיגון התיאורטי מתבסס על תיאוריית עיכוב התגובה של ברקלי ועל הגדרות שונות (Denckla, 1989; Stuss & benson, 1986; Welsh & Pennington, 1991; Luria,1973; Baddeley, 1986 ;Nigg, 2000; Gioia & Isquith, 2000 ;Baron, 2004) למונח תפקודים ניהוליים, ומתייחס לפונקציות הנבדקות על ידי שאלון ה BRIEF, ומתוך התייחסות התפתחותית (ראו נספח):

Behavior Rating Inventory Of Executive Function- Gioia, Isquith, Guy & Kenworthy , 2000

יודגם שימוש בכלים לפיתוח כישורי ניהול זמן, דיבור פנימי וויסות התנהגותי, הן בהתנהלות היום יומית בבית והן במסגרת בית הספר ובהוראה המתקנת. הכוונה איננה להקנות את הכלים הללו בהכרח, אלא לאפשר להורים, למורים ולמטפלים להבין את רציונאל ההתערבות ולפתח כלים מותאמים להם ולמטופליהם, ברוח זו.


נספח: התפקודים הניהוליים על הרצף ההתפתחותי, ברקלי, 1998

רצף התפתחותי אפשרי של רכישת עכבות ובקרה עצמית בגיל הופעת היכולות המנטאליות:

גיל 2-4 שנים
הארכת דימוי מחשבתי של אירוע מסויים
פיתוח מודעות עצמית
פיתוח תחושת עבר
פיתוח תחושת זמן
פיתוח הדמיון
פיתוח תחושת העתיד
יכולת דיון בעתיד עם אחרים

גיל 2-4 שנים
שליטה ברגשות
הפרדת רגשות מעובדות
פיתוח נקודת ראות חברתית
פיתוח אובייקטיביות
וויסות רגשות כדי להגיע למטרות
יצירת מוטיבציה כדי להגיע למטרה מסוימת

גיל 3-5 שנים
פיתוח הדיבור הפנימי
מילוי אחר כללים שקבעו אחרים
מילוי אחר כללים עצמיים
יצירה עצמית של כללים
החלפת כללים עם הזולת
ירידת השליטה בהתנהגות בהשפעת אירועי הרגע
הגברת השליטה בהתנהגות בהשפעת תחושת העתיד
ארגון ההתנהגות לקראת העתיד

גיל 7-12
ניתוק מהעולם במחשבות
ארגון מחדש של החלקים לרעיונות חדשים
פיתוח יצירתיות


אימון מבוגרים עם ADHD לפי גישת התפקודים הניהוליים
דרכים מעשיות ויישומיות לשיפור התפקוד אצל מבוגרים עם הפרעות קשב

ראובן סדן, מאמן מתבגרים, מבוגרים ויזמים עם ADHD, מנחה קבוצות אימון, מ.א. בייעוץ חינוכי,
מנכ"ל מיקוד להצלחה – אימון ADHD


תפקודי ניהול

פעולות מכוונות עצמית הנחוצות לבחירת מטרות, וייצור והתמדה בפעולות לכיוון אותן מטרות. וויסות עצמי להשגת מטרות.  (בארקלי 2012)

מטרות - מצבים שהם תוצאה של הפחתה בחוסר שביעות רצון או חוסר נוחות ליחיד ביחס למצב הקיים. או השגת תשוקות ורצונות.

אמצעים - מה שמשרת את השגתה של כל תכלית, מטרה או כוונה.

דבר הופך אמצעי כאשר תבונה אנושית מעסיקה אותו לצורך השגת מטרה (בארקלי 2012)

4 רמות של תפקודי ניהול

1.  רמת קדם ניהול -  CNS מערכת העצבים המרכזית

  • תפקודי והתנהגויות ה - CNS הם אוטומטיים
  • תפקודים נוירופסיכולוגיים בסיסיים שגרתיים כמו: קשב, זיכרון, תפישה מרחבי, תפקודים מוטוריים ורגשות
  • רמת מכוונות עצמית אינסטרומנטלית תהליך מנטלי פנימי
  • פעולות מכוונות עצמית ומופנמות
  • דיבור עצמי
  • עוררות מכוונת עצמי -רגשות ומוטיבציה
  • משחק מכוון עצמית – חדשנות פתרון בעיות

תפקודי ניהול אינסטרומנטליים עוזרים להשיג מטרות אבל אינם עושים זאת בעצמם.

2.  רמת העצמי – שיטתי, פעולות מכוונות עצמית, התנהגות ניהולית

  • פעולות והתנהגויות גלויות מכוונות מטרה
  • שיטתי - שרשרת קצרה של פעולות המשיגות מטרה מסוימת. בד"כ מטרה לטווח קצר.
  • הדגש הוא על התנהגות ניהולית - ניהול עצמי בזמן
  • ארגון עצמי ופתרון בעיות, ריסון עצמי, הנעה עצמית וויסות עצמי של רגשות

3.  רמת הדדיות טקטית

סטים של שיטות:

במובן החברתי התאמת פעולות היחיד ביחס לפעולות או לצפי הפעולות של אחרים, קשורה גם לסוגים של יחסים חברתיים בהם היחיד משתמש באחר בדרך של רווח הדדי כד לסייע לו בהשגת מטרות אישיות.

4.  רמת שותפות אסטרטגית- פעולה ביחד עם אחרים להשגת מטרות שלא ניתן להשיגן לבד

המונח אסטרטגי או אסטרטגיה מתייחס לסדרה של טקטיקות מאורגנות בצורה היררכית לרצפים ארוכים בהרבה של פעולות הנמשכות זמן ארוך יותר להשגת מטרות מאוחרות יותר של היחיד, מכפי שהיה יכול להשיג ברמה הקודמת של תפקודי ניהול.

 

במילים אחרות, השיטות מונחות מתחת לטקטיקות המונחות מתחת לאסטרטגיות אשר מסוגלות להשיג מטרות במרחק רב של זמן.

המשמעות השנייה החברתית של אסטרטגיה מתייחסת לסדרה של טקטיקות חברתיות שהיחיד משתמש בהן בתוך רשת חברתית גדולה יותר.

הרמה האסטרטגית מתייחסת לסדר גבוה יותר של מעורבות חברתית לצורך המטרה של השגת מטרות אישיות, כמו השתתפות בפעולות משותפות להשגת מטרות שאף יחיד לא יכול להשיג לבדו.

כאן משמעות המונח שותפות לא ללכת יחד או להסתדר עם אחרים במובן הכללי ביותר. הכוונה היא פעולה ביד אחת או באחדות עם אחרים להשגת מטרות שלא ניתן להשיג לבד או על ידי חליפין או הדדיות. היחיד הופך להיות חלק מיחידה גדולה או שותפות . לכן המונח החברתי שיתופיות/שותפות משולב גם הוא ברמה זאת.

תפקודי ניהול ע"פ תום בראון (2005)

לקשב תפקיד מהותי במה שאנו תופסים, זוכרים, חושבים, מרגישים ועושים
הקשב מערב ארגון והצבת סדרי עדיפויות ,מיקוד ושינוי המיקוד
ויסות הערנות, קיומו של מאמץ מתמשך, וויסות מהירות העיבוד של המוח והפלט שלו
ניהול כעסים, שליפת עובדות, שימוש בזיכרון קצר טווח, פעולת בקרה וויסות עצמי .

6 מקבצים מרכיבים את תפקודי הניהול:

1.אקטיבציה, 2. מיקוד, 3. מאמץ, 4. רגש, 5. זיכרון, 6. בקרה.

מקבץ 1. אקטיבציה: ארגון זמן, קביעת סדרי עדיפויות והתחלת פעולה.
מקבץ 2. מיקוד: פעולות קוגניטיביות של מיקוד, הפניית קשב למשימה, שמירת המיקוד לאורך הזמן הדרוש.
מקבץ 3. מאמץ: ויסות הערנות, שימור מאמץ, מהירות העיבוד.
מקבץ 4. רגש: ניהול כעסים, התאמת רגשות.
מקבץ 5. זיכרון: שימוש בזיכרון- זיכרון פעיל, גישה לזיכרון לטווח ארוך.
מקבץ 6. בקרה: פעולת בקרה, ויסות עצמי.

אסטרטגיות להתמודדות עם תפקודי ניהול לוקים

  • עיסוק בתחומים מעניינים מדליקים שהיחיד חווה בהם הצלחות.
  • הבנה מעמיקה מה השפעתם של תפקודי הניהול על תפקודו של היחיד.
  • פעילות ספורטיבית אירובית.
  • אסטרטגיות בתחום הארגון.
  • אסטרטגיות בתחום הניהול הרגשי.

 כלים להתמודדות עם אקטיבציה

  • יצירת סביבה מתאימה.
  • שימוש בכלים לתכנון וארגון זמן.
  • שימוש ב"גוף כפול" body double .

 כלים להתמודדות עם קשיי מיקוד

  • שימוש באוזניות ומוסיקה להעלמת הסחות.
  • סביבה מתאימה(מלאת גירויים או שקטה) בהתאם לצרכי היחיד.
  • עבודה אחד על אחד.
  • חלוקת משימות ליחידות קטנות מוגדרות ומתגמלות.

 כלים להעלאת אנרגיה

  • הפסקות קצרות
  • תנועה
  • מעורבות פעילה

 כלים לשיפור בזיכרון עבודה

  • שימוש בכלים לניהול זמן ותזכורות.
  • לעשות דברים באותו רגע.
  • שימוש בצ'ק ליסט.
  • פיתוח דיבור פנימי.

 החצנת אינפורמציה

  • מכיוון שהתהליך של וויסות התנהגות על ידי אינפורמציה מיוצגת פנימית (זיכרון עבודה או הפנמה של התנהגות מכוונת עצמית) הם לקויים ניתן להיעזר בהחצנה של האינפורמציה.
  • הרעיון הוא להכין אינפורמציה חיצונית מסביב ליחיד ובטווח הקליטה החושית שלו כדי להדריך את התנהגותו לפעולות מתאימות יותר.
  • לדוגמא אמצעים לארגון זמן :יומן/ סמארט פון/אאוט לוק
  • לדוגמא לוח תוצאות /הישגים הקשורים למשימות מטרות האמורות להתבצע.

ייצוג חיצוני או צמצום פערים בזמן

  • יצירת ייצוג חיצוני לזמן על ידי לוח שנה או כלים לניהול זמן
  • הפחתה או העלמת פערים בזמן בין המרכיבים של אירוע התנהגות (אירוע, תגובה, תוצאה) .
  • צמצום או העלמה של אלמנטים הקשורים בזמן של משימה כאשר ניתן לביצוע. סיוע בבניית שלבים קטנים ויומיומיים בדרך למטרה .

 מוטיבציה חיצונית

  • אמצעים ליצירת מקורות חיצוניים למוטיבציה פרסים עם סיום המשימות.
  • פרס יכול לתגמל גם מבוגרים ולא רק ילדים

 

 

 

 הכנס הבא: 

כישורים וקשרים
טיפול פסיכולוגי מודרני בקשיים חברתיים אצל ילדים

יתקיים בבית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, ביום א', ה - 21 באפריל, י"א באייר התשע"ג. 

בכנס ירצו פרופ' אסתר כהן, פרופ' ציפורה שכטמן, ד"ר יופ מאיירס וד"ר נעמי אפל. 
תוכנייה תישלח אליכם בימים הקרובים!

שאלות, בירורים, בקשות - אנא שלחו לכתובת  ephrat@family-care.co.il

נשמח לעמוד לשירותכם

בברכה, צוות Family-care

ספריית מפגש
יש לך ספר מקצועי במגירה? ספרות מקצועית בהוצאה עצמית - מבית אמציה הוצאה לאור

השדרוג המקצועי שמתחולל אצל איש המקצוע עקב הוצאתו לאור של ספר מקצועי איכותי פרי עטו - הוא שדרוג עצום. כאשר יש לספר בית, עם מוניטין של איכות, שמלווה אותו לאורך שנים – השדרוג משמעותי אף יותר.

אנשי מקצוע שרוצים להוציא לאור ספר מקצועי פרי עטם וניסיונם יודעים שדרוש להם לצורך כך בית הוצאה לאור טוב שיודע להגיע לקהל היעד הנכון.

אנחנו, באמציה הוצאה לאור, נותנים לכם את הבמה, הגג והבית, ומובילים אתכם צעד אחר צעד, בסבלנות ובמסירות, בשלבי הוצאתו לאור של ספרכם. בסופו של תהליך, ספרכם יצטרף לספריית מפגש, הספרייה המקצועית של אמציה הוצאה לאור, וישווק באמצעים העומדים לרשותנו לקהל לקוחותינו הוותיק והנאמן שאספנו וטיפחנו במשך שנים רבות. ספרים רבים שיצאו לאור בהוצאתנו הפכו לרבי מכר ונמכרו לאלפי אנשים.

אם יש לכם כתב יד של ספר מקצועי איכותי ש"מתייבש" במגירה, הוציאו אותו משם ושלחו אלינו. יש קהל גדול וצמא-ידע של אנשי מקצוע והורים, שרק ממתין ליהנות מניסיונכם וממומחיותכם. אנחנו נעזור לכם להגיע אליו.

שלחו אלינו את כתב היד למייל Ephrat@family-care.co.il 

צוות העורכים שלנו יבדקו את התאמתו לקו המקצועי והאיכותי של ההוצאה, ובמידה שנמצא אותו מתאים, ניצור עמכם קשר. נשמח לשמוע מכם.