מפת הדרכים להורות יעילה לילדי ADHD
הדרכת הורים לפי גישות טיפוליות מתקדמות


בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
יום ג' 11-9-2012, כד באלול תשע"ב

 תקצירים

 

טיפולים תרופתיים ל - ADHD
איך הם פועלים, ואיך נעזרים בהם מבלי לגרום נזק

מרצה – ד"ר אריה אשכנזי
מ"מ ראש המכון להתפתחות הילד בביה"ח תל השומר, מומחה לנוירולוגית ילדים בישראל ובארה"ב
ומומחה ל - ADHD .

 

הפרעת קשב וריכוז מה עושים? האם יש תרופות שיכולות לעזור?         

הפרעת קשב וריכוז, או בשמה הלועזיADHD , היא הפרעה כרונית שמשפיעה על התנהלות הילד(ה) בבית הספר, בבית, ובחצר המשחקים.העדר טיפול עלול לגרום לבעיות לא רק בטווח המידי אלא גם בעתיד.

נזכיר בקצרה מה עלול לקרות במצבים שכאלה:

ADHD היא הפרעה ביולוגית בה מעורבים אזורים שונים במח, וברמה המולקולרית מעורבים נוירוטרנסמיטרים ספצפיים כמו דופאמין ונוראפיפרין. הבסיס לטיפול תרופתי יעיל בהפרעה זו, מבוסס על התערבות באותם נוירוטרנסמיטרים.

בהרצאה ניתן הסבר על מנגנון הפעולה, ועברנו על רשימת התרופות אשר אנו משתמשים לטיפול בהפרעה זו.

תרופות ממשפחת מטילפנידט כגון ריטלין, קונצרטה, דייטרנה (מדבקה):

ריטלין נמצא בשימוש משנת 1954 ותרופות ממשפחת האמפטמינים כמו אדרל וויונס הינן בשימוש נרחב משנות השלושים של המאה הקודמת.

תרופות נוספות:

ישנן תרופות אחרות שיעילותן פחותה במידה מסוימת, כמו סטטרטרה קלוניריט ואחרות.

תופעות לוואי:

לתרופות השונות יש תופעות לוואי אשר חולפות בדרך כלל, אךהנזק בעדר טיפול בהפרעה זו, גדול לאין שעור.

להעדר טיפול השלכות קשות יותר מתופעות הלוואי של הטיפול עצמו

נתרכז במינון האינדיווידואלי לכל ילד, נתמקד באספקטים אותם אנו רוצים לשפר (לא רק ציונים בבית הספר). יש לזכור שאנו מדברים על הפרעה כרונית שבדרך כלל אינה חולפת אך משנה את הבטוי הקליני שלה במידה מסוימת. ADHD היא הפרעה כרונית שנמשכת 365 יום בשנה, וברוב המקרים יש צורך לטפל בה כל הזמן. תרופות הן חלק מהותי מהטיפול בהפרעה זו, ועבודות מראות שללא טיפול תרופתי שעור ההצלחה משמעותית נמוך יותר.


גישה קוגניטיבית-התנהגותית בשילוב ביופידבק

מרצה – ד"ר איריס בירכוז
פסיכולוגית חינוכית בכירה, מאמנת ADHD בכירה, מפתחת גישת האימון הקוגניטיבי-התנהגותי לטיפול והתערבות בילדים, מתבגרים ומבוגרים עם לקויות למידה.

 

עם מה מגיעים בעלי ה- ADHD לטיפול?

דימוי עצמי נמוך, חשיבה שלילית, תחושה של חוסר קומפטנטיות, אין עוגן פנימי, תחושות חזקות של חוסר אונים, חוסר שליטה או חשש מתמיד מאיבוד שליטה:

  • קושי בשליטה וויסות רגשות, כמו כעס או פחד
  • קושי בשליטה או בוויסות תגובות
  • קושי בשליטה בדחפים
  • קשיים בהירדמות
  • קשיים חברתיים
  • קשיי ארגון, התארגנות, ניהול זמן

 

במודל אימון קוגניטיבי-התנהגותי עובדים על יצירת שינוי ב- 3 מישורים:

  • שינוי בתגובות פיסיולוגיות
  • שינוי בהרגלי חשיבה
  • שינוי בהתנהגות.

התהליך שם דגש על הקשר הבלתי נפרד של גוף-נפש. לאינדיבידואלים עם ADHD יש נטייה לחשיבה שלילית, לדיבור פנימי שלילי. בשל חוויות ואירועי חיים שליליים, פעמים רבות מפתחים בעליADHD דריכות פיסיולוגית, ובהדרגה נוצרים גם פחדים ואף חרדות סביב הקשיים. באימון קוגניטיבי-התנהגותי המתאמן לומד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים. השימוש בביופידבק תוך כדי למידה של טכניקות הרפיה והרגעה מאפשר למתאמן לעשות שינוי אמיתי ועוצמתי בדרכי החשיבה. המטופל/המתאמן לומד לבחון אירועים מתוך פרספקטיבה חיובית, לקחת יוזמה ואחריות ולצפות מראש לסוף חיובי. בנוסף, הרגיעה הפיסיולוגית מאפשרת למטופל לעשות את השינוי ההתנהגותי. הרוגע בגוף והחשיבה החיובית באים לידי ביטוי בהתנהגות רגועה יותר ורמת ההתפרצויות, הווכחנות או ההתנהגות האלימה יורדים במידה משמעותית.

אינדיבידואלים עם ADHD זקוקים לסיפוק מיידי, חוויות הצלחה ואישורים על הצלחה. הדבר מסתייע בטיפול ביופידבק באמצעות מרחב התמרון שיש למטפל המאפשר לו לשלוט ברמת הקושי בהתאם לרמת השליטה הפיסיולוגית שהושגה. מובן, כי חווית ההצלחה של שליטה בתגובות הפיסיולוגיות בונה באופן חוויתי ועוצמתי תחושה של שליטה עצמית ואף תחושה של שליטה במצב.

הפניות הפיזיולוגית, הרוגע של הגוף, הוא חיוני כדי לאפשר את השינוי בחשיבה ובהתנהגות ויש יותר מוכנות להתחיל ולנסות התנהגויות שבעבר היתה הימנעות מהן, כמו למידה למבחנים, תכנון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, סידור החדר וכו'.

תיאור מקרה:

בן 13, תלמיד כיתה ח', בעל רמת IQ גבוהה, מאובחן עם ADHD, דיסלקציה וטיקים

הגיע לאימון בשל קשיים התנהגותיים וחברתיים משמעותיים. ההורים דיווחו על קשיי משמעת חמורים והתפרצויות זעם, בעיקר בבית הספר, אך גם בבית מול אחותו הצעירה ממנו. מתחצף מאוד למורים, מתפרץ בזעם בכיתה ובחצר בית הספר ומעורב בקטטות.

שלב ההיכרות וההעצמה: ברור לגבי אופי הסימפטום

הסימפטום -התקפי הזעם, ההתפרצויות והאלימות הפיסית. תדירות ההתפרצויות יכולה להיות של מס' פעמים בשבוע והן מופיעות לאחר אירועים שיניב מפרש אותם כהתגרות בו או כביטוי של חוסר כבוד כלפיו. התחושות הגופניות היחידות עליהן הוא יכול לדווח בזמן ההתפרצות הן דפיקות לב מהירות.

בבדיקה של המחשבות הנלוות לסימפטום, התברר כי יניב עסוק במחשבות כמו: "איך הוא מעז לדבר אלי ככה", "מה הוא חושב? שאני דפוק?". נמצא כי הרגש השולט הוא כעס, עצבים ולפעמים עלבון. ההתנהגות השלילית אותה רצה יניב לשנות הייתה, למעשה, תוצאה של אותן מחשבות ורגשות.

יצירת פרופיל פסיכו-פיזיולוגי

נערכה מדידת baseline של דופק ושל רמת מוליכות העור. בשלב זה גילתה המדידה במכשירי הביופידבק, כי ליניב יש נטייה פיסיולוגית ל"הצתה מהירה" וכי הוא מגיע בפרק זמן קצר לרמת מתח גבוהה מיד לאחר גירוי מלחיץ (כמו שאלה מביכה). לצד זאת, כשהתבקש להשתמש בטכניקות שהוא מכיר מניסיון העבר להרגעה (עצימת עיניים), נמצא כי יש לו יכולת פיסיולוגית טבעית טובה יחסית להרגיע את עצמו תוך פרק זמן קצר.

שלב גיבוש מטרות

  • תדירות ההתפרצויות של אלימות מילולית תרד לפעם בשבועיים לכל היותר
  • תדירות ההתפרצויות עם אלימות פיסית תרד לפעם בחודש לכל היותר

 אסטרטגיות

  • לימוד שליטה פיסיולוגית: טכניקות הרפיה:

          הרפיית שרירים, הרפיית נשימה, דמיון מודרך, אימון אוטוגני

          יניב למד להשתמש בטכניקות של נשימה סרעפתית (נשימת בטן), הרפיית שרירים, דמיון מודרך ואימון  
          אוטוגני (בהמשך הוא למד כי הרפיה נשימתית הייתה היעילה ביותר עבורו). שיעורי הבית כללו תרגול של
          טכניקות ההרפיה לפחות פעמיים ביום.

          בנוסף, הוא התבקש להקשיב למה קורה לו בגוף לפני שהוא מתפרץ. אלו סימנים הגוף שלו משדר לו
          כשמתקרב פיצוץ. בהדרגה הוא למד לזהות תחושות של רעד בידיים וחום בפנים כמבשרות התפרצות.
          כלומר, אם קודם הוא דיווח כי התנהגות מסוימת בסביבה ("המורה שוב מתעלמת ממני") גרמה לו
          להתפרצות זעם פתאומית ללא שליטה, הרי שבהמשך האימון התרגול בביופידבק עזר לו להבין שהגוף
          שידר "אותות מצוקה" מקדימים.

  • תיעוד אירועים, מחשבות ורגשות, שיטות קוגניטיביות להתמודדות

           סימן שאלה בסוף האמירה. "המורה תמיד מאשימה אותי" ?

           להפוך מחשבה להרגשה. אני מרגיש ש"המורה תמיד מאשימה אותי".

           לעשות פעולה (בדיקה). אני הולך לבדוק אם "המורה תמיד מאשימה אותי".

           משפטים מדבירים: הצבת עובדות ועמדות חלופיות שהן ריאליות, חיוביות יותר. האם יש הסבר אלטרנטיבי?

           האם אתה מציב לעצמך סטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם?

           האם אתה מוכן להתנהג לא כמו שאתה מרגיש אלא כמו שאתה חושב?

           מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות? מה תעשה אז?

           זיהוי סטנדרטים כפולים: האם מה שאתה אומר על עצמך היית אומר גם על החבר שלך?
          "אם החבר שלך היה נכשל בבחינה, היית מתנכרת לו ומסרבת לראות אותו שוב?"

           מחשבה מחשבה מדבירה

           היא עושה לי את זה בכוונה

           עכשיו אני צריך להיכנס למיטה עם כל ה"ג'יפה" אחותי פשוט רצתה לדבר אתי.

           לא היו לה כוונות רעות.

           עניין הניקיון מועצם אצלי

           מה הוא אומר לי כך

           מה אני נראה לו חבר שלו אם הוא מקלל סימן שרע לו. יש לו בעיה לא לי.

 

שילוב טכניקות ההרפיה והחשיבה הנכונה עם הביופידבק

יניב התבקש לנסות להרגיע את עצמו מול מסך הביופידבק, כשאני מקשה עליו בדרכים שונות.

הסחתי את דעתו במשפטים כלליים, אח"כ במשפטים מלחיצים שקשורים באירועים הסוערים שקרו לו לאחרונה ולבסוף בדמיון מודרך של האירועים שגרמו לו להתפרצויות זעם.

כך למד יניב להכליל את השימוש בטכניקות ההרפיה למצבי לחץ ודחק מהעולם האמיתי ולהשתמש בהן בזמן אמת. הוא למד להשתמש בטכניקות ההרפיה או בטכניקות קוגניטיביות מיד כשחש תחושות פיזיות שמבשרות התקף או כשמחשבות שליליות חלפו במוחו.

 תוצאות:

עם סיום הטיפול ניכר היה כי יניב הצליח להשיג שליטה טובה על התנהגותו ותדירות ההתפרצויות פחתה במידה ניכרת. הוא למד להשתמש ביכולת ההרגעה של הגוף כדי להתמודד עם מצבים מאיימים.

יניב למד להתמודד עם המחשבות השליליות שהיו אופייניות לו ולהרחיב את הרפרטואר שלו לפתרון בעיות. למשל, תגובותיו האימפולסיביות התחלפו בעצירה לצורך נשימה ובסיעור מוחין של אפשרויות שונות לתגובה, שקילת היתרונות והחסרונות של כל פתרון ובחירה מושכלת של הפתרון המועדף.

בנוסף, חל שיפור בתפקודו הלימודי והחברתי. הדימוי העצמי של יניב עלה והוא הצהיר שבניגוד לתחושותיו הקודמות כי הוא בשולי החברה והחברה "הנורמלית" דוחה אותו, הוא מרגיש כיום שייך ומקובל כאחד מכולם, הן מצד חבריו לכיתה והן מצד צוות המורים.

 

הגישה הנוירו-התפתחותית ללקויי למידה ו - ADHD 

מרצה - רמי כץ
פסיכולוג התפתחותי בכיר, מנהל כישורי למידה המרכז לקידום תפקודי.

 

 

 

 

 

 

 
 
 

אימון מוחי לקשב וריכוז- חיזוק הביצועיים הניהוליים!
היבטים טיפוליים הקשורים לתפקודים הניהוליים הניתנים לשיפור באמצעות "אימון מוחי ממוחשב", ובשילוב עבודה בקליניקה בתחום הקניית אסטרטגיות למידה לתלמידים.

מרצה – ד"ר רותי דקל
מומחית בתחום אסטרטגיות למידה, אבחון לקויות למידה והפרעת קשב ומורה להוראה מתקנת . רכזת המגמה להכשרת מאבחנים דידקטיים ומורים להוראה מתקנת במכללת וינגייט ומרצה במכללות וינגייט ולוינסקי.

 

בשנים האחרונות, הפרעת קשב וריכוז הפכה להיות התסמונת השכיחה בקרב ילדים ובני נוער. כמספר הנשאלים, כך התשובות שנקבל מההורים האם כן / לא לטפל בבעיה ואם כן, כיצד.

ראשית, חשוב שנבין מדוע יש לטפל ולסייע למי שיש לו הפרעת קשב וריכוז. מחקרים מלמדים כי אחוזים גבוהים בקרב מי שלא טופלו בצעירותם, מתקשים בחייהם כבוגרים:

בתחום ההשכלה: כ- 25% מהם מתקשים לסיים תיכון. רק פחות מ- 10% מהם מסיימים תואר ראשון.

בשוק העבודה: רבים מהם מתקשים להתמיד במקום עבודה. הם מתקשים למצוא תפקיד ההולם את יכולותיהם וכישוריהם. רק 4% מהם משובצים בתפקידי ניהול בכירים.

חיי משפחה: במקרים רבים הם מתקשים ליצור זוגיות יציבה.

בקרב בוגרים עם הפרעת קשב וריכוז בולטת הנטייה לעבריינות ולהתמכרויות בהיקף של פי שניים יחסית למי שאין לו תסמונת זו (Klein & Mannuzza, 2000) .

למען האיזון חשוב לציין כי מי שעמדו על יכולותיהם וייחודם כאנשים עם הפרעת קשב וידעו לנצל את יתרונם היחסי על פני האחרים הצליחו לממש את עצמם כילדים וכבוגרים.

תפקוד לקוי של הפונקציות הניהוליות Executive Function)) הוא אחד ממאפייני הפרעת הקשב והריכוז, אך יש גם אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז הסובלים מתפקוד ירוד של פונקציות אלה. מהן אם כן הפונקציות הניהוליות? הכוונה היא ל"תא הפיקוד" השולט במגוון תפקודים המאפשרים לנו לעסוק בכל מטלה מראשיתה ועד סופה ולשלוט בהתנהגותנו (Greenbaum & Markel, 2001). הפונקציות הניהוליות כוללות: יכולת התארגנות במרחב ובזמן, יכולת להתמקד בעיקר, יכולת תכנון, קביעת סדרי עדיפויות, יכולת שימור מידע, זיכרון עבודה, ושליטה עצמית (Brown 2000; Dendy & Ziegler 2002; National Resource Center on AD/HD 2003; Rief, 2005).

תפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות מקשה על הלמידה ועל התפקוד היומיומי וזאת ללא קשר לרמת האינטליגנציה של האדם (Greenbaum & Markel, 2001; Rief, 2005).

אחת הדרכים המומלצות לשיפור התפקוד של הפונקציות הניהוליות היא הטיפול הנוירו-קוגניטיבי. הטיפול הוא אימון מוחי ממוחשב בעזרת תוכנת "אטנגו", היחידה המשלבת בו זמנית עבודה בשני מישורים: הנירולוגי והקוגניטיבי. התרגול כולל ביצוע הוראות המוצגות על גבי צג המחשב ומתייחסות להבחנה בין גירויי למסיח, בין פעולות "עשה" ו"אל תעשה".

עבודה יומיומית עם התוכנה (מומלץ לא פחות מ- 4 פעמים בשבוע) במשך 15-30 דק' בכל פעם, תורמת לשיפורים הבאים: שיפור ביכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן; שיפור בקשב הסלקטיבי - הפניית הקשב לגירויי המרכזי ולא למסיחים; שיפור בהכוונת קשב – הפניית קשב משדה חזותי אחד לאחר תוך כדי עיבוד מידע; שיפור ביכולת ה-Shifting – היכולת לעבור בין מטלות ובין ערוצי מידע; שיפור בזיכרון עבודה - שימור מידע לצורך ביצוע פעולות בעתיד; ושיפור משמעותי בשליטה בתגובה – מהירות ודיוק.

ד"ר רותי דקל

מנהלת המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה

www.rutydekel.com

www.israelicenterforlearningstrategies.com


 

בעל חיים כאוהב , עוזר ומארגן           

מרצה דגנית יערי
מטפלת ומאמנת מומחית באמצעות בעלי חיים ויוצרת ערכת הקלפים שחור ולבן.

 

אדם לאדם זאב- האמנם?!

אנחנו אוהבים לעסוק בשאלת מערכות יחסים ומערכות חברתיות , ברמתן הערכית מוסרית, ולהיעזר לשם כך בעולמם המופלא של בעלי החיים.

אז האם באמת אנחנו זאבים זה לזה? מעניין איך היו מנסחים הזאבים את שאלת ערך החברות מנקודת מבטם.

חשוב שנדע- הזאבים חיים בחיי להקה. מתפקדים כקבוצה חברתית לכל דבר ועניין ומובלים על ידי אלפא, הפרט החזק. והנה, שברנו מיתוס עליו חלק גדול מאיתנו גדל, דן ושואל.

כמו כן, מה חושבים ואומרים רבים מאתנו על אוכלוסיית קשיי הקשב והריכוז?

קשה להיות המורה שלהם, קשה להיות בני הזוג שלהם, קשה....

כמחנכת שנים רבות במסגרות הפורמאליות והבלתי פורמאליות ,וכמטפלת ומאמנת בעזרת בעלי חיים , אני מבקשת להכריז: תיעול של קשיי קשב וריכוז בדרכים שונות ודרך עולם החי ,מאפשרת ומביאה לחוויות הצלחה ,לתחושות מסוגלות ולערך עצמי תקין.

מצב זה, מאפשר לקחת ולהרגיש כי יש מקום במרחב הנוחות בכל אחד ממעגלי החיים: במעגל המשפחתי, החברתי, הלימודי, הזוגי...

המפגש והקשר עם בעלי החיים מאפשר חיזוק הערך והדימוי העצמי, מפגיש עם תחושות הצלחה המחזקות את הביטחון ואלה מקנים קרקע נוחה ובטוחה לביטוין האמיתי של היכולות.

שנת 1998,אני מחנכת כיתת ילדי פנימייה בני 12. כמידי בוקר, נכנסים כולנו לשיעור.

גילה, מאובחנת בקשיי קשב וריכוז, כמו מרבית ילדי הכיתה, עוברת את סף הדלת ואומרת: ״היום אני לא רוצה לעבור דרך המזכירה ולקחת את הכדור. הוא לוקח לי את שמחת החיים״.

המשפט הזה של גילה היה גדול, חזק ועורר עצירה. באופן אינטואיטיבי הלכנו בהפסקה לפינת החי וגילה בחרה בעל חיים.

מי היה בעל החיים שבחרה? היא הייתה יכולה לבחור בארנב, אפשר שהייתה בוחרת באוגר, בשרקן, בתוכי או בצב. אבל בעל החיים שאותו בחרה היה נחש פיתון גדול. הרגשות שלי כמורה כלפי הבחירה לא היו רלוונטיים. אם בחרה, סימן שלו היא זקוקה.

מאותו יום, ישבה גילה בכיתה כשהפיתון כעדי לצווארה.

כמטה של קסם, הצליחה בעזרתו של הפיתון, לשבת מרוכזת במהלכם של כל השעורים ולבטא את כל כישוריה ויכולותיה, שהיו לדעת כולם גבוהים. גילה כתבה את מהלכי השעורים, ישבה רגועה ומרוכזת ולקחה חלק פעיל בתכנים שנלמדו. הימצאותו של הנחש, אפשרה לה מפגש עם מגע מיטיב. עטיפתו דומה הייתה לעטיפת השמיכה השומרת ויוצרת תחושת גבול, תנועותיו הקטנות והשקטות אפשרו לה מפגש עם שקט נפשי ופינו אותה לריכוז בחומר הנלמד. נוכחותו של הנחש יצרה עניין של כל הילדים בכתה וגילה מצאה עצמה במרכז המעגל. היא נתפסה בעיני כולם כאמיצה, ייחודית, וידענית בנוגע לחייו ומאפייניו של הפיתון. המקום החברתי, הביטחון וחווית הערך העצמי אפשרו לגילה לראות את יכולותיה. הביטחון העצמי שלה התחזק, וכמו כן, פחתו ההימנעויות מהתמודדויות כמו השתתפות בכתה, הכנת עבודות, כישורים חברתיים... הפיתון אפשר לה תחושת עוצמה, שעזרה מאד בשחרור מפחדים שונים.

ניכר היה כי גילה התנהלה באופן רגוע יותר, רכשה חברים וקבלה ציונים גבוהים. חוויות ההצלחה הלכו והתעצמו ויחד איתם היה לגילה רצון להגדיל ולהעצים את המקומות החיוביים הבאים לידי ביטוי בחייה: היכולות, הכישורים ואוסף התכונות המקדמות.

המפגש עם בעל החיים מאפשר הפחתת אגרסיביות והפיכת כעס ועצבנות לצחוק והומור

שנים רבות עבדתי עם נוער קצה במרחב פינת החי.

כשהיו נכנסים לפינת החי נערים בגיל ההתבגרות, במצב של תסכול ועצבנות מסיבה זו או אחרת, פגש אותם התיש, קם על רגליו האחוריות והזמין אותם למשחק עם כללים וגבולות ברורים: נגיעה קלה של הנער בין קרניו של התיש, גרמה לתגובה של עמידתו על רגליים אחוריות, הסתת הראש הצידה בחן, התרחקות והתקרבות לנער כשקרניו לקראתו וחוזר חלילה.

הכעסים, התסכולים והרצון להרוס, לבעוט ולפגוע, פינו תוך שניות מקום, לרוך, צחוק ושעשוע. החוויה החזקה שנשארת היא: "שלטתי בכעסים שלי״,״אני יכול״...

החוויה: ״הגעתי עצבני ויצאתי נקרע מצחוק. כל היום שלי מתחיל אחרת. אני נשאר צוחק כל היום ומחכה להיפגש עוד פעם עם התיש״. יש רצון לשחזר חוויות חיוביות, לשחזר תחושות ורגשות נעימים.

פרטים מאוכלוסיות עם קשיי קשב וריכוז, שחווים מפגשים עם עולם החי, מתארים בנוסף לתחושות הפיזיות והרגשיות גם רצון וסקרנות להרחבת הידע שלהם על בעלי החיים איתם הם נפגשים, להם הם דואגים ובהם הם מטפלים. שכיחה התמונה של ילדים, נוער ומבוגרים, היושבים עם המחשב והספרים ומבקשים להרחיב ידיעותיהם על מגוון בעלי החיים או על בעל החיים אליהם קשורים.

יותר מכך, בזמנים של קושי ומצוקה, נזכרים בחוויית הרגיעה במפגש עם החיות ומבקשים ללכת למרחב פינת החי, ניגשים לבעל החיים שאוהבים, זוכרים ויודעים את חווית ההרגשה ומבינים שהדבר מהווה עבורם כלי להתמודדות ומשאיר תחושה של יכולת שליטה בכעסים, איפוק וויסות התנהגותי ושאר התנהגויות בעלות רגש חיובי.

מספר אלי, נער שמתמודד עם בחינות הבגרות: ״התיישבתי בבחינה בספרות, התרגשתי מאד. קראתי את השאלות והרגשתי שאני לא יודע ולא זוכר כלום. הפכתי את דף המבחן מצד לצד, הבוחן סבב סביבי אבל ללא הועיל. הפחד שיתק אותי. ביקשתי בחצי צחוק שיביאו לי את רוקי, התוכי שאני כל כך אוהב, כדי שיעזור לי במבחן. דגנית חייכה אלי ותוך דקות, רוקי היה אצלי. הושבתי אותו על הכתף שלי כמו שאני והוא רגילים. חיכיתי כמה דקות, הסתכלתי עליו והתחלתי לכתב את כל התשובות במבחן. לא האמנתי שזה קורה לי״.

״התוכי ואני קבלנו ציון ממש טוב״.

חווית הביטחון שנותרה אצל אלי במפגשים עם רוקי התוכי, אפשרו לו לקבל את הביטחון בעצמו ובידיעתו את החומר, והשרו שלווה. השלווה אפשרה הזזת ״רעשים והסחות״ וכל אלה פינו מקום לתכני המבחן.

התוכי כחיה תקשורתית, מאפשר מפגש עם הגוף דרך מוטוריקה עדינה, דרך תנועות קטנות ושקטות.

ההרגשה היא כי דרך הדיבור השקט, שפת גוף רכה ותנועות קטנות נוצרת תקשורת חיובית ומקדמת.

המפגש עם קשיי הריכוז והעדר השליטה בהתנהגות, מביא איתו חוויות כשלון וחוסר שביעות רצון .

לעיתים בא הקושי לידי ביטוי על ידי העדר דחיית סיפוקים. מגע בהמלטת אוגרים, ארנבונים, עכברים.... מצריכה איפוק. אסור לגעת בגורים כל עוד אין פלומת שיער וכל עוד העיניים עצומות. מוצב כאן גבול ברור. ההשלכות למי שחורג מהגבול - הרות אסון: הגורים ימותו, יאכלו על ידי הוריהם. ההסבר והתוצאה למעשה, יוצרים מצב שבו שולטים בקושי ומסתפקים בהתבוננות ובהבנה לתהליך הזה שבטבע.

נוצרת סקרנות, יש מעקב גדילה, גבולות ברורים, שליטה ואיפוק ונקודת השיא-הליטוף.

בהשלכה למשפחות בעלי החיים, מצליחים המטופלים והנעזרים לשקף עצמם דרך עולם זה ואומרים: ״אחרי שאני מאבד שליטה, אני מרגיש כמו זוחל, נמוך, בגובה הרצפה, מתפתל כמו נחש״.

אומרת זיוה: ״אני מתביישת בקשיים שלי ורוצה להיכנס לתוך בית כמו זה שיש לצב. בית שישמר עלי בעיקר ממני, מעצמי. אני רוצה שריון כדי להפסיק להרגיש את כל הרגשות השליליים שלי ואת הכישלונות שלי״.

"השריון הזה חזק ויחזיק אותי״.

עולם החי ככלי השלכתי, מאפשר לבטא את העולם הפנימי ברבדיו העמוקים, מאפשר להביע את התחושות דרך החיות ובכך מזמן שיח פתוח, כן ומקדם. בעל החיים מאפשר את חוויות ההצלחה שמחזקות את האמונה העצמית ואת תחושת המסוגלות. אומרת ירדנה בת 15: ״דרך הטיפול שלי בבעלי החיים, גיליתי שאפשר לסמוך עלי״ . זה המקום שאפשר בו לפגוש את הרצונות ואת השאיפות למקומות אליהם רוצים להגיע, ולשוחח עליהם. אפשר ורצוי לדבר על ההתנהגויות שאותן רוצים לאמץ. ״אני רוצה להיות כמו הציפורים. להיות שייך ללהקה ולעוף איתן לכל המקומות שאליהם הן עפות. אני לא רוצה להיות ציפור שחיה לבד״. השיח ממקום כזה, מאפשר לבנות אסטרטגיות, מאפשר להתבונן יחד על מרחבי הנוחות והאי נוחות ולבנות תוכנית תואמת מציאות המחוברת לנעזר.

במקרים רבים, מרגישה אוכלוסיית קשיי הקשב והריכוז- בדידות, שונות חוסר מסוגלות. המפגש עם בעלי החיים משאיר תחושה חזקה של יחד, של קירבה, של אינטימיות, של הכלה, של מסוגלות, של נאהבות.

מתוך כך, יש ביכולתו של הנעזר להבחין מה טוב לו? מה נכון לו? בקשרים, בכשרים, בהתנהלות יומית במעגלי החיים השונים.

מתפתחת היכולת לבחון דברים וסיטואציות באופן תקין ולבנות מציאות חדשה, אחרת, שמיטיבה ומותירה חווית הצלחה.

הנעזר מתבונן בקשיים, מזהה אותם, מדבר עליהם ונפרד מהרצון להסתיר ולהחביא את שאי אפשר לאורך זמן באמת להחביא.

דרך עולם החי, יכול כל אחד לראות ולהחליט בכל פעם מחדש, איזו מערכת יחסים הוא מבקש לבנות עם ומול הקשיים של התנהגות, קשיים של קשב ושל ריכוז.

האם לתת לקשיים להוביל את דרכו, או להכיר את הקושי, לזכור שיש ניסיונות מוצלחים ולנהל אותו, לתעל אותו ולא לסרס אותו ולא להתעלם כאילו אינו קיים. ללמוד להיעזר באנרגיות הנוכחות בגופו לארגון כלובי החיות, לניקיון המרחב בו נמצאים, להכנת ״רהיטים״ לכלובים, למשחק עם בעלי החיים.... לתחושת חוויה גדולה כמו:״הם צריכים אותי״, ״בלעדיי הם לא יחזיקו מעמד ואפילו ימותו״.

אחריות קבועה על מתן מזון, מתן מים, ארגון הבית של החיה, ניקיון ודאגה יומיים, למתן חום ואהבה, מאפשרים באופן השלכתי ליצור ולשמר את התנהלותו והתארגנותו של הנעזר ועל ידי כך לחזק את יכולותיו.

את הקשיים אפשר גם לחבק, אפשר להכיר באיכויות שהם מזמנים, אפשר להתחזק ולהתעצם מהיכולת להוביל אותם ולתעל אותם.

בעל החיים אוהב, מסייע ומארגן את קשיי הקשב, הריכוז וההתנהגות.

האמינו!!!

 

דגנית יערי

מטפלת ומאמנת מומחית בעזרת בעלי חיים
מרצה ומנחת סדנאות, ויוצרת קלפי ״ שחור ולבן״

 

אנו מודים למרצים המרתקים שתרמו לנו מחכמתם,

ומאחלים לכולם שנה טובה, צום קל וגמר חתימה טובה

נשמח לראותכם בכנסים הבאים,

בתודה