משתתף/פת יקר/ה שלום רב,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: לקות תקשורת חברתית,
שהשתתפת בו ב - 13 באוקטובר, או ב - 10 בנובמבר 2013.

בשל אורך המסמך
חוברת התקצירים תישלח בשני חלקים -
זהו חלק ב'

למצגות ומאמרים מהכנס לחצו כאן

נשמח לראותך בכנסים הבאים,

ושנה טובה ופורייה לכולם

צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

 

 לקות תקשורת חברתית - פשר החידה:
SCD - האם זה אוטיזם? לקות למידה?  גישות וחידושים

בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
יום א' 13-10-2013, ט בחשוון התשע"ג, ויום א 10-11-2013, ז בכסלו, התשע"ד

חוברת תקצירים חלק ב'

זהו חלק ב' של חוברת התקצירים.  בחלק א' שנשלח אלייך במקביל לחלק זה, נמצאות כל ההקדמות וההרצאות שחסרות בחלק זה.

נשמח לראותך גם בכנסים הבאים !
לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה 052-8087052 Amazia@netvision.net.il
אפרת 050-7504210 Ephrat@family-care.co.il

מה הקשר בין קשר וקש"ר (קשב וריכוז)?
מה מבחין בין הפרעת קשר שנובעת מהפרעת קשב וריכוז, ובין הפרעת קשר ראשונית: מבחינה נוירולוגית והתנהגותית, ומבחינת התפיסה החברתית של הילד?

מרצה – מיטל פלד, בעלת תואר מוסמך במדעי הרפואה, מנתחת התנהגות, מנחת קבוצת הורים, מרצה במכון אדלר ומאמנת ל - ADHD


מקובל לחשוב שקשיים בתחום החברתי מאפיינים את הילדים המאובחנים בקשת האוטיסטית וגם את הילדים בעלי הלקויות כפי שהוגדרו ב DSM-V כבעלי SCD .

חלק לא קטן מהילדים עם הפרעת קשב (AD\HD) , סובלים מקשיים בתחום החברתי. לעיתים הלקות החברתית של בעלי AD/HD היא כל כך גדולה ודומיננטית, שעולים סימני שאלה גדולים לגבי אבחון הפרעה תקשורתית ראשונית.

בהרצאה נתייחס לקשיים החברתיים שיש לילדים בעלי הפרעת קשב עם/בלי היפראקטיביות וגם נעמוד על ההבדל בין הקשיים החברתיים שלהם לעומת ילדים שאצלם מקור הקשיים הוא ראשוני.

התנהגויות חברתיות הן תוצאה של שילוב בין החלק הביולוגי של המח החברתי ביחד עם מיומנויות נרכשות . למעשה ניתן להבחין בשלושה דברים מרכזיים שבהם משתמש הילד על מנת ליצור אינטראקציה חברתית:

1. קשב, תפיסה וזיכרון מאפשרים לילד לזהות ילדים אחרים או מבוגרים, להיזכר מה הוא יודע עליהם ואיזה קשר יש בינהם.

דברים אלו נעשים בעזרת שלושת חלקי המח החברתי המשותפים גם לתהליך הקשב והריכוז: האונות המצחיות, הקליפה הארובתית המצחית ) זיהוי ופיענוח של רגשות בתווי הפנים ולמעקב אחרי מבטו של הזולת( והאונה הקדם מצחית.

2. ברגש נעזר הילד על מנת להבין תחושות וכוונות של ילדים אחרים ושל מבוגרים ולייצר אמפטיה.

התהליכים הרגשיים האלו נעשים באמיגדלה ותת הרמה , וגם ברכס הקדמי, במחצית הימנית של המח ובמוחון (צרבלום). חולים נוירולוגים שסובלים מחבלות באזור הזה , מתקשים בקריאת סימנים רגשיים או בשליחתם והם נוטים להחליט החלטות שגויות.

3. כישורים מוטוריים ושפה חיוניים לילד כדי להגיב בדרך מותאמת מבחינה חברתית.

במהלך אינטראציה חברתית נוצרים קשרים ישירים בין האמיגדלה לבין גזע המח שמגבירים את קצב הלב למקרה שהשיחה תדרדר לפסים אחרים. בעת המפגש הבין אישי הילד נדרש לשמור על מרחק פיסי מתאים, על יציבות ניטרלית, על שפת גוף מתאימה, על קשר עין טוב, על איזון מתאים בין דיבור והקשבה, על ויסות ריגשי, אלו כישורים שאינם קשורים לקוגניציה שלו.

ילד שלא יכול להתמודד עם הדרישות המוטוריות האלו, לא יוכל להתנהג כמו שצריך במצבים חברתיים.

המח החברתי הוא מערכת של רשתות עצבים מוגדרות ונרחבות, שיוצרות סינכרון בזמן שאנחנו מתיחסים לאחרים. מי שהקושי החברתי שלו הוא ראשוני, תקשורתי, כמו הקשת האוטוסטית ומה שכיום נקרא SCD הקושי שלו מאופין בלקות במחצית המח הימנית או ברכס הקדמי של החגורה או במוחון וכן באמיגדלה ובתת הרמה.

אצל ילדים שיש להם AD/HD יכולה להיות לקות קלה יותר באמיגדלה. אבל המקום העיקרי שבו משוייכת הלקות אצל בעלי הפרעת קשב, זה האונה המצחית . בהפרעת קשב, חסרה להם היכולת להבין שההתנהגות שלהם לא מקובלת והם צריכים לשנות אותה.

לחלק מבעלי AD/HD יש בעיות בזכרון הפעיל וזה גורם לסגנון שיחה מאולץ ולקפיצה מנושא לנושא. הצירוף של השליטה הנמוכה בדחפים והאימפולסיביות ביחד עם הקושי בהבנת קודים חברתיים לא מילוליים גורמים לפגיעה החברתית שחווים הילדים האלו בסיטואציות חברתיות.

ילדים שאין להם אוטיסים, SCD או AD/HD לומדים כישורים חברתיים באופן טבעי ובלתי מתווך. כלומר הם עוקבים אחרי התנהגותם של אחרים, מחקים אותם, מבצעים אותה ומגיבים למשוב חיובי או שלילי הקשור להתנהגות הזו. ילדים שיש להם לקויות בתחום החברתי הם בעלי קושי לעשות את זה ולהפנים את התהליך. מידת הקושי שונה מילד לילד והיא תלויה ברמת הלקות שלו ובמקורה.

הטיפול: קבוצות לפיתוח ושיפור מיומנויות חברתיות

מיומנויות חברתיות אצל ילדים מתפתחת בחברת ילדים, קבוצה טיפולית מאפשרת התנסות במצבים חברתיים שכיחים ויומיומיים. עצם ההשתתפות בקבוצה מהווה זירה המאפשרת שיפור של הכישורים החברתיים

במכון "שמיים" שבראש העין, אנו עורכים קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות לילדים בהם בעלי לקות חברתית שנובעת AD/HD ולחלק מהלוקים מ SCD . הקבוצה הטיפולית מאפשרת שינוי וריפוי ע"י מתן הזדמנות למשתתפים להחצין את רגשות והתנהגויות ולעבד את קשייהם במערכות יחסים עם ילדים אחרים.

דרך העבודה בקבוצה משלבת את הגישה ההתנהגותית ביחד עם הגישה האדלריאנית והיא מבוססת על מחקרים המראים כי חזרה על דפוסים מחזקת קשרים עצביים במח ויוצרת חדשים.

הילדים בקבוצה לומדים התנהגויות חברתיות באמצעות פרוק התהליך לחלקים ואח"כ תרגול כל חלק בנפרד וחיבורם שוב, קבלת חיזוקיים חיוביים ומשוב מיידי.

ההשתתפות והעבודה בתוך הקבוצה מאפשרת לילדים להגדיל את היכולת להתמודד עם סיטואציות שמעוררות רגשות שליליים ומובילות להתנהגויות בלתי מקובלות חברתית, לפתח במקומן דרכים ליצירת תקשורת חברתית חיובית.

השינוי מתרחש באמצעות עידוד הילדים לחשוב על התנהגותם בהווה ועל ההשלכות שלה ולהפעיל יותר שליטה עצמית בבחירת דרך התנהגות אחרת מתאימה יותר.

בקבוצות, במרחב שבו הילדים מרגישים שמקשיבים להם ומקבלים אותם, נוצרת חוויה רגשית המאפשרת בניית תחושת שייכות חיובית והעלאת תחושת הערך העצמי והדימוי העצמי.

מצ"ב מצגת השקפים שליוותה את ההרצאה בכנס - לקות תקשורת חברתית, פשר החידה

מיטל פלד, M.Sc, MBA , מוסמכת במדעי הרפואה, מנתחת יישומית של התנהגות, מנחת קבוצות הורים מוסמכת , מרצה במכון אדלר , מנחה הורים לילדים עם AD/HD , מנחה ומאמנת קבוצות לילדים לשיפור מיומנויות חברתיות.

ליצירת קשר: maytal.peled@gmail.com בטלפון 6789311 - 052

מכון "שמיים" מרכז רב תחומי לטיפול בילד - www.shamaim.org

קוי המתאר הבלתי נראים של המציאות
איך מלמדים חוקיות שאינה מילולית

מרצה - שרון שני גונן, מרפאה בעיסוק, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית MA, מומחית בוויסות ובשיפור השתתפות של ילדים ומבוגרים בסביבתם הטבעית


ההגדרה החדשה ב - DSM-5, "ליקוי חברתי תקשורתי פרגמטי" SCD  מכירה בכך שקשיים שונים של ילדים להבין וליישם את הכללים הלא כתובים של המציאות, הקשרים והתקשורת החברתית, מביאים לירידה בתפקודם ובהשתתפותם של אותם ילדים. הדוגמאות הניתנות למצבים כאלה בגוף ההגדרה, נשמעות כלליות ועמומות. הדבר נובע מכך שבתחומים הלא מילוליים של קיומנו, פשוטו כמשמעו: אין לנו מילים. אלה הם תחומים שאנו לומדים באמצעות ספיגה מהסביבה. נדמה שאנו פשוט מבינים אותם, לעיתים בלי שאנו זוכרים שמישהו בחיינו הסביר לנו משהו בנושא.

חלק גדול מהמצוקה שחווים ילדים עם לקות תקשורתית וחברתית, נובע מקשיים בהבנת החוקיות והמבנים העומדים בבסיס ההשתתפות החברתית ולפיכך בהשתתפות במקומות הדורשים מיומנויות אלה.

הרצאה זו עוסקת בשלוש סוגיות הנוגעות לליקוי חברתי תקשורתי פרגמטי: זיהוי, הסבר לגבי מבנה של חלקים לא מילוליים והסבר לגבי חוקיות חברתית.

1. זיהוי הילדים הסובלים מקושי זה.

בהגדרה החדשה ב - DSM-5 מצויין בפירוש שראשית הקשיים בילדות המוקדמת, אך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בזמן שבו הדרישה עולה על היכולות.

מכיוון שזיהויים של ילדים אלה מתעכב, כדאי להיות ערניים לכמה היבטים של הליקוי, ולדרך שבה הם באים לידי ביטוי בהשתתפותו של הילד:

"הוא סופר בסינית" – שימוש בתבנית שנראית מרשימה, כאמצעי לקיום שיח עם אחרים, בעיקר עם מבוגרים. "אתה רוצה לראות איך אני סופר בסינית?" "שידרגת כבר את האייפון שלך?". ניתן לראות שמדובר בתבנית נוקשה שאינה משתנה, אינה לוקחת בחשבון את עניינו של האחר, ואינה מייצרת מעגלי תקשורת.

"הוא מת על כדורגל" – שימוש במסגרת תוכן כמו כדורגל, המכתיבה את כל החוקים והכללים, ללבוש צבע של הקבוצה, לשיר שירים של הקבוצה, לשחק, לדבר רק על דברים הקשורים בכדורגל. בהעדר הבנה של חוקיות יחסית ובלתי כתובה, עדיף להשתמש בחוקיות של הכדורגל.

"הוא מאונן/ מחטט באף/ מוצץ אצבע בכיתה" – פעולות חוזרות מודעות למחצה, המהוות הבעת מצוקה כללית, או נסיון לויסות (או שניהם) באמצעות פעולה שאינה מקובלת חברתית והיתה צריכה להיות מופסקת כבר מסיבה זו.

"הוא מציק" – פעמים רבות מעיד על קושי להשתלב ברמת המשחק או התקשורת המתרחשת, אך רצון לקחת חלק. או חוסר הבנה ויכולת להשתלב במצב בלתי מובנה.

"הוא מפרק לאחרים" – כשרמת המשחק עולה, במיוחד המשחק החפשי בגן, הילד עם הקשיים החברתיים מתקשה להשתלב, ולעיתים המצוקה תגרום לתקפנות כלפי הישגי האחר.

"הוא לא מפסיק לדבר" – הן ביטוי של חוסר הבנת החוק החברתי, והן ביטוי של חרדה בהקשרים חברתיים.

 2. סיוע להשתתפות במצבים לא מובנים באמצעות תיווך מבנה.

ילדים עם SCD מתקשים להבין מצבים שאינם ברורים ומוסברים, שבהם התפקידים והשגרות אינם מתווכים.

לדוגמה: חופשה.

ילדה בת 9, הוריה סיפרו שבכל הפעם שיצאו עימה לחופשה, הילדה בכתה, התנגדה לצאת, כשהגיעו למקום החופשה היתה בודקת את החדר ואת המתחם, מנקה אותם אם התאפשר, ובשאר הזמן "מציקה" למבוגרים ששהו בחופשה. מקומות החופשה האחרונים שבהם התנהגה כך היו: צימר בצפון, מתחם אוהלים בדרום ובית הארחה לחוף הכינרת. המשפחה עמדה לצאת לנפוש בבית מלון באילת, וההורים חששו שהתנהגותה של הילדה תישנה.

"חופשה" הוא מבנה לא מילולי. איך נוכל לדעת? נסו להסביר רגע בקול רם את שלושת המרכיבים, שאם יתקיימו, תוכלו לדעת שמדובר בחופשה. אנו לא מצליחים להגיד את המרכיבים, אך נוכל להגיד בקלות רבה אם דבר הוא חופשה או לא. כאשר מדובר במבנה לא מילולי, מתרחשים שני דברים עיקריים: א. אנו לא ערים לכך שמבנה כזה קיים, שהבנתו קריטית להשתתפות בו ושמישהו יכול שלא להבין אותו. (לא מבינים שיש מה להבין) ב. אין לנו אפשרות להסביר במילים מבנה שלא למדנו במילים. אם תתבוננו בהגדרה של המושג "חופשה", תראו שגם שם, לא מוזכר המבנה, אלא "הפסקה בעיסוקיו של האדם למטרות נופש או תיור".

אז מהו המבנה אותו אנו רוצים להסביר?

1. חופשה היא מצב שבו אדם לא עובד או לא מקיים את השגרה הרגילה של חייו לתקופה מסויימת, ועושה דברים אחרים שמטרתם בדרך כלל לנוח ולהנות.

2. את החופשה ניתן לקיים בבית או מחוץ לבית.

3. את החופשה מקיימים בדרך כלל עם אנשים שרוצים להיות איתם, כמו משפחה או חברים.

4. חופשה היא מצב זמני, בדרך כלל לימים, שבועות או חודשים.

לאחר שהסברנו את החוקיות, אנו לוקחים את הדוגמאות הקודמות (אוהל, צימר, בית הארחה וכו') ומראים שהן עומדות בקריטריונים של חוקיות החופשה.

כעת אנו עוברים לעסוק במבנה:

מבנה שבוע: נראה שיש מבנה שחוזר על עצמו בכל שבוע או תקופת החופשה.

מבנה יום: בתוך מבנה היום, נשלב עיסוקים מובנים ומתוכננים במקומות שבהם מצופה מהילדה לעסוק בפעילות חברתית לא פורמאלית וחופשית. כלומר: משחקי קופסה, דפי עבודה, משימות באייפד, משימות כמו תחקיר מסעדות והצגתן לבחירה, ארגון והכנת ארוחה, אריזה ועוד.

3. סיוע להשתתפות במצבים חברתיים באמצעות תיווך חוקיות חברתית.

יש חוקים חברתיים והם לא נלמדים במילים.

מארק סיגר אמר את זה יפה במילים שלו:

הדבר הקשה ביותר בלהיות אוטיסט (או ללקות בתסמונת אספרגר) הוא שכל כך הרבה אנשים מצפים ממך לדעת מהם החוקים הללו ולחיות על פיהם, כפי שהם עצמם עושים, למרות שאף אחד לא אמר לך מהם החוקים האלה.  אין ספק שזה לא הוגן, אך לרוע המזל מרבית האנשים אינם רואים זאת בצורה כזאת, מכיוון שהם אינם מבינים מהי הבעיה.  

כאשר אנשים אינם מצייתים לחוקים בלתי כתובים אלה, לפעמים הדבר עובר בשתיקה, אך בדרך כלל אלה השוברים את הכללים הבלתי פורמליים נאלצים לסבול עונשים בלתי פורמליים. עונשים אלה כוללים לעג, התנשאות או בידוד.


כאשר מבוגרים מנסים ללמד ילדים עם קשיים חברתיים חוקיות חברתית, הם אומרים להם מילים כלליות, ובדרך כלל על דרך השלילה, לדוגמה: "זה לא יפה", או "ככה לא עושים".  גם בין מבוגרים למבוגרים, כאשר מבוגר עובר על חוק חברתי, אנו בדרך כלל מחלקים לו תואר כלשהו: "מעיק", "מעצבן", "חופר", "חסר טאקט" הם רק חלק מהכינויים שלהם זוכים מבוגרים עם קשיים בהבנת חוקים חברתיים.

כאשר ילדים אינם מבינים מבנה או חוקיות של מצב, הם מתקשים להבין מצבים משתנים. כאשר ילד אינו מבין מצב, עולה רמת החרדה, ואיתה מגיעים סימפטומים של קושי ומצוקה.

כמעט כל מצב בין אנשים יכול להיות מוסבר בחוק חברתי. לכל חוק חברתי יש נושא, שהוא הרציונאל שלו, למשל: מניעת פגיעה פיזית ו/או רגשית בעצמי ובזולת,  שמירה על נקיון ומניעת העברת מחלות ועוד, שמירה על מרחב אישי ופרטיות ועוד .

כאשר אנו מסבירים חוק חברתי, כדאי להעזר במבנה הבא:

  1. רציונאל.
  2. החוק.
  3. מדדים לביצוע.
  4. הזדמנויות לתרגול וחיזוקו.

דוגמאות:

לנשק את אבא
אף מדמם בסירה

שרון שני גונן 050-5680860
ssg@keh.co.il


ביבליוגרפיה והמשך קריאה:

ריצ'ארד לאבוי, קשה כל כך להתיידד איתך, איך לעזור לילד הסובל מלקויי למידה להשיג הצלחה חברתית.
בהוצאת אמציה 2006.

Marc Segar  מארק סיגר -
A SURVIVAL GUIDE FOR PEOPLE WITH ASPERGER SYNDROME: COPING
(התמודדות: מדריך הישרדות לאנשים עם תסמונת אספרגר.)

לחצו על שם האתר לקישור אליו.  הכתובת היא:  /http://www-users.cs.york.ac.uk/alistair/survival

 

"חנוך לילד על פי דרכו" (משלי כ"ב, ו')
התאמת הגן התקשורתי לצרכי ילדים על הרצף בעזרת מודל השתתפות,
תוך השמת דגש על תאורי מקרים מהשטח

מרצות
תמר מוס רנדל, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מנהלת גן תקשורתי ומדריכה במסגרות חינוכיות המשלבות ילדים על הרצף
סמדר נחמו, קליאנית תקשורת, מדריכה במשרד החינוך ובעלת קליניקה פרטית


ישנה חשיבות רבה להתאמת דרכי העבודה ליכולותיו וצרכיו של הילד בגן התקשורתי. קיימות גישות שונות ודרכי עבודה מגוונות לטיפול בילד המאובחן כ –ASD .  להלן נציג את דרכנו המקצועית אותה אנו מיישמות בגן .

בבסיס אמונתנו עומדת הגישה האקלקטית . הגישה האקלקטית היא גישה מתכללת המבוססת על אימוץ עקרונות ואסטרטגיות משיטות שונות ובלבד שימצא המענה המתאים לכל ילד.

בשל השוני הבסיסי הקיים בין בני  אדם ניתן להניח כי שיטה אחת לעולם אינה יכולה להוות מענה בלעדי לכולם.  האתגר הוא "לתפור" לכל ילד את החליפה המתאימה למידותיו.

איך תופרים את החליפה?
יש לקחת בחשבון 3 פרמטרים עיקריים – הילד, סביבתו והמטלה אותה אנו מעוניינים ללמד.

הילד

כאשר אנו מסתכלים על כל ילד עלינו להתייחס למספר רב של גורמים המשפיעים על תפקודו, יכולותיו וקשייו : יכולותיו הקוגנטיביות , יכולת עיבוד תחושתי , יכולות מוטוריות , יכולות תקשורתיות , יכולות שפתיות ומצבו הרגשי.  כל אחד מהגורמים מכיל בתוכו מספר רב של סעיפים עליהם יש לתת את הדעת, והם המרכיבים את הפרופיל של הילד.

בגן התקשורתי לכל תחום איש מקצוע המומחה לתחום זה, אך אנו מאמינות שכל אנשי הצוות צריכים להתייחס לפרופיל של הילד בכל רגע נתון – בטיפול ומחוצה לו.

הסביבה הטיפולית

הגן רואה את עצמו כגן ילדים לכל דבר ומכאן שעליו לתת מענה לצרכי הגיל של הילד. המסגרת החינוכית היא גם מסגרת טיפולית, והסביבה חייבת להיות מובנת ומותאמת לילד על הספקטרום האוטיסטי. אנו מאמינות שעבודה אינטנסיבית (כלומר שעות טיפול רבות) מביאה לתוצאות הטובות ביותר. העבודה צריכה להתבצע בהקשר לחיי היומיום של הילד, ולמידה חוויתית היא המשמעותית ביותר. אנו דוגלות בעבודה לפי מגוון שיטות תוך התאמת השיטה לילד בזמן נתון ולא התאמת הילד לשיטה. התיווך בין הילד לסיטואציה חייב להיעשות במשך כל שעות היום.

שילוב עם ילדים רגילים הכרחי למען קידומו של הילד. בגן התקשורתי אופן השילוב, האינטנסיביות ומידת התיווך מותאמים לכל ילד בהתאם לפרופיל שלו. אנו משלבות את הילדים במגוון דרכים – שילוב קבוצתי, שילוב פרטני ושילוב הפוך .

הסביבה המשפחתית – אנו מאמינות שכדי לקדם את הילד יש לתת מענה גם למשפחתו. הגן מציע למשפחה תמיכה במספר דרכים: פגישות עם כל הצוות הטיפולי, פגישות הדרכה, קבוצת הורים וטיפול דיאדי.

המטלה

יש לנתח את המטלה ודרישותיה, לבדוק את היכולות של הילד בהתאם לדרישת המטלה, לאתר תמיכות שיעזרו לו לביצוע המטלה (תמיכה ויזואלית/מילולית), להתאים את המטלה והסביבה לפרופיל של הילד, לאחר למידתה לעשות הכללה שלה לסביבות שונות כולל סביבת הבית. והחשוב מכל כשעובדים עם הילד האוטיסט יש לזכור שהנאה יוצרת הנעה.

לסיכום-

אנו מאמינות שככל שנהייה מדוייקות יותר בהבנת פרופיל הילד, בהתאמת הסביבה הלימודית והמטלה כך נגיע למיצוי הפוטנציאל של הילד.

עמית שלי - השקט שבעין הסערה
המשברים והחדווה באמהות לילד מקסים, אהוב ו... אוטיסט

מגישה - אדווה אילון פוש, יועצת ארגונית, מנחה סדנאות העצמה לחברות וארגונים, מרצה על תרבות יפן בעסקים, אם לילד אוטיסט בתפקוד גבוה


הרצאה מהלב של אמא שמאוד אוהבת את בנה ומוכנה לעשות הכול בשבילו. איך העולם מתנפץ ברגע ,עם קבלת הבשורה, איך מתמודדים ביום של אחרי...

שמי אדוה אילון פוש, מרצה על תרבות יפן בעולם העסקים ומעבירה ערבי גיבוש בחברות גדולות במשק גם בנושא יפן וגם בנושא העצמה.

שום לימוד שבעולם, שום תואר שבעולם - לא היו יכולים להכין אותי לחוויה העוצמתית שאני חווה עם עמית.

עמית הוא ילד של שמחה, בעולמו הפרטי, האישי, הוא אינו מבין מה הסביבה שלו חווה. למרות זאת הוא מעניק לנו המון תמיכה ואהבה. בעיניים מלאות תבונה מבין כל מה שאומרים לו למרות שעדיין אינו מדבר.

בכל בית שבו יש ילד עם לקות, האחים או האחיות צריכים להתמודד עם אורח חיים אחר, מיוחד יותר. איך מסבירים לילד למה אחיו לא מדבר, מדוע ההתקדמות שלו איטית יותר ולמה הוא אינו מרבה להימצא בסביבת ילדים אחרים.

אפשר לכתוב הרבה על לקויות וכל המשתמע מהן. אומרים שאנו כהורים ומטפלים צריכים להיות מוכנים להתמודדויות עם קשיים ומציאות משתנה. חייבת להגיד שהאוטיזם תפס אותי ואת בעלי מאוד לא מוכנים. למרות שהיינו רוצים לשנס מותניים ולהשתנות ברגע אחד, המציאות לא פעם מראה שהעניין לא פשוט. גם אם אתה רוצה להינתק מהאבחון שקבלת- היקום מחזיר אותך בכל רגע נתון למצב. מבהיר לך שאין לאן לברוח וכל שניתן לעשות הוא להסתגל ולהמשיך הלאה.

המשפחה שלי היא המעוז שלי. למרות הקרבה בנינו, הבשורה לגבי עמית הייתה קשה ביותר. זוכרת איך ניסו ועודם מנסים לחזק במילים: "זה יעבור לו"..."ממש לא רואים עליו"...האם הדבר הזה עובר? במציאות של עולם הילדים, באגדות תמיד הכול מסתיים בטוב. אבל בחיים האמתיים, כל משפחה מקבלת את ה"חבילה" שאיתה היא צריכה להתמודד. אנחנו קבלנו את עמית. הבחירה שלו בנו הייתה מדהימה. הוא ידע לאן להגיע. בכל יום אני מזכירה לעצמי שזה השיעור שלי וכדי להתקדם בחיים, אני צריכה למלא אותו הכי טוב שיש.

כשלמדתי על תרבות יפן נחשפתי לעולם הזן, היום אני מבינה למה. מתוך השקט שבפנים, מתוך הרוגע- הכול מתחבר לי. המחקר שלי ביפן חשף אותי לתרבות שיודעת להתמודד עם קשיים, עם מציאות משתנה של רעידות אדמה, מיתון קשה ,שכול ומוות. בתרבות של כבוד-"בחיל ורעדה" למדתי מאנשים בעלי שעור קומה, מהי משמעות החיים האמיתית. התרבות הזו היא נר לרגליי וכיום משמשת לי ראי מבחינה מקצועית ואישית. כל זה היה הפתיח, עמית הוא הפרקטיקה.

עמית שלי- השקט שבעין הסערה- וכול מילה נוספת מיותרת...

אדוה אילון פוש

www.japan4u.co.il

חבילת מיתוג ושיווק לארגונים ועסקים מהתחומים הטיפוליים
אם יש לכם עסק או ארגון שמומחה במתן שירותים טיפוליים, מי שזקוק לכם צריך לדעת עליכם!

רוב העסקים שהוקמו במטרה להעניק שירותים טיפוליים או לספק מוצרים וכלים למטפלים, מבוססים לפני הכול על תחושות עמוקות של שליחות, חזון ורצון לתרום ולעזור.  בתוך תחושת השליחות הזאת, לפעמים השיווק נדחק לקרן זווית ונחשב לפעילות פחותה בערכה. אבל אל תשכחו שכדי שתוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים - אתם חייבים לשרוד והם חייבים לדעת שאתם שם בשבילם. 

אחד הכלים העוצמתיים ביותר העומדים לרשותנו לצורך כך הוא שיווק נכון של מותג נכון.

ב - Family-Care אנו ערוכים לספק לכם חבילת שיווק ומיתוג שתצעיד את העסק שלכם קדימה.  כדי שהאנשים שזקוקים לכם ידעו למצוא אתכם, עליכם להיות נוכחים במקומות הנכונים, ולבנות מותג חזק ומהימן.  אנחנו יודעים לעזור לכם לעשות זאת.

פנו אלינו ונשמח לתפור עבורכם את החבילה המתאימה ביותר לצרכים שלכם ולקהל היעד שאליו אתם פונים.


התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת, 050-7504210 ונשמח לעמוד לשירותכם