תקצירים:  אני – אתה – אנחנו
העצמה של ילדי שנות ה– 2000 על ידי הקניה וחיזוק של מיומנויות חברתיות
בית סוראסקי, תה"ש, 5-4-2011

 • עולמם החברתי של ילדים: סוגיות מרכזיות וכלים מעשיים, לאורה וולמר

 • כישורים וקישורים חברתיים:הרכבת התמונה המלאה: בית-בי"ס-קליניקה, לימור רייז

 • קשב חברתי:אימון לכישורים חברתיים לילדים ונוער עם הפרעת קשב וריכוז, רונית מזר (קוקו)

 • טיפול קבוצתי: נכנסים למעבדה, ד"ר חיים רובינשטיין

 

הרצאה מס' 1:

חשיבות הקניית מיומנויות חברתיות לילדים- טיפים מעשיים
מרצה:  לאורה וולמר, מ.א. פסיכולוגית קלינית

כל הילדים צומחים בתוך סביבה חברתית. המשפחה, גן הילדים, בית הספר, גן השעשועים והשכונה מעניקים להם הזדמנויות ללמוד ולתרגל כישורים בסיסיים שישמשו אותם ביחסים הבינאישיים ובהשתלבות בקבוצה. למרות זאת, ילדים רבים אינם מצליחים ליצור קשרים חיוביים ומספקים עם בני גילם ולחוות הצלחה חברתית. מדוע זה קורה?

ילדים הסובלים מקשיי למידה, הפרעת קשב וריכוז או בעיות בתחום התקשורת מתקשים לרכוש באופן טבעי מיומנויות כגון אמנות השיחה, פתרון סכסוכים, הצטרפות למשחק ועוד. אבל, עיכובים או ליקויים במיומנויות החברתיות אינם עוד נחלתם הבלעדית של ילדים עם קשיים התפתחותיים. כיום, מבלים הילדים שעות רבות מול הטלביזיה ובמשחקי מחשב, דבר הבולם את התפתחותן של מיומנויות רגשיות-חברתיות. בנוסף, הם מרבים לתקשר עם חבריהם דרך הרשתות החברתיות באינטרנט והמכשיר הסלולארי. הילד המודרני מתרברב במספר העצום של חברים שיש בדף הבית שלו ומתלהב כשמישהו שבקושי מכיר מאשר אותו כ"חבר" ברשת. הוא גם בטוח שהוא מקושר ומחובר לידידיו סביב השעון, ויודע הכול אודותיהם בזמן אמת.

אך זוהי רק אשליה. תקשורת אמיתית כוללת בין היתר מרכיבים כגון קשר עין, התייחסות לשפת גוף, הבעות פנים ונימת דיבור אשר לא באים לידי ביטוי כשאנחנו יושבים מול המחשב או שולחים הודעת טקסט. מיותר להגיד שחברות אמיתית היא הרבה מעבר להופעה בדף הבית...

המצב הנוכחי מחייב את המבוגרים לסייע לילדים להכיר ולהבין את העולם החברתי האמיתי. למה זה כל כך חשוב? א- לכל ילד יש צורך מולד להתחבר עם בני גילו, וכדי שצורך זה יתמלא עליו לרכוש כלים רגשיים וחברתיים מתאימים. ב- הקשרים החברתיים מעניקים לילד הזדמנות להתפתח, ליהנות ולהיות מאושר. ג- ילד שלא חווה הצלחה חברתית מרגיש חסר יכולת וחוסר סיפוק ועלול לפתח בעיות רגשיות והתנהגותיות. ד- הליקוי במיומנויות חברתיות עלול ליצור מעגל קסמים שלילי בו הילד נמנע ממפגשים עם בני גילו, מחמיץ הזדמנויות ללמידה חברתית וכך כל פעם מרגיש יותר בודד ומבודד. ד- קשה מאוד לרכוש מיומנויות חברתיות לאחר גיל הילדות. ילד שמסיים את בית-הספר היסודי ללא "ארגז כלים" מתאים, יחווה קושי רב בהשתלבותו לסביבות שונות בעתיד.

אך מתברר שההדרכה וההנחיה בתחום הכישורים החברתיים אינה משימה פשוטה להורים רבים. בשונה מהתחום הלימודי הניטראלי מבחינה רגשית, ובו רוב ההורים מצליחים לסייע לילדיהם בצורה מעשית ויעילה, נוגע התחום החברתי בעצב חשוף ורגיש ביותר. לעיתים ההורה עצמו עדיין "סוחב" איתו משקעים מילדותו, חוויות שליליות של דחייה ובדידות, הצקות שסבל... מכאן, שההתעסקות עם סוגיות חברתיות של הילד- במיוחד כשהוא פוגש קושי- עלולה להעלות בהורה עצב, דאגה וחוסר אונים. כל אלה הופכים אותו לפחות מעשי ויעיל.

רווחתו הרגשית והחברתית של הילד היא הבטן הרכה של ההורים, וכל פעם שלילד כואב... להורים כואב כפליים! לאורך עבודתי כמדריכת הורים מצאתי כמה סגנונות נפוצים של תגובה הורית מול קשיים חברתיים של ילדים. הראשונה מאופיינת בדאגה עמוקה ואפילו ביאוש. אמהות דומעות כשנוגעות בסיפור החברתי של ילדיהן ומשתמשות באמרות כגון "נחמץ לי הלב". הסגנון השני מאופיין בהכחשת הקושי, אמונה שהבעיה זמנית או תוצאה של סביבה לא מתאימה. דוגמה נפוצה היא האב שאומר שהכול בסדר ורק האם "מגזימה". לצערנו אף לא אחד מאלה עוזרים לילד לרכוש אסטרטגיות שיחזקו אותו בעולם החברתי. הילד שמרגיש שההורה מזדהה עם מצוקתו יפסיק להתייעץ עמו כדי לא לצער אותו. אך גם הילד המבודד ששומע מהוריו שבעצם כולם מקנאים בו כי הוא הילד הכי חכם ויפה בכיתה, ירגיש שהם לא מבינים אותו ויפסיק לפנות אליהם לעצה.

מניסיוני כמדריכת הורים וצוותים חינוכיים אני סבורה שהמבוגרים בחייו של הילד מסוגלים לעזור לו לפתח את הכישורים החברתיים הנדרשים לו כדי שירגיש מסופק ומאושר עם בני גילו. הרי כולנו חיים בסביבה חברתית במשך עשרות שנים, בתוכה צברנו חוויות רבות ולמדנו שיעור או שניים על אנשים, חברויות והשתלבות בקבוצה. אך כיצד נוכל לסייע לילדים בנושא שמעלה בתוכנו תחושות כה עזות?

המפתח הוא לשים בצד את הרגשיות ואת משקעי העבר ולגשת לתחום החברתי בדיוק כפי שאנחנו ניגשים למקצוע לימודי: בצורה ברורה, ממוקדת ומעשית.

כלים בסיסיים לשיפור הקשרים החברתיים בבית:

  • צמצמו את מכשירי הטלביזיה והמחשב ומקמו אותם במקומות המשותפים של הבית.
  • הגבילו את זמן המסכים (כולל אייפוד, פייסבוק וכדומה).
  • קבעו זמנים משותפים למשחק כגון משחקי קופסה (לא משחק מחשב).
  • הרבו לשוחח עם ילדכם.

איך תלמדו את ילדכם מיומנויות חברתיות?

  1. המעיטו בנאומים, הם אינם יעילים.
  2. למדו את ילדכם כישורים חברתיים באופן חווייתי, למשל דרך המחזה.
  3. למדו את ילדכם שיטות ברורות ופשוטות להצליח בחיי החברה. לדוגמא: איך קובעים עם חבר, איך מנהלים שיחת טלפון.
  4. תנו לילד דוגמא אישית. הילד צריך לראות שקשרי חברות חשובים לכם ואתם משקיעים בחבריכם זמן ואנרגיה.
  5. צרו קשר עם ההורים של החברים. נסו ליזום מפגש חברתי עם משפחות החברים של ילדכם: פיקניק, טיול, ספורטק, וכדומה.
  6. אל תניחו שילדכם מבין מצבים חברתיים. לפני שאתם שופטים אותם על התנהגות לא חברית, בידקו אם בכלל הבינו את המצב! אם לא, הסבירו לו בצורה נעימה וברורה.
  7. הטרמה: הכינו מראש את הילד לאירועים, גם אם הם שמחים. ככל שהילד יידע מה מצפה לו ומה מצופה ממנו, תקטן ההסתברות לבעיות.
  8. שיטת שלושת הכללים: לצורך הטרמה יעילה ועניינית השתמשו בשיטה פשוטה הכוללת שלושה חוקים ודרך מילוט אחת. החוקים צריכים להתאים לילד וצרכיו. למשל, לילד אימפולסיבי אגיד: "אתה הולך ליומולדת, יש לך שלושה כללים: 1.חכה לתורך, 2.אל תיגע בילדים 3. אל תאכל עד שיזמינו את הילדים לאכול." דרך המילוט תהיה: "אם קשה לך או אתה מרגיש מתוח, שב קצת פה ליד סל המתנות ותנשום עמוק."
  9. לימדו את הילד לזהות את הטעויות החברתיות שלו: הרבה פעמים עוגמת הנפש שנגרמה לילד קשורה לטעות חברתית שהוא עשה. במקום לרחם על הילד או להאשים אותו, הסבירו לו מה הייתה השגיאה שלו וכיצד לא ליפול בה שוב. אתם יכולים להשתמש במחברת ובה כל פעם כותבים שיעור חדש.
  10. אל תענישו את ילדכם על טעויות בתחום החברתי. הענשת ילד על היותו בעל ליקויים בתחום הכישורים החברתיים דומה להענשתו על היותו קצר רואי או חולה בשפעת.
  11. למדו את הילד לחשוב בצורה מציאותית ופרופורציונית. חשוב להסביר לילד שכשהוא משתמש במילים גדולות מידי כגון כולם, תמיד, לעולם, אף פעם הוא מכניס את עצמו למצב רוח לא טוב ועלול להגיב בקיצוניות.
  12. עזרו לילד לפתח ציפיות מציאותיות: כך תעזרו לו להמנע מאכזבה וכאב מיותרים.
  13. למדו את הילד אמפטיה, זאת אומרת "להכנס לנעליים של האחר". עודדו אותו לעשות מעשים טובים ולהתנדב למען הקהילה.
  14. למדו את הילד להיות אופטימי ולראות את "חצי הכוס המלאה".
  15. עודדו את הילד להשתמש בהומור ולחפש את הצד ההומוריסטי גם במצבים קשים. כך תעניקו לו כלי התמודדות מצוין לחיים.

בספר שלי אני-אתה-אנחנו- סיפורים ופעילויות להעצמה רגשית וחברתית של ילדים תמצאו דרכים נוספות לחזק את הילד מבחינה רגשית וחברתית . אני-אתה-אנחנו הינו ספר כוללני: הוא מציג נושאים רבים בתחום הרגשי-חברתי וכמו כן ניגש אליהם מכמה זוויות: דמיון, מידע, חשיבה, אימון, משחק, דרמה ועוד, כך שכל אחד מכם יוכל לבחור אילו נושאים או גישות מתוכו מתאימים ברגע זה לכם, לילד או לקבוצה עמה אתם עובדים. קריאת הספר עם הילד תשפיע באופן חיובי על הדימוי העצמי, התפתחותו, בריאותו ואושרו של ילדכם. דרכו תוכלו להעניק לו מתנה יקרת-ערך: למידה ותרגול של מיומנויות רגשיות וחברתיות שישמשו אותו לאורך כל חייו ויהפכו אותם ליותר מלאים, מספקים ומאושרים.

אני מזמינה אתכם להכיר את האתרים שלי

SOCIALKIDS.CO.IL

MYADHD.CO.IL

לאורה וולמר


 

הרצאה מס' 2

כישורים וקישורים חברתיים: בית-בי"ס-קליניקה

מרצה:  לימור רייז, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית, קליניקה פרטית – רעננה, מנהלת קהילת קשב וריכוז, פורטל אביליקו, מכון שמיים, ראש העין. ramir@nonstop.net.il

כישורים חברתיים מאפשרים התנהגות חברתית הולמת, רגישות לציפיות, 'קודים', יכולת לשיקול דעת רגשי, חברתי וערכי במעגלי החיים השונים, יכולת לבנות קשרים חברתיים מספקים, לפעול באופן מיטבי, גמיש ומסתגל.

כישורים חברתיים הם מערך של יכולות, הנוצרות בגיל הרך, וממשיכות להבנות בגיל ההתבגרות ולאורך החיים. יכולות אלה כוללות:

1) יזמה חברתית – פתיחת מעגלים, מאמץ לפעול בחברת ילדים.

2) שיתוף פעולה – מתן וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור, ויתור ופשרה.

3) כישורי שיח – העברת מסר ברור ומדויק בעת שיחה, קשב, הבנת כוונות ומסרים.

4) אמפתיה – הבנה, הזדהות והתחשבות ברגשות של האחר.

5) הבעת רגשות חיוביים ושליליים – באופן מותאם כך שהאחרים יוכלו להבין.

6) הבעת עמדה – גם אם היא שונה מדעת הרוב

7) קבלת סמכות – קבלת מרות והישמעות לבקשות/דרישות האחר.

8) שמירה על כללים וחוקים – של הקבוצה/המשחק.

9) איזון וויסות – בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.

10) עמידה בתסכול – היכולת לשאת תסכול/הפסד.

המושג 'תפקודים ניהוליים' או 'פונקציות ניהוליות' מתאר מערכת לשליטה ובקרה על התנהגויות ויכולות שכליות ולימודיות. התפקודים הניהוליים הכרחיים להתנהגות בשדה החברתי, ומהווים את רשת הבסיס, הקושרת, מאחדת ובונה את התשתית לכישורים החברתיים. אם להשתמש בדימוי של תזמורת - אלה תפקידיו של המנצח.

אבני הבניין של תיפקודים ניהוליים, המהווים בסיס להתפתחות יכולות שליטה עצמית, התנהגות מוכוונת מטרה, ויכולת חיזוי ותכנון – הן:

  • להיכנס לפעולה, רמת ערנות, מאמץ (ליזום משחק בהפסקה)
  • לעכב ולמנוע תגובות (להמתין לתור)
  • לבקר ולשנות את ההתנהגות בעת הצורך (לבדוק מבחן ולתקן)
  • שליטה ברגשות והפרדה בין רגש לתגובה (לחשוב לפני שפועלים)
  • לצפות את תוצאות הפעולות, ולהתאים עצמנו למצבים משתנים.
  • יכולת לעבור בגמישות ממשימה למשימה (להעתיק מהלוח ולהקשיב)
  • זיכרון עבודה (לזכור מערכת שעות בביה"ס)
  • תחושת זמן (מה בא אחרי, למשל: אירועים חברתיים השבוע)
  • פתרון בעיות מורכבות (להפריד בין דברים, לנתח ולמצוא מוצא)

בהרצאה, נתייחס לכישורים וקישורים אלה במעגלי החיים השונים של הילד ומשפחתו.


 

הרצאה מס' 3:

קשב חברתי -אימון אישי לכישורים חברתיים, לילדים ומתבגרים עם ADHD
מרצה: רונית מזר (קוקו), מאמנת אישית להפרעות קשב וריכוז במרפאת "קשר

אימון להפרעות קשב וריכוז הוא תהליך ממוקד המסייע למתאמן להבין דפוסי התנהגות ולמצוא בעבודה משותפת עם המאמן את הדרכים והכלים המתאימים, תוך התחשבות בהבנת הקושי.

ארבעת הכישורים החברתיים העיקריים (לפי ריק לאבוי):

  1. היכולת להצטרף לקבוצה או להיכנס אליה
  2. היכולת לבנות ולקיים חברויות
  3. היכולת לשרוד סכסוכים
  4. יכולת "להתחבר" לכישורים חברתיים

מאפייני ההפרעה כמו מוסחות יתר (פנימית וחיצונית), אימפולסיביות או קושי במעברים משפיעים על היכולות החברתיות. בהרצאה אתמקד ביכולות אלו ואדגים איך בעזרת אבחון נכון ואימון אישי אפשר לעזור לילדים ולמתבגרים להבין את הקושי ולעבוד על הכישורים החברתיים שלהם.

באיזה קשיים חברתיים נתקלים ילדי ADHD?

  • מוסחות יתר- אי שקט וחוסר יכולת להתמקד, מתרכז בכל, מופגז בגירויים ולא מצליח להתרכז בדבר אחד בלבד. בזמן אירוע חברתי או משחק בהפסקה לא מצליח לקלוט את הנאמר אם זה חוקים או איפה נפגשים. יכול להגיד משפט על נושא שעלה לפני שתי דקות או מן הסתם לשאול את אותו הדבר מספר פעמים.
  • אימפולסיביות- פועל בלי לחשוב על תוצאות המעשה. התנהגות משוחררת מידי, ללא עכבות. חוסר במעצורים או חוסר יכולת להדחיק מחשבות או מעשים. קושי להתאפק ולא להגיד את המחשבות שרצות בראש.
  • קושי במעברים בין משימות - יוצאים להפסקה והראש עדין במה שקרה בשיעור וההפך בחזרה מההפסקה.

 בתהליך העבודה אנחנו בודקים ביחד התנהגויות חברתיות:

  • שמירת גבולות
  • פרשנויות שלנו מול פרשנות של האחר
  • היכולת לנצח ולהפסיד והתגובות הנלוות

 העבודה מתבצעת דרך משחק, אומנות והרבה יצירתיות.

בהרצאה יינתנו דוגמאות להמחשת התהליכים המתרחשים באימון יחידני או קבוצתי, וכמו כן איך אנחנו משלבים את ההורים.

מי אנחנו?

מרפאת "קשר" – מאבחנת ומטפלת בהפרעת קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים. מטרתנו לעזור למטופל ולמשפחתו לעשות שינוי בחייו. מטרת השינוי היא לממש ולהעצים יכולות.

תחילתו של השינוי בתהליך של היכרות ובהערכה מקיפה תוך מיקוד הקשיים (אבחון) והמשכו בטיפול בהם. האבחון הרפואי והטיפול מתבצעים תחת קורת גג אחת בשיטתCase Manager . פיתחנו במרפאה תהליך ייחודי של אבחון וטיפול בתחומים הקשורים בהפרעות קשב וריכוז וקשיים נלווים בתחומי למידה, רגש והתנהגות.

במרפאה צוות מאמנות ששם דגש על הקשר שבין המאפיינים להפרעה לבין ההתמודדות האישית, המשפחתית והיומיומית.


 

 

הרצאה מס' 4:

טיפול קבוצתי –"נכנסים למעבדה"
מרצה:  ד"ר חיים רובינשטיין, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה רפואית

קיים מגוון עצום של דרכים שונות לטיפול במיומנויות חברתיות, ביניהן הטיפול הקבוצתי. לטיפול הקבוצתי כמה יתרונות בולטים. קבוצה טיפולית מספקת לילדים פינה בטוחה שבה הם יכולים לתרגל מיומנויות חברתיות וללמוד על חיי חברה במחיצת ילדים בני גילם. בקבוצה, ילדים מתרגלים את המיומנויות החדשות באווירה חיובית ומהנה ומתחילים להפנים אותן. המשתתפים לומדים טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות שמסייעות להם להבין את תגובותיהם הרגשיות למצבים חברתיים שונים, וללמוד דרכים לשלוט בהן בצורה טובה יותר. הם גם לומדים על מגוון סוגי התנהגויות ומשמעויותיהן בסביבות חברתיות שונות.

מעבר לרכישת המיומנויות, תורמים הגיבוש בקבוצה, ההדרכה והמשוב המיידי של המטפל בזמן אמת, תרומה משמעותית להשפעה הטיפולית של התהליך הקבוצתי.

הטיפול בקבוצה:

  • נותן לילד אפשרות לצאת זמנית מהלחצים החברתיים הקשים שהוא חווה ביומיום, ולפתח קשרים עם ילדים חדשים באווירה נטולת ההשפעה של תדמיות או היסטוריה שלילית.
  • מאפשר לילדים לתרגל פתרונות שונים למצבים חברתיים מסובכים במשחקי תפקידים, ולהתכונן ליישומם "בשטח".
  • כולל פעילויות שדורשות מהמשתתפים לעבוד בשיתוף פעולה, וכך הם לומדים איך לתקשר ולשתף פעולה בעבודת צוות.
  • מאפשר למטפל לראות את הילד במצבים חברתיים אמיתיים וללמוד יותר על קשייו.
  • עוזר לילד לקבל משוב מיידי והדרכה חיובית אישית מהמטפל על התנהגויותיו המתאימות והלא מתאימות.
  • מאפשר לילד להתייעץ עם עמיתיו בקבוצה ולקבל משוב בונה מהם.

 

גישה קוגניטיבית התנהגותית, שכוללת "למידה חברתית רגשית", מתחילה בתחומים חברתיים המפורקים למרכיבים בסיסיים ופשוטים. מארגנים את המרכיבים למיומנות מוחשיות או כלים קונקרטיים. המטפל מספר על התחום החדש ומה משמעותו לילדים. בשלב בא מוצגות המיומנויות בצעדים בסיסיים, ומוגדרות בהסבר פעיל הכולל שאלות ותשובות, דוגמאות, ציורים, מילות מפתח והצגות של המטפל, כל זאת במטרה לעזור למשתתפים לזכור וליישם אותן בחיי היום יום שלהם. לאחר מכן, מתרגלים הילדים את המיומנויות במשחקים, משחקי תפקידים, פנטומימות ופעילויות אחרות ולומדים גם מהשתתפותם וגם מצפייה בעמיתיהם.

בקבוצות שלי, הילדים פועלים כצוות קולנוע ומצלמים אחד את השני במצלמת וידיאו. הקליפים מספקים משוב מקיף מיידי ועוזרים לילדים לראות את עצמם מהזוית של הזולת.

יש כמה קטגוריות חשובות של מיומנויות חברתיות שאפשר לטפל בהן בקבוצות, כגון:

  • הגברת מודעות עצמית רגשית
  • טכניקות לניהול עצמי
  • הגברת מודעות חברתית
  • תקשורת בין אישית
  • התמודדות עם מצבי לחץ
  • מעשים שמחזקים חברויות
  • אחריות ופתרון בעיות

 

טיפול קבוצתי כולל התערבויות, ניסוים, וניסיונות בזמן אמת אפשרי רק כשילד נפגש עם אחרים בגילו בליווי מטפל.