אמפתיה היא אחת המילים השכיחות בשיח הטיפולי: אנו מדגישים את חשיבות האמפתיה לקשר הטיפולי, מזהים עד כמה היעדרה של אמפתיה משפיע על קשיים בין אישיים, ובחלק מהמקרים אף מחזיקים בתפיסות תיאורטיות לפיהן יחסים אמפתיים קשורים באופן הדוק לבריאות הנפשית.

בסקירת המערכת היינץ קוהוט ופסיכולוגיית העצמי ניתן לקרא על גישתו התיאורטית של קוהוט, אשר העמיד את האמפתיה בלב תפיסתו ההתפתחותית וגישתו הקלינית. בניגוד לקוהוט, מלאני קליין לא העמידה את האמפתיה בלב תפיסתה הקלינית, אך ממשיכיה זיהו כי גם במסגרת המשגתה התיאורטית ניתן לזהות כי האמפתיה היא חלק מתהליך ההתפתחות הנורמלי, ועל כך ניתן לקרא סקירת המערכת העמדה הדיכאונית.

על המשמעות הקלינית הייחודית של השימוש באמפתיה במסגרת הטיפולית ניתן לקרא בשני מאמרים מרתקים: מאמרה של Elson שימוש ושימוש לרעה בשתיקה מפרספקטיבת פסיכולוגיית העצמי, ומארם של Crenshaw ו- Hardy תפקידה הקריטי של אמפתיה בשבירת השתיקה של ילדים שחוו טראומה במסגרת טיפול במשחק. על טיפולים בהם קשה במיוחד לגייס אמפתיה כלפי המטופל ניתן לקרא במאמרו של Marohn זעם ללא תוכן.

כמובן, קשיים או יכולות הנוגעים לאפשרות להתבוננות טיפולית אמפתית אינם קשורים רק במאפייני המטופל אלא גם במאפייני המטפל, ועל כך ניתן לקרא במאמרם של Samghabadi et al השפעת סגנון ההתקשרות של המטפל על הברית הטיפולית.

לסיום, ובנימה שונה מעט, אנו שמחים להביא שני מאמרים קצרים של Poland אשר מאתגרים את רעיון האמפתיה: המאמר אמפתיה וגבולותיה המציע התבוננות ביקורתית במונח האמפתיה והבחנה בין שימוש יעיל לשימוש שגוי בו, והמאמר אמפתיית המטופל המזכיר לנו כי אנחנו לא היחידים בחדר המחזיקים ביכולות אמפתיות...

מעוניינים לפרסם מאמר או מאמר תגובה? פנו ל- contact@betipulnet.co.il