האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 40 - 11.9.2014  הלכות חדשות מהעולם

חברי המערכת

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות ופירוקים

מניפולציה פסיבית: יש מי שיטענו, כי קיימת מורכבות משפטית על פניה, בהרשעת אדם בעבירה של שימוש ומסחר במידע פנים, כשהוא במעמד של מקבל המידע בלבד. הרי שאיש זה איננו בבחינת "איש הפנים" אשר חב חובות כלפי החברה, וחב חובות כלפי ציבור המשקיעים שלה, ועדיין החברה (society) בחרה לקבוע לו נורמות התנהגות. מאותה הדקה שחובות אלה עוגנו בחוק ובפסיקה, נדחות טענות מיתממות של אותו מקבל המידע, כגון: "זאת לא עבירה, זו הזדמנות עסקית", "זאת לא היתה פגישה עסקית! בסך הכל צלינו יחדיו כמה עופות ביום העצמאות, אני, מנכ"ל החברה ובעל השליטה העתידי...". וכמובן בל נשכח את אחת הטענות האהובות עליי - "למי באמת כבר נגרם נזק מרווחים אלה שהרווחתי ממידע שמסר לי אחי המנכ"ל?". משום מה, כאשר עסקינן במקבל המידע שאינו אורגן בחברה, יש מי שמתקשה לראות בו עבריין.  

כנגד מר ראג'ארנגאם ראג'ארטנאם הוגש כתב אישום בגין שימוש ומסחר במידע פנים. הנאשם קיבל מאחיו מידע שלא היה ידוע לציבור בקשר למניותיהן של שתי חברות, וסחר במידע זה. ראג' האח קיבל מידע זה מאנשי הפנים של החברות (מר גול ומר קומר), תוך שהאחרונים הפרו את חובות האמונים שלהם כלפי החברה. בשרשרת המסחר במידע פנים, גול וקומר הינם מעבירי המידע (the tippers), ראג' האח הינו המקבל הראשוני של המידע (the immediate tippee), והנאשם הינו המקבל המשני של המידע (the remote tippee). יצויין, כי אם העבריינים היו פותחים קבוצה בוואצאפ, לא הייתה כאן שרשרת, כי אם מעגל, אך בכל מקרה, לאבחנה זו אין כמובן השלכות משפטיות על התוצאה.  

השאלה המשפטית שעלתה בתיק הייתה, האם דרגות הוכחת העבירה הן שונות כאשר דנים באישומים המוגשים כנגד מקבל המידע. לא היה חולק, כי אחריותו של מקבל המידע כוללת, כי: (א) מקבל המידע הרוויח באופן מסויים מקבלת מידע הפנים; (ב) מקבל המידע ידע, כי נותן המידע (the tipper) מפר את חובות האמונים שלו בעצם מסירת המידע. המחלוקת נסבה סביב השאלה, האם נדרשת ידיעה של מקבל המידע, כי נותן המידע מרוויח מעצם העברת מידע זה? הנאשם גרס, כי זהו מרכיב ממרכיבי העבירה, ומשזו לא נטענה בכתב האישום (וממילא לא הוכחה), אזי יש לדחות את האישומים כנגדו על הסף. בית המשפט נשם בכבדות והסביר: אין להוסיף מרכיבים לעבירה אשר אין להם זכר בחוק. שאלת רווחיו של מוסר המידע אינה רלוונטית לשאלת אשמו של מקבל המידע, והתביעה נדרשת אך להראות, כי מקבל המידע ידע שהעברת מידע זו, נעשית תוך הפרת חובות האמונים של המוסר. פתגם יווני אומר, כי "אם דבריך מזכים אותך בכסף, שתיקתך תזכך בזהב". ומסקנתנו היא, כי חוויית צליית העופות לא תיפגם אם נושאי משרה בכירים יפטפטו על מזג האוויר למשל, או על הצאצא החדש העתידי של בית המלוכה הבריטי.

 

קריאה נעימה

ורד שיידמן, עורכת ראשית

  

בתביעה שהגישה עובדת שפוטרה מהבנק הפדרלי המפקח עקב חשיפה, כי גולדמן סאקס אינה מנהלת מדיניות של "מניעת ניגוד אינטרסים", כנדרש ממנה על פי הוראות הבנק הפדרלי המפקח, קובע בית המשפט הפדרלי בניו-יורק, כי ההגנה על חושפי שחיתויות תחול רק בגין עבירה על חוק או על הוראה רגולטורית מחייבת, אך לא על הנחיית רשות; בתוך כך, בית המשפט קובע את המבחנים לקביעת ההבחנה בין הוראה רגולטורית ובין הנחיה הניתנת על ידי הרגולטור 

עוד בפסק הדין: ההגנה על חושפי שחיתויות; המטרות והתכלית של סעיף 1831j לחוק Federal Deposit Insurance Act (FDIA) הקובע, אימתי ייהנה עובד שפוטר שלא כדין מההגנה המוענקת לחושפי שחיתויות; כאשר הוראה רגולטורית של הרשות מהווה עבירה על הוראות חוק, אשר בגינה עובד אשר התריע מפניה זכאי להגנה על חושפי שחיתויות – האם הגנה זו תחול כאשר ההוראה היא בבחינת הנחיה בלבד של הרשות הרגולטורית? 

קרא עוד

 

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק דן בהרחבה במרכיבי עבירת המצג הכוזב ואי-הגילוי הנאות, תוך קביעת המבחנים שעל התובע לעמוד בהם, שעה שמוגשת תובענה פרטית (מכוח חוק PSLRA המאפשר אכיפה פרטית של דיני ניירות ערך) שעניינה עבירה של חברה ושל נושאי המשרה בה על תרמית בניירות ערך מסוג זה

 עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך לפי סעיפים 10(b) ו-10b-5; התנאים המוקדמים להגשת תביעה ייצוגית נגד חברה ונושאי המשרה הבכירים בה, בטענה של מצג שווא ואי-גילוי נאות; מרכיבי עבירת המצג הכוזב ואי-גילוי נאות;

קרא עוד

 

פסק דין חשוב: בית המשפט הפדרלי בניו-יורק בוחן את מרכיבי עבירת השימוש והמסחר במידע פנים ואת הפירוט הנדרש בכתב האישום המוגש בגין עבירה זו, כאשר הנאשם בכתב האישום הינו מקבל המידע (the tippee), להבדיל מאיש הפנים, ובנסיבות שבהן הנאשם קיבל את המידע לידיו בשרשור 

 עוד בפסק הדין: שימוש ומסחר במידע פנים; מידת הפירוט הנדרשת בכתב האישום כאשר הנאשם הינו מקבל המידע (the tippee); מרכיבי עבירת השימוש והמסחר במידע פנים כאשר הנאשם הוא מקבל המידע

קרא עוד

 

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק דוחה על הסף תביעה שהוגשה כנגד הדירקטורים של קבוצת MF Global (החברה-האם והחברה-הבת) לאחר התרסקותה ולאחר שנתפסה בגניבת ענק, שבה העבירה את כספי לקוחותיה שניהלה, בסך של כ-1.6 מיליארד דולר, לחשבון הקבוצה לצורכי כיסוי גירעונה, מקום שהתביעה הוגשה כנגד הדירקטורים של חברות הקבוצה וכשלה בעמידה בתנאים המוקדמים הקושרים בין העבירות הקשות שבוצעו על ידי הקבוצה עצמה ובין אחריותם האישית של הדירקטורים בה  

 עוד בפסק הדין: האיסור על שימוש בכספי לקוחות לכיסוי חובות החברה לפי חוק המסחר; כללי הפרוצדורה הפדרלית – סעיפים 12(b)(6), 8(a) ו-9(b); דוקטרינת הקבוצה המאפשרת לבית המשפט להסתמך על הצהרות רשמיות של החברה כאילו היו הצהרות של אורגנים יחידים בחברה

קרא עוד

 

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק פוסק, כי יש להוציא מרשימת הראיות את חוות דעת המומחים שהוגשו מטעם Apple, בתביעות הייצוגיות שהוגשו כנגד החברה, בגין תיאום מחירים שביצעה עם שש מחברות ההוצאה לאור הגדולות בארצות-הברית בשוק הספרים האלקטרוניים
(e-book)

 עוד בפסק הדין: הפרת סעיף 1 לחוק שרמן; מטרתה של עדות המוגשת מטעם עד מומחה 

קרא עוד

 

דקותיים לאחר שהמדינה הוכיחה, כי חברת Apple, יחד עם ששת בתי ההוצאה לאור הגדולים בארצות-הברית – Hachette, HarperCollins, Macmillan, Penguin ו-Schuster, תיאמו מחירים על מנת להעלות את מחירי הספרות האלקטרונית (e-book) ולשבור את מחיריה של Amazon, מאשר בית המשפט הפדרלי בניו-יורק את בירורה של תביעה ייצוגית של קבוצת הצרכנים אשר רכשה את הספרים האלקטרוניים במחירים מופקעים ומתואמים  

 עוד בפסק הדין: אישור בירורה של תובענה כתביעה ייצוגית (class certification); סעיף 1 לחוק שרמן; כלל 23(a) וכלל 23(b)(3) הקובעים את תנאי הסף לקבלת אישור בית המשפט לבירורה של תובענה כייצוגית

קרא עוד

 

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק דוחה את בקשת הנתבעים להליך של בחינה מחודשת של הכרעתו, אשר ניתנה ואשר על פיה, נדחו טענות בדבר הפרת חובות האמונים של הנתבעים כלפי חברת MF Global  

 עוד בפסק הדין: בחינה מחודשת של צו שיפוטי שניתן זה מכבר – אימתי ובאלו תנאים? 

קרא עוד

 

בית המשפט הפדרלי בניו-יורק פוסק, כי לבית משפט של פירוק וכן לנאמן על נכסי חברה בפירוק, הסמכות לנתב בין כספים המגיעים לקופת הפירוק, ולייעד נכסים מסויימים לסילוק חלק מחובות החברה, תוך שמירה על האינטרסים של כלל נושיה 

 עוד בפסק הדין: המחאת זכות תביעה לנאמן; הסכמי פשרה וייעוד נכסים לסילוק חלק מחובות החברה בפירוק כלפי חלק מנושיה; זכות עמידה של נושים שאינם נהנים מן החלוקה המיידית של הנכסים; המחאת זכויות תביעה לנאמן במסגרת חוק SIPA 

קרא עוד

 

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות