יום כיפור המתקרב, על נושאי האשמה, חשבון הנפש והסליחה הכרוכים בו, הוא הזדמנות מצוינת להתבוננות בנושאים אלו כפי שהם באים לידי ביטוי בפסיכותרפיה.

היכולת לסלוח מוכרת היום כיכולת מנטלית חשובה, התורמת לבריאות הפיסית והנפשית של הסולח. Haupt מציגה במאמרה כיצד ומדוע לסלוח? את משמעותה הפסיכולוגית של הסליחה ואת התהליכים המנטליים המעורבים בתהליך הסליחה.

בהתאם לתרומותיה הנפשיות של הסליחה, זוהה הקשר בין היכולת לסלוח לבין היכולת להשגת שינוי תרפויטי ולהתמודדות עם קשיים רגשיים ואישיותיים שונים. בהקשר זה, Menahem& Love מתארים במאמרם סליחה בפסיכותרפיה: המפתח להחלמה כיצד הרפיה מהאשמת האחר הפוגע והעצמי מקדמת תהליכי החלמה תרפויטיים.

אל מול תרומותיה של היכולת לסלוח לתהליך הטיפולי, תיאורטיקנים וחוקרים מתייחסים אל השפעותיה השליליות של אשמה על הבריאות הנפשית. Hepburn מציעה מאמר מרתק העוסק בנושא של אשמה כמכשול לתהליכי שינוי, בחיי המטופל ובתהליך הטיפולי. מאמרם של Sansone et al אישיות גבולית והיכולת לסלוח מציע נתונים מעניינים לגבי הקשר בין יכולת הסליחה לבין האישיות הגבולית, ו-  Watson et al מציגים במאמר סליחה עצמית באנורקסיה ובולימיה את הקשר ההדוק בין יכולת לסליחה עצמית לבין התפתחות ושימור הפרעות אכילה.

על האופן בו אשמה מגבילה לא רק את יכולת המטופל לנוע לעבר שינוי אלא גם את יכולת המטפל לנוע ולהניע שינוי ניתן לקרא בשני מאמרים מעוררי מחשבה: מאמרו של Bierenbroodspot בושה, אשמה וכפרה של מטפלים דן בסופר אגו והאגו האידיאלי של המטפלים, ובאופן בו חוויה קשה מדי של אשמה פוגעת ומצמצמת את התהליך הטיפולי. Alonso& Rutan מזהים במאמרם בושה ואשמה בהדרכה בפסיכותרפיה את האופן בו אשמה ובושה מעכבות את התהליך ההדרכתי.

מעוניינים לפרסם מאמר או מאמר תגובה? פנו ל- contact@betipulnet.co.il