האתר הראשון בשיראל למשפט משווה
GCL - משפט משווה גלובלי
 
ניוזלטר 42 - 23.9.2014  הלכות חדשות מהעולם

חברי המערכת

רוני לזרוביץ 

ורד שיידמן 

ד"ר צבי גבאי

איתן וולף-הולץ

סיגל לזרוביץ

יפתח אבן טל

 
 

 
ארה"ב
אנגליה
אוסטרליה
קנדה
שונות
 
דיני חברות
דיני ניירות ערך
משפט עסקי
דיני הבראת חברות ופירוקים

לורד ביירון אמר פעם, שכדי להפוך למשורר, צריך להיות מאוהב או אומלל. רבותיי, לא צורך להגזים! גם עורך דין נחוש עשוי להצליח באופן יחסי:

שנה טובה.

שנה של השראה, של יצירתיות ושל כתיבה מבורכת.

שנה של התחדשות, של בריאה, של דמיון ושל צמיחה אישית.

שנה של תקשורת מעמיקה ושל שיתופי פעולה מקצועיים ענפים.

שנה של גילויים, של אתגרים ושל פיתוח פתרונות משפטיים ראויים.

שנה של הגינות מסחרית, של אחריות קהילתית ומקצועית ושל הבנת האינטרס הנגדי.

שנה של הומור ושל אומץ.

 

שנה נפלאה מאיתנו, צוות GCL.

נשוב אליכם מיד בתום החגים.

 

כרך א/2 של כתב העת DEBATE, ירד לדפוס ולקוחותינו עתידים לקבלו במהלך החגים. להלן מובאים תקצירי המאמרים המופיעים בו.

תקציר מאמרים DEBATE כרך א/2 (אוגוסט) 2014:

מאמרם של ד"ר צבי גבאי ועורכת הדין ליאת מיידלר, "הסדרי אכיפה: האם נדרשת הודאת מפר במיוחס לו?", מבקש לנסות ולהבין, האם סביר וראוי, כי הרשות לניירות ערך תאפשר למפרים להתקשר בהסדרי אכיפה, מבלי לדרוש מהם להודות בעובדות ו/או באחריות למעשים המיוחסים להם. מכיוון שמדובר בשאלות חדשות יחסית עבור מערכת המשפט הישראלית, ומכיוון שגם בארצות-הברית, שם נעשה שימוש תכוף ורב-שנים בהסדרי "לא מודה ואף לא מכחיש" (למל"מ), קיים כיום דיון ציבורי סוער בשאלות אלה - מפנים הכותבים את עיניהם אל מעבר לים במטרה לעמוד על הדומה ועל השונה בנעשה שם ביחס לנעשה במדינת ישראל, במיוחד לאור שתי פרשות אשר נדונו ביוני 2014 - פסק הדין בעניין Citigroup אשר ניתן על ידי ערכאת הערעור השנייה, וכן פסק הדין בעניין C.R. Intrinsic אשר ניתן על ידי בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק. במאמר זה, הכותבים מנמקים, מדוע לטעמם, הסדרי למל"מ הינם "הכרח בל יגונה", ובוודאי שאין לפסול אותם רק מכיוון שהמפר אינו נדרש להודות במיוחס לו. הכותבים מתמודדים עם אותם המקרים אשר בהם לא יהא זה ראוי להתקשר בהסדרים שכאלה, אך מפרטים את מכלול הסיבות, מדוע דווקא בעניין המצוי בתחום סמכותן ושיקול דעתן של הרשות לניירות ערך ושל ועדת האכיפה המינהלית, בשעה שבתי משפט עשויים להידרש לשאלה, אל להם להיכנס לנעלי הרשות שלא לצורך. 

מאמרה של עורכת הדין הילה כהן ג'יימס, "תיאום מחירים והעלאתם בפרשת Apple וחמש ההוצאות לאור הגדולות
בארצות-הברית, בשיטת מודל הסוכנות", דן באחת מפרשות תיאום המחירים הגדולות ביותר שאירעו בארצות-הברית. תחילתה של הפרשה בשנת 2012, עת הגיש משרד המשפטים בארצות-הברית תביעה כנגד אפל וכנגד חמש חברות הוצאה לאור, בגין הפרה של דיני ההגבלים העסקיים. על פי התביעה, אפל וחמש חברות ההוצאה לאור הגדולות בארצות-הברית, תיאמו את מחירי הספרים האלקטרוניים כדי להעלות את מחירי הספרים ולמנוע תחרות בין אפל לאמזון על מחיר הספרים. על מנת לבצע מניפולציה זו בשוק, הצדדים להסכם התיאום יזמו מודל סוכנות בין אפל ובין חמש ההוצאות לאור. מאמר זה דן לעומק במורכבות המנגנון שיצרו הנתבעים בתיק ובהליכים המשפטיים שהתנהלו בארצות-הברית כנגד אפל, תוך עריכת השוואה לדינים בישראל ולהסדרים אופקיים והסדרים אנכיים שנעשו בישראל.

מאמרן של עורכת הדין סיגל לזרוביץ ועורכת הדין ורד שיידמן, "חובות אמונים וחובות הגינות של בעל השליטה ושל הדירקטוריון בעת מכירת שליטה - סדקים מהותיים בהגנה על בעלי מניות המיעוט (לאחר פרשתTrados)", דן בחובות האמונים בחברה, הן של בעל השליטה והן של הדירקטוריון, בעת מכירת השליטה, נוכח פסק דין שניתן בארצות-הברית בשנת 2013, ואשר גרר בעקבותיו דיון ציבורי סוער. חובות האמונים של הדירקטורים מהוות חובה פוזיטיבית לנהל את עסקי החברה ולפקח עליהם מחד, ולפעול להשאת רווחי החברה לטובת כלל בעלי המניות מאידך. מעברו השני של הספקטרום הקובע את חובות האמונים של הדירקטורים בחברה, ניצבות גם חובותיהם של בעלי השליטה לנהוג בהגינות כלפי החברה ולהימנע מלעשוק את בעלי מניות המיעוט. חובות אלה הופכות לחובות מוגברות בעת שינוי מבנה האחזקות של מניות החברה, ובמיוחד בעת מכירת השליטה בה. למרות הדמיון הרב שבין מערכות המשפט השונות בהגדרת חובות האמונים של הדירקטורים בעת עסקת מיזוג שעניינה מכירת שליטה, ובהגדרת חובות ההגינות של בעל השליטה היוצא, תוצאות יישום עקרונות משפטיים אלה עשויות להוביל לתוצאות שונות. פרשת Trados אשר נדונה בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, ואשר מהווה את לב ליבו של המאמר, מעוררת שאלות ותמיהות רבות לגבי מידת חוזקם של דיני חובות האמונים של הדירקטורים ושל דיני חובות ההגינות של בעלי שליטה בחברות. הכותבות בוחנות את אירועי פרשה זו אל מול פרשות דומות שנפסקו בארץ, דוגמת פרשת קוסוי, ובודקות האם היה ניתן להגיע לתוצאה דומה לזו של פרשת Trados בבית המשפט בישראל, בין היתר, לנוכח דחייתה של תורת ההפרה היעילה בדיני החוזים, דחייה אשר אינה מאפשרת עשיית רווחים שלא כדין, גם אם הפרה זו משתלמת כלכלית.

 

קריאה נעימה 

ורד שיידמן, עורכת ראשית  

 
 
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות