לכבוד משתתפ/ת יקר/ה,

אנו שמחים לשלוח אליך את חוברת התקצירים של
הכנס: החוויה הרגשית: מהצפה לשליטה
שהשתתפת בו ב - 28 באוקטובר, 2014 (ד' בחשוון, התשע"ה).

מחקרים הוכיחו כי קשיים בוויסות הרגשי חוצים תסמונות, לקויות, קשיים ואתגרים אישיים של ילדים, ולעתים אף נמצאים בשורשם של סמפטומים רבים.  מסיבה זאת אי אפשר להגזים בחשיבות ההבנה של החוויה הרגשית שילדים אלה עוברים בכל יום ויום. 

בכנס העמקנו בהבנת הקשיים בוויסות הרגשי, והתוודאנו למגוון של שיטות וכלים יישומיים חדשניים ומתקדמים, תולדה של שנים רבות של נסיון, מחקר ופיתוח, שבעזרתם ניתן לעזור לילדים אלה להגיע מהצפה לשליטה בקשת רחבה של מצבים וסיטואציות - במסגרות, במשפחה, עם החברים בני גילם,
מול אתגרים ועוד. 

שמחנו לארח אתכם בכנס, ומקווים לראותכם גם בכנסים הבאים

את המצגות* מהכנס אפשר למצוא בקישור הזה:

לחצו כאן לכל המצגות
מהכנס "החוויה הרגשית"

*המצגות הן לשימושכם האישי בלבד ולא לצרכי הוראה או הכשרה 

לתקצירים מכנסים קודמים לחצו כאן


פינת אבדות ומציאות:
אבד!       צעיף צבעוני, כנראה בעמדת התשלום לחנייה.  אם מישהו מצא, נשמח לשמוע על כך
נמצא!     ארנק עור צבעוני קטן ריק
נמצאה!   שרשרת כסף עם שם
נמצאו!    זוג משקפי שמש

לקבלת הפריטים האבודים, צרו קשר עם אפרת, 050-7504210


 לשרותכם,
צוות אמציה הוצאה לאור Family-Care

ERD - החוויה הרגשית: מהצפה לשליטה
הוויסות הרגשי כיעד מרכזי בטיפול בילדים
כנס שנערך בבית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ביום ג' 28-10-2014, ד' בחשוון התשע"ה

חוברת תקצירים

ההרצאות שבחרנו להציג בפניך ובפני יתר באי הכנס נועדו לשקף את המגוון הרחב והעשיר של העשייה שמתבצעת בשטח בתחום, ולחשוף אתכם אל ההיבטים השונים שלה. 

אנו תקווה שהצלחנו לתת לך טעימה ממגוון גישות, שיטות ודעות, ושבכל אחת מהן הצלחת למצוא את המעט או ההרבה לאמץ, לקחת ולהפוך לשלך, במטרה להעשיר את ארגז הכלים ולפתוח אפיקים חדשים ונוספים.

הכנסים של Family-care, מבית אמציה הוצאה לאור, מיועדים לכל מגוון המומחים והמטפלים בתחום בריאות הנפש של הילד וליווי הורים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, קלינאי תקשורת, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מאמנים בהפרעות קשב, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנויות, יועצים חינוכיים, הורים ומתעניינים.

אם שכחנו מישהו, אנא אל תעלבו אלא הודיעו לנו. נשמח לעדכן את הרשימה, כולם חשובים וכולם עוסקים בעבודת קודש!

****

אם חוברת זו התגלגלה לידיך אף כי אינך מנוי/ה על רשימת הדיוור שלנו, נשמח לצרפך.  מרגע העדכון תוכל/י לקבל מאיתנו מידע שוטף על הפעילויות הבאות שלנו.  ניתן להסיר את השם מרשימת הדיוור בכל עת, בלחיצת כפתור.

להרשמה לחצו כאן:

כן, אשמח לקבל מכם דיוור על כנסים, סדנאות, ספרות מקצועית ופעילויות נוספות

Family-Care מבית אמציה הוצאה לאור הוא ארגון שהוקם במטרה להנגיש ולהפיץ ידע מקצועי מתקדם, חדשני ויישומי, פרי פיתוח של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, באמצעות כנסים, סדנאות וספרות מקצועית.

לכל שאלה או בירור אנחנו עומדים לשרותך

אמציה כהן,        מייל -  amazia@netvision.net.il    טל' 052-8087052
אפרת אביסרור,  מייל -  ephrat@family-care.co.il   טל'050-7504210

Family-Care
חוויה של ידע

ERD - החוויה הרגשית: מהצפה לשליטה
הוויסות הרגשי כיעד מרכזי בטיפול בילדים

רגשות הם חלק משמעותי ומרכזי בכל חוויה אנושית, בכל גיל. היכולת לווסת רגשות בהצלחה קשורה קשר ישיר ובלתי אמצעי לתפקוד התקין ולהרגשה הטובה של ילדים ומבוגרים כאחד. אבל אצל מי שסובל מהפרעות בעלות מרכיב של קושי בוויסות רגשי, הרגש עלול להיות רודן עריץ ואכזרי, שהורס כל חלקה טובה.

להפרעות רבות מרכיב בולט של קושי בוויסות רגשי. הוכח שיש דפוס בסיסי של היווצרות הרגש בכל פעם שמתרחשת סיטואציה שבכוחה לעורר אותו. אצל ילדי ERD הדפוס הזה אינו בשליטה מה שמביא פעמים רבות להצפות רגשיות, החלטות שגויות, התנהגות שלוחת רסן ופגיעה בסביבה ובעצמם.

כשעובדים עם מטופלים הסובלים מהפרעות כגון הפרעות קשב וריכוז, קשיים בוויסות רגשי, בעיות התנהגות, חרדות, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי ועוד, מתברר שההתמקדות בכישורי ניהול רגשות וויסות רגשי משפיעה לטובה על המכלול.

שיטות וטכניקות טיפוליות להקניית כישורי וויסות רגשי הן עניינו של כנס זה. כישורי וויסות רגשי הם כה משמעותיים עד כי במקרים רבים הם מחוללים מהפך בחיי המטופלים ומשפחותיהם והופכים נכס אישי בר קיימא לטווח הארוך, שמאפשר להם להגיע להגשמה אישית.

במשך הזמן נערכו מחקרים רבים ופותחו אסטרטגיות וטכניקות טיפוליות לעזרה במקרים של ERD בעיקר כאשר זה מקרין על הפרעות וקשיים נוספים ומעצים אותם.

בעזרת מרצים ומומחים מהשורה הראשונה, נסקור מגוון בולט של שיטות, אסטרטגיות וטכניקות טיפוליות שממקדות את הוויסות הרגשי כיעד מרכזי בטיפול בילדים.

   אנחנו מבקשים להודות למנחה ולמרצים:
   שלי זאנטקרן, אנה גולדברט, אנאבלה שקד, דן ברזילי ורחי וורטהיימר
   על שלקחתם חלק בכנס המרתק והעשרתם אותנו בידע שלכם. היה לנו לעונג!

   נתראה בכנס הבא!

הרגש שלי ואני, מסע לניהול רגשי - המודל הגמיש
מודל גמיש לוויסות רגשות
המודל הגמיש פותח על ידי שלי זאנטקרן וד"ר יעל שרון, ומבוסס על הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית בשילוב אומנויות.

מרצה– שלי זאנטקרן, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, מטפלת מומחית ב CBT, מנחה צוותים, מחברת ספרים ומפתחת תכניות ומשחקים.  בין מוצריה: ערכה לוויסות רגשי הרגש שלי ואני, והמשחק לשחק באמ"ת

למצגת לחצו כאן


"(Emotion Regulation is)... the process by which individuals influence which emotions they have, when they have them, and how they experience and express these emotions"
(Gross 1998)

ויסות רגשי - תהליך שבו אנו יוזמים, נמנעים, מרסנים, משמרים או מתאימים את הופעתם, את צורתם ואת עוצמתם של הרגשות והתהליכים הפיזיולוגיים הקשורים בהם.

הוויסות הרגשי מכוון את יכולת הקשב, את רמת המוטיבציה ועוד תגובות התנהגותיות שמטרתן להוביל להסתגלות ביולוגית או חברתית ו\או להשיג מטרות אישיות.

(Eisenberg 2004)

יכולת וויסות רגשי מתפתחת ברגע היוולד התינוק ומושפעת ממרכיבים מולדים של תורשה, טמפרמנט וממרכיבים סביבתיים של קשר אם-ילד, תפקוד הורי ועוד. קשיים בוויסות הרגשי מאפיינים ילדים רבים, מתבטאים באופן התנהגותי, חברתי ורגשי, ומשפיעים על כל תחומי החיים של הילד.

ילדים עם קשיים בוויסות רגשי סובלים לא פעם מנידוי חברתי, מקשיים חברתיים, הם 'מתפוצצים' מהר וכן סובלים מההצפה הרגשית שהם חווים, שפעמים רבות מכוונת בהאשמה כלפי חוץ.

מחקרים מראים כי ילדים עם קושי בוויסות רגשי נוטים לסבול יותר מאחרים מהפרעות חרדה, דיכאון והתפרצויות זעם, מתקשים במיומנויות חברתיות בשל הקושי לווסת את רגשותיהם ובכך מפתחים פעמים רבות הפרעות נלוות לקשיי הוויסות.

לעומתם, ילדים המיטיבים לזהות לשיים ולהכיל את רגשותיהם ובמידת הצורך לווסתם נוטים להסתגל טוב יותר למצבי חיים משתנים ולמצבי דחק.

למרות מרכיבי הגנטיקה והקשר הראשוני שמשפיעים מאד על היכולת להתפתחות הוויסות הרגשי, החדשות המעודדות הן שניתן לפתח מיומנויות לוויסות רגשי גם בגיל מבוגר יותר ולעזור לילד לווסת את רגשותיו ובהמשך גם את התנהגותו.

בחירות של ויסות רגשות הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, בעולם המשתנה רגשית באופן מתמיד. בבחירות של ויסות רגשות הכוונה לבחירות שאנו עושים לגבי האופן שבו אנו מווסתים את הרגשות שלנו בהקשר מסויים, כאשר נדרש ויסות, וכאשר יש יותר מאפשרות ויסות אחת.

ד"ר גל שפס עוסק רבות בנושא וויסות רגשי ובמאמריו הוא מבהיר עד קשה לבחור ולהחליט לגבי אסטרטגיה יעילה או בלתי יעילה מכיוון שכל אסטרטגיה נבחנת מול סיטואציה שונה שמשפיעים עליה גורמים רבים . חלק מתהליך פנימי של פרשנות, ,שימת לב למשהו מסויים, מוטיבציה וכלה בעם מי אנו נמצאים באותו רגע נתון, באיזה שלב של התפתחות הרגש אנו נמצאים ועוד.

יכולות לוויסות רגשי מורכבות גם מסביבה חיצונית וגם מגורמים ומאפיינים פנימיים ולכן אני מאמינה כי כאשר אנחנו באים לעבוד, ללמד , לעבד את החוויה רגשית עלינו להכיר היטב את המרכיבים הן של הרגשות והן של המיומנויות לוויסות הרגש.

בכוונתי להבהיר כי אין דרך אחת לוויסות רגש אחד, אלא הבחירה של דרך הוויסות תלויה בהתבוננות רחבה יותר על הסיטואציה ולכן עלינו לאפשר לילדים ללמוד מגוון רחב של אסטרטגיות לוויסות ולבחון בשיתוף עם הילד אילו אסטרטגיה עובדת מתי, אם מי והאם אני חייב לווסת את הרגש על ידי הפחתה או הגברה של הרגש או שמא אני יכול להיות אתו ולתת לו לחלוף לבד .

בערכת "הרגש שלי ואני" בחרתי להציג מגוון רחב של כלים לעבודה עם ילדים עם קשיים בוויסות רגשי, הכלים הינם ברובם כלים התנהגותיים קוגניטיביים בשילוב הגל השני והגל השלישי של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי.

הערכה מבוססת על פרוטוקול הגמיש לוויסות רגשי שפותח בשיתוף עם ד"ר יעל שרון ומיועד לעבודה על זיהוי, ביטוי, עיבוד וויסות רגשי, דרכה כל ילד יוכל להכיר את הרגשות שלו, כיצד הם נראים ובאילו מקרים הוא יכול להתיידד איתם ובאילו מקרים עליו לווסתם.

להרחבה בנושא ניתן להכנס לאתר הבית שלי   www.cbt4u.co.il או לחצו על התמונה

(לא רק) משחק ילדים
ACT - יישום המודל לחיזוק הוויסות הרגשי של ילדים

מרצה – אנה גולדברט, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית רפואית, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן, מטפלת בגישת ACT, חוקרת אותה, כותבת עליה ומלמדת אותה במסגרות שונות, מחברת "יומן רגשות".

למצגת לחצו כאן

לסיפור "מכשושילה" לחצו כאן


בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים ולהתפתחויות בגישות הקוגניטיביות התנהגותיות (CBT) אשר נועדו, בין השאר, להתמודד עם נקודות התורפה של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המקובל.

הבולט מבין שינויים אלה הוא עלייתם של מודלים טיפוליים השמים דגש על רעיונות של קשיבות (mindfulness) וקבלה (acceptance) ביחס לחוויות המנטליות השונות, במקום השקעת אנרגיות בשינוי תוכנן של חוויות אלו.

המודלים הטיפוליים זכו לכינוי הגל השלישי של ה-CBT. הבולטים מבין גישות הגל השלישי הם:

  • (DBT (Dialectical Behavioral Therapy
    גישה הנחשבת היום לגישה טיפולית יעילה כאשר מדובר באנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית
  • (MBCT (Mindfulness Based Cognitive Therapy
    גישה שיעילה מאוד במניעת נסיגה של דיכאון
  • (ACT (Acceptance and Commitment Therapy
    בה נדון בהרצאה זו

בבסיס המודל של ACT ניצבת השאיפה לטיפוחה של גמישות פסיכולוגית (Psychological Flexibility) אשר נתפסת כיום גורם חיוני לבריאות הנפשית.

גמישות פסיכולוגית היא היכולת להיות במגע עם המתרחש כאן ועכשיו, באופן מודע ומלא וללא הגנה מיותרת, תוך כדי מתן ביטוי ליכולת לפעול ולנוע בהתאם לערכי חייו של האדם.

למעשה הגדרת הגמישות הפסיכולוגית כמעט זהה לאחת ההגדרות הנפוצות לויסות רגשי המגדירה ויסות כמודעות וקבלה של מגוון הרגשות. ההגדרה מדגישה את היכולת להמשיך לנהוג ביעילות כאשר מופיעים רגשות שליליים. בניגוד לכך, חוסר ויסות מוגדר כניסיון לא יעיל לנהל רגשות קשים. חוסר ויסות לפי הגדרה זו מהווה מרכיב מרכזי של פסיכופתולוגיה.

בשונה מהעמדה המקובלת בטיפול קוגניטיבי בחרדה, ההנחה בACT היא שהקושי המרכזי בבסיס מגוון בעיות נפשיות אינו נובע מקשיים בשליטה ובניהול של רגשות או מחשבות, אלא נעוץ דווקא בניסיונות ההימנעות ממפגש עם רגשות וחוויות או בניסיונות השליטה בהם. כלומר, ניסיון שליטה זה הוא שמוביל להתנהגות לא מווסתת. לכן, המטרה המרכזית לפי גישת ה - ACT היא לאו דווקא לעזור למטופל להרגיש טוב יותר, אלא להפחית את הנטייה להימנעות מחוויה. לאחר מכן, במהלך הטיפול, מתפתחת יכולת טובה יותר להיות במגע עם מכלול הרגשות שצפים ועולים.

רעיון השליטה, אשר כה מקובל בתרבות המערבית, ושהביא להישגים אנושיים מרשימים מבחינת יכולתו של המין האנושי לשלוט בסביבתו, אינו בעייתי כשלעצמו – גורסת גישת ה - ACT:

במקרים רבים המציאות החיצונית נענית למיומנויות השליטה הגוברות והולכות של האדם. נניח לדוגמה שבזמן הקריאה של מילים על מסך המחשב אתה או את שמים לב כי עיניכם מתאמצות מפני שגופני הכתב על המסך קטנים מדי. במקרה כזה אתם יכולים, בעזרת לחיצה או שתיים על העכבר או המקלדת, לשנות את גודל הגופן ולהקל על עיניכם הדואבות. או נניח שבתקופה האחרונה אתם חשים תקועים בעבודה, חסרי שביעות רצון מסיבה כזו או אחרת ועובדים בחוסר עניין ומוטיבציה. מבלי להפחית מגודל הקשיים שעשויים להופיע, הרי שפתוחה לרוב האפשרות לעזוב מקום עבודה אחד ולעבור לאחר. מכאן שהיכולת שלנו לשלוט במציאות החיצונית ולשנותה בהתאם להעדפותינו היא טובה למדי ויעילה, כך שניתן לומר כי עמדתנו ביחס למציאות החיצונית פועלת על פי החוקיות "אם זה לא מתאים לך שנה את זה או היפטר מזה".

עם זאת, לפי גישת - ACT, החוקיות הפועלת ביעילות טובה למדי ביחס למציאות החיצונית פועלת בצורה שונה לגמרי במציאות הפנימית. המציאות הפנימית – העולם הנפשי הניזון ממחשבות, רגשות, תחושות זיכרונות ודימויים שעולים בו – אינה נתונה בקלות לשליטתנו.

ניתן להסביר עקרון זה באמצעות תרגול שבו אנו נבקש מהמטופל שלא לחשוב על דוב לבן במשך פרק זמן קצר. תוצאות התרגיל נעות לרוב בין חוסר הצלחה לבין הצלחה חלקית, כך שגם במשימה יחסית פשוטה של "אל תחשוב על דוב לבן" לא ניתן לעמוד. זאת ועוד, לניסיונות שלא לחשוב על דוב לבן יש אפקט פרדוקסלי, אשר מביא לכך שגם אם הצלחנו במשימת אי המחשבה על דוב לבן לפרק זמן קצר, הרי שלאחר מכן חוזרת המחשבה על הדוב הלבן ביתר שאת.יכולת מוגבלת זו אינה מצטמצמת אך ורק למרכיב הקוגניטיבי של עולמנו הפנימי. גם עולמנו הרגשי רחוק מלהיות תחת שליטתנו ויכולתנו "להדליק" ו"לכבות" רגשות על פי הזמנה מוגבלת ביותר.

קבלה על פי ACT מעודדת פתיחות ומוכנות לתת מקום למכלול החוויות המנטליות, תוך ויתור על ניסיונות עקרים לשנותן או לשלוט בהן. עם זאת, חשוב להדגיש כי הקבלה ב-ACT אינה מתבטאת בהרמת ידיים פסיבית, אלא היא עמדה דינמית ואקטיבית אשר מבקשת לפנות מקום לחוויה הרגשית שמתעוררת, מבלי לסגת ממנה ומבלי להילחם בה. עמדה זו דורשת מאמץ מפני שהיא מנוגדת לעמדה התרבותית המקובלת (לפיה הדרך להתמודד עם רגשות לא נעימים היא על ידי השקעת מאמץ בשליטה עליהם או בסילוקם) וכך גם מנוגדת לעמדה האינטואיטיבית של מרבית המטופלים.

כדי לסייע למטופל לשקול את העמדה האלטרנטיבית של הקבלה מציעים בטיפול ב- ACT בין השאר את מטפורת "משיכת החבל עם המפלצת". מטאפורה זו, אשר מומחשת בצורה חווייתית בחדר הטיפולים, מבקשת מהמטופל לדמיין כי הוא נמצא בתחרות משיכת חבל עם מפלצת מאיימת. בינו ובין המפלצת בור ענק, אשר הנפילה אליו תביא לתוצאות נוראיות עבורו, ומכאן שהחשש מהפסד בתחרות מאיים מאוד. עם זאת, ככל שהמטופל עושה מאמץ למשיכת החבל, כך גם המפלצת עושה מאמץ מצידה. אולם מה אם במקום להשקיע מאמץ רב במשיכת החבל ניתן פשוט להניח אותו על הקרקע? סביר להניח שהמפלצת לא תעלם, אך המאמץ האדיר שתחרות משיכת החבל גבתה יפסק. אין במטפורה זו בקשה מהמטופל להתחיל לחבב את המפלצת – שהרי היא מהווה דימוי לאותם תחושות ורגשות לא נעימים שמלווים את החרדה - אלא הזמנה להפסיק להיאבק בה. אין מדובר על נקיטת עמדה של תבוסה, אלא על בסיס אסטרטגי השונה באופן רדיקלי מזה שננקט קודם לכן. אנו מציעים למטופל אסטרטגיה אלטרנטיבית שמנסה לבחור בפתרון שאינו פתרון הקרב המתמשך, אלא פתרון הקבלה.

סבלם ומצוקתם של ילדים לא שונים בהרבה ממצוקתם של מבוגרים, אולם בבואנו לטפל בילדים צעירים ומתבגרים עלינו להתאים את עולם המושגים לעולם התוכן שלהם. תוכלו לראות הדגמה לכך בסיפור "מכשושילה" אשר ממחיש את הנכונות של הילדה לאמץ את אותם המחשבות והרגשות הלא נעימים תוך ויתור על ניסיון לא יעיל לשלוט עליהם.

אחד המושגים המרכזיים שזוכה היום לתמיכה מחקרית נרחבת הוא מושג החמלה העצמית. החמלה העצמית משמשת כלי יעיל ביותר לעידוד של קבלת אירועים מנטליים. חמלה עצמית מתייחסת ליכולת לקבל לדאוג ולטפל בעצמנו, במקום "לרדת" על עצמנו, במצבים של כאב, חולשה או כישלון. החמלה עצמית כוללת שלושה מרכיבים:

  • התייחסות אדיבה – התייחסו לעצמכם מתוך אדיבות, עדינות ורכות בדיוק כפי שהייתם מתייחסים לחבר קרוב.
  • אנושיות משותפת - ההבנה כי כל אדם בעולם אינו מושלם, בכולם יש פגמים וכולנו יודעים סבל מהו.
  • קשיבות - הקשבה וקבלה של הרגע הנוכחי ללא שיפוטיות וביקורת לסבלנו. הכרה בכאב שקיים ברגע הנוכחי ומתן וולידציה לסבל שלנו.

ילדים בדיוק כמו מבוגרים לומדים לתרגל חמלה עצמית באמצעות שיטות רבות שנידונו בהרצאה זו, כאשר ההבנה והכרה כי התייחסות אדיבה וקשובה היא התנאי הבסיסי להתנהלות מווסתת.

כמו בכל טיפול בילדים, עבודה עם הורים היא מרכזית גם בגישה זו. חמלה, קבלה וכבוד לריבונות של הילד הם נושאים מרכזיים בתהליך העבודה עם ההורים. במהלך ההרצאה נידונו גם דרכי עבודה יעילות עם ההורים.

 

אנה גולדברט
פסיכולוגית חינוכית מומחית,       
מתמחה בפסיכולוגיה רפואית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

 

052-8305724 
www.yomanregashot.com
annagoldbart@gmail.com

 

 

הדינאמיקה של הרגש האנושי
הבנת הרגשות בראי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר, רציונל ופרקטיקה טיפולית

מרצה:  אנאבלה שקד MA MCC
מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, פסיכותרפיסטית ומדריכה בכירה, פסיכודרמטיסטית, חוקרת תהליכי שינוי, יוצרת מארז התקליטורים "מה שלומי"

למצגת לחצו כאן


מה שלומי? זו שאלה מאוד חשובה, כי איכות החיים שלנו נמדדת על פי הרגשות שלנו. רגשות יכולים להיות מד לחץ הדם של הנפש.

גישות שונות נבדלות בפרשנות שהן נותנות לֵסבל, בתפיסה שלהן לגבי מהי בריאות נפשית ורווחה אישית, ומה מאפשר אותן. וכל גישה מגדירה את המטרות של הטיפול או ההתערבות, ומפתחת שיטות ואמצעים שבעזרתם מושג השינוי הרגשי/ההתנהגותי הנכסף.

בהרצאה זו דיברנו על רגשות וויסות רגשי על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר.

על פי התפיסה האדלריאנית לכל תנועה נפשית (מחשבה, רגש) יש מטרה. מטרת העל שכל ההתנהגות האנושית היא להשיג תחושה של שייכות וערך, תחושה של משמעות. כל תנועה נפשית מיועדת להשיג את המטרה. על כן, אדלריאנים לא שואלים מה הסיבה לרגש מסוים, מדוע אני מרגיש כך? אלא לשם מה אני מרגיש כך?

לרגשות יש ארבעה תפקידים: משוב קיומי, תקשורת, יצירת אנרגיה לפעולה, והצדקה של התנהגות שהיא בניגוד להיגיון הכללי.

משוב קיומי (גם הוא כפוף למטרה): רגשות נותנות לנו משוב לגבי האם משהו מתאים לנו. אם זה לא מרגיש טוב, זה לא טוב.

תקשורת: קליטה ותגובה לניואנסים רגשיים הם הבסיס לאינטליגנציה רגשית, ליכולת לתקשר באופן אפקטיבי עם אחרים.

אנרגיה לפעולה: כל המעשים דורשים הטיה אישית חזקה. מה שהופך אותנו למי שאנחנו הם ההעדפות, העמדות, הרצונות שלנו, ואלה טעונים, במובן הטוב של המילה, ברגשות. מי שאנחנו מתבטא במה שאנחנו רוצים ובמה שאנחנו עושים, ועשייה דורשת תשוקה. רגשות הם האנרגיה שהנפש מגייסת על מנת לפעול.

הצדקה לפעולות שהם בניגוד להגיון הכללי: כשאנחנו רוצים להתנהג בצורה שנוגדת את ההיגיון הכללי, ולא רוצים לשלם מחיר חברתי גדול על בחירה זו, אנחנו יוצרים רגשות, אשר מספקות רציונליזציה להתנהגות "הגרועה" שלנו. למשל, צעקתי כי כעסתי.

לסיכום, למדנו מה תפקידי הרגשות בחיינו ומה מטרתם. הבנת המטרה מאחורי הרגש, יחד עם העלאת תחושת הערך, פיתוח תחושה חברתית והרחבה של המבנה הקוגניטיבי עשויים לתרום לוויסות רגשי מיטבי.

למידע נוסף על הנושא ניתן לרכוש את מארז ההרצאות של אנאבלה שקד: "הדינאמיקה של הרגש האנושי"
לחצו  www.anabella.co.il

 

 

פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לטיפול בוויסות רגשי
שיטות טיפוליות פורצות דרך: כיצד ניתן לטפל הישר בדפוס הפעילות המוחית הבעייתי באמצעות ביופידבק ונוירופידבק

מרצה - דן ברזילי
פסיכולוג חינוכי מומחה בנוירופסיכולוגיה שיקומית ואבחון בשילוב כלים התנהגותיים, בעל ניסיון בטיפול בוויסות רגשי באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מנהל ומייסד מרכז קשברב בלוד

למצגת לחצו כאן


פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לטיפול בוויסות רגשי
שיטות טיפוליות פורצות דרך: כיצד ניתן לטפל הישר בדפוס הפעילות המוחית הבעייתי
באמצעות ביופידבק ונוירופידבק
.

וויסות רגשי מתקיים דרך תהליך מכוון שכולל הערכה, בקרה והתאמה של התגובות הרגשיות שלנו, באמצעות תהליכים פנימיים וחיצוניים לאדם.

בתהליכי הוויסות הרגשי מעורבים גורמים רבים ביניהם: תפיסות ועמדות של האדם, תהליכים קשביים, תגובות נוירופיסיולוגיות, משאבי התמודדות, מודעות עצמית והשפעות סביבתיות. ליקויים בויסות הרגשי מאפיינים קשת רחבה של הפרעות, ביניהם הפרעות חרדה, אוטיזם, הפרעות קשב, הפרעת אישיות גבולית, התמכרויות ועוד.

המחקרים הקלאסיים בתחום מדעי המוח מלמדים כי קשיים בוויסות הרגשי יתבטאו בשיבושים בפעילות האונה הפרונטלית האחראית על התפקודים הניהוליים הכוללים בין היתר מיומנויות וויסות, תכנון ועיכוב תגובה. אולם, בשנים האחרונות, המחקר מתמקד בזיהוי דפוסי הפעולה של המוח דרך רשתות מורכבות. מתברר כי תהליכים קוגניטיביים ורגשיים מתווכים על ידי רשתות מוחיות המאופיינות בפעילות מתוזמרת בין מספר אזורים- כתזמורת של נגנים.

על פי תפיסה זו, ניתן להבין ליקויים בוויסות הרגשי כביטוי לדפוסי התנהגות חשיבה ורגש אשר התגבשו דרך רשתות מוחיות והפכו אוטומטיים ונוקשים. כתוצאה מכך, תהליכי השינוי בטיפול עשויים להיות איטיים ולעיתים אף בלתי יעילים.

מכאן ניתן להסיק כי טיפול המכוון ישירות לדפוסי הפעולה המוחיים, עשוי להגמיש ולרכך תבניות פעולה אלו ובכך ולהאיץ את התהליך הטיפולי. אולם, עד לאחרונה, טיפול ישיר במוח נעשה בעיקר דרך אמצעים תרופתיים אשר הותירו את האדם פסיבי ולוו בתופעות לוואי רבות ובלתי נסבלות.

בעשור האחרון, לצד ההתקדמויות הטכנולוגיות, נאסף ידע רב הנוגע ביכולת לחולל שינוי בדפוסי התקשרות והפעילות המוחית דרך משוב ביולוגי.

טיפולים מבוססי משוב ביולוגי נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: ביופידבק ונוירופידבק (מכונה גםEEG BIOFEEDBACK).

ביופידבק- בטיפול זה המשוב מתייחס למדדים פיסיולוגיים הנשלטים על ידי המערכת העצבים האוטונומית. טיפול זה עוזר למטופל לשלוט ברמת העוררות הפיסיולוגית של הגוף, אך ישנם מחקרים המצביעים גם על השפעה עקיפה על פעילות המוח, בעיקר בעבודה עם מדד HRV (מדד המתייחס להשתנות קצב הלב).

נוירופידבק- הטיפול בנוירופידבק מבוסס על פרוטוקולים המותאמים ישירות למטופל לאחר תהליך אבחוני מדוקדק הכולל אינטייק מעמיק ומיפוי פעילות המוח. במהלך הטיפול המטופל לומד באופן אקטיבי לשנות באופן ישיר את דפוסי הפעילות המוחית על ידי רישום הפעילות החשמלית של המוח או רישום של רמת החמצון בדם, בזמן אמת.

הטיפול באמצעות משוב ביולוגי, מבוסס על עקרונות פסיכולוגיים של למידה. הוא מהווה אלטרנטיבה לשינוי ישיר של דפוסי הפעולה המוחיים ויעיל במיוחד במצבים בהם האדם נתון בסד של דפוסי חשיבה ורגש נוקשים ואוטומטיים אשר אינם מגיבים לשינוי, כפי שבולט בהפרעות בוויסות רגשי.

להרחבת הידע:

            לחצו על הלוגו כדי להגיע לאתר של קשברב

 

 

 

 

המסע לגילוי ה- כבש"ה: טכניקות בוויסות רגשי
מסע חווייתי קליל, יצירתי ומלא הומור, לחשיפת תגלית הכבש"ה:
מתודולוגיה שמובילה לתוצאות, הנא(ע)ה ויחסים ממקום אחר

מרצה - רחי ורטהיימר
מחברת הספר והמשחק לרא(ע)ות את הכבשים (בשיתוף טל זכרין), בעלת חברה לייעוץ ארגוני, הנחייה ואימון, ומתמקדת במהניגות, הנא(ע)ה ובוויסות רגשי בארגונים ובטיפול


רבות התאוריות שנכתבו בתחום הויסות הרגשי, האינטליגנציה הרגשית, כגון:
מודל אפרת, CBT, ACT. החומר שלפניכם הוא "זום" מחודד יותר על מנעד הפרשנויות, הרגשות וההתנהגויות.
וכשמפרקים משהו יש את היכולת להרכיבו מחדש בצורה אחרת.

התגלית היא במהותה של הכבש"ה, הכבשה הינה ראשי תיבות של המניעים הראשוניים והבסיסיים שלנו-של הכבוד, הביטחון, השייכות וההצלחה, מניעים אלו דוחפים אותנו מחד לעשייה ולפעולות והם הכוח המניע של חיינו, אך מאידך הם גם הנקודות הרגישות שלנו – החולשות שלנו - ה"שריטות". מתוך רגישויות אלו אנו מסתכלים, מסננים ומפרשים את המציאות, ולמה הכוונה?

אנו פועלים בחיינו מתוך אותם מניעים ראשוניים ובסיסיים: חשוב לנו מאוד להרגיש חשובים, נחוצים ומשמעותיים, חשוב לנו שייתייחסו אלינו ברמה האישית, חשוב לנו שיכירו בנו ויוקירו אותנו- חשוב לנו ש"יתנו" לנו כבוד (למרות שלא כולנו אוהבים להגדיר זאת כך). אנו עושים פעולות רבות מתוך הרצון לתשומת לב, אנו רוצים שיגידו לנו תודה, אנו רוצים שיזכרו את יום ההולדת שלנו ושישאלו לשלומנו..... לא רק אנחנו - כולם!

כך קורה גם לגבי המניעים האחרים: ביטחון קיומי – לכולנו חשוב הביטחון הקיומי, לכולנו חשוב שיתנו לנו מקום, שיראו אותנו, שיבינו אותנו ושנהיה מוגנים.

למבוגרים מביננו חשובה גם הפרנסה, העבודה, המשכורת, כל הפעולות והעשייה סביב נושאים אלו מושתתת על המניע ביטחון קיומי.

המניע שייכות מוביל אותנו לפעולות ועשייה עם החברים, בזוגיות ובחיי האהבה, במשפחה ובעבודה; אנחנו רוצים להרגיש חלק מקבוצה, אנו רוצים להיות חלק מצוות, מארגון, במשפחה אנו שואפים לשותפות ואכפתיות וכל זאת על מנת שלא נרגיש לבד-בודדים.

כך גם לגבי מניע ההצלחה- כל אחד רוצה להצליח במה שהוא עושה. אנו לומדים, מתפתחים, עומדים במשימות וביעדים רוצים להגיע למקומות גבוהים! כן! לצעירים מביננו חשוב להצליח בספורט, להצליח בלימודים, במבחנים, לבוגרים יותר חשוב הקידום בדרגה, בתפקיד, בסטאטוס, בכסף, חשוב לנו שיסמכו עלינו, חשוב לנו להרגיש שאנחנו טובים וכל זאת נובע מהמניע הצלחה. (אלו שלא – פשוט החולשה שלהם גוברת על המניע – בהמשך....)

חשוב אולי להדגיש שכל יתר המניעים שאנו כה מרבים לדבר עליהם כגון שותפות, מעורבות, עצמאות, עניין, אתגר, קידום, ההתייחסות האישית וכ"ו - הם המניעים הגלויים והנראים שבאים לחזק את אותם ארבעת המניעים הראשוניים. אם ניקח לדוגמא את השותפות, ששואלים אדם מה מניע אותך שם, מה המשמעות שאתה נותן לשותפות הוא עונה: "כשאני שותף, אני מרגיש חשוב (כבוד), אני מרגיש חלק (שייכות), אני תורם, (כבוד והצלחה)" וכך הלאה.

אז מחד המניעים הללו ה-כבשה שלנו היא דבר נפלא – ב"זכותה" הגענו לאן שהגענו. אך מאידך, בגלל החשיבות והמרכזיות שאנו משייכים למניעים אלו, שם שוכנות הנקודות הרגישות שלנו, החולשות שלנו – ה"שריטות" שלנו.

 

רגישויות או אמירות אלו מלוות אותנו כל חיינו, מתוכם אנו מסננים את מראות העולם ומתוכם אנו מפרשים את המציאות. אמירות אלו הן הנקודות הרגישות שלנו, וכשקורה אירוע כלשהו, כגון: לא זומנו למסיבה (שחשבנו שכן נהיה מוזמנים), אנו מרגישים עלבון, כעס, פחד, כאב - כל זה קורה בהבזקי שניות ובצורה אוטומטית, במילים אחרות, אין לנו כלל שליטה על הרגש העולה ומציף אותנו בתחושות נוספות וקשות. אמירות אלו – אותן הנקודות הרגישות שלנו, הן תוצר של נחלת העבר ואין בהן כל קשר למציאות העכשווית ובנוסף אינן משרתות אותנו כלל בהווה.

אם לדוגמא לא זומנו לפגישת חברים, שחשבנו שאנו כן משמעותיים, אנו נפגעים במהירות הבזק ובצורה אוטומטית. ברגעים אלו הפרשנויות האוטומטיות שצפות ועולות הינן: "אני לא חשוב מספיק" (הכבוד נפגע), "אני לא מספיק טוב או מוערך" (ההצלחה נפגעה), יהיו כאלו שיאמרו לעצמם "לא "סופרים" אותי, אני לא קיים עבורם" (הביטחון הקיומי נפגע).

אם נתחיל להתבונן בשיחות הפנימיות שמתרחשות במוחנו, ושמעלות בתוכנו רגשות קשים- רגשות של אי נחת או רגשות של נחת, נראה שהן נסובות סביב הכבש"ה – סביב ה - כבוד, ה - ביטחון הקיומי, ה - שייכות וה - הצלחה.

התהליך האוטומטי שקורה מתחיל בגירוי חיצוני כלשהו, שמוביל במהירות הבזק לפרשנויות או אמירות אישיות. במידה והפרשנויות הינן שליליות, אזי הרגש האוטומטי

שעולה הינו פחד, כאב, כעס, רוגז, עלבון, או אף שנאה. במידה והמשמעות האישית שנתנו לגירוי הינה חיובית אזי הרגש שיופיע הינו חיובי; שמחה, גאווה, שביעות רצון, סיפוק וכ"ו. לדוגמא: קיבלתי תעודת הצטיינות – זה הגירוי – העובדה עצמה, המשמעות המהירה והאוטומטית הינה "אני מוערך, אני טוב, אני מצליחן", הכבוד וההצלחה קיבלו חיזוק.

רגשות של אי נחת ("שלילים") או נחת ("חיוביים") מובילים לתגובה ולפעולה. במקרה שלפנינו האדם שהרגיש שמחה וגאווה יפעל ממקומות של עשייה חיובית ומוטיבציה גבוהה.

 

אז איך ולמה כל זה קורה?

 


במוחנו קיימים ארבעה מרכזים: המרכז ההישרדותי, הרגשי, החושב והמודע. המרכזים ההישרדותי הנמצא בגזע המוח והרגשי- הנמצא לא רחוק מבלוטת השקד - האמיגלדה, הינם תולדה של התפתחות הזוחלים והיונקים, והינם קיימים בעולם כמאה מיליון שנה.

לעומתם המרכז החושב והמרכז המודע הינם חדשים יחסית וקיימים רק עשרת אלפים שנים. מכאן שקורה אירוע או גירוי כלשהוא הקשרים העצביים למרכזים ההישרדותי והרגשי מהירים יותר, הם עתיקים יותר וחרוטים במוחנו - שם טמונים לנו הזיכרונות הרגשיים מן העבר, שאינם משקפים את המציאות העכשווית ולכן אינם מסייעים לנו אלא רק "מפילים" אותנו. לעומת זאת הקשרים העצביים למרכז החושב והמודע הם איטיים יותר ולכן קודם כל אנחנו נפגעים ורק לאחר מכן קורה תהליך חשיבה איטי יותר, או תהליך של התבוננות מהמרכז המודע. על מנת שהמרכז החושב והמודע יפעלו מהר, יש צורך להשתמש בהם כמה שיותר ולהתאמן כל הזמן.

כאן נכנסות לתמונה ארבע הכבש"ים: הכבשה השחורה, האדומה הלבנה והסגולה, לכל אחת פרשנויות/מחשבות, רגשות ותגובות/התנהגויות משלה.

 

הכבשה השחורה השוכנת במרכז ההישרדותי, (העתיק ביותר- המרכז הנמוך ביותר מבחינת ההתפתחות שלו) מופיעה או "קופצת" כאשר אנו מפרשים לעצמנו משהו שלילי סביב שני המניעים הראשוניים ביותר (מניעי הליבה) – הביטחון הקיומי והשייכות. דהיינו כאשר אחד משני המניעים הללו "חטפו" מהלומה (הגירוי נגע בנקודה הרגישה) אזי מופיעה לה הכבשה השחורה. כשהכבשה השחורה "קופצת" לה אנו מרגישים פחד, בדידות, חרדה או דיכאון ואז תגובותינו הם "קיפאון" בריחה או מתקפה. הכבשה השחורה יכולה להגיע גם אם ליבינו את הפרשנויות השליליות שלנו כ"שנפלנו" לכבשה האדומה. כלומר הכבשה השחורה יכולה להופיע ישירות או דרך ה"נפילה" לכבשה האדומה.

הכבשה האדומה – שוכנת במוח הרגשי, והיא מופיעה כשאנו עסוקים במוחנו סביב פרשנויות אישיות ושליליות אודות הכבוד או ההצלחה. כשאנו באדומה אנחנו מרגישים: כעס, כאב, שנאה, רוגז, עלבון וכ"ו. התגובות שלנו מן הכבשה האדומה מאופיינות בצעקות, אלימות מילולית או שתיקה רועמת.

בגלל עתיקותם, של מרכזים אלו, הרגשות מופיעים בצורה מהירה ביותר ואוטומטית.

למרות שמודרני לומר, בחרת להיפגע, בחרת להתעצבן, הרגע הראשוני אינו בחירה!

הכבשה הלבנה השוכנת במרכז החושב- מאופיינת בהבנה של הצד השני ובחשיבה שאנחנו בסדר כמו שאנחנו. במצב זה כל המניעים מחוזקים, המחשבות והפרשנויותשלנו "אומרות": אני חשוב, משמעותי ותורם (הכבוד), אני בטוח וקיים (הביטחון), אני חלק, שייך ומקובל (שייכות), אני טוב ושווה (ההצלחה). במצב מחשבתי זה, האמירות שלנו (הפרשנויות) הינן חיוביות גם על עצמינו וגם על האחרים הרגש שמופיע הינו שביעות רצון, סיפוק, שמחה, אמפתיה, קבלה, גאווה ,עליזות וכ"ו.

תפקידנו בעולם הוא לחזק את עצמינו ואת האנשים סביבנו. הבעיה היא שלכל אדם יש בממוצע בין 60,000 ל-100,000 מחשבות ביום, ולכן רובינו עסוקים בעצמינו ולא באחר. מכאן שחשוב שאנו נחזק את עצמינו.

הכבשה הסגולה השוכנת במרכז המודע ואנו בוחרים לפעול ולהרגיש ממקום אחר, ממקום "פרו-אקטיבי" מההתכוונות שלנו, מהרצון הראשוני, האמיתי שלנו, מהמצפן שלנו, ממה שהכי מלהיב אותנו להיות! או במילים אחרות מהמקום הערכי שלנו.

חשוב שנבחר ונתחבר לרצון האמיתי שלנו ממצב שבו אנו לא מפחדים, או לא נמצאים במצב של מגבלות או התחשבנות. אנו בוחרים את ה"סגולה" שלנו ממקום שהכול אפשרי! (על ידי דמיון מודרך, חשיבה נקייה וכ"ו). לכל אחד מאיתנו יש את המקום הערכי הזה: אהבה, חמלה, רעננות, הרמוניה, שלווה, מצויינות, נתינה, קבלה, הקשבה ועוד..., אך בשל מהירותם של המוח ההישרדותי והרגשי הם מופיעים לעיתים מהר יותר מהערכים שלנו.

חשוב שנהיה מחוברים להווייה הגבוהה שלנו, או הערכים שלנו – הסגולות שלנו שנלך איתם בליבנו ובמוחנו וכל עת שקורה משהו שאינו לשביעות רצוננו אנו נאחזים בו – שכן זה המקום שממנו אנו רוצים לפעול, זה המקום שיכול להביא אותנו להגשמה ואושר! מצפן/מקום ערכי זה חשוב שיהווה עבורנו השראה לתגובות שלנו מחד ומאידך יצירת פעולות ומעשים שיביאו להגשמתו.

אז גם אם נפגענו ו"נפלנו" לכבשה השחורה או האדומה – יש ביכולתנו לפעול מהלבנהוהסגולה – זו המתנה שניתן לעצמנו ואז גם היחסים שלנו עם האחרים יהפכו לנעימים יותר וזורמים.

 

אם לדוגמא המקום הערכי שלי, הסגולה, המצפן, הם "אהבה, זרימה ופתיחות", חשוב שנפעל ונעשה מעשים שהינם בהלימה לרצון האמיתי שלנו. כך גם אם נפגענו, והאירוע, העובדה או הגירוי – "יקפיצו" לנו את הכבשה השחורה או האדומה, חשוב שנחבק אותה, נהיה עם הרגש שמופיע, ניתן לו מקום, לא נתעלם ממנו ולא נסלק אתו, אלא להיפך –let it be, ואז גם נראה שהוא –"הלך". נתבונן על המתרחש בקרבינו באופן מודע ונגיב או נפעל מהסגולה. (When you let it be –it will go)

חשוב שנבין שהכבשה השחורה והאדומה תמיד שם, וככל שנתאמן בלבנה ובסגולה, השחורה והאדומה יופיעו פחות ופחות או שלסירוגין נוכל לחבקן ולעבור ללבנהולסגולה כנראה במהירות גבוהה יותר.

אם נחזור לדוגמא שהוזכרה קודם לכן – לא זומנתי לפגישת חברים – במקום ללבות את המצב הרגשי, לאחר שנהיה בו זמן מה והוא התמוסס כמו ענן המתמזג עם השמים, נבוא לאדם שזימן את האירוע ונאמר לו שאנו רוצים להיות חלק מהאירוע (פתיחות), ברב המקרים נענה בחיוב, ומידה שלא – לפחות נקבל הסבר מה היו השיקולים.

דוגמא נוספת: אם עשיתי מאמץ ולא אמרו לי את מילת הקסם "תודה", ונעלבתי, גם שם אם אהיה מחוברת למקום הערכי שלי "אהבה, זרימה ופתיחות", אומר: תודה על הערכה (בהומור ובפתיחות), או שאשלח נשיקה באוויר - השני כבר יראה אותנו.

במצבים רבים אנשים עסוקים מאוד בעצמם, בכבשה שלהם, ואינם רואים את השני. לא ממקום שרצו לפגוע. גם אם מישהו כן רוצה או רצה לפגוע בנו, הרי יש להניח שהוא נמצא בכבשה האדומה והשחורה שלו. במצב זה תפקידנו לדבר, לבדוק, ואולי לנסות לעזור לו לצאת משם.

מכל האמור לעיל, חשוב שנזכור שאנחנו חשובים ומוערכים, אנחנו בטוחים, שייכים ואהובים, טובים ומוצלחים, קודם כל בעיני עצמנו!!

אל תשכחו לחזק את עצמכם, ואז תוכלו גם לחזק את הכבשים של האחרים.

חשוב להתאמן ולהתחבר למקום הערכי שלנו, לכבשה הסגולה, ואז נוכל להגיע למצב שהאוטומט הישן "הנפילה" לכבשה האדומה או השחורה, תתחלף באוטומט חדש הלבנה והסגולה.

איך אנו מווסתים את רגשותינו, איך עושים זאת?

  1. נישמו עמוק וסיפרו (כבשים) עד עשר לפני שתגיבו.
  2. בידקו היטב מה היו העובדות, מה הייתה המציאות?
  3. היו מודעים לדיאלוג הפנימי שלכם, לפרשנויות הקשורות לנקודות הרגישות שלכם.
  4. חזקו את הכבשה שלכם. אם, לדוגמא, הגעתם למסקנה שאתם לא מספיק טובים בנושא מסוים, קבלו את עצמכם כמו שאתם. מתוך קבלה תוכלו להשתפר, אך גם אל תשכחו להזכיר לעצמכם כי אתם בוודאי טובים בנושאים אחרים.
  5. קבלו את הכבשים השחורה והאדומה שלכם, חבקו אותן, היו איתן, אך אל תפעלו מתוכן.
  6. בידקו איזו משמעות ופרשנות חיצונית ולא אישית אתם יכולים לתת לעובדות. חישבו כיצד אתם יכולים לסייע לצד השני.
  7. נסו "להיכנס לנעליו" של השני, חישבו במקומו ובעבורו.
  8. בידקו עם הצד השני אם הוא פגע בכם במתכוון. אם התשובה היא כן, בררו אם הוא נפגע מכם קודם לכן. אתם לא התכוונתם לפגוע בו, אך למרות זאת הוא נפגע – קבלו את תחושותיו והתנצלו. היו רגישים וחזקו את הכבשה שלו. אל תשתמשו ברגישויות של האחר כנשק נגדו.
  9. בהיותכם במצבים של "אי-נחת", שאלו את עצמכם מה אתם "מרוויחים" ומה אתם מפסידים (וותרו על הרווחים המדומים).
  10. היפכו את התלונה לבקשה – בקשו בקשה ממוקדת וברורה.
  11. הגדירו את התוצאה הרצויה מבחינתכם, כאילו האירוע לא אירע.
  12. פעלו מתוך הכבשה הסגולה שלכם והיפכו אותה למקור ההשראה להתנהגות שלכם.   

עשו תמיד כמיטב יכולתכם (מתוך הכבשה הסגולה!)

* אודות המנחה:

 

רחי ורטהיימר, מנכ"ל RELATIONSHEEP יעוץ ארגוני, ניהולי ואישי, מחברת הספר רב המכר "לרא(ע)ות את הכבשים" דרך לפריצת דרך במערכות יחסים,
יוצרת משחקי הקופסה:
"לרא(ע)ות את הכבשים" – שיפור האינטליגנציה הרגשית והחברתית לילדים ונוער,
ומשחק הקופסא לרא(ע)ות את היחסים לצוותים וקבוצות.

כיום מנחה ויועצת בארגונים עסקיים, בנקים, חברות ביטוח, היי-טק, חברות ראיית חשבון, חברות תעשייתיות, ארגוני שירות, אגפי רווחה, ארגוני נשים, ארגוני רפואה, צה"ל (אכ"א וחיל האוויר) ובמסגרות חינוך. בעבודתה, מתמקדת רחי בנושאים כגון: העצמה, משחיקה לחוסן נפשי, הטמעת ערכים, מנהיגות, הנעה, תקשורת, מערכות יחסים, שימון ממשקים בין יחידות, פיתוחי צוות ותהליכי שירות.

בעברה, רחי כיהנה סמנ"כל משאבי אנוש של חברת פלאפון, טסקום, טלרד וכד'.

רחי בוגרת תואר שני בהתנהגות ארגונית מאוניברסיטת תל-אביב, ולימודי
תעודה: "יעוץ לשירותי אנוש", מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה והיא מאמנת אישית בהכשרתה (CTI).

להתעמקות במתודולגיה הכיצד לראות ולרעות את הכבשים, אתם מוזמנים לקרוא את הספר רב המכר! "לרא(ע)ות את הכבשים", פריצת דרך במערכות יחסים. שנכתב על ידי רחי ורטהיימר, מחברת מאמר זה. כמו-כן, אתם מוזמנים לשחק במשחקי הקופסה: "לרא(ע)ות את היחסים"- משחק המוביל ל"ניקיון" ביחסים, לקבוצות, צוותים ומשפחות, "ולרא(ע)ות את הכבשים" – משחק משפחתי לשיפור האינטליגנציה הרגשית של המשפחה כולה (יצירה משותפת עם טל זכרין). נמצא בכל חנויות הספרים באינטרנט ובסטימצקי וצומת ספרים. או דרכינו בכמויות, במחירים מוזלים.

להלן לינק לחנות שלנו באינטרנט
https://www.facebook.com/relationsheep?sk=app_300760756621945

www.relationsheep.co.il

wertha@zahav.net.il

050-3344433

חבילת מיתוג ושיווק לארגונים ועסקים מהתחומים הטיפוליים
אם יש לכם עסק או ארגון שמומחה במתן שירותים טיפוליים, מי שזקוק לכם צריך לדעת עליכם!

רוב העסקים שהוקמו במטרה להעניק שירותים טיפוליים או לספק מוצרים וכלים למטפלים,
מבוססים לפני הכול על תחושות עמוקות של שליחות, חזון ורצון לתרום ולעזור. 

בתוך תחושת השליחות הזאת, לפעמים השיווק נדחק לקרן זווית ונחשב לפעילות פחותה בערכה. אבל אל תשכחו שכדי שתוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים - אתם חייבים לשרוד והם חייבים לדעת שאתם שם בשבילם. 

אחד הכלים העוצמתיים ביותר העומדים לרשותנו לצורך כך הוא שיווק נכון של מותג נכון.

ב - Family-Care אנו ערוכים לספק לכם חבילת שיווק ומיתוג שתצעיד את העסק שלכם קדימה.  כדי שהאנשים שזקוקים לכם ידעו למצוא אתכם, עליכם להיות נוכחים במקומות הנכונים, ולבנות מותג חזק ומהימן.  אנחנו יודעים לעזור לכם לעשות זאת.

פנו אלינו ונשמח לתפור עבורכם את החבילה המתאימה ביותר לצרכים שלכם ולקהל היעד שאליו אתם פונים.


התקשרו  - אמציה, 052-7078052 או אפרת,  050-7504210         ונשמח לעמוד לשירותכם